מתקן של אנרג'יקס באירופה / צילום: אתר החברה
אפקט הקורונה מגיע לתל אביב. הכוונה לא למספר הנדבקים ברחבי העיר, להיערכות מיוחדת של העירייה לגל השני ואפילו לא לאכיפה מוגברת נגד מפרי בידוד או חבישת מסיכות, אלא להשפעתו על הבורסה של תל אביב.
ויש גם תאריך מדויק לכך - יום חמישי הראשון של חודש אוגוסט.
בתחילת אוגוסט ייצא לדרך העדכון החצי שנתי של מדדי המניות בבורסה, וכפי שנראים הדברים כרגע, הוא עשוי להוביל לשינוי דרמטי בהרכב הסקטוריאלי של מדד ת"א-35, ואולי אף לתת לו זריקת מרץ. זאת, בעיקר בזכות הקפיצה הצפויה של כמעט 50% במשקל סקטור הטכנולוגיה - המגזר שמוביל את העליות בשווקים בכל העולם בחודשים האחרונים.
המדדים המובילים בבורסה בת"א, ובראשם ת"א-35, סובלים מביצועי חסר משמעותיים ביחס לשווקים המובילים בעולם בשנים האחרונות. הפערים בולטים במיוחד השנה: מתחילת 2020 ירד ת"א-35 ב-16%, בעוד שבארה"ב ירד מדד דאו ג'ונס מתחילת השנה ב-9% בלבד, S&P 500 ירד בכ-4%, בגרמניה ירד מדד הדאקס ב6% וביפן ירד הניקיי פחות מ-5%.
הבנקים, הנדל"ן והגז מכבידים
ביצועי החסר של המדד בחצי השנה האחרונה נבעו בעיקר בשל ההטיה המשמעותית שלו לבנקים, נדל"ן ואנרגיה (גז ונפט) - הסקטורים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר מהתפשטות מגפת הקורונה.
לנוכח המצב הכלכלי, נראה כי הבנקים צפויים להגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים, והעובדה שהריבית תישאר נמוכה עוד זמן רב, מקשה עליהם גם להגדיל את הרווחיות. חולשת הנדל"ן ברורה מעצם העובדה שהחנויות היו סגורות, הצרכנים נשארו בבית והמעטים שיצאו לא הסתערו על הקניונים. חברות המשרדים סובלות מהמעבר של חברות לעבודה חלקית או מלאה מהבית.
ובתחום האנרגיה, על רקע הצפי למיתון ברוב העולם המפותח, הגיבו מחירי הנפט בירידה חדה והשליכו על כל הענף, כולל ירידת מחירי הגז בעולם - שפגעה גם בחברות האנרגיה הישראליות.
הירידה החדה במניות של חברות המגזרים הללו, צפויה להוביל ליציאה של 7 מהן (נכון ליום שני, 22 ביוני). ארבע מהיוצאות הן מסקטור האנרגיה: דלק קבוצה והבת דלק קידוחים, אנרג'יאן שרכשה את הקידוחים כריש ותנין, חברת הנפט בזן והחברה האם שלה, החברה לישראל (שאינה שייכת לסקטור האנרגיה). המניות של רובן נפלו בשיעורים של 50%-60% מתחילת 2020.
נפגעת נוספת היא קבוצת המלונות פתאל , שמניותיה ירדו השנה מעל 65% על רקע משבר התיירות. המועמדת האחרונה ליציאה מהמדד היא קבוצת הנדל"ן הבינלאומית גזית גלוב, המתמחה במרכזי קניות גדולים בחו"ל.
העדכון הסופי בנוגע לזהות החברות שייצאו מהמדד ואלה שייכנסו, ייקבע לפי המחיר הממוצע של המניות בשבועיים הראשונים של יולי. התנאי ליציאה מת"א-35 הוא מיקום 40 ומטה בדירוג שווי השוק של החברות, ונכון לרגע זה כל ה-7 שהזכרנו עומדות בקריטריון הזה. חברה נוספת המתנדנדת על סף יציאה היא חברת הביטוח הפניקס.
הנטל של היוצאות = הרווח של הנכנסות
כשבוחנים את רשימת החברות המועמדות להיכנס למדד עולה תמונת מראה המלמדת שמדובר במרוויחות הגדולות מאפקט הקורונה. שש מהצפויות להיכנס הן מסקטור הטכנולוגיה, אשר נהנות מכל הגורמים המהווים נטל על היוצאות. בחברות האלה חלק מהעובדים עובדים מהבית, הן לא תלויות בלקוחות שיגיעו אליהן ואף מרוויחות מלקוחות הנשארים בבית, גולשים באינטרנט, רואים סרטים, קונים באונליין, עובדים מהבית ושומרים הכל בענן. וזה עוד לפני שאמרנו מילה אחת על גל שני של הקורונה.
בהנחה שלא יהיו דרמות במניות ת"א בשבועות הקרובים, שש חברות הטכנולוגיה הצפויות להיכנס לת"א-35 הן חברת שירותי ה-IT מטריקס, שמניותיה עלו השנה בכ-14%, וכן החברה האחות שלה, יצרנית התוכנות לחברות ביטוח סאפיינס (מתחילת השנה עלתה בכ-30%). אליהן תצטרף גם החברה האם שלהן, פורמולה, שמניותיה עלו השנה בכ-25% (פורמולה תשאיר נציגות גם במדד ת"א 90 בדמות חברת מג'יק), וכן נובה, יצרנית מערכות הבדיקה לייצור שבבים שמניותיה זינקו השנה ב-22%.
עוד שתי חברות בעלות סיכוי גבוה להיכנס למדד המוביל הן חברות האנרגיה הירוקה אנרג'יקס ואנלייט , שהבורסה משייכת אותן לסקטור הטכנולוגיה, אשר מניותיהן זינקו השנה ב-40% ו-30%, בהתאמה. למדד צפויה להיכנס גם אופקו, שחוזרת לת"א-35 אחרי חצי שנה של היעדרות, וזאת בעיקר בזכות הפעילות הקשורה לבדיקות קורונה.
אגב, אם בסופו של דבר תצא גם הפניקס, על המקום הפנוי במדד נאבקת נכון לרגע זה יצרנית התרופות האימונותרפיות לסרטן קומפיוג'ן. כל המניות עולות ממדד ת"א-90, כך שת"א-125 לא צפוי לספוג שינויים משמעותיים כמו ת"א-35.
קפיצה של 50% במשקל הטכנולוגיה במדד
כניסה של שש חברות מסקטור הטכנולוגיה צפויה כמעט להכפיל את מספרן בת"א-35. כיום יש במדד חמש חברות - נייס, אלביט מערכות, טאואר, אורמת ולייבפרסון. משקלן הכולל במדד כיום הוא כ-20%, אבל הוא מעוות כלפי מטה, מאחר שמשקלה של נייס נקטם לפי הנחיות הבורסה ב-7% (המשקל הגבוה ביותר של מניה בת"א-35), וכן גם משקלן של אורמת ולייבפרסון הוגבל בשל מגבלת משקל מדינה על חברות הרשומות מחוץ לישראל.
לאחר העדכון, צפוי משקל סקטור הטכנולוגיה במדד לקפוץ ל-29%. וגם אם ננטרל את המשקל של חברות שהבורסה משייכת לטכנולוגיה, אבל בעולם הן לא נתפסות כחלק מהסקטור הזה (חברות האנרגיה הירוקה ואורמת), עדיין צפוי משקל הטכנולוגיה לעלות לכ-24%. לשם השוואה, במדד S&P500 משקל חברות הטכנולוגיה כיום הוא 25%, לאחר שבשנים האחרונות הוא עלה באופן משמעותי בעיקר בשל עליית המניות מסקטור זה.
על רקע העלייה המשמעותית הצפויה במשקל סקטור הטכנולוגיה בת"א-35, יהיו שיאמרו כי ייתכן שזו טעות לשנות באופן משמעותי כל כך מבנה סקטוריאלי של מדד בורסאי, בשל תנודתיות נקודתית שנובעת מאירוע כמו הקורונה, וכי הדבר לא משקף נכונה את המשק הישראלי או השוק.
ואולם, אם בוחנים את התנהגות מניות הטכנולוגיה בת"א, רואים כי משקלן האבסולוטי עולה גם אם לא בודקים את המדדים עצמם שלעתים סובלים מעיוותים בשל מגבלות שקבעה הבורסה.
כך למשל, בשנת 2017, עוד לפני שיצאה לדרך רפורמת המדדים האחרונה של הבורסה, משקלו של סקטור הטכנולוגיה מבין 100 החברות הגדולות ביותר בבורסה היה 6.7%, ואם בוחנים את משקל המגזר כיום הוא עומד על 19% - כלומר, קפיצה של כמעט פי שלושה. שיעור העלייה הממוצע של מניות הסקטור הזה במהלך התקופה היה 189%. אגב, מדד ת"א 35 ירד בתקופה הזו ב-3.8% ומדד ת"א 125 עלה ב-8%.
נראה כי ביצועי החסר של ת"א-35 בשנים האחרונות לא רק שפגעו ביוקרתו של המדד המוביל בבורסה, אלא הובילו לכך שרוב המשקיעים העדיפו להיחשף למניות בת"א באמצעות רכישה ישירה של מניות או דרך קרנות נאמנות, שהצליחו במקרים רבים להניב ביצועים עודפים.
ייתכן כי עדכון המדד הקרוב, שייצא לפועל בעוד קצת יותר מחודש, ישנה את התמונה.
הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים בטור, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר. אין לראות בכתוב משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע.