מטוס אל על / צילום: יואב יערי
טייסי אל על במסר שלא משתמע לשתי פנים: ההצלת החברה אפשרית רק דרך דילול מניות הבעלים ודרך הלאמה, כשהשאיפה היא להחלפת בעלים.
הטייסים הוציאו מסר לפיו: "טייסי אל על דורשים בתוקף מחברי הדירקטוריון למלא את חובתם החוקית לחברה ולקבל את מתווה האוצר להלוואה של 250 מיליון דולר. מתווה האוצר ישפר את מבנה ההון של החברה על פני מתווה ההלוואה של 400 מיליון דולר שרק יחמיר עוד יותר את מצבה של החברה ואשר לא עומד מאחוריו שום צידוק כלכלי חוץ משמירה על בעלת השליטה. טייסי החברה לא ישלימו עם החלטה שתעדיף את טובת בעלת השליטה על פני טובת החברה, לקוחותיה ועובדיה".
בסוף השבוע יוכרז יו"ר חדש לוועד הטייסים. היו"ר הנוכחי רן אלקבץ, שמכהן מזה 6 שנים כראש ועד הטייסים, הודיע שלא יתמודד לבחירות. את הסיבה הוא נימק כך: "לדאבוני כל מאמצינו להניע בחודשים האחרונים מו"מ הוגן ואפקטיבי והוויתורים העצומים שהיינו נכונים לעשות לשם שמירת החברה ושיקומה לא מצאו שותפים מנגד". האמוציות בין שני הצדדים בוערים. הטייסים הציעו לקצץ משכרם לפחות 30% כשהם יודעים שפיטורים של כשליש מעובדי החברה לא יפסחו עליהם. הטייסים ביקשו בתמורה לקבל הבטחה ליהנות מהרווחים של החברה אם וכאשר הם יקרו. הסירוב לדרישה זו הוביל לפיצוץ בין הצדדים.
שני מתמודדים על תפקיד יו"ר הוועד, שמייצג את 650 טייסי אל על. הראשון הוא קברניט ניר ראובני שמביא עמו גישה מיליטנטית מקודמו. ראובני כבר התבטא מול טייסים כי "ההנהלה מבינה רק כוח". ראובני כיהן בוועד הטייסים בתקופה שבה היו"ר היה ניר צוק, בשיא המאבקים מול ההנהלה על הסכם קיבוצי, תקופה שהנוסעים זוכרים היטב עם עשרות שיבושים בטיסות. מולו מתמודד הקברניט איתי רגב, שכיהן בתחילת שנות ה-2000 כיו"ר הוועד.
העובדים צריכים להסכים למתווה
הטייסים יודעים שחתימתם, כמו גם חתימת שאר נציגויות העובדים, נדרשת כתנאי מכיוון משרד האוצר להסכם קיבוצי, הסכם זה יפרט את תנאי ההתייעלות שאליהם מחויבת אל על במתווה של הלוואה.
אחד הטייסים אף אמר כי "אין שום הגיון בכך שנחתום על הסכם שיעמיס על החובות של החברה ל-7 השנים הבאות כשיש הצעה להזרמת הון מידית לחברה, מה שאל על צריכה כמו אוויר לנשימה, והחזר של הלוואה נמוכה יותר משמעותית על פני 4 שנים".
לאחרונה אישרה ההסתדרות לפצל את נציגות העובדים של אל על לארבעה ועדים, טייסים, דיילים, טכנאים ואנשי מנהלה. בהסתדרות וגם בהנהלה יודעים שבמידה והעובדים הם שיעכבו מתווה של הלוואה יש אפשרות שההסתדרות תחתום מעל ראשם, מצב שאף אחד מהצדדים לא ירצה להגיע אליו אבל הוא קיים. גם אל על יכולה להפעיל מהלך חד צדדי אולם היא תעשה הכול כדי להימנע מזה. "אם זה יקרה כדאי שייזכרו היטב בתקופת השיבושים של הטיסות", אומר אחד הטייסים.
עשוים לנסות להגיע למתווה "אמצע"
בדיונים האחרונים בין אל על ובין משרד האוצר נשלחה החברה עם תשובה שלילית למתווה שהיא הציעה מיוזמתה, מתווה אותו הגדירו באוצר כ"הצעה משונה". אל על הציעה שבמקום הנפקה של 150 מיליון דולר והלאמה דרך רכישת מניות, היא תנפיק 40 מיליון דולר והמדינה תתחייב לרכוש שטרי חוב בהיקף של 110 מיליון דולר אותם היא תוכל למכור בעוד 3 שנים.
באוצר טענו שהחברה הציגה מתווה שכל מטרתו לשמור על הבעלים המחזיקים בכ-40% מהחברה - חברת כנפיים שבבעלות משפחת מוזס-בורוביץ' או לדלל את בעלותם בשיעורים נמוכים יותר.
כעת נותרו לאל על שתי אפשרויות: הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% שהיא טוענת שכבר סגרה מול גופים מלווים (בנקים ומוסדיים) - מתווה שבו האוצר ידרוש לקבל הזרמת בעלים של 150 מיליון שקל ממשפחת בורוביץ'. האופציה השנייה היא במסלול ההלאמה, שתוביל ככל הנראה להחלפת בעלים.
הדרך הנוספת שאולי מגובשת בימים אלה תנסה להגיע למתווה "אמצע" שיימצא מכורח מריחת הזמן בסאגת הסיוע לחברה. באוצר אף הגדירו את המו"מ ככזה שבו השקיעה המדינה הכי הרבה שעות מול כל עסק פרטי אחר בתקופת הקורונה. מי שקיבלה את המושכות לידיה היא המנכ"לית החדשה של המשרד, קרן טרנר אחרי שקודמה בתפקיד, שי באב"ד, ביקש לממש את זכותו לחופש. המשימה האחרונה שהוא קיבל, לסיים עם המתווה של אל על, לא צלחה. נזכיר כי נציגי משרד האוצר קיבלו הנחיה מרה"מ ומשר האוצר למצוא מתווה שיציל את החברה, הנחיה כזו אולי תוביל למתווה רביעי בסאגה כשהמו"מ בין הצדדים לא יוכל להימשך לנצח.
מאל על לא נמסרה תגובה.