גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

וול סטריט, תסתכלי במראה: את יותר מדי לבנה

הם מינו אחראים על גיוון תעסוקתי, שינו את כללי חיפוש המועמדים, הציבו לעצמם יעדים כמותיים ובכל זאת: המרכז הפיננסי הגדול בעולם הוא עדיין מועדון סגור של גברים לבנים ● האם המהומות בארצות הברית סוף-סוף ישנו את המאזן?

עוזרי מנכ"לי הבנקים הגדולים בארה"ב בשימוע על אחריות הבנקים למשבר הכלכלי ב־2008. 100% לבנים / צילום: AP - Tom Williams
עוזרי מנכ"לי הבנקים הגדולים בארה"ב בשימוע על אחריות הבנקים למשבר הכלכלי ב־2008. 100% לבנים / צילום: AP - Tom Williams

כשצ'רלס שרף קיבל לידיו את בנק וולס פארגו בשנה שעברה, והופקד על חילוצו משערוריית החשבונות המזויפים שלו, הוא הביא איתו "צוות ניקוי" שכלל קולגות לשעבר מהקריירה הארוכה שלו בוול סטריט. סמנכ"ל הביצוע ומנהלי יחסי הציבור, חטיבת כרטיסי האשראי והתכנון האסטרטגי החדשים עבדו כולם עם שרף בג'יי. פי. מורגן צ'ייס ובבנק אוף ניו יורק מלון (Mellon). ותיק אחר בהנהלת ג'יי.פי. מורגן הצטרף למועצת המנהלים. לכולם מכנה משותף נוסף: הם לבנים.

בימים אלה, כשגל של מהומות מטלטל ומפלח את ארה"ב בעקבות אפליה על רקע גזעי, שרף הבטיח לשפר את המצב. במכתב ששלח ב-16 ביוני לעובדי וולס פארגו הוא התחייב כי אחד הפרמטרים שלפיהם יחולקו בונוסים למנהלים יהיה מידת הרבגוניות האתנית של מחלקותיהם. עוד הוא הבטיח כי בכוונתו להכפיל את מספר המנהלים הבכירים השחורים בבנק עד 2025. אלא שלמחרת הוא הציג את מנהל חטיבת ניהול ההון החדש של וולס פארגו: בארי סאמרס, גם הוא גבר לבן, אשר עבד לפני כן בג'יי. פי. מורגן.

בלחץ גל המחאה ולאור הקריאה ההמונית לצדק גזעי בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, מנהלים מכל המגזרים נדרשים כעת לבחון את התרומה שלהם - אם הייתה כזו - לגיוון תעסוקתי בארגוניהם. בוול סטריט מדובר במשימה עוד יותר קשה ומפרכת: המגזר הפיננסי נשאר לבן בצורה מובהקת, גם אחרי שנים של תשלום מס שפתיים על הצורך לגייס ולשמר עובדים ממוצאים שונים ומיליוני דולרים שנשפכו על המאמץ הזה.

הדבר בולט בעיקר בצמרת. כל מנכ"לי הבנקים הגדולים בארה"ב הם לבנים, כמו גם הרוב המכריע של הבכירים בניהול הנכסים, קרנות ההשקעות הפרטיות וקרנות הגידור, שאוחזים במנופי ההשפעה בוול סטריט.

גם כשמתבוננים בדרג הניהולי שמתחת להנהלה הבכירה, התמונה דומה למדי. מבין 100 אלף המנהלים בחברות פיננסיות שנבדקו ב-2018, רק 2,644 הם שחורים ו-3,682 הם היספאנים, לפי נציבות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה בארה"ב. בסך הכול פחות מ-10% מהמשרות הלא פקידותיות בחברות הפיננסיות בארה"ב הן של שחורים או היספאנים, הרבה מתחת לשיעורם בכלל האוכלוסייה. המספרים לא השתנו מאז שנת 2009, למרות עשור שבמהלכו מינו הבנקים אחראים לגיוון כוח האדם, ושינו את הליכי הגיוס והקידום שלהם.

ההנהלות מתחייבות לשנות את המצב. "אנחנו צריכים להשתפר", אמר מנכ"ל בלקרוק לארי פינק, שמתכנן להגדיל את מספר העובדים השחורים בחברה ב-30% עד 2024.

חבר מביא חבר מהקולג'

לסטר אואנס, מנהל אפרו-אמריקאי, יצטרף לוולס פארגו החודש כראש יחידת תפעול חוצת-חטיבות בבנק. במכתבו לעובדי הבנק מאמצע יוני טען שרף כי הבעיות הרגולטוריות יקשו עליו להרחיב את מעגלי החיפוש ואת שיטות איתור הבכירים למשרות הניהול: "המציאות המצערת היא שיש מאגר מוגבל מאוד של מנהלים שחורים בעלי הניסיון הספציפי שאנחנו מחפשים", כתב.

נתונים: נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה בארה"ב

לכאורה הטענה של שרף נכונה. הסיבות ללובן של וול סטריט מושרשות מאוד ומונעות פתרונות קלים. מנגנוני הגיוס עדיין מעדיפים אוניברסיטאות עילית פרטיות. מודל ההתמחות מאפשר למנהלים להעדיף מתמחים בעלי רקע דומה לזה שלהם. פערי ההון החברתיים בארה"ב משמעם כי רוב הלקוחות הגדולים ביותר - משפחות עשירות, מנהלי קרנות גידור ומנכ"לי תאגידים - הם לבנים, ונתפסים, בצדק או שלא, כמי שרוצים שכספם ועסקיהם ינוהלו בידי אנשים שנראים כמותם.

סטפני מייסון, בנקאית פרטית לשעבר בג'יי. פי. מורגן והיום מרצה בבית הספר לעסקים באוניברסיטת דה פול, אומרת שבנקאים בני מיעוטים מתקשים במקרים רבים להצטרף לצוותים המובילים בבנק. "הרושם שמתקבל הוא כי בני מיעוטים לא מכירים אנשים עשירים, אולי רק זמרי ראפ ושחקני כדורסל. ובפיננסים כל העניין הוא היכן הנכסים נמצאים ומי מחזיק אותם". היא עצמה, אגב, שחורה ועזבה את ג'יי. פי. מורגן ב-2008.

מובן שהאפליה איננה רק של וול סטריט כמעסיקה: המערכת הפיננסית עצמה לא תמיד שירתה היטב אפרו-אמריקאים, אם בכלל. שנים רבות סירבו הבנקים להלוות כספים לקהילות אפרו-אמריקאיות שלהן הכנסה נמוכה. אומנם היום כבר אסור להם למתוח קו כזה בין שכונות, אך קהילות רבות עדיין מתקשות לתקן את הנזק שגרמה מדיניות ההלוואות הגזענית לשעבר.

לוול סטריט יש היסטוריה ארוכה של פילוג על רקע אתני. חברות כמו גולדמן זקס וליהמן ברדרס קיבלו בברכה בנקאים יהודים שלא התקבלו לעבודה בבנקים הגויים האליטיסטיים. החומות הללו נפלו בינתיים, וגולדמן הוא היום האליטה של וול סטריט, אבל הפער הגזעי נשמר.

בחברות ניירות ערך בניו יורק שיעור השחורים וההיספאנים לא רק שלא עלה, אלא אפילו ירד מאז 2005, וכל קבוצה היוותה 9%-10% מכוח העבודה הפיננסי, כך לפי החשב הכללי של מדינת ניו יורק. שתי הקבוצות האלו איבדו משרות בקצב כפול מזה של העובדים הלבנים בשנים הרזות שאחרי משבר 2008, ומהוות כיום רק 6%-8% בהתאמה מכוח העבודה הפיננסי בעיר.

הבעיה מתחילה מוקדם: הבנקים וחברות ניהול הנכסים שוכרים מדי שנה אלפי בוגרי מכללות לאיוש משרות זוטרות. היסטורית, רובם העדיפו רשימה של אוניברסיטאות פרטיות יוקרתיות. הצנרת הזו רק מחזקת את עצמה כאשר בוגרי אוניברסיטאות לשעבר חוזרים אליהן כדי לראיין עובדים חדשים, במקרים רבים בעזרת רשתות חברתיות לא פורמליות כמו אחוות סטודנטים וקבוצות ספורט.

"אנשים שוכרים אנשים שהם חשים איתם בנוח, עם קורות חיים שדומים לשלהם", אומר רג'ינלד בראון, בכיר בחברת המסחר GTS. בראון מספר שהוא היה הסוחר השחור היחיד כשהתחיל לעבוד באולם המסחר של בורסת ניו יורק ב-1992. מאוחר יותר נודע לו שהבוסים שלו בקבוצת UBS לעתיד דנו ביניהם באופן פרטי אם הוא יוכל להצליח שם. "ללא מאמץ מודע יהיה קשה מאוד לגוון את המוסדות הללו", הוא אומר.

שחורים עוזבים יותר

חברות רבות קבעו יעדים והרחיבו את מאמצי הגיוס לאוניברסיטאות ממדינות מגוונות יותר מבחינה אתנית. חלקן משתמשות בתוכנות ראיונות וידיאו כדי להרחיב את הגיוס עוד יותר.

מבין המגויסים החדשים של ג'יי. פי. מורגן ב-2019 היו 13% שחורים ו-16% היספאנים. מבין אלו שיצטרפו לגולדמן זקס הקיץ 11% יהיו שחורים ו-14% היספאנים - הבנק החל בשנה שעברה לחייב מנהלים לראיין שני מועמדים מרקע אתני שונה למשרות פתוחות. בלקסטון תגייס כעת עובדים ב-44 מכללות, לעומת תשע מכללות ב-2015, כדי לקבל מאגר מועמדים מגוון יותר.

ולמרות כל המאמצים הללו, כניסה למוסד איננה מבטיחה הצלחה. עובדים בני מיעוטים מתלוננים זמן רב על פרקטיקות פנימיות ועל הטיות של לקוחות שמקשות עליהם להתקדם. העובדה שרק מעטים מהם מגיעים לדרגים הבכירים היא עדות שהם עוזבים בשיעורים גדולים יותר בהשוואה לעמיתיהם הלבנים.

מלודי הובסון, דירקטורית בג'יי. פי. מורגן ומנכ"לית משותפת באריאל אינווסטמנטס, מחברות ניהול ההון הגדולות בארה"ב שהיא בבעלות שחורים, אומרת שהחברות מצביעות לעתים קרובות מדי על המאמצים שלהן, אך מסתירות את ההתקדמות הזעומה שלהן בגיוון כוח העבודה. משום כך היא סבורה שאפקטיבי יותר לתגמל בבונוסים בהתאם לגיוון האתני במחלקה.

אגב, לא מפליא לגלות כי משרות שמחייבות קשר ישיר עם המנכ"ל ועם לקוחות עשירים - שרובם ככולם לבנים - קשות במיוחד להשגה עבור עובדים שחורים. "אתה עובד מול קהל", מודה בראון. "קשה להכניס מועמדים מגוונים לתפקידים כאלו, כי אתה חושש מהתוצאות".

מחקר מאוניברסיטת M&A בטקסס, שהתפרסם בחודש שעבר, מצא שאנליסטים שחורים נקראו פחות להציג שאלות למנכ"לי חברות מאשר אנליסטים לבנים, ולכן גם קשה להם יותר לפרסם מחקרים מקוריים ולקבל תשומת לב של משקיעים.

האתגרים קשים במיוחד בבנקאות הפרטית, שבה היועצים מטפלים במיליונרים. פחות מ-1% מ-16 אלף יועצי ההון של מורגן סטנלי הם שחורים. כך לפי תביעה שהגישה בחודש שעבר מרילין בוקר, ברוקרית לשעבר שהייתה מנהלת יחידת גיוון כוח העבודה בבנק. הבנק דוחה את הטענה שלה על אפליה והודיע שייאבק בה.

קתי פרייזר, 58, הייתה ברוקרית-כוכבת במריל לינץ' כשמורגן סטנלי שכרה אותה ב-2007 לסניף שלה בהונולולו, שניהל מיליארד דולר ללקוחות עשירים. בתוך שנה, היא אומרת, הסיכויים שלה התחילו להתפוגג. כשקבוצת ברוקרים עזבה את הבנק והחברה חילקה את תיקי הלקוחות שלהם, בסך 2 מיליארד דולר, בין הברוקרים שנשארו, היא לא הובאה בחשבון. "כל הסירות של האחרים צפו למעלה", אמרה פרייזר. "רק שלי ירדה וירדה". הוא עזבה ב-2013 ומשתתפת כעת בתביעת האפליה נגד הבנק, שנידונה בבית משפט פדרלי במנהטן.

נתונים: נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה בארה"ב

הדוברת של מורגן סטנלי מכחישה את ההאשמות של פרייזר, ומוסיפה: "אנחנו מחויבים לקידום תרבות רבגונית". לדבריה, פרייזר קיבלה הקצאת כספי לקוחות לחשבון שלה לפי מדיניות החברה, והייתה הגבלה של ההקצאה בשנת העבודה הראשונה בחברה. פרייזר מצדה אומרת שהמדיניות הזו יושמה בצורה סלקטיבית, ושני ברוקרים שעבדו בבנק פחות משנה קיבלו עשרות מיליוני דולרים מחשבונות של לקוחות באותה חלוקה מחדש של 2 מיליארד דולר.

פרייזר אומרת שחשבונות של לקוחות חולקו מחדש 40-30 פעמים בשש שנות עבודתה בחברה, ו"אני לא יכולה להיזכר בפעם אחת שבה קיבלתי חלק טוב". לדבריה, באחת הפעמים אמר מנהל שטיפל בחלוקת כספי לקוחות חדשים לברוקרים ש"כמה לקוחות לא רוצים יועצים שחורים".

אחרי שיועץ פיננסי אחר עזב, פרייזר אומרת שהיא קיבלה לטיפול את החשבון של אחיו הצעיר, עם 740 דולר בלבד. היא ניסתה ללא הצלחה להצטרף לצוותים שהיו אולי משפרים את הקריירה שלה, "אבל אנשים דחו אותי, כי הם ראו מי לא מקבלת תמיכה מהחברה".

בינתיים בישראל: המצב לא יותר טוב | שני אשכנזי

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות, גם בישראל, מבינות את החשיבות שבגיוון תעסוקתי. המוטיבציה לכך נובעת במידה רבה מהלחץ הציבורי אך היא גם עסקית. לצד שורה של מחקרים מהשנים האחרונות פורסם דוח של חברת הייעוץ מקינזי (ינואר 2018), שערכה מחקר בקרב 1,000 חברות גדולות ב-12 מדינות, ובו בחנה את הנתונים הפיננסיים של כל ארגון וההרכב האתני והמגדרי בו. חברות בהן פעל צוות ניהולי בעל הרכב מגוון דיווחו על תוצאות עסקיות טובות יותר מארגונים אחרים. גיוון סביב שולחן מקבלי ההחלטות, אם כן, מרחיב את שדה הראייה, והופך את הארגון לרווחי יותר.

המצב בישראל, בזירות רבות, איננו מיטבי. בפרויקט הדירקטוריות של "גלובס", שבו ספרנו כמה נשים יושבות בדירקטוריונים בסקטורים השונים בישראל, המגזר הפיננסי לא הצטיין לטובה. נשים הן 34% מההנהלות בענף הביטוח - אבל רק 22% מחברי הדירקטוריונים. בבנקים מכהנות 14 דירקטוריות מתוך 69 חברים סך הכול. על גיוון רחב בעמדות הנהלה אין נתונים שיטתיים. אך מדד מעלה, שבו לוקחות חלק באופן וולונטרי חלק מהחברות במגזר הפיננסי, אוסף נתונים באשר לגיוון בקרב עובדי החברות. לפי נתוני מעלה, ערבים מהווים 3% מכלל כוח העבודה במגזר הפיננסי, חרדים 8%, עובדים עם מוגבלות 3% והקהילה אתיופית אחוז בלבד. החברות השותפות במדד מעלה במגזר הפיננסי הן הפועלים, לאומי, דיסקונט, אגוד, איי.בי.איי, כלל, הפניקס, מיטב דש, הראל, ביטוח ישיר, כאל ולאומי קארד מקס.

באשר לשדרת ההנהלה, אף שבגזרה המגדרית נעשתה התקדמות, בזירות האחרות השינוי המיוחל עדיין זוחל. במחקר שביצע מכון אדוה לפני כשנתיים ובדק את ממוצע השכר לפי קבוצות, נמצאו פערי השכר ניכרים לעין; אשכנזי דור שני בארץ מרוויח כ-1,000 שקל בחודש יותר ממזרחי דור שני בארץ, ואילו יוצאי אתיופיה מצויים בתחתית הטבלה.

האם השינוי המיוחל בפתח? חלק מהחברות מפרסמות מדי שנה דוחות אחריות תאגידית, המחייבים אותן להציג שיפור שנתי קבוע במדדים רבים, ובהם גיוון תעסוקתי. החברוּת במדד מעלה, למשל, גם היא דוחפת את החברות להיות ערות יותר לצורך לגוון את אוכלוסיית העובדים ואת ההנהלות. אך בסופו של דבר הרגולטור קובע את הכללים ובכוחו להאיץ שינויים; עסקים פרטיים של יותר מ-100 עובדים מחויבים להעסיק 3% בעלי מוגבלויות מכלל עובדיהם. בחלק גדול מהחברות וגם בשירות המדינה זה לא קורה באופן מלא. אך דווקא במגזר הפיננסי החוק הצליח לייצר את השינוי, ועובדים עם מוגבלות מהווים 3%. ייתכן כי שיתוף פעולה של הרגולטור והחברות למיסוד קריטריונים להעסקה מגוונת וקידום שוויון הוא המפתח ההכרחי לשינוי.

עוד כתבות

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה שנפלה ב־17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק