קורות חיים / צילום: שאטרסטוק
לפני שבועיים כתבתי טור שטען כי עבור הרוב המכריע של המועמדים שדרוג קורות חיים ולינקדאין לא עוזר למצוא עבודה טובה יותר, מהר יותר. מרבית המגיבים תמכו בטענה, אך מקצתם חלקו עליה משלל נימוקים, שהמרכזי שבהם - מילות המפתח (Buzzwords).
כל מצדדי השדרוג התמקדו בעיקר בסוגייה הזו, ובהכרח לשלב מילות מפתח נכונות במסמך, אחרת המועמד לא יעבור את התוכנות הרובוטיות המסננות קורות חיים, ולא יגיע לראיון עבודה.
90% שחור
אני לא יודעת כמה מסמכי קורות חיים משודרגים ראיתם, אבל המוטיב המוביל ברובם - 90% שחור. המסמך מכוסה כמעט כולו בטקסט ארוך ומעיק, עמוס בערמות של מילות מפתח החוזרות על עצמן כמה וכמה פעמים (בכל תפקיד, ובנוסף בראש פרק נפרד, שחלילה הרובוט לא יפספס), מותירות בקושי 10% לבן, שאפשר יהיה לנשום בין משפט למשפט.
וככל שתהליך חיפוש העבודה מתארך מוסיפים למסמך עוד מילות מפתח, ועוד אחת, ועוד אחת, ורק למקרה שהרובוט מסנן גם לפי המילה הזו אז נוסיף גם אותה, ולמה לא באותה ההזדמנות גם את אחותה (שלא לדבר על המתחכמים שדוחפים למסמך ב"טקסט לבן" גם מילות מפתח בלתי רלוונטיות לחלוטין לניסיון שלהם, כדי שהרובוט, שהוא עיוור צבעים, בכל זאת יעלה אותם בחכה).
ואם כבר שדרגנו אז ברור שלא נסתפק רק בים מילות מפתח ובתיאור מפורט של מה שעשינו בכל תפקיד, נוסיף גם את כל ההישגים שלנו בכל תפקיד ותפקיד (אגב, אין צורך בשניהם. את התפקיד מתארים דרך הצגת ההישגים), והסאגה מתארכת ומתמשכת עד שמרוב מילים כבר לא רואים לא את המועמד ולא את הקריירה.
ואם זה לא מספיק, גם נבליט את המסרים החשובים באותיות מודגשות עד שהעין כבר לא יודעת לאן ללכת קודם - לא מבדילה בין מילת מפתח, להגדרת תפקיד, להישג, לשם החברה המעסיקה, לתקופת העסקה, שלא לדבר על שלל הפונטים והגדלים השונים, התוצאה - גיהנום גרפי בלתי ניתן לקריאה, וטקסט ארוך ומסורבל שמזמין דילוג למסמך הבא.
עיסת מילים
משדרגי מילות המפתח לא יודעים שמסמך קורות חיים איכותי הוא מסמך רזה מאד ואוורירי (50% לבן לפחות), נטול מסרים מיותרים, כזה שכולל את מינימום הטקסט הנדרש כדי שהמועמד יזומן לראיון (כל מסר שלא קריטי לכך צריך לעוף מהמסמך), עם מינימום מילות מפתח שיש לשזור בו בחוכמה. הם מייצרים מסמכים כאילו הרובוט לבדו הוא זה שמגייס את המועמדים לעבוד ה, שוכחים שאחרי הסינון הראשוני מגיע תורו של האדם, שכעת נדרש לסנן כמות בלתי נסבלת של קורות חיים, כי רוב המועמדים כבר שדרגו עם כל מילות המפתח האפשריות.
רק שהאדם איננו עיוור צבעים, ובעיקר לא טיפש כמו המכונה. הוא יודע מצוין מתי מילות מפתח הן רלוונטיות לקריירה ומתי הן נדחפו לשם בכוח, והוא ממילא לא מתעמק בהן, אלא רק במסמכים שבעליהם עומדים בתנאי הסף מבחינת איכות/זהות המעסיקים הקודמים, הרקורד התעסוקתי ואיכות ההשכלה.
לכן מי שלא עומד בתנאים הסף שהוגדרו ממילא לא יגיע לראיון, לא משנה כמה מילות מפתח דחף למסמך, וכמה רובוטים ניצח, ואילו זה שעומד בתנאים מסתכן בעודף מילות מפתח שיגרמו למגייס לדפדף את עיסת המילים המשודרגת שלו, ולעבור למסמך (הקריא) הבא.
שאר הנימוקים בעד שדרוג קורות החיים ולינקדאין עסקו בחשיבותם למיתוג העצמי (הטוענים לחשיבות המיתוג אינם אנשי שיווק במקצועם ולכן אינם יודעים שהמדיומים הללו לא ממתגים, בקושי מפרסמים), בהכרח לשלב תפוקות כמותיות (עלול להפוך "ירייה ברגל", למשל כשהמעסיק קטן), בחשיבות של שפה נאותה ללא שגיאות הדפסה/ כתיב (מי שלא מסוגל לייצר מסמך ראוי לקריאה ממילא ייפול, בראיון או בעבודה) ועוד, אבל אף אחד מהתומכים בשדרוג לא הזכיר את האלמנטים האסטרטגיים שעשויים להשיג את המטרה
בנייה מחדש ולא שדרוג
זה מפתיע, אבל רק לכאורה, כיוון שקורות חיים שעושים את ההבדל בין זימון לראיון לבין טלפון דומם אינם כרוכים בשדרוג או שכתוב, אלא בבניה אסטרטגית של המסמך (אם כי גם זה רלוונטי לשיעור לא גדול של מועמדים).
אבל מסתבר שגם באותם מקרים יוצאי דופן שטיפול בקורות החיים ובלינקדאין יכולים לייצר התעניינות מעסיקים, מעטים האנשים שאוחזים בידע הנדרש כדי ליצרם, שכלל לא קשור לשכתוב קורות חיים. הוא תלוי בהיכרות עמוקה של שווקי העבודה ושל מסלולי הקריירה במקצועות הרלוונטיים, באיתור חסמי הקריירה האמיתיים, בזיהוי מגזרי התעסוקה ותפקידי המטרה הריאלים ועוד. רק אחר כך אפשר להתיישב ולהתחיל לבנות מחדש מסמך אסטרטגי שיעשה את העבודה, שהרי קורות חיים הוא סוף של תהליך - ולא התחלה.
על כן, אני ממליצה למחפשי עבודה לא לזרוק כעת את כספם על שדרוג קורות חיים. טפלו במסמך בכוחות עצמכם כפי שהצעתי בטור המקורי, זה לא בשמיים, אתם יכולים להתמודד עם המשימה בהצלחה. ולסיום, אני משאירה לכם לנחש מי היו אלה שהסכימו כי השדרוג מיותר, ומי תמכו בו באמונה יוקדת.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה