צבי מרום, מייסד ומנכ"ל באטמ, שי נוביק, יו"ר אנלייבקס, פיליפ פרוסט, בעלי ויו"ר אופקו / צילום: איל יצהר, תמר מצפי, גלובס
משבר הקורונה יצר מערבולת שמאיימת על עסקים רבים, אבל יש גם גופים שעשויים להרוויח מהמגפה, וכבר מציפים ערך. השבוע היה עשיר בדיווחים של חברות הנסחרות בבורסת תל אביב, שמפתחות תרופות לקורונה. באף אחד מהמקרים לא פורסמו תוצאות חדשות המספקות מידע נוסף לגבי יעילות המוצר, כך שכל המוצרים האלה עדיין בשלבים ראשוניים מאוד, אבל נראה כי החברות מתקדמות לקראת בדיקה מעמיקה יותר של מוצריהן.
בכל המקרים מדובר בחברות שפעילותן העיקרית אינה קשורה לקורונה, אבל מאמינות שהן יכולות להסב תרופות קיימות לתחום זה. הגישה הזו היא בעלת פוטנציאל, מכיוון שתרופה לקורונה אינה חייבת לפעול ישירות על וירוס Covid-19. חלק מהמנגנון שבו הקורונה עושה נזק קשור למערכת החיסון, שעלולה לפעול בהתלהבות יתר נגד הווירוס, ולפגוע בגוף בעודה מסלקת את הנגיף. רוב החברות האלה מעריכות כי הן יכולות לפעול לשיפור בקרה של מערכת החיסון כדי להשיג תוצאה מאוזנת יותר - סילוק הנגיף במינימום נזק.
"גלובס" ממפה מיהן החברות הישראליות שנאבקות במגפה, וכיצד הן חושבות להרוויח מכך.
קמהדע גייסה חולה ראשון לניסוי
יוצאת דופן בשורת החברות האלה היא חברת קמהדע , שנלחמת ישירות בקורונה באמצעות נוגדנים שהופקו מדמם של מחלימים מקורונה. החברה הודיעה בתחילת השבוע על גיוס החולה הראשון לניסוי שלה, שבו תיבחן האפשרות לטפל. המוצר נוסה לפני כמה חודשים בטיפול חמלה שלא הצליח, אבל רק כעת יוצאת החברה לניסוי רשמי.
המשתתפים במחקר הנוכחי הם במצב קל יותר מהחולה שטופלה במסגרת טיפול החמלה, כולם מאושפזים עם דלקת ריאות אבל אינם מונשמים. בכוונת קמהדע לגייס 12 חולים, כשבשלב הראשון ייבחנו רק בטיחות המוצר ודפוסי ההתפשטות שלו בגוף המטופל והפינוי שלו מהגוף. החברה מקווה לראות גם סימני יעילות למוצר - כלומר, הבדל בין מצבם של המטופלים למצב שהיה חזוי להם ללא הטיפול - אבל זאת לא המטרה הרשמית של הניסוי, וגם אין בו קבוצת ביקורת, כך שלא ניתן להשוות למטופלים שטופלו בתנאים זהים למעט מתן הפלזמה. המעקב אחר החולים יימשך 84 ימים.
במהלך הרבעון הנוכחי - כלומר, עד לסוף ספטמבר - מתכננת החברה לקיים פגישה עם רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) כדי לתכנן ניסוי המשך למוצר, במהלך 2021.
במקביל לניסוי הנוכחי, קמהדע תערוך ניסוי בשימוש בנוגדנים כטיפול מניעה למתנדבים בריאים הנמצאים בקבוצת סיכון. ההערכה היא כי הנוגדנים יכולים לשמש מעין חיסון פאסיבי נגד המחלה.
מוצר הנוגדנים של קמהדע לטיפול בקורונה, מפותח במסגרת הסכם שיתוף הפעולה הבינלאומי שנחתם באפריל האחרון בין קמהדע לחברת קדריון ביופארמה, שמשתפת עמה פעולה גם בתחום החיסון הפאסיבי לכלבת.
מתחילת השנה עלתה מניית קמהדע ב-26%, והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של 1.3 מיליארד שקל. העליות היו בעיקר על רקע תוכניותיה של החברה בתחום הקורונה. קמהדע פרסמה היום את דוחותיה לרבעון השני של 2020, כך שלא ברור עדיין אם הקורונה השפיעה על הביקוש למוצרים האחרים שלה - מוצר לטיפול באמפיזמה תורשתית והחיסון לכלבת שהוזכר לעיל.
רדהיל מתכננת ניסוי גם בישראל
חברת רדהיל כבר עורכת ניסוי ראשוני (שלב IIa) בארה"ב בתרופה לקורונה, והודיעה בעבר כי תערוך את הניסוי גם בישראל, רוסיה ובריטניה, ומדינות נוספות שמהן היא ממתינה לאישור. המוצר של החברה הוא, לדבריה, בעל תכונות אנטי-ויראליות (כלומר, יכול למנוע את פעילות הווירוס בגוף), ואנטי-דלקתיות (כלומר, יכולת למנוע פעילות מוגזמת של מערכת החיסון). הוא נבחן בעבר לטיפול בסרטן, אבל עדיין לא הספיק להתקדם משמעותית בהתוויה זו, בטרם הוסבו רוב המאמצים סביבו לתחום הקורונה. טיפול בחמישה חולי חמלה בחודשים האחרונים רמז כי עשויה להיות למוצר פעילות מיטיבה בתחום הקורונה.
הניסוי שעורכת רדהיל בארה"ב הוא ב-40 חולים, ולא נועד להראות את יעילות המוצר באופן מובהק סטטיסטית, אלא בעיקר לבחון בטיחות ולקבל רמזים על יעילות אפשרית. בכל זאת, רדהיל מקווה כי אם הניסוי יעמוד ביעדיו בהצלחה ובזמן, תוכל החברה לקבל אישור שיווק בחירום, שיאפשר לה להתחיל במכירה מוגבלת של התרופה כבר ברבעון הרביעי של השנה. בניסוי הבינלאומי (רוסיה, ישראל, מקסיקו ומדינות נוספות) ישתתפו 270 חולים, והוא צפוי להסתיים מאוחר יותר. קבוצת המדגם בניסוי עשויה כבר להיות גדולה מספיק להעיד באופן מובהק סטטיסטית על יעילות המוצר.
מניית רדהיל עלתה ב-53% מתחילת השנה, בעיקר על רקע הפיתוח לקורונה, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל. רדהיל השיקה במרץ האחרון את המוצר המוביל שלה לטיפול בחיידק H. Pylori, למניעה של כיבי קיבה וסרטן הקיבה. גם במקרה הזה, מעניין יהיה לעקוב אחר ההשקה, שהתרחשה בעיקר בשיא תקופת הקורונה, כשתפרסם החברה את דוחות הרבעון השני.
פלוריסטם מרחיבה את הניסוי שלה
חברת פלוריסטם נמצאת בשלב II של הניסויים הקליניים במוצר שלה, שנועד לבקר את פעילות מערכת החיסון, אשר מהווה את עיקר הסיבה לפגיעה בחולי הקורונה הקשים. המוצר נוסה בשבעה חולי קורונה קשים בטיפול חמלה, ולאחר הניסוי דיווחה החברה כי אצל ארבעה מתוך שישה חולים שהשלימו את הטיפול חל שיפור. לא מדובר בניסוי רשמי, וקשה לדעת מה היה קורה לחולים ללא הטיפול, אבל החברה ציינה כי מדובר בתוצאות מעודדות.
המוצר נמצא בניסוי בארה"ב ב-140 חולים, ובימים אלה פלוריסטם מרחיבה אותו למדינות נוספות. אם המוצר של החברה לקורונה יגיע לשוק, הוא יהיה המוצר המסחרי הראשון שלה. מניית פלוריסטם עלתה ב-118% מתחילת השנה, ושווי השוק של החברה כיום 808 מיליון שקל. החברה קיבלה מענק של 54 מיליון דולר, וגם גייסה הון על בסיס תוכנית הפיתוח שלה בתחום הקורונה ועבור תוכניותיה האחרות.
אנלייבקס, כן פייט וגלמד הצטרפו לדרך
חברת אנלייבקס הודיעה השבוע על ההזרקה הראשונה של התרופה במסגרת הניסוי שלה בחולי קורונה קשים, שמערכת החיסון שלהם משתוללת. המוצר של אנלייבקס נועד לעצור את "סערת הציטוקינים" המתרחשת כשמערכת החיסון מגיבה בעוצמה רבה מאוד, ועלולה אף להרוג את המטופל.
אנלייבקס היא אחת היחידות מבין החברות המפתחות תרופה לקורונה שמנייתה ירדה מתחילת השנה, כ-40%, וזאת בין השאר, בעקבות גיוס ההון שביצעה זמן קצר לאחר שהודיעה על כוונתה להיכנס לתחום. כיום נסחרת החברה לפי שווי שוק של כ-245 מיליון שקל.
חברת כן פייט מתכננת להיכנס בקרוב לניסוי שלב II (ניסוי יעילות) במוצר האנטי-דלקתי שלה. גם מנייתה של חברה זו איבדה 35% משווייה מתחילת השנה. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 117 מיליון שקל.
המצטרפת החדשה ביותר לרשימה היא גלמד , שנסחרת בנאסד"ק. חברת גלמד מפתחת תרופה לטיפול במחלת הכבד השומני, ונמצאת בניסוי קליני ממושך בתחום זה. השבוע הודיעה החברה כי ברבעון הרביעי של השנה תתחיל בניסויים קליניים במוצר שרכשה לפני שנה, שפותח על ידי פרופ' דוד נאור ממכון לאוטנברג באוניברסיטה העברית, והוצג בעבר כ"מוצר לארבע מחלות". המוצר נתפס על ידי נאור כמתאים לכל המחלות האלה, משום שנראה בניסויי מעבדה ובעלי חיים, שיש לו אפקט אנטי-דלקתי, המקנה הגנה מפני נזק לתאי עצב במוח. לכן, הוא יכול להיות רלוונטי גם למחלות דלקתיות, כמו קרוהן ודלקת מפרקים, וגם למחלות כמו טרשת נפוצה ואלצהיימר. כעת הוא זוכה להתוויה נוספת ולקידום בתור הפיתוח בזכות מחלה חמישית, קורונה.
כמו המוצרים של אנלייבקס ופלוריסטם, גלמד מכוונת את המוצר לחולים הקשים ביותר, שמערכת החיסון שלהם משתוללת. מגלמד נמסר כי המוצר יודע למנוע את נזקי מערכת החיסון בלי לפגוע ביעילותה נגד הוירוס. גלמד תבקש מה-FDA אישור לבחון את המוצר בקורונה כבר השנה, ובמחלות מעיים דלקתיות כמו קרוהן וכוליטיס ב-2021. מניית גלמד ירדה ב-34% מתחילת השנה, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של 320 מיליון שקל.
אופקו ובאטם מייצרות בדיקות וחיסונים
מלבד החברות הפועלות בתחום התרופות, יש שתי חברות בבורסת תל אביב שמייצרות ומשווקות בדיקות לקורונה - אופקו ובאטמ . אופקו פועלת בארה"ב, ובאטמ בעיקר באירופה. שתיהן זכו להצלחה משמעותית בעקבות תחילת שיווק הבדיקות, כאשר בבאטמ המשיכו העליות האלה טרנד חיובי, ובאופקו שברו טרנד שלילי.
אופקו כבר פרסמה את התוצאות של הרבעון השני של השנה, וניתן לראות כי הכניסה לתחום בדיקות הקורונה היתה שווה עבורה צמיחה של 40% במכירות לעומת הרבעון המקביל ב-2019, לכ-250 מיליון דולר. באטמ עדיין לא פרסמה את תוצאות הרבעון.
חברת סייט מהפורטפוליו של כלל ביוטכנולוגיה (כת"ב) אמנם לא מפתחת בדיקות לקורונה, אבל היא מפתחת בדיקות ספירת דם מהירות ובטוחות לשימוש, שיש להן יתרונות כחלק מתהליך הטיפול השוטף בחולי קורונה. בין השאר, בזכות כך גייסה סייט 71 מיליון דולר ביולי.
כת"ב נהנתה גם מהמיזוג שנחתם כבר בתחילת השנה בין ניאון, חברת טיפול בסרטן מהפורטפוליו של כת"ב, לבין ביונטק, המפתחת יחד עם חברת פייזר את אחד החיסונים המובילים לקורונה. העסקה הייתה מבוססת על החלפת מניות בין ניאון לביונטק, וגם כשמניית ביונטק החלה לנסוק, לא השתנו התנאים. כת"ב מימשה מיליוני דולרים של מניות ביונטק בזכות המהלך. מניית כת"ב ירדה מתחילת השנה ב-28%, והיא נסחרת לפי שווי של 153 מיליון שקל.
נובולוג מספקת שירותים לחולי קורונה
נהנית נוספת מהקורונה היא חברת נובולוג , העוסקת בשינוע תרופות ובמתן שירותי אשפוז מרחוק, שהפכו יותר רלוונטיים הן לטיפול בחולי הקורונה עצמם והן כדי להוציא כמה שיותר מהחולים הפגיעים והמבוגרים מבתי החולים. מניית נובולוג עלתה מתחילת השנה ב-78%, והיא נסחרת לפי שווי שוק של 1.4 מיליארד שקל.
אף אחת מהחברות הנסחרות בבורסת ת"א אינה מתחרה במרוץ היוקרתי ביותר, למציאת חיסון נגד וירוס ה-SARS-CoV2 שגורם לקורונה. יש בתחום זה שני גורמים ישראליים שאינם נסחרים: חברת Mivax, שמפתחת את החיסון של מכון מיגל הישראלי, והמכון הביולוגי בנס ציונה.
בשני המקרים מדובר במוצרים בשלב ראשוני יחסית, אבל בפיתוח חיסונים לא בהכרח ברור כי הראשון להתקדם בניסויים הוא גם זה שהמוצר שלו יימצא כבטוח ויעיל ויאושר לשיווק. גם אחרי אישור של מוצר אחד, חלופה טובה או זולה יותר יכולה להצטרף. לכן, למיגל ולמכון הביולוגי עדיין יש סיכוי להשתתף במשחק.
בונוס ביוגרופ תיכנס לניסויים קליניים במוצר חדש לקורונה
חברת בונוס ביוגרופ שהוקמה על ידי ד"ר שי מרצקי שהיה גם ממייסדי פלוריסטם; וכמוה עוסקת בתחום תאי הגזע, הודיעה גם היא על כוונתה להיכנס לניסויים קליניים במוצר חדש לקורונה, MesenCure, לאחר הצלחה בניסויים בבעלי חיים. בונוס מציינת כי לתאים שלה פעילות אנטי דלקתית, ולמוצר החדש יש יכולת להפחית את בצקת הריאות בחולי קורונה עם דלקת ריאות.
בונוס נסחרת לפי שווי של 366 מיליון שקל. מנייתה ירדה עם השוק בתחילת השנה עם התפרצות המגפה, עלתה בין היתר על רקע ההודעה כי החברה נכנסת לתחום הקורונה אולם איבדה חלק מהעליות הללו מאז ההודעה.