גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לעבוד מהבית, להרגיש במשרד: הפתרונות הדיגיטליים שיוכלו להחליף את שיחות הברזייה

אחרי חודשים של עבודה מהבית בחסות המגפה, עובדים רבים מרגישים בחסרונם של המפגשים ליד פינת הקפה ● גם המעסיקים יודעים שזה המקום שבו נולדים שיתופי הפעולה והחדשנות ● לתוך הוואקום הזה נכנסים סטארט-אפים שמציעים שירותים דיגיטליים לחיבור בין עובדים

Together של מיקרוסופט. משתמשת בבינה מלאכותית כדי “לחתוך” את התמונות של המשתתפים בשיחת וידאו, ולגרום לכך שהם ייראו כאילו הם חלק מרקע משותף / צילום: הערוץ הרשמי של מיקרוסופט
Together של מיקרוסופט. משתמשת בבינה מלאכותית כדי “לחתוך” את התמונות של המשתתפים בשיחת וידאו, ולגרום לכך שהם ייראו כאילו הם חלק מרקע משותף / צילום: הערוץ הרשמי של מיקרוסופט

מאז פרוץ הקורונה והשינויים שהיא הביאה לעולם העבודה, נפער אצל עובדים רבים בור חברתי ורגשי עצום. כאשר אנשים מתרכזים בעבודה מרחוק וממעטים לפגוש אחד את השני פנים אל פנים, זו לא רק בעיה של מורל נמוך. גם למעסיקים זו בעיה: קירבה ומפגשים מקושרים זה זמן רב לשיתופי פעולה וחדשנות.

זו הסיבה שמעסיקים מחפשים דרכים להחליף את לוח השרטוט הלבן ואת עמדות הקפה במשרד במוצרים ובשירותים דיגיטליים, שמנסים לחקות בצורה וירטואלית את מה שאנחנו מחמיצים במפגשים הפיזיים. אלו שעשו זאת כשהמגיפה רק החלה, מצאו את עצמם זוכים בלוטו מטאפורי. אבל החלפת קשרים אישיים היא משימה קשה, והיא תהיה קשה עוד יותר כאשר רק חלק מהעובדים יחזרו למשרדים. "מכשיר המים הקרים במשרד איבד את מעמדו כמקום לבניית קשרים, כשכולם עברו לעבוד מרחוק", אומר דן מניאן, מנכ"ל חברת התוכנה דונאט (Donut).

דונאט, שהושקה בניו יורק ב-2016, משתמשת באלגוריתם לשידוך מקצועי בין עובדים או צוותים מדי כמה שבועות. האלגוריתם מבוסס על סלאק, והוא מאפשר קשר ישיר בין שני עובדים ששודכו זה לזה. אלא שמאז שהקורונה הובילה לסגירת משרדים, לקוחות החברה החלו להשתמש במוצר שלה בדרכים שהיא לא צפתה מראש.

"לפני הקורונה היינו במוד של 'תנו לי לעזור לכם לפגוש מישהו חדש'", מספר מניאן. "זה עדיין כך, אבל כעת זה גם 'תן לי לעזור לך להתחבר עם האדם שלא ראית שלושה שבועות, זה שפעם ישבת לידו'". כעת המשתמשים יכולים ליצור תוכניות שונות שמקשרות ביניהם לפי לוח זמנים שיקבעו בעצמם. כך, לדוגמה, חברי צוות יכולים לשוחח ביניהם באופן חופשי במשך 15 דקות כמה פעמים בשבוע. התזכורת בסלאק יכולה לכלול הצעות ללו"ז שיחות, שמתבססות על התאריכים שנוחים לכל המשתתפים.

מניאן מספר ש-12 אלף חברות ברחבי העולם כבר משתמשות בשירותים של דונאט - 6,000 מהן התחילו בכך מאז חודש מרץ. חלק הלקוחות החלו להשתמש במוצר כדי לחנוך עובדים חדשים, ולהצמיד אותם לרשימת האנשים שבמצב רגיל היו מלווים ומדריכים אותם בשבועותיהם הראשונים בעבודה.

סלאק במקום מסדרון

יישום נוסף, שנקרא הולווי (Hallway), משתמש גם הוא בסלאק לקידום אינטראקציות ספונטניות, אבל בגישה שונה. כאן המשתמשים בוחרים בערוץ סלאק שבו עולה קישור של צ'ט וידאו מדי כמה שעות. הצ'ט נמשך רק עשר דקות, והוא אמור להחליף את המפגשים האקראיים במשרד, שנעלמו בחודשים האחרונים.

"השותף שלי לדירה התלונן שהוא משתגע מכך שכבר אין לו חיי חברה", סיפר פארתי לוגנתאן, מייסד ומנכ"ל הולווי. לפני פרוץ הקורונה הוא עבד על יישום אחר, אך באפריל החליט להקדיש את כל זמנו להולווי, והקים אותה תוך ארבעה ימים בלבד. כיום משתמשות בו כבר קרוב ל-900 חברות.

לוגנתאן אמנם רואה את הולווי כתחליף זמני לעסקים שיצטרכו להחזיר עובדים רבים למפעלים - כאלו שמייצרים חומרה, למשל - אך הוא מאמין שהיא תוכל לשרוד גם בקרב אנשים שעובדים במשרדים.

המוצר של מירו (Miro) מאפשר להחליף את הלוח הלבן הגדול במשרד במסך משותף שהעובדים יכולים למלא בהצעות וירטואליות. הם יכולים להצביע על ההצעות, לקבץ אותן או לארגן אותן לפי סדר, כפי שהיו עושים בישיבת סיעור מוחות פיזית. אפשר גם לקבוע שעון עצר, כדי לוודא שהישיבה לא ארוכה מדי.

מירו קיימת מאז 2011, אך הצמיחה שלה הואצה במגפה. כיום יש לה מעל 8 מיליון משתמשים ב-40 אלף חשבונות בתשלום, לעומת 3.7 מיליון משתמשים ב-14,800 חשבונות ב-1 במרץ. בחודשים האחרונים היא למדה יותר על צרכי הלקוחות ועדכנה את המוצר שלה, למשל על ידי הוספת רכיב של ניהול תשומת לב, כדי לזהות עייפות בזמן שיחת ועידה. כעת, מנחה יכול להסב את תשומת הלב של המשתתפים בו זמנית לחלק מסוים של לוח ההצעות. ביולי, החברה הוסיפה אפשרות שבה משתמשי Microsoft Teamsיכולים להטמיע את מירו ישירות בממשק המשתמש שלהם, כדי שלא להסתבך עם יותר מדי יישומים.

מיקרוסופט עצמה הוסיפה כמה יכולות חדשות ל- Teamsמאז תחילת המגיפה, כולל הודעות וירטואליות על לוח לבן, והיכולת "להרים יד" במהלך פגישות. החברה שחררה גם את Together, מוצר שמשתמש בבינה מלאכותית כדי "לחתוך" את התמונות של המשתתפים בשיחת וידאו, ולגרום לכך שהם ייראו כאילו הם חלק מרקע משותף. כך, למשל, אפשר "להושיב" את כולם סביב שולחן וירטואלי או על מושבים באודיטוריום.

ניקולס בלום, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד, טוען שלמנהלי חברות יש שלוש דאגות עיקריות בכל הנוגע לאנשים שעובדים מהבית: הבריאות הנפשית שלהם, לשמר את החדשנות, והעברה מהירה של ידע. בלום מצא שפעמים רבות, רעיונות ופרויקטים חדשים נולדים כאשר קולגות יושבים יחד לארוחות רגועות או בחדרי ישיבות מול לוח כתיבת רעיונות. "קשה באמת למצוא לזה תחליף", הוא אומר.

אבל יש כאלו שמנסים. לדבריו, מספר בקשות הפטנטים ליישומים הקשורים בעבודה מהבית הוכפל כמעט מאז ינואר. בלום סבור שחברות ירצו בסופו של דבר להחזיר יותר ויותר עובדים למשרד, ושטכנולוגיות כמו דונאט ומירו יכולות לספק פתרונות חלקיים. "הם כמו אספירין לכאב ראש", הוא אומר.

לעבוד עם אווטארים

לפני כעשור יצר אדי אובנג, פרופסור בבית הספר לעסקים הנלי באוניברסיטת רידינג בבריטניה, כלי מציאות וירטואלית שנקרא Qube למטרת הוראה מרוחקת למנהלים. מדובר בקמפוס תלת-ממדי בסגנון סרט מצויר, שמלא בחדרי פגישות, אזורים משותפים ומרחבים ירוקים מחוץ למבנים, עם מסכי וידאו ולוחות שרטוט ענקיים מפוזרים בכל מקום.

אווטארים (דמויות שמייצגות אנשים) יכולים להסתובב בקמפוס, ולשוחח זה עם זה. כשהם יושבים יחד לשולחן, או יושבים על פוף מול לוח שרטוטים, הם יכולים לנהל שיחה פרטית שאחרים בחדר לא יכולים לשמוע.

לדברי אובנג, קיוב משמש בין היתר כמה משרדים של חברת ראיית החשבון דלויט ואת החברה היפנית פוג'יטסו. בזכות הלקוחות והמנהלים שמשתמשים בתוכנה שלו הוא הפיק לא מעט לקחים על עבודה מרחוק. למשל, האווטארים היו במקור דמויי אדם, אבל אובנג גילה שאנשים היו יותר מדי ממוקדים בהופעה שלהם ושל אחרים. "אם האווטאר נראה כמו המורה ששנאת בבית הספר, אתה מתרחק ממנו", אמר אובנג. "המופנמים יותר שנאו ליצור את האווטארים שלהם, כי הם לא רצו להיראות". היום לאווטארים יש ראשים דמויי קוביות.

אחד האתגרים היום, אומר אובנג, הוא שהעובדים משתמשים בכלים ובשיטות שלא תוכננו לעולם הנוכחי שבו אנו חיים. "הם מוצאים שקשה להם לעשות משהו. הפריון שלהם נורא ואיום. הם לא חשים שהם רלבנטיים, שהם חלק ממשהו, ולכן הם מרגישים בודדים".

יש עוד נקודה שראוי להתעכב עליה: מוצרים שמנסים להפחית את תחושת הבדידות ולשפר את המגע בין עובדים, יכולים לעיתים לתת תחושה שמדובר בציוד מעקב. סיידקיק (Sidekick), למשל, הוא פורטל וידאו דמוי טאבלט שפועל תמיד. עובדים יכולים להיכנס לדף הווידאו של כל אחד ולהתחיל לפטפט, ממש כמו שניגשים לשולחן של מישהו במשרד.

"אנשים ממש מתגעגעים לנוכחות של אחרים", אומר ארתור וו, מייסד וסמנכ"ל התפעול של Realism Labs, שפיתחה את סיידקיק. הוא חושב שפגישות זום הן מתוכננות מכדי להרגיש ספונטניים בהן. "אתה לא באמת מרגיש שאתה שם עם הצוות שלך. עם סיידקיק אתה יכול לראות את הפורטל בזווית העין, כמו שאתה מבחין בעמיתיך במשרד, אבל זה לא משהו שאתה מביט בו כל הזמן.

"אתה יכול לעבור למצב של 'נא לא להפריע' כשאתה בפגישות אחרות, וכשאתה מכבה את הצג בסוף היום, זה מסמל יציאה מהמשרד". משתמשים שלא מרוצים מכך שלעמיתיהם יש גישה קלה אליהם, מציבים הודעות בנוסח 'תכתבו ואני אחזור אליכם' על המסך שלהם.

סיידקיק מתוכנן במקור לצג של 55 אינץ'. כשהמגפה היכתה, החברה עברה לטאבלטים של 10 אינץ' שהעובדים קיבלו הביתה. כיום משתמשות במוצר כ-80 חברות. וו מעריך שלמרות שחלק מהחברות החלו לפתוח מחדש את משרדיהן, יהיו עובדים שימשיכו להשתמש בטאבלטים של סיידקיק כדי להישאר מחוברים לעמיתיהם במשרד, שישתמשו בצגים הגדולים יותר.

לדעת בלום התרחיש הסביר הוא שחברות יאפשרו לקבוצות שונות של עובדים לחזור למשרד בשעות שונות. בנוסף ייקבעו מספר ימים בשבוע שבהם יתקיימו פגישות פיזיות וסיעורי מוחות בין קולגות. זה אולי יפחית את הצורך במוצרים שמחקים אינטראקציות פיזיות בין אנשים, אך עדיין יהיה בהם עניין. "הביקוש אולי ייחלש, אבל זו לא תהיה קריסה ענקית", הוא טוען. 

כלים וירטואליים לחיבור מרחוק בין עובדים וצוותים

DONUT - משדכת בסלאק בין עובדים ממחלקות שונות באמצעות אלגוריתם
ALLWAY - יוצרת צ'אט וידאו בערוץ סלאק מדי כמה שעות למשך עשר דקות, במקום מפגשים אקראיים במשרד
QUBE - יוצרת משרדים תלת ממדיים שבהם אווטארים יכולים להסתובב ולשוחח אחד עם השני
MIRO  - מפתחת לוח וירטואלי שמשותף לכל חברי הצוות, המאפשר להם לבצע סיעור מוחות

עוד כתבות

ירין משולם, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

"אי אפשר להתעלם מזה": מנהל ההשקעות שרואה את ונצואלה, וממליץ על הסקטור הזה

ירין משולם, מנהל ההשקעות בסיגמא-קלאריטי, בטוח שהצמיחה בשוקי המניות תימשך, ומסביר מדוע הוא מעדיף בארץ את קמעונאיות המזון, שנהנות "מריכוזיות מאוד גבוהה" ● מעבר לים הוא מזהה פוטנציאל במניות הבנקים האירופיים ובחברות טכנולוגיה מסין

כוחות צבא מדנמרק בתרגיל בגרינלנד / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

אחרי ונצואלה, בדנמרק חוששים מהשתלטות צבאית של ארה"ב על גרינלנד

אחרי המבצע הצבאי של ארה"ב בוונצואלה, טראמפ שב ומבהיר בימים האחרונים כי "ארה"ב צריכה את גרינלנד מסיבות ביטחוניות" ● בדנמרק חוששים מתסריט שהיה נראה בלתי אפשרי עד לאחרונה: השתלטות צבאית אמריקאית על האי הגדול ביותר בעולם

איך ההכרה בסומלילנד משפיעה על המעמד הדיפלומטי של ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מפעל ביטחוני בסקוטלנד הושחת בגלל קשר עם ישראל, מה אפשר ללמוד מההכרה הישראלית בסומלילנד על הדיפלומטיה של ירושלים, ומה חושבים בניו יורק על ההחלטות נגד ישראל של ראש העיר החדש • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

שלושה נתונים עומדים מאחורי ההחלטה הלא צפויה של בנק ישראל

למרות שפה ניצית וזהירה מצד הנגיד אשר בלבלה את התחזיות, הוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית בפעם השנייה ברציפות ● שקל חזק, סימני ריכוך בשוק העבודה והימור זהיר על היציבות הביטחונית עשויים להסביר את המהלך

מפעל סוגת בקרית גת / צילום: יח''צ

ב-55 מיליון שקל: סוגת רוכשת חברת שימורי טונה

רכישת חברת פילטונה, שכפופה לתנאים מתלים, מהווה לדברי החברה המשך של אסטרטגיית ההשקעה במנועי צמיחה ● גיא פרופר, מנכ"ל סוגת: "המהלך מייצר סינרגיה עם מערכי המכירות וההפצה של הקבוצה"

הפגנות הרפתנים / צילום: מטה מאבק החקלאים והרפתנים

במחאה על רפורמת החלב: מאות חקלאים ורפתנים חסמו כבישים מרכזיים ברחבי הארץ

בלב המחאה עומדת רפורמת החלב, שלטענת הנהגת החקלאים עלולה להביא לסגירת כ-400 רפתות, בעיקר במושבים בפריפריה וביישובי קו העימות ● לדבריהם, המהלך לא יוריד את מחירי מוצרי החלב לצרכן, ויגביר תלות ביבוא

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

גניבות הרכב מתגברות, אבל בענף מעריכים: מחירי הביטוח ימשיכו לרדת

ברבעון האחרון של 2025 חלה עלייה חדה בניסיונות ובגניבות רכבים ● עם זאת, גורמים בענף מסבירים שהשינוי לא בהכרח ישפיע על מחירי ביטוח הרכב השנה, והם צופים שהללו ימשיכו לרדת ב־2026 ● מה יכול להקפיץ שוב את המחירים?

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: Shutterstock

פרויקט תמ"א 38 שהסתבך: בעלי דירות תובעים פיצוי על ליקויים ואיחורים

פרויקט תמ"א 38 בגבעתיים, שבו השתתפה קבוצת רכישה בראשות איזי כהן, הסתיים באיחור של חמש שנים ובטענות לליקויי בנייה ● בעלי הדירות הגישו תביעה בסך 3.3 מיליון שקל נגד הקבוצה, שמסרה בתגובה: "התביעה הוגשה ע"י קומץ בעלי דירות שסירב לאפשר ליזמים לתקן את הליקויים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המדינה שוקלת שלא להעביר את קרנות ההשתלמות הממשלתיות להסתדרות

בצל פרשת השחיתות בארגון העובדים, ברשות החברות הממשלתיות ובמשרד האוצר בוחנים אפשרות להפריט את שבע הקרנות לחברות מוסדיות, במקום להעבירן להסתדרות כפי שתוכנן

פאנלים סולאריים / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

על דונם ועד 200 קילוואט: ההקלה שתאפשר הקמת שדות סולאריים במושבים

מינהל התכנון מקדם: בעלי קרקעות במושבים לא יצטרכו לשלם היטל השבחה על הקמת מתקנים סולאריים בחלקותיהם ● להערכת משרד האנרגיה הפוטנציאל למשק החשמל שווה ערך לייצור של תחנות כוח שלמות

מדורו מובל באזיקים לבית המשפט בניו יורק / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

מדורו בבית המשפט בניו יורק: "אני חף מפשע"

מדורו ורעייתו הופיעו אזוקים ובמדי אסירים בבית משפט פדרלי בניו יורק ● נשיא ונצואלה המודח טען לחפות ולחסינות כראש מדינה, השיב בהרחבה לשאלות השופט והעדיף לקרוא בעצמו את כתב האישום ● הדיון הבא של השניים נקבע לאמצע מרץ

מגדל אלקטרה / צילום: רמי זרנגר

המחיר קפץ פי 4 בתוך עשור: כמה שווה חניה במגדל המשרדים היוקרתי של ת"א?

מניבים קרן הריט החדשה רוכשת מחצית מהזכויות בחניון מגדל אלקטרה סיטי ב-67 מיליון שקל ● התמורה בעסקה משקפת מחיר חריג של כ-380 אלף שקל למקום חניה

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הריבית ירדה: מה יקרה עכשיו לתשלום המשכנתא שלכם?

עפ"י תחשיב התאחדות יועצי המשכנתאות, בעקבות הורדת ריבית בנק ישראל ברבע אחוז, ההחזרים עבור רכיבי הפריים של המשכנתאות יירדו בעשרות שקלים בחודש

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המוחים נעשים נועזים יותר, מפעל רגיש באיראן הוצת

בישראל עוד לא מזהים סדקים ביציבות המשטר – אך נערכים להסלמה ●  נשיא אזרבייג'אן: לא נשלח כוחות צבא לכוח הייצוב ברצועת עזה ● לוחם נפצע קשה בתאונה מבצעית בדרום רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברת האשראי שקיבלה מיליונים מכספי חוסכי סלייס, וטוענת: אנחנו לא קשורים לאירוע

הסכם עם סוכן הביטוח אמנון יעקובי, שהתחייב להשיב כספים שגייס מחוסכי סלייס, חשף כי הממונה על שוק ההון ביטל באחרונה את רישיונה של פיתגורס, שעבדה עם יעקובי ושימשה לטענת הממונה כ"צינור להעברת כספים" ● בחברה של אביב לוי עתרו לביהמ"ש וטוענים: אין לנו קשר לפרשת סלייס

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

לפי שווי של 520 מיליון שקל: הרכישה החדשה של לאומי פרטנרס

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי רוכשת 20% ממובמנט, חברה בתחום הכושר והבריאות, תמורת כ-120 מיליון שקל ● כניסתה של לאומי עשויה להוות שלב מקדים למהלך של הנפקת מניות חברה בבורסה בת"א בשנים הקרובות

אלביט תספק את חליפות ההגנה העצמית שלה למדינה החברה בנאט''ו / צילום: אלביט

חוזים בשווי 150 מיליון דולר: אלביט תמכור מערכות הגנה למדינה באירופה

במסגרת החוזה הראשון, תצייד אלביט את צי המטוסים של מדינה באירופה בטכנולוגיית ה-DIRCM המתקדמת שלה, המספקת שכבת הגנה נוספת לפלטפורמות אוויריות ● ההזמנות הנוספות כוללות אספקת מערכות DIRCM לציי מטוסי התובלה של מדינות אירופיות החברות בנאט"ו

השוק השורי חוגג שלוש שנים / צילום: Shutterstock

שנה רביעית של עליות? אנליסטים אופטימיים לגבי 2026, אבל עם כוכבית

האסטרטגים אופטימיים בזכות צמיחה כלכלית עמידה, התקררות האינפלציה ורווחיות החברות היציבה, אך במקביל חלקם מזהירים מפני סיכונים מאקרו־כלכליים אפשריים ותמחורים גבוהים ● "הפסימיות פשוט יצאה מהאופנה", אומר אסטרטג השווקים הוותיק אד ירדני

קמפוס אנבידיה בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

אחרי העלאת מס החברות: התוכנית שרוקם האוצר לפיצוי ענקיות הטכנולוגיה

בעוד שמס החברות על ענקיות הטק עולה ל־15% בהתאם לכללי ה־OECD, הממשלה מקדמת מנגנון פיצוי בהיקף של מיליארדי שקלים במטרה למנוע זליגת פעילות למדינות מתחרות ● הזיכויים מיועדים לחברות המשקיעות במחקר ופיתוח ושלהן קניין רוחני במדינה, ובראשן אנבידיה

התקנת גג סולארי ביתי / צילום: Shutterstock

יש לכם גג סולארי? אתם עומדים לקבל דרישת תשלום של אלפי שקלים

אחרי עיכוב של שנים ביישום הרגולציה, חברת החשמל החלה לחייב בעלי גגות סולאריים בעלויות ניהול מערכת על חשמל שנצרך בבית - כולל גבייה רטרואקטיבית של עד שנתיים ● החיוב, המבוסס לעיתים על הערכות ולא על נתוני צריכה בפועל, עלול להגיע לאלפי שקלים בשנה