גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחברות קוסמטיקה ועד אתרי שידוכים, כולם רוצים לזהות את הפנים שלנו, לפי הגזע

חברות קוסמטיקה, אתרי שידוכים, חנויות רהיטים ופרסומאים מגבירים את השימוש בתוכנות לזיהוי פנים לפי גזע ● האם החקיקה תוכל להילחם בטכנולוגיה החדשה השנויה במחלוקת, וה"מדויקת באופן מבהיל", כדברי המדענים?

"תוכנות לזיהוי פנים סופגות ביקורת כי חלקן שוגות בזיהוי אנשים שאינם לבנים" / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
"תוכנות לזיהוי פנים סופגות ביקורת כי חלקן שוגות בזיהוי אנשים שאינם לבנים" / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כאשר ענקית הקוסמטיקה רבלון רצתה לדעת באיזה שפתון משתמשות נשים מגזעים שונים וממדינות שונות, היא לא הצטרכה לערוך סקר. במקום זה, שכרה את חברת קיירוס ממיאמי, שהשתמשה באלגוריתם ניתוח פנים כדי לסרוק תצלומים באינסטגרם.

ב-2015, היכולת לסרוק פנים ולזהות את הגזע שלהם הייתה עדיין בחיתוליה. היום מציעות יותר מתריסר חברות שיטה כלשהי של זיהוי גזע או מוצא אתני.

בשנים האחרונות, חברות נעזרות בתוכנות זיהוי גזע כדי להבין איך לקוחות מסוימים משתמשים במוצריהן, מי עוקב אחרי הפרסומת שלהן או מה אוהבים אנשים מקבוצות גזע שונות. חברות אחרות משתמשות בהן כדי לאתר מאפיינים גזעיים שונים באוספי תצלומים, בדרך כלל לצורך עיצוב פרסומות או לצרכים ביטחוניים כמו צמצום החיפוש אחרי מישהו במסדי נתונים. בסין, היכן שמעקב אחרי פנים נפוץ מאוד, מצלמות מעקב מצוידות בתוכנת סקירת גזע כדי לאתר מיעוטים אתניים.

פופולרי באתרי שידוכים

תוכנת זיהוי גזע היא תת-תחום של ניתוח פנים, סוג של בינה מלאכותית שסורקת מגוון של מאפיינים בפנים - מהקשת של הגבה עד לצורת עצמות הלחיים - ומשתמשת במידע הזה כדי להסיק מסקנות על המגדר, הגיל, הרגשות ואפילו האטרקטיביות של האנשים הנסרקים. זה שונה מזיהוי פנים, שגם הוא מתבסס על טכניקת בינה מלאכותית שנקראת למידת מכונה ומשמשת לזיהוי פנים מסוימות, למשל כדי לפתוח טלפון חכם או לזהות "גורמים מפריעים" בתוך קהל אנשים.

"ניתוח פנים הוא כלי שימושי כי אנשים קונים בקבוצות ומתנהגים בקבוצות", אומר בריאן בראקין, מייסד קיירוס שעזב אותה ב-2018 ומשקיע כעת בחברות סטארט-אפ.

לקמעונאים ולעסקים נוספים, ניתוח פנים בתצלומים מבטיח את היכולת ללמוד יותר על לקוחות בחנויות פיזיות, במידה רבה כמו השימוש בקוקיז (עוגיות) - קבצי הנתונים הקטנים שמתחקים אחרי פעילות האינטרנט שלנו כדי למקד פרסומות מקוונות לקהל יעד. "העולם הפיזי הוא חלל גדול של נתונים כי אין שם כלום", אומר אג'יי אמלני, סגן נשיא בכיר לפיתוח תאגידי באידמיה - פירמה צרפתית שמציעה זיהוי פנים. כעת המצלמות מתחילות למלא תפקיד דומה לזה של הקוקיז.

Haystack AI מניו יורק אומרת שלקוחותיה משתמשים בתוכנת הסיווג הגזעי שלה למיקוד של פרסומת לקהלי יעד, מחקרי שוק ועזרה באימות זהותם של אנשים. קוגניטק סיסטמס מגרמניה מציעה בין השאר איתור אתני לקמעונאים ולחברות אחרות לצורך איסוף נתונים סטטיסטיים על הלקוחות, אומר יורגן פאמפוס, מנהל המכירות והשיווק שלה ומציין שאף לקוח לא קנה עדיין רישיון לסיווג גזעי.

ספקטריקו, חברת סטארט-אפ בולגרית שמוכרת רישיון קבוע לא מוגבל לכלי הסיווג הגזעי שלה באלף אירו, אומרת שאתרי שידוכים (דייטים) משתמשים בו כדי לאמת שהפרופילים נכונים, ומפרסמים משתמשים בו כדי להכיר את סוגי הקהלים שצופים בשלטי חוצות חכמים. המייסד מרטין פרנב אמר שכמה לקוחות קנו את כלי הסיווג לפי גזע, ויותר לקוחות קנו אותו בשילוב עם כלי סיווג גיל ומגדר.

באתר של ++China’s Face, שהיא אחת מחברות זיהוי וניתוח הפנים הגדולות בעולם (הוערכה ב-4 מיליארד דולר במאי 2019, לפי חברת מודיעין השוק PitchBook) נאמר שכלי זיהוי הגזע שלה יכול לשמש לניתוח התנהגות צרכנים ומיקוד של פרסומת לקהלי יעד.

ניתוח של פנים מתנהל במידה רבה תחת הרדאר, אף שהוא סופג ביקורת כי מערכות גרועות מזהות לא נכון אנשים שאינם לבנים. בוסטון, סן פרנסיסקו, מדינת וושינגטון וקליפורניה הגבילו את השימוש בזיהוי פנים בחוק. יבמ, אלפאבית ומיקרוסופט הגבילו את עסקי זיהוי הפנים שלהן במיוחד במכירת תוכנות למחלקות משטרה.

כן לעסקים, לא לממשלות

המחקר סביב ניתוחי (אנליזות) הפנים נמשך. כמה מדענים אומרים שהאלגוריתמים שמאומנים לזיהוי פנים יכולים להיות מדויקים במידה מבהילה. בחודש מאי השנה, מדענים מאוניברסיטת רוהר בבוכום, גרמניה, פרסמו מאמר בכתב העת המדעי "משין לרנינג" ובו נכתב שהאלגוריתם שלהם יכול להעריך אם פנים הם לבנים, שחורים, אסיאנים, היספנים או אחרים בדייקנות של 99%.

כמה חוקרים ואפילו חברות שעוסקות בכך אומרים שניתוח פנים מבוסס גזע לא צריך להתקיים בכלל. עשרות שנים ממשלות אסרו על רופאים, בנקים ומעסיקים להשתמש במידע על גזע כדי להחליט באיזה חולה לטפל, לאלו לווים להעניק משכנתה ואיזה מועמד לקבל לעבודה. תוכנת זיהוי גזע עלולה לאפשר למוסדות ולמעסיקים, במכוון או שלא, לקבל החלטות בהתבסס על הרקע הגזעי של אדם בדרכים שקשה יותר להכיר, כי הן מתרחשות באלגוריתמים מסובכים או לא שקופים, לפי חוקרים בתחום.

שימוש ב-AI (בינה מלאכותית) לזיהוי גזע "נראה מזיק יותר ממועיל", אומר ארבינד נרינאן, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת פרינסטון שחקר עד כמה אנונימיים יכולים להיות נתונים המשמשים לזיהוי בני אדם.

"אנשים מגזע מעורב יכולים לא להסכים עם איך שהאלגוריתם מסווג אותם", אומרת קרלי קיינד, מנהלת מכון אדה לאבלייס בלונדון, גוף מחקר שמתמקד ביישומים של AI. "למערכות טכנולוגיות יש כוח להפוך דברים לנתונים ועובדות למסקנות אובייקטיביות לכאורה".

תוכנות שמאפשרות למעסיקים לסרוק הבעות פנים של מועמדים לעבודה כשהם מתראיינים עלולות בלי כוונה להפלות בין מועמדים אם הן מתחילות להביא בחשבון גזע, אומרת קיינד, ומוסיפה שמשטרה המסווגת קבוצות אתניות בתוכנת ניתוחי פנים מסתכנת בהחמרת סטריאוטיפים גזעיים.

זיהוי גזע עלול להזיק גם אם חברות משתמשות בו לדחיפת אנשים אל מוצרים מסוימים או להצעת תמחור מפלה/מוטה, אומר איבן גריר, סמנכ"ל קבוצת הזכויות הדיגיטליות Fight for the Future.

השימוש בסריקת פנים בסין שנוי במחלוקת, בעיקר בשינג'יאנג, המחוז בצפון-מערב המדינה שבו מרגלות הרשויות אחרי המיעוט המוסלמי האויגורי. בשנה שעברה, יצרנית מצלמות מעקב סינית, הנגז’ו היקוויז’ן דיגיטל, פרסמה באתר שלה מצלמה שיכולה אוטומטית לזהות אויגורים, לפי כתב העת IPBM של תעשיית האבטחה.

בראקין, מייסד קיירוס שעזב אותה, שהוא שחור, שיבח תחילה את מערכת זיהוי הגזע שלה בשל יכולתה לסייע לעסקים לתפור שיווק למיעוטים אתניים. היום הוא מאמין שלתוכנת זיהוי גזע יש פוטנציאל ללבות אפליה.

בראקין אינו מתנגד לכך שעסקים ישתמשו בה, אך טוען שממשלות לא צריכות להיעזר בה, וחושש גם משימוש צרכני. קיירוס השיקה ב-2017 יישום חינמי שהראה איך שחורים, לבנים, אסייתים או היספנים נראים כשהם מעלים סלפי. "קיוויתי שאנשים יראו את ההומניות של אנשים אחרים", הוא אומר.

יותר מ-10 מיליון אנשים העבירו ליישום צילומי סלפי כדי לראות את התוצאות. רבים מהמשתמשים ביישום, בייחוד בברזיל, התלוננו שהתוצאה שהם קיבלו לא הייתה "לבנה" מספיק, אומר בראקין. היישום בוטל.

בצפון אירופה, רשת חנויות ריהוט השתמשה בתוכנת ניתוחי פנים של החברה ההולנדית סייטקורפ כדי לסרוק לקוחות שנכנסים לחנויות, וגילתה שרבים מהם היו צעירים מכפי שהיא ציפתה. היא שכרה לבסוף יותר מוכרנים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, לפי ג'ויס קרדונה, מנכ"לית Sightcorp. החברה שלה הפסיקה למכור את כלי סיווג הגזעים שלה ב-2017, מחשש שהוא מפר את חוקי פרטיות הנתונים באירופה.

Facewatch, חברה בריטית לזיהוי פנים שהתוכנה שלה מאתרת גנבים חשודים כשהם נכנסים לחנויות על-ידי השוואת סריקות פנים לאלבומי חשודים, ביטלה השנה אופציה לזיהוי גזע, מגדר (מין) או גיל של קונים, מפני ש"זה מידע לא רלוונטי", מסר דובר שלה.

"יש סכנות ביטחון באיסוף נתוני גזע שיכולים, בכוונה או שלא בכוונה, להיות מקושרים לזהות של אנשים", אומר אלכס היד, החוקר הראשי בחברת אבטחת הסייבר סקיוריטי סקורקארד. החברה שלו מצאה לאחרונה כ-6 אתרים עם חולשות אבטחה במסדי הנתונים על פנים של אנשים, כולל חברת זיהוי פנים ובית ספר אמריקאי להנדסה שחייבו סטודנטים להראות את פניהם כדי להיכנס למערכות המחשוב שלהם.

חברות שמציעות שירותי ניתוחי פנים אומרות שהנתונים הדמוגרפיים שהמערכות שלהן אוספות לא מחוברים לזהויות של אנשים. אבל חברות נתונים יכולות בתיאוריה לשלב מסדי נתונים שיווקיים שנִקנים ונמכרים ברשת וליצור תמונה מפורטת יותר של האנשים בהם, כלומר לחבר בין נתונים וזהויות, אומר היד.

"לפני כמה שנים, חברות שמכרו ניתוחי פנים היו פתוחות יותר לגבי יכולתן לסרוק מאפיינים דמוגרפיים", אומר זק דופמן, מנכ"ל בריארס דיגיטל, חברה בריטית לזיהוי פנים שעובדת עם רשויות חוק. "כשחברות טק גדולות החלו לספוג ביקורת על מערכות זיהוי הפנים שלהן, כולם הפסיקו לדבר על זה. היום, אף אחד לא מדבר על זיהוי אתני. לפחות לא בגלוי".

תגובות: דוברת של רבלון מסרה שאינה יכולה להגיב מפני שסריקת האינסטגרם התרחשה לפני כמה שנים. קיירוס לא הגיבה לפניות אליה.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

החוזים העתידיים על וול סטריט אדומים; מגמה מעורבת באירופה

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● מגמה מעורבת בבורסות אירופה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"