טינה צ’ן, עורכת דין, ונשיאה ומנכ”לית של Time’s UP / צילום: אתר Times Up
חלפו שלוש שנים מאז שתנועת metoo# הציתה מחשבה עולמית על הטרדות מיניות והפליה של נשים, והפילה ממרום מושבם ברוני בידור, מנכ"לים ומנהיגים נוספים.
כעת, הקורונה מסבכת את המאמצים ליצור מקום עבודה שוויוני יותר, אומרת טינה צ'ן, לשעבר ראש המטה של הגברת הראשונה מישל אובמה ועורכת דין, והיום נשיאה ומנכ"לית של Time’s Up Now, הארגון שהקימו נשים בהוליווד למאבק בהטרדות והפליה, ושל הקרן המסונפת אליו.
בין שהן עובדות מהבית ובין שהן עובדות במשרד/מפעל, נשים נושאות יותר בנטל הטיפול בילדים כאשר בתי ספר וגנים רבים סגורים, אומרת צ'ן, והמתח הזה מכריח רבות מהן לוותר על מקום העבודה.
"יש לנו מגפה, משבר בריאות ומשבר כלכלי, ומשבר של צדק גזעי", אומרת צ'ן. "וכעת יש לנו גם משבר של טיפול במשפחה". היא שוחחה לאחרונה עם כתב "וול סטריט ג'ורנל" בטלפון משיקגו. לפניכם קטעים ערוכים מהשיחה.
מה מצבה של תנועת MeToo#?
"לפני הקורונה חברות הכו על חטא, לא כי 'זה דבר טוב לעשות' אלא כי 'זה סיכון לארגון אם לא נעשה את זה'.
"ההנהלה לקחה יותר ברצינות את ההטרדות המיניות, השוויון המגדרי, הרבגוניות הכללית והכללת הנשים. כעת, בין מגפה וההכאה על חטא ההפליה הגזעית, רואים שחברות הגבירו את רצונן להשתנות. אבל זהו גם החלק הקשה.
"אחרי ההצהרות, מה עושים בפועל? יש דברים מובנים מאליהם, כמו ספירה ודיווח נתוני רבגוניות לפי רמה, סוג משרה - שכבת הניהול הבכירה, משרות טק ומשרות טיפול. וישנה השקיפות של השכר. אתה לא יכול לפתור בעיה של פער שכר אם אתה והעובדים שלך לא יודעים שהיא קיימת. יש עדיין האמונה הזו שאני יכול לשלוט בעלויות של עובדים על ידי שמירה בסוד של התשלום לכל אחד מהם".
בגלל כל האי-ודאות הכלכלית, את מרגישה שנשים חוששות יותר לדבר על הנושא הזה?
"זה חשש שיש לנו. ראינו את זה בהחלט לפני עשר שנים במשבר הפיננסי, וזהו חשש.
"אל תהיו שאננות ותניחו שמפני שכל אחד עובד מרחוק, הטרדות מיניות לא יכולות לקרות. הטרדה אינה רק צעד פיזי. היא יכול להיות גם הצקה או הפחדה. הערות גזעניות וסקסיסטיות אפשר להעביר אונליין, או בחדרי צ'ט פרטיים בישיבות זום, ומנהלים אפילו לא מבחינים בכך.
"למעשה קשה יותר למנהל לתפוס את זה כעת, כי את לא במשרד. קשה יותר לעובדים לדווח על זה, כי אלו נושאים רגישים. קשה לעשות את זה בזום. זהו הרגע שבו מעסיקים צריכים להקשיב פי כמה.
יש הרגשה שראינו התקדמות מסוימת בקידום נשים לתפקידי מנכ"לות. מהם הקשיים הגדולים ביותר?
"אנחנו עדיין זקוקים לשינוי רב. החסמים המבניים שמונעים מנשים להישאר בתפקידיהן מספיק זמן כדי להתקדם בהיררכיה הם עדיין גבוהים למדי. טיפול במיקרו-תוקפנות. מי שצריכה עדיין להביא את הקפה. אי השתתפות בישיבות. התעלמות. לא להיות מוזמנת לארוחת ערב עם לקוח חשוב.
"יותר נשים שאני משוחחת איתן והקימו עסק משלהן, כמו משרד עריכת דין, אומרות ש'זה היה מאבק יומיומי שהתעייפתי ממנו'. חברות לא יכולות לאבד את הכשרונות הללו. את רוצה ליצור תרבות שבה זה לא קורה".
איך הקורונה משפיעה על השוויון?
"מה שהקורונה עשתה זה לחשוף בפרטים גרפיים את האתגרים של נשים עובדות זה עשרות שנים. הנשים הן נותנות הטיפול העיקריות, האחיות הרפואיות בקו החזית, החנווניות בחנות. העבודה מהבית וההוראה לילדים נופלת גם היא בצורה לא מידתית על נשים, והן צריכות היום להחליט: איך אני יכולה ללמד את הילד לקרוא ובו זמנית לעבוד?"
האם ההישגים של הנשים בעבודה בשנים האחרונות בסכנה?
"לגמרי. נשים חוזרות לכוח העבודה אחרי המגפה בשיעורים נמוכים יותר מאשר גברים, נשים לא לבנות במיוחד מפגרות אחרי חזרת הגברים לכוח העבודה. זה חלק מהתופעה שראינו לפני עשר שנים, אבל במשבר הפיננסי לא ראינו את הקריסה המוחלטת של התמיכות האחרות במערכת, שעזרו לנשים עובדות להצליח. כל חלק בכלכלה שלנו וברשת הביטחון החברתית נפגע מהמגפה".
אז מה צריך לעשות?
"הרבה פעמים, עסקים וחברות יכולים לפעול ביתר מהירות מקובעי מדיניות ציבורית. לא צריך לחכות למדיניות לאומית של חופשה בתשלום כדי להנהיג סידור כזה במקום העבודה.
"העובדים הפגיעים ביותר הם אלו שביום טוב מחזיקים בציפורניים כל משרה של שכר לפי שעה, כמו אמא עובדת יחידה, שצריכה לשלם שכירות ולהביא אוכל הביתה. יש אלפי עובדות שביום טוב זה מה שהן עושות. כל רשתות הביטחון שלהן מתוחות עד להתפקע. זה המשבר שאנחנו בעיצומו, והוא רק יחמיר אם לא ננקוט פעולה רחבה ברמה הלאומית".
מה אפשר לעשות, בייחוד למען עובדים בשכר נמוך?
"אנחנו אחת מקומץ מדינות בעולם שנכנסו למגפה ללא מדיניות לאומית של חופשה בתשלום. אנחנו זקוקים לימי משפחה שיאפשרו לעובדים לא רק להישאר בבית כשהם חולים בעצמם, אלא גם להיות מסוגלים לטפל בילד חולה, הורה או בת/בן זוג".
יש תקווה שמשהו מזה יתבצע?
"אני אופטימית זהירה. אנחנו לא מפלגתיים ולא תומכים במועמדים, אבל הנושאים האלו, אני אומרת לך, מגיעים לקלפיות. לא רק במרוץ הלאומי, אלא גם במרוצים מדינתיים ומקומיים. ראינו למעשה הרבה פעילות בשנתיים וחצי האחרונות, ברמת המדינות והרשויות המקומיות, במדיניות נגד הטרדות מיניות, חופשות בתשלום, מדיניות של שוויון שכר, משום שבוושינגטון לא נקטו צעדים. אנשים עוקבים אחרי העמדות של המועמדים. אלו הם באמת נושאים שמבחינת משפחות רבות משמעותם אוכל על השולחן".
מה עושה Time’s Up כדי לעזור לנשים עובדות במגפת הקורונה?
"אנחנו רואים מימון התחלתי מ-Pivotal Ventures, פרויקט של מלינדה גייטס, לאיסוף נתונים, סיפור סיפורים ותרגום שלהם למדיניות ציבורית ופעולה של המגזר הפרטי. אנחנו מכנים את זה Time’s Up, Measure Up.
"ההזדמנות כאן היא לקחת משבר נורא ואיום ולעצב מחדש דברים מהיסוד. אנשים משווים את מה שאפשר לעשות לניו דיל של השפל הכלכלי הגדול, כשאתה מגיע עם מדיניות חדשה שבונה מחדש את ההשקעה בהון האנושי שלנו".
טינה צ'ן
ילידת 1956, עורכת דין, ונשיאה ומנכ"לית של Time's UP, ארגון ששואף להפוך את מקומות העבודה למקום בטוח והוגן לנשים ● ב-2017, הייתה מייסדת משותפת של קרן להגנה משפטית על נפגעות הטרדה מינית ● לפני כן הייתה יועצת לענייני נשים של ברק אובמה וראש הסגל של מישל אובמה