מעבדת ניסוי החיסון בקורונה של אסטרהזזנקה ואוקספורד בברזיל / צילום: Camila Souza / GOVBA / Latin America News Agency, רויטרס
כמה שבועות לפני שאוניברסיטת אוקספורד הכריזה על עסקת ענק להשקת חיסון קורונה בכל העולם, ראשי האוניברסיטה ניצבו בפני מרד.
בפומבי, מדענים במוסד דיברו עת ההתקדמות במעבדה, אך מאחורי הקלעים, שני מומחי חיסונים ידועים, שעמדו בראש המאמץ, נלחמו בעסקה שתוכננה עם ענקית התרופות האמריקנית Merck.
חברת הביוטק הקטנה של המדענים, שמומנה בחלקה על ידי אוקספורד, סירבה להעביר זכויות לקניין רוחני. כדי לעקוף את הבוסים שלהם, המדענים ביקשו מבנקאי השקעות בלונדון לבדוק עסקאות אחרות בכוח.
הרבה היה מוטל על כף המאזניים של האוניברסיטה בת 900 השנים. כאשר מגפת הקורונה הרסה חיים וכלכלות סביב העולם, אוקספורד מצאה את עצמה בראש עם מועמד מבטיח לחיסון, אבל ההישג המדעי היה רק חלק מהמאבק. אוקספורד, שממומנת על ידי הציבור, הייתה צריכה לשלב את הרעיונות הגדולים שלה עם אתוס הרווחים של עולם התרופות. אקדמאים ובעלי בריתם התנגשו זה בזה שוב ושוב על השליטה באסטרטגיית האוניברסיטה להפצת החיסון בעולם.
"נכנסו לג'ונגל בלי מאצ'טה", אמר ג'ון בל, גנטיקאי באוקספורד בעל שני תארי אבירות שנבחר על ידי ראשי האוניברסיטה לאתר שותפה בתעשיית התרופות. "אנחנו במקרה אוניברסיטה די טובה, אבל אוניברסיטאות לא עושות את הדברים הללו".
אוקספורד עשתה בסופו של דבר עסקה עם החברה הבריטית אסטרהזנקה לפיקוח על הייצור וההפצה של מיליארדי מנות חיסון. פרטים שהוסכמו באפריל ולא פורסמו, לפי מקורות יודעי דבר, כללו תמלוגים של כ-6% לאוקספורד. אם החיסון יעבור את האישורים הרגולטוריים ויהפוך לזריקה עונתית שחייבים לקבל, כפי שחושבים כמה מדענים, התשלומים עשוים להגיע ליותר מ-100 מיליון דולר.
התנגשויות אינטרסים
סערת החיסון של אוקספורד כללה התנגשויות אגו בקמפוס, איומים והבטחות שניתנו בחופזה ומשקיעים ציבוריים ופרטיים רבים עם תמריצים סותרים.
למרות הלחימה זו בקמפוס, התומכים והמתנגדים כאחד זוקפים לזכות פרופסור בל את הגישור בין ההיסטוריה של אוקספורד כמחדשת רפואית ללא כוונת רווח, ותעשיית התרופות, שהמניע שלה הוא בעלי מניות. "הוא יכול להיות מאוד גס רוח", אומר גרהם ריצ'רדס, ראש הפקולטה לכימיה לשעבר באוניברסיטה. "הוא יכול להרגיז מאוד אנשים, אבל הוא משיג תוצאות ועושה את הדברים".
המדע שמאחורי החיסון של אוספורד הוא בן כמה עשרות שנים. בשנות ה-2000, מדענים של Merck חקרו שימוש ב"נגיף קר" משימפנזה להפקת כמה חיסונים. Merck ויתרה על הפרויקט, בין היתר מפני שהיא חששה שחיסון שמתבסס על נגיף שימפנזה לא יאושר על ידי ה-FDA, לפי סטפנו קולוקה, חוקר לשעבר בחברה.
אבל המחקר נמשך, בין היתר במכון ג'נר באוקספורד, שנקרא על שם חלוץ החיסון לאבעבועות שחורות הבריטי אדוארד ג'נר, והוא אחד המרכזים הידועים בעולם למחקר חיסונים.
שני מדענים במכון, פרופסור שרה ג'ילברט, מומחית חיסונים מאוקספורד ואדריאן היל, מנהל המכון, פיתחו את הגרסה שלהם לטכנולוגיית חיסון השימפנזים. הם רשמו עליה פטנט וב-2016 הקימו את Vaccitech, בתמיכת אוקספורד, כדי ליצור חיסונים וטיפולים למטרת רווח. הם המשיכו לעבוד באוקספורד אך גם עזרו לנהל את Vaccitech.
חברת הביוטק הזו הייתה חלק מניסוי גדול של אוקספורד שנועד להפוך את האוניברסיטה, ואת בריטניה בכלל, לתחרותית יותר מבחינה מסחרית בטכנולוגיה ובמדעי החיים.
בעלת המניות הגדולה ביותר ב-Vaccitech היא מיזם בגיבוי האוניברסיטה שנקרא Oxford Sciences Innovation. הוא נפתח ב-2015 וגייס כ-788 מיליון דולר ממשקיעים חיצונים, מקרנות גידור עד קונגלומרטים בסין. הרעיון היה לחקות מוסדות אמריקאים יריבים כמו אוניברסיטת סטנפורד ומכון MIT בהקמת מעבדות פיתוח למטרת רווח. אוקספורד מקבלת החזקה בחברות המחקר שפוצלו ממנה, בדרך כלל בין 10% ל-50%, ומעבירה מחצית ממנה לאוקסופרד סיינסז, שהיא חברת סון סיכון. פרופסור בל מכהן במועצת המנהלים שלה.
כש-Vaccitech נפתחה, אוקספורד סיינסז קיבלה בה אחזקה גדולה, והיא הגדילה אותה מאז, ותמכה בחברה כשהיא התקשתה להפוך את מחקריה ללהיטים מסחריים. ל-Vaccitech יש גם בעלי מניות פרטיים, אבל לאוקספורד יש השפעה מיוחדת.
בתחילת השנה, מכון ג'נר ייצר חיסון לנגיף האבולה במפעל ייצור קטן. במחצית ינואר, זמן קצר אחרי שנגיף הקורונה החש החל להתפשט בעולם, מדענים סינים פרסמו את הרצף הגנטי שלו. למחרת, הצוות של פרופסור ג'ילברט החל לעבוד עליו. ג'ילברט, בת 58, השקיעה שעות עבודה ארוכות במעבדה, כשהיא מתעוררת בארבע לפנות בוקר ועובדת עד שעות הערב.
מנכ"ל Vaccitech ביל אנרייט אומר שהרעיון היה שמכון ג'נר ו-Vaccitech יעבדו במתואם ויזרזו את המחקר המעבדתי כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. הפרופסורים ג'ילברט והיל, שמחזיקים יחד בכ-10% מ-Vaccitech, החלו לבדוק אם האוניברסיטה תוכל להפיץ את החיסון ברמה העולמית, באמצעות Vaccitech ושותפים נוספים וללא העברת זכויות לחברה גדולה כלשהי.
בסוף מרץ, אומר אנרייט, משרד החדשנות הפנימי של אוקספורד, שמחזיק את הקניין הרוחני לחיסון שלה, הודיע לו שאוקספורד לא מתכננת להעניק לחברה כלשהי את הזכויות הבלעדיות לחיסון לקורונה.
למעשה, ראשי האוניברסיטה כבר נעו לכיוון הזה. "אין לנו יכולת להפיץ ולייצר את זה", חשבה סגנית הדיקאן של האוניברסיטה, לואיז ריצ'רדסון, כך היא זוכרת. היא חששה מהחמצת ההזדמנות וידעה שאוקספורד זקוקה לשותפה תאגידית גדולה.
היא הטילה את המשימה על פרוסור בל, שבמשך כמעט שני עשורים ישב במועצת המנהלים של ענקית התרופות Roche Holding וייעץ לכמה ראשי ממשלות בריטים במדיניות בריאות.
קרן ביל ומלינדה גייטס, תורמת ותיקה לאוקספורד, השתתפה במאמצי האיתור. לפי פרופסור בל, טרבור מאנדל, מנהל תוכנית הבריאות של הקרן, אמר לו במרץ: "אתם צריכים שותף".
בל אומר שהוא הודיע לפרופסורים ג'ילברט והיל שהם בניגוד עניינים בשיחות בין אוקספורד ושותפים בכוח בגלל האחזקה שלהם ב-Vaccitech. התפקיד הכפול של שני המדענים כמייסדי חברה פרטית וחוקרים באוניברסיטה היה בעיה: אוקספורד רוצה לעודד את חוקריה להיות יזמים, אך היא סופגת ביקורת, גם בתוכה, כשהם עובדים להרוויח מההמצאות שלהם. פיתוח החיסון העלה את המתחים הללו אל פני השטח, אומרים אקדמאים, אנשי מנהל ומשקיעים.
פרופסור בל לא רצה גם את Vaccitech בשולחן המו"מ עם השותפה, וחשב שלא יעלה על הדעת שהחברה הזו, עם כמה עשרות עובדים בלבד, תוכל לסייע בתיאום ההשקה העולמית של החיסון. "באותה מידה היה אפשר לעשות את זה מהמוסך שלי", הוא אומר.
מוקדם יותר במגפה, פרופסור בל קיבל מייל מרוג'ר פרלמוטר, המדען הראשי ב-Merck שעמד לפרוש לפנסיה. שניהם הכירו עוד משנות ה-80. "מה אתה יודע על החיסון של אוקספורד?", זוכר בל שפרלמוטר שאל אותו. הוא כתב בתשובה: "אני חושב שזה כנראה אמיתי, רוג'ר. זה באמת מעניין". בסוף מרץ הוא טילפן לד"ר פרלמוטר, ובתוך זמן קצר הם החלו לעבוד על הסכם רישוי בלעדי.
התנגדויות לעסקה עם Merck
כאשר ממשלות ברחבי העולם תגברו את מאמצי פיתוח החיסון שלהן, רבים באוניברסיטה החלו לחשוש שמדינות עשירות יותירו מאחור את המדינות העניות בקבלת גישה לזריקה. הם הסכימו שחיסון בר-השגה לכל המדינות חשוב יותר מהרווח. אך בו זמנית, ראשי האוניברסיטה אומרים שהם לא רצו לוותר על כל הרווח לטובת חברת תרופות כלשהי.
במאה שעברה, אוקספורד הייתה חלוצת השימוש בפניצילין בבני אדם. הפולקלור של האוניברסיטה הוא שהיא ויתרה על השליטה, והניחה לחברות התרופות לעשות את כל הכסף. "יכולנו לממן המון מחקר רפואי מאז מלחמת העולם השנייה", אומרת פרופסור ריצ'רדסון, סגנית הדיקאן.
ללא תנאים פיננסיים הוגנים, אומר פרופסור בל, "אנשים הולכים לחזור ולומר, 'אלוהים, עובד אוניברסיטה בריטית המציאה משהו ששווה טון של כסף, ונחשו מה, היא נתנה אותו בחינם'".
Merck הציעה לאוקספורד תמלוגים של כ-1%, לפי יודעי דבר, עם חלק קטנטן מזה ל-Vaccitech. כאשר השיחות נמשכו, אומדני החברה של כמה מנות חיסון היא תוכל להבטיח ירדו מיותר ממיליארד ל-300 מיליון, לפי אותם מקורות.
כאשר הצעה של Merck קיבלה תהודה, מדענים כולל הפרופסורים ג'ילברט והיל התאחדו בהתנגדות לה, בין היתר בגלל חששות שהחברה לא תספק חיסון למדינות עניות. פרופסור היל, דיקרטור במכון ג'נר, אמר לעמיתיו שהוא יילחם בכל עסקה שלא תבטיח חיסון עולמי בר-השגה.
Vaccitech הודיעה לפרופסור בל שהיא לא תחתום על העברת חלקה בזכויות לחיסון לצורך העסקה עם Merck, אומר היו"ר שלה, רובין רייט.
חסמים נוספים צצו כשהמרוץ העולמי לפיתוח חיסון הפך ליותר ויותר פוליטי. פקידים יועצים בקבינט הבריטי חששו שממשל טראמפ יאגור מנות חיסן שייוצרו בארה"ב, וימנע אולי מהצבור הבריטי את החסיון שפותח בבריטניה, לפי אנשים יודעי דבר. במחצית אפריל, אחרי שיחות עם פקידים כולל שר הבריאות הבריטי, פרופסור בל אמר שהוא הבין שהממשלה עשויה להתנגד לכל שיתוף פעולה שמתבסס על חברה אמריקאית יחידה.
דובר ממשלתי בריטי אמר שהחיסון "אינו תחרות בין מדינות", והוסיף: "השאיפה שלנו היא להביס את הנגיף הזה בעבודה עולמית משותפת לפיתוח וייצור המוני של חיסון". פול מנגו, סגן ראש כוח המשימה למדיניות במשרד הבריאות האמריקאי, אמר שהסכמי חיסון בארה"ב אינם מונעים אספקה ליתר העולם, "אם כי העדיפות היא להגן על אמריקאים".
דובר של Merck אמר שהיא דיברה עם שותפים רבים לייצור חיסון, והיא מחויבת לצרכי הבריאות העולמיים. הוא אמר שהשיחות עם אוקספורד הסתיימו בידידות בסוף אפריל. פרופסור ג'ילברט לא הגיבה על השיחות עם שותפים תעשייתיים, בנימוק של הסכמי סודיות.
פרופסור בל אמר שההצעה של Merck הייתה הטובה ביותר באותו הזמן, ולשותפים אחרים היו כבר תוכניות אחרות. "אם יש רק בחורה אחת לרקוד איתה במסיבה, אתה רוקד איתה", הוא אומר. "השעון תקתק".
אסטרהזנקה נכנסה לתמונה
ג'ילברט ויל, שחששו עדיין שבל ימשיך במגעים עם Merck, ניסו להביא חברות אחרות לשולחן המו"מ, ופנו לבנקאי מלונדון כדי שיסייע בכך. במחצית אפריל, המדענים תדרכו מנהלים באסטרהזנקה לעומק על החיסון של של אוקספורד.
בל אומר שנאמר לו שהפגישה התנהלה היטב, ולכן עם ירדת העסקה עם Merck מהשולחן ומעט השותפים שנשארו, הוא יצר קשר עם מנהלי אסטרהזנקה בשבת בבוקר. החברה הזו אינה ענקית של חיסונים, והיא בחירה פחות טבעית, אך היא גלובלית, בריטית ומוכנה לפעול במהירות.
אחרי עשרה ימי שיחות, אסטרהזנקה הסכימה להתחייב להפצה עולמית שלא תתעדף מדינה או אזור מסוימים. היא גם תספק את החיסון במחיר עלות במהלך המגפה או לפחות עד הקיץ הבא, בתנאים שעדיין לא פורסמו. פקידים בריטים עבדו על עסקה לתשלום מראש על מנות חיסון.
כאשר העסקה התגבשה, פרופסור בל הגדיל את הלחץ על Vaccitech להעביר את זכויותיה. המנכ"ל אנרייט היסס, ורצה תחילה לדעת מהם התנאים. בשיחת טלפון לוהטת, לפי שני הצדדים, פרופסור בל אמר לאנרייט שהמשרה שלו עלולה להיות תלויה בשיתוף הפעולה.
"תוכלו לומר שזה היה איום מרומז, ויכול להיות שכך היה באמת", אומר פרופסור בל על שיחת הטלפון. "אבל מנכ"לים צריכים לשים לב לבעלי המניות של החברה".
רייט, יו"ר Vaccitech, אומר שתפקיד המנכ"ל אנרייט מעולם לא היה בסכנה. "הרבה מהאיומים המשוגעים של ג'ון בל נבעו פשוט מתסכול ולחץ", לדבריו.
כשהשיחות על העסקה התקדמו, הורה יו"ר אוקספורד סיינסז במכתב קצר לאנרייט לשתף פעולה. דוברת שלו מסרה שהוא אמר שאוקספורד סיינסז רצתה לזרז את Vaccitech לתמוך במסלול הטוב ביותר לחיסון מהיר ומוצלח, והוסיפה: "מועצת המנהלים שלהם הייתה צריכה להחליט איך להמשיך".
פרטי ההסכם של אוקספורד עם אסטרהזנקה הם פרטיים, אבל דובר של החברה אמר שההסכם מבטיח מכירה ללא רווח של כ-3 מיליארד מנות שלגביהן יש לה כבר הסכמים. "הבטחנו גם לייצר חיסון זמין למדינות של הכנסה נמוכה ובינונית ללא רווח לצמיתות", אמר הדובר של אסטרהזנקה.
אבל בסוף אפריל, לא הייתה ברורה עמדתה של Vaccitech. מנלאס פנגלוס, מנהל המחקר הביו-פרמצבטי של אסטרהזנקה, שאל את פרופסור בל מה אפשר לעשות. בל אומר שהוא אמר לפנגלוס שאולי כדאי שהוא ייצור קשר עם Vaccitech.
יצרנית התרופות הגדולה הציעה סוכריה: אם Vaccitech תעביר את זכויות חיסון הקורונה שלה לאוקספורד כדי לאפשר את הרישיון הבלעדי, אסטרהזנקה תחפש דרכים לשתף פעולה עם חברת הביוטק הקטנה, לפי הסכם שנחתם על ידי ד"ר פנגלוס. ההסכם הלא מחייב מדבר על "השתתפות פוטנציאלית של אסטרהזנקה בגיוס המימון השני של Vaccitech".
Vaccitech הרימה ידיים והעבירה את זכויותיה.
אסטרהזזנקה ואוקספורד הכריזו על העסקה שלהן ב-30 באפריל. לפי יודעי דבר, אסטרהזנקה הסכימה לשלם לאוקספורד מקדמה של 10 מיליון דולר ועוד כ-80 מיליון דולר ב"תשלומי אבן דרך" אם החיסון יעבור את חסמי הרגולציה והמכירות.
בנוסף, אוקספורד עשויה לקבל תמלוגים של כ-6% אם החיסון יצליח החל מהקיץ הבא, לפי המקורות. כמה פרטים נשארו נזילים, לפי אחד המקורות.
ההודעה לעיתונות של אוקספורד אמרה שלא האוניברסיטה ולא Vaccitech לא יקבלו תמלוגים במהלך המגפה. מה שאוקספורד תרוויח אחר כך יועבר למרכז היערכות למגפה ומחקר חיסונים חדש שאוקספרד מקימה "בשיתוף פעולה עם אסטרהזנקה".
תוצאות הנסויים בשלב האחרון בחיסון צפויים עוד השנה, אך בארה"ב הניסויים הופסקו בספטמבר לצורך בדיקה של משתתף שחלה, מסרה אסטרהזנקה. מפקח בריאות בברזיל אמר אתמול שהניסויים שם בחיסון של אוקספורד יימשכו למרות מותו של מתנדב.
אוקספורד מתארת את החיסון כ"פיתוח משותף של מכון ג'נר ו-Vaccitech". אנרייט מ- Vaccitech דרש חלוקה של 50%-50% לחברה שלו ממה שתקבל אוקספורד, כדי לשקף את מבנה הבעלות שלה. הוא קיבל 24%. פרוספור בל אומר שאוקספורד עשתה את רוב העבודה, ו-Vaccitech צריכה להיות מרוצה.
"האוניברסיטה לא נכנסה לדיון הזה עם הרעיון של לעשות טון כסף", הוא אומר. אבל היא גם לא רצתה להיות נאיבית. "נניח שהחיסון יהפוך לחיסון קורונה עונתי, ויימכר במיליארד דולר בשנה. מבחינתנו לשבת ולא לעשות מזה כסף ייראה די טיפשי".