גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוקספורד פיתחה חיסון לקורונה, ואז המדענים הסתכסכו על כסף

עסקה מוקדמת עם Merck בוטלה מחשש שמדינות עניות יישארו בחוץ ● כעת תוכל האוניברסיטה להרוויח 100 מיליון דולר עם אסטרהזנקה

מעבדת ניסוי החיסון בקורונה של אסטרהזזנקה ואוקספורד בברזיל / צילום: Camila Souza / GOVBA / Latin America News Agency, רויטרס
מעבדת ניסוי החיסון בקורונה של אסטרהזזנקה ואוקספורד בברזיל / צילום: Camila Souza / GOVBA / Latin America News Agency, רויטרס

כמה שבועות לפני שאוניברסיטת אוקספורד הכריזה על עסקת ענק להשקת חיסון קורונה בכל העולם, ראשי האוניברסיטה ניצבו בפני מרד.

בפומבי, מדענים במוסד דיברו עת ההתקדמות במעבדה, אך מאחורי הקלעים, שני מומחי חיסונים ידועים, שעמדו בראש המאמץ, נלחמו בעסקה שתוכננה עם ענקית התרופות האמריקנית Merck.

חברת הביוטק הקטנה של המדענים, שמומנה בחלקה על ידי אוקספורד, סירבה להעביר זכויות לקניין רוחני. כדי לעקוף את הבוסים שלהם, המדענים ביקשו מבנקאי השקעות בלונדון לבדוק עסקאות אחרות בכוח.

הרבה היה מוטל על כף המאזניים של האוניברסיטה בת 900 השנים. כאשר מגפת הקורונה הרסה חיים וכלכלות סביב העולם, אוקספורד מצאה את עצמה בראש עם מועמד מבטיח לחיסון, אבל ההישג המדעי היה רק חלק מהמאבק. אוקספורד, שממומנת על ידי הציבור, הייתה צריכה לשלב את הרעיונות הגדולים שלה עם אתוס הרווחים של עולם התרופות. אקדמאים ובעלי בריתם התנגשו זה בזה שוב ושוב על השליטה באסטרטגיית האוניברסיטה להפצת החיסון בעולם.

"נכנסו לג'ונגל בלי מאצ'טה", אמר ג'ון בל, גנטיקאי באוקספורד בעל שני תארי אבירות שנבחר על ידי ראשי האוניברסיטה לאתר שותפה בתעשיית התרופות. "אנחנו במקרה אוניברסיטה די טובה, אבל אוניברסיטאות לא עושות את הדברים הללו".

אוקספורד עשתה בסופו של דבר עסקה עם החברה הבריטית אסטרהזנקה לפיקוח על הייצור וההפצה של מיליארדי מנות חיסון. פרטים שהוסכמו באפריל ולא פורסמו, לפי מקורות יודעי דבר, כללו תמלוגים של כ-6% לאוקספורד. אם החיסון יעבור את האישורים הרגולטוריים ויהפוך לזריקה עונתית שחייבים לקבל, כפי שחושבים כמה מדענים, התשלומים עשוים להגיע ליותר מ-100 מיליון דולר.

התנגשויות אינטרסים

סערת החיסון של אוקספורד כללה התנגשויות אגו בקמפוס, איומים והבטחות שניתנו בחופזה ומשקיעים ציבוריים ופרטיים רבים עם תמריצים סותרים.

למרות הלחימה זו בקמפוס, התומכים והמתנגדים כאחד זוקפים לזכות פרופסור בל את הגישור בין ההיסטוריה של אוקספורד כמחדשת רפואית ללא כוונת רווח, ותעשיית התרופות, שהמניע שלה הוא בעלי מניות. "הוא יכול להיות מאוד גס רוח", אומר גרהם ריצ'רדס, ראש הפקולטה לכימיה לשעבר באוניברסיטה. "הוא יכול להרגיז מאוד אנשים, אבל הוא משיג תוצאות ועושה את הדברים".

המדע שמאחורי החיסון של אוספורד הוא בן כמה עשרות שנים. בשנות ה-2000, מדענים של Merck חקרו שימוש ב"נגיף קר" משימפנזה להפקת כמה חיסונים. Merck ויתרה על הפרויקט, בין היתר מפני שהיא חששה שחיסון שמתבסס על נגיף שימפנזה לא יאושר על ידי ה-FDA, לפי סטפנו קולוקה, חוקר לשעבר בחברה.

אבל המחקר נמשך, בין היתר במכון ג'נר באוקספורד, שנקרא על שם חלוץ החיסון לאבעבועות שחורות הבריטי אדוארד ג'נר, והוא אחד המרכזים הידועים בעולם למחקר חיסונים.

שני מדענים במכון, פרופסור שרה ג'ילברט, מומחית חיסונים מאוקספורד ואדריאן היל, מנהל המכון, פיתחו את הגרסה שלהם לטכנולוגיית חיסון השימפנזים. הם רשמו עליה פטנט וב-2016 הקימו את Vaccitech, בתמיכת אוקספורד, כדי ליצור חיסונים וטיפולים למטרת רווח. הם המשיכו לעבוד באוקספורד אך גם עזרו לנהל את Vaccitech.

חברת הביוטק הזו הייתה חלק מניסוי גדול של אוקספורד שנועד להפוך את האוניברסיטה, ואת בריטניה בכלל, לתחרותית יותר מבחינה מסחרית בטכנולוגיה ובמדעי החיים.

בעלת המניות הגדולה ביותר ב-Vaccitech היא מיזם בגיבוי האוניברסיטה שנקרא Oxford Sciences Innovation. הוא נפתח ב-2015 וגייס כ-788 מיליון דולר ממשקיעים חיצונים, מקרנות גידור עד קונגלומרטים בסין. הרעיון היה לחקות מוסדות אמריקאים יריבים כמו אוניברסיטת סטנפורד ומכון MIT בהקמת מעבדות פיתוח למטרת רווח. אוקספורד מקבלת החזקה בחברות המחקר שפוצלו ממנה, בדרך כלל בין 10% ל-50%, ומעבירה מחצית ממנה לאוקסופרד סיינסז, שהיא חברת סון סיכון. פרופסור בל מכהן במועצת המנהלים שלה.

כש-Vaccitech נפתחה, אוקספורד סיינסז קיבלה בה אחזקה גדולה, והיא הגדילה אותה מאז, ותמכה בחברה כשהיא התקשתה להפוך את מחקריה ללהיטים מסחריים. ל-Vaccitech יש גם בעלי מניות פרטיים, אבל לאוקספורד יש השפעה מיוחדת.

בתחילת השנה, מכון ג'נר ייצר חיסון לנגיף האבולה במפעל ייצור קטן. במחצית ינואר, זמן קצר אחרי שנגיף הקורונה החש החל להתפשט בעולם, מדענים סינים פרסמו את הרצף הגנטי שלו. למחרת, הצוות של פרופסור ג'ילברט החל לעבוד עליו. ג'ילברט, בת 58, השקיעה שעות עבודה ארוכות במעבדה, כשהיא מתעוררת בארבע לפנות בוקר ועובדת עד שעות הערב.

מנכ"ל Vaccitech ביל אנרייט אומר שהרעיון היה שמכון ג'נר ו-Vaccitech יעבדו במתואם ויזרזו את המחקר המעבדתי כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. הפרופסורים ג'ילברט והיל, שמחזיקים יחד בכ-10% מ-Vaccitech, החלו לבדוק אם האוניברסיטה תוכל להפיץ את החיסון ברמה העולמית, באמצעות Vaccitech ושותפים נוספים וללא העברת זכויות לחברה גדולה כלשהי.

בסוף מרץ, אומר אנרייט, משרד החדשנות הפנימי של אוקספורד, שמחזיק את הקניין הרוחני לחיסון שלה, הודיע לו שאוקספורד לא מתכננת להעניק לחברה כלשהי את הזכויות הבלעדיות לחיסון לקורונה.

למעשה, ראשי האוניברסיטה כבר נעו לכיוון הזה. "אין לנו יכולת להפיץ ולייצר את זה", חשבה סגנית הדיקאן של האוניברסיטה, לואיז ריצ'רדסון, כך היא זוכרת. היא חששה מהחמצת ההזדמנות וידעה שאוקספורד זקוקה לשותפה תאגידית גדולה.

היא הטילה את המשימה על פרוסור בל, שבמשך כמעט שני עשורים ישב במועצת המנהלים של ענקית התרופות Roche Holding וייעץ לכמה ראשי ממשלות בריטים במדיניות בריאות.

קרן ביל ומלינדה גייטס, תורמת ותיקה לאוקספורד, השתתפה במאמצי האיתור. לפי פרופסור בל, טרבור מאנדל, מנהל תוכנית הבריאות של הקרן, אמר לו במרץ: "אתם צריכים שותף".

בל אומר שהוא הודיע לפרופסורים ג'ילברט והיל שהם בניגוד עניינים בשיחות בין אוקספורד ושותפים בכוח בגלל האחזקה שלהם ב-Vaccitech. התפקיד הכפול של שני המדענים כמייסדי חברה פרטית וחוקרים באוניברסיטה היה בעיה: אוקספורד רוצה לעודד את חוקריה להיות יזמים, אך היא סופגת ביקורת, גם בתוכה, כשהם עובדים להרוויח מההמצאות שלהם. פיתוח החיסון העלה את המתחים הללו אל פני השטח, אומרים אקדמאים, אנשי מנהל ומשקיעים.

פרופסור בל לא רצה גם את Vaccitech בשולחן המו"מ עם השותפה, וחשב שלא יעלה על הדעת שהחברה הזו, עם כמה עשרות עובדים בלבד, תוכל לסייע בתיאום ההשקה העולמית של החיסון. "באותה מידה היה אפשר לעשות את זה מהמוסך שלי", הוא אומר.

מוקדם יותר במגפה, פרופסור בל קיבל מייל מרוג'ר פרלמוטר, המדען הראשי ב-Merck שעמד לפרוש לפנסיה. שניהם הכירו עוד משנות ה-80. "מה אתה יודע על החיסון של אוקספורד?", זוכר בל שפרלמוטר שאל אותו. הוא כתב בתשובה: "אני חושב שזה כנראה אמיתי, רוג'ר. זה באמת מעניין". בסוף מרץ הוא טילפן לד"ר פרלמוטר, ובתוך זמן קצר הם החלו לעבוד על הסכם רישוי בלעדי.

בתוך מעבדה של חברת Merck & Co / צילום: Matt Rourke, Associated Press

התנגדויות לעסקה עם Merck 

כאשר ממשלות ברחבי העולם תגברו את מאמצי פיתוח החיסון שלהן, רבים באוניברסיטה החלו לחשוש שמדינות עשירות יותירו מאחור את המדינות העניות בקבלת גישה לזריקה. הם הסכימו שחיסון בר-השגה לכל המדינות חשוב יותר מהרווח. אך בו זמנית, ראשי האוניברסיטה אומרים שהם לא רצו לוותר על כל הרווח לטובת חברת תרופות כלשהי.

במאה שעברה, אוקספורד הייתה חלוצת השימוש בפניצילין בבני אדם. הפולקלור של האוניברסיטה הוא שהיא ויתרה על השליטה, והניחה לחברות התרופות לעשות את כל הכסף. "יכולנו לממן המון מחקר רפואי מאז מלחמת העולם השנייה", אומרת פרופסור ריצ'רדסון, סגנית הדיקאן.

ללא תנאים פיננסיים הוגנים, אומר פרופסור בל, "אנשים הולכים לחזור ולומר, 'אלוהים, עובד אוניברסיטה בריטית המציאה משהו ששווה טון של כסף, ונחשו מה, היא נתנה אותו בחינם'".

Merck הציעה לאוקספורד תמלוגים של כ-1%, לפי יודעי דבר, עם חלק קטנטן מזה ל-Vaccitech. כאשר השיחות נמשכו, אומדני החברה של כמה מנות חיסון היא תוכל להבטיח ירדו מיותר ממיליארד ל-300 מיליון, לפי אותם מקורות.

כאשר הצעה של Merck קיבלה תהודה, מדענים כולל הפרופסורים ג'ילברט והיל התאחדו בהתנגדות לה, בין היתר בגלל חששות שהחברה לא תספק חיסון למדינות עניות. פרופסור היל, דיקרטור במכון ג'נר, אמר לעמיתיו שהוא יילחם בכל עסקה שלא תבטיח חיסון עולמי בר-השגה.

Vaccitech הודיעה לפרופסור בל שהיא לא תחתום על העברת חלקה בזכויות לחיסון לצורך העסקה עם Merck, אומר היו"ר שלה, רובין רייט.

חסמים נוספים צצו כשהמרוץ העולמי לפיתוח חיסון הפך ליותר ויותר פוליטי. פקידים יועצים בקבינט הבריטי חששו שממשל טראמפ יאגור מנות חיסן שייוצרו בארה"ב, וימנע אולי מהצבור הבריטי את החסיון שפותח בבריטניה, לפי אנשים יודעי דבר. במחצית אפריל, אחרי שיחות עם פקידים כולל שר הבריאות הבריטי, פרופסור בל אמר שהוא הבין שהממשלה עשויה להתנגד לכל שיתוף פעולה שמתבסס על חברה אמריקאית יחידה.

דובר ממשלתי בריטי אמר שהחיסון "אינו תחרות בין מדינות", והוסיף: "השאיפה שלנו היא להביס את הנגיף הזה בעבודה עולמית משותפת לפיתוח וייצור המוני של חיסון". פול מנגו, סגן ראש כוח המשימה למדיניות במשרד הבריאות האמריקאי, אמר שהסכמי חיסון בארה"ב אינם מונעים אספקה ליתר העולם, "אם כי העדיפות היא להגן על אמריקאים".

דובר של Merck אמר שהיא דיברה עם שותפים רבים לייצור חיסון, והיא מחויבת לצרכי הבריאות העולמיים. הוא אמר שהשיחות עם אוקספורד הסתיימו בידידות בסוף אפריל. פרופסור ג'ילברט לא הגיבה על השיחות עם שותפים תעשייתיים, בנימוק של הסכמי סודיות.

פרופסור בל אמר שההצעה של Merck הייתה הטובה ביותר באותו הזמן, ולשותפים אחרים היו כבר תוכניות אחרות. "אם יש רק בחורה אחת לרקוד איתה במסיבה, אתה רוקד איתה", הוא אומר. "השעון תקתק".

אסטרהזנקה נכנסה לתמונה

ג'ילברט ויל, שחששו עדיין שבל ימשיך במגעים עם Merck, ניסו להביא חברות אחרות לשולחן המו"מ, ופנו לבנקאי מלונדון כדי שיסייע בכך. במחצית אפריל, המדענים תדרכו מנהלים באסטרהזנקה לעומק על החיסון של של אוקספורד.

בל אומר שנאמר לו שהפגישה התנהלה היטב, ולכן עם ירדת העסקה עם Merck מהשולחן ומעט השותפים שנשארו, הוא יצר קשר עם מנהלי אסטרהזנקה בשבת בבוקר. החברה הזו אינה ענקית של חיסונים, והיא בחירה פחות טבעית, אך היא גלובלית, בריטית ומוכנה לפעול במהירות.

אחרי עשרה ימי שיחות, אסטרהזנקה הסכימה להתחייב להפצה עולמית שלא תתעדף מדינה או אזור מסוימים. היא גם תספק את החיסון במחיר עלות במהלך המגפה או לפחות עד הקיץ הבא, בתנאים שעדיין לא פורסמו. פקידים בריטים עבדו על עסקה לתשלום מראש על מנות חיסון.

כאשר העסקה התגבשה, פרופסור בל הגדיל את הלחץ על Vaccitech להעביר את זכויותיה. המנכ"ל אנרייט היסס, ורצה תחילה לדעת מהם התנאים. בשיחת טלפון לוהטת, לפי שני הצדדים, פרופסור בל אמר לאנרייט שהמשרה שלו עלולה להיות תלויה בשיתוף הפעולה.

"תוכלו לומר שזה היה איום מרומז, ויכול להיות שכך היה באמת", אומר פרופסור בל על שיחת הטלפון. "אבל מנכ"לים צריכים לשים לב לבעלי המניות של החברה".

רייט, יו"ר Vaccitech, אומר שתפקיד המנכ"ל אנרייט מעולם לא היה בסכנה. "הרבה מהאיומים המשוגעים של ג'ון בל נבעו פשוט מתסכול ולחץ", לדבריו.

כשהשיחות על העסקה התקדמו, הורה יו"ר אוקספורד סיינסז במכתב קצר לאנרייט לשתף פעולה. דוברת שלו מסרה שהוא אמר שאוקספורד סיינסז רצתה לזרז את Vaccitech לתמוך במסלול הטוב ביותר לחיסון מהיר ומוצלח, והוסיפה: "מועצת המנהלים שלהם הייתה צריכה להחליט איך להמשיך".

פרטי ההסכם של אוקספורד עם אסטרהזנקה הם פרטיים, אבל דובר של החברה אמר שההסכם מבטיח מכירה ללא רווח של כ-3 מיליארד מנות שלגביהן יש לה כבר הסכמים. "הבטחנו גם לייצר חיסון זמין למדינות של הכנסה נמוכה ובינונית ללא רווח לצמיתות", אמר הדובר של אסטרהזנקה.

אבל בסוף אפריל, לא הייתה ברורה עמדתה של Vaccitech. מנלאס פנגלוס, מנהל המחקר הביו-פרמצבטי של אסטרהזנקה, שאל את פרופסור בל מה אפשר לעשות. בל אומר שהוא אמר לפנגלוס שאולי כדאי שהוא ייצור קשר עם Vaccitech.

יצרנית התרופות הגדולה הציעה סוכריה: אם Vaccitech תעביר את זכויות חיסון הקורונה שלה לאוקספורד כדי לאפשר את הרישיון הבלעדי, אסטרהזנקה תחפש דרכים לשתף פעולה עם חברת הביוטק הקטנה, לפי הסכם שנחתם על ידי ד"ר פנגלוס. ההסכם הלא מחייב מדבר על "השתתפות פוטנציאלית של אסטרהזנקה בגיוס המימון השני של Vaccitech".

Vaccitech הרימה ידיים והעבירה את זכויותיה.

אסטרהזזנקה ואוקספורד הכריזו על העסקה שלהן ב-30 באפריל. לפי יודעי דבר, אסטרהזנקה הסכימה לשלם לאוקספורד מקדמה של 10 מיליון דולר ועוד כ-80 מיליון דולר ב"תשלומי אבן דרך" אם החיסון יעבור את חסמי הרגולציה והמכירות.

בנוסף, אוקספורד עשויה לקבל תמלוגים של כ-6% אם החיסון יצליח החל מהקיץ הבא, לפי המקורות. כמה פרטים נשארו נזילים, לפי אחד המקורות.

ההודעה לעיתונות של אוקספורד אמרה שלא האוניברסיטה ולא Vaccitech לא יקבלו תמלוגים במהלך המגפה. מה שאוקספורד תרוויח אחר כך יועבר למרכז היערכות למגפה ומחקר חיסונים חדש שאוקספרד מקימה "בשיתוף פעולה עם אסטרהזנקה".

תוצאות הנסויים בשלב האחרון בחיסון צפויים עוד השנה, אך בארה"ב הניסויים הופסקו בספטמבר לצורך בדיקה של משתתף שחלה, מסרה אסטרהזנקה. מפקח בריאות בברזיל אמר אתמול שהניסויים שם בחיסון של אוקספורד יימשכו למרות מותו של מתנדב.

אוקספורד מתארת את החיסון כ"פיתוח משותף של מכון ג'נר ו-Vaccitech". אנרייט מ- Vaccitech דרש חלוקה של 50%-50% לחברה שלו ממה שתקבל אוקספורד, כדי לשקף את מבנה הבעלות שלה. הוא קיבל 24%. פרוספור בל אומר שאוקספורד עשתה את רוב העבודה, ו-Vaccitech צריכה להיות מרוצה.

"האוניברסיטה לא נכנסה לדיון הזה עם הרעיון של לעשות טון כסף", הוא אומר. אבל היא גם לא רצתה להיות נאיבית. "נניח שהחיסון יהפוך לחיסון קורונה עונתי, ויימכר במיליארד דולר בשנה. מבחינתנו לשבת ולא לעשות מזה כסף ייראה די טיפשי".

עוד כתבות

מנהל בתי המשפט מרזל / צילום: דוברות בתי המשפט

מדוע סירבה הנהלת בתי המשפט לבקשה שהטיפול בה אורך שניות?

בקשת הלשכה להפקת נתונים הקשורים לעומס בבתי המשפט נדחתה בנימוק כי נדרשת הקצאת משאבים בלתי סבירה ● גוף פרטי הפיק את המידע ב-7 שניות

קבוצת תיירים בירושלים. סוכנים מחו''ל אומרים כי לא יוכלו לגבש תוכניות לשלוח לישראל תיירים ב־2022 / צילום: Shutterstock

הויה דולורוזה של התיירות הנכנסת: בענף מודאגים מהמתווה החדש

בקרב שבין משרד התיירות, שתפקידו לדחוף לכניסת תיירים לארץ, לבין משרד הבריאות שרואה בהם סיכון לתחלואה - ידו של האחרון על העליונה ● "התחושה היא שישראל ויתרה על התיירים", אומרים גורמים בענף ● גם בארגון התעופה העולמי יאטא סבורים שמדינות אמורות לפעול במתווה אחיד ופשוט

מבנה בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

"החריגה ביתרות המט"ח מסכנת את המוניטין של בנק ישראל"

היקף יתרות המט"ח גבוה פי 2 מהיעד שקבע נגיד בנק ישראל, ומבקר המדינה ממליץ להכין תוכנית מגרה למימוש חלק מהיתרות ● מדוע בנק ישראל נמנע מלמכור דולרים בזינוק החד במרץ אשתקד? לפי בנק ישראל: "גם אם זה היה מרגיע את השוק, מכירה מהיתרות הייתה מסמלת לשווקים שרמת שער החליפין אליו הגיע השער מפוחתת דיה, דבר בעל השלכות מדיניות" ● דוח מבקר המדינה

רן גוראון / צילום: תמר מצפי

הנהלת פלאפון ובזק בינלאומי מאיימת בהשבתת מגן

בעקבות עיצומי העובדים ההולכים ומחריפים, הנהלת קבוצת אלפא מזהירה מפני השבתת מגן שבכוונתה לנקוט

מאיה שרן / צילום: עופר חג'יוב

מאיה שרן מצטרפת למשרד D-SAY כמנהלת קריאטיב ראשית ושותפה

שרן, עד לאחרונה סמנכ"לית הקריאטיב במשרד הפרסום יהושע TBWA, צפויה להיכנס לתפקידה החדש בתחילת נובמבר

מרכז המיון הארצי של דואר ישראל. שיעורי הרווחיות של החברה נמוכים בהשוואה לעולם / צילום: איל יצהר

מבקר המדינה מצייר תמונה עגומה על מצבו של דואר ישראל

הגירעון בהון החוזר של דואר ישראל ב-2019 הסתכם במעל חצי מיליארד שקל ● עוד מצא מבקר המדינה כי שיעורי הרווחיות של החברה נמוכים בהשוואה לעולם ● דואר ישראל בתגובה: חייבים לשנות את הרגולציה כדי שנוכל להתמודד ביעילות המציאות העסקית המשתנה ● דוח מבקר המדינה

חנות עדיקה בדיזנגוף סנטר. החברה לא צריכה מנכ”ל, אלא תוכנית אסטרטגית ושינוי מהותי / צילום: ערן סלם יח''צ

הסיפור העצוב של עדיקה: איך הפכה חלוצת האיקומרס הישראלי לשחקנית שולית

בזמן שהאיקומרס והריטייל הישראלי בפריחה, והמניות של חברות הריטייל הגדולות נמצאות בעלייה, רשת האופנה עדיקה שבבעלות גולף-סטימצקי מחקה יותר מ-250 מיליון שקל משוויה תוך מספר חודשים ● מה היא יכולה לעשות כדי לעצור את ההידרדרות, ולמה החלפת בעלים היא לא בהכרח רעיון רע

 

שר הביטחון בני גנץ / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

גנץ: אין שום תוספת בתקציב המוצע עבור פנסיות למשרתי צה״ל

בדיון של ועדת החוץ והביטחון בעניין התקציב אמר שר הביטחון כי בדיונים עם שר האוצר והרמטכ"ל עובדים על תוכנית לתוספת עבור דמי הקיום של החיילים הסדירים ● כמו כן, לפי דיווחים שונים, צה"ל ומשרד הביטחון ישקיעו במאמץ למענה בטחוני לאיום הגרעין האיראני יותר מ-5 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

על רקע דוחות חזקים: יום חמישי של עליות בוול סטריט

מדדי נאסד"ק ו-S&P 500 עלו בכ-0.7%, מדד דאו ג'ונס התחזק בכ-0.6% ● מדד דאקס עלה ב-0.3%, פוטסי 100 התקדם ב-0.2% וקאק 40 נסוג פחות מ-0.1% ● התחלות הבנייה בארה"ב בספטמבר ירדו יותר מהצפוי ● מדד ניקיי התחזק ב-0.6%, סופטבנק עלתה ב-3%

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

קבוצת "ידיעות אחרונות" מקימה חטיבת חדשות מאוחדת ומסתערת על הדיגיטל

העורך הראשי נטע ליבנה הודיע לעובדים על שינויים ארגוניים ופרסונליים הכוללים את הקמת החטיבה החדשה שבראשה יעמוד ניר (שוקו) כהן ● החטיבה תהיה מורכבת משלוש זרועות: דסק החדשות של "ידיעות אחרונות", דסק החדשות של ynet וריכוז כתבים משותף ל"ידיעות" ול-ynet, שבראשו תעמוד שרון ליס

כתב היד היהודי העתיק ''מחזור לוצאטו'' שיימכר במכירה פומבית של בית המכירות ''סות'ביס'' / צילום: אתר Sotheby's

ביקורת בצרפת: למה המדינה לא עוצרת את המכירה הפומבית של "מחזור לוצאטו" היהודי

עצומה מקוונת של אנשי תרבות צרפתים, מהקהילה היהודית ומחוצה לה, קראה לממשלת צרפת להכריז על כתב היד כאוצר לאומי ולמנוע את מכירתו, אך הדבר לא התרחש ● "זהו כתב יד מופלא, ובלתי מתקבל על הדעת שהוא יעזוב את צרפת", אמרה מומחית לעיתון הצרפתי "לה מונד"

הופקדה תוכנית התחדשות עירונית הכוללת מגדלים בגובה 25 קומות בנוף הגליל / הדמיה: SO אדריכלים בע''מ

הופקדה תוכנית התחדשות עירונית הכוללת מגדלים בגובה 25 קומות בנוף הגליל

התוכנית שהופקדה בוועדה מחוזית צפון מציעה פינוי של חמישה מבני שיכון ובהם 120 יח"ד, כאשר במקומם ייבנו 8 מגדלים ובהם 758 יח"ד ● לצד תוספת המגורים המשמעותית ייבנו גם מבנה משרדים בשטח של 3600 מ"ר, שטחי מסחר בהיקפים של כ-5000 מ"ר, מבני ציבור ושטחים ירוקים

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

בג"ץ לשרי האוצר והביטחון: מדוע לא מבוטלת מיד חלק מ"תוספת הרמטכ"ל" לפנסיות הצבאיות

על-פי הצעת החוק שנועדה להלבין את הגדלות הרמטכ"ל, תוחלף התוספת הנוכחית בתוספת חדשה שתהיה נמוכה יותר ● בהחלטת ביניים שהתקבלה היום קבעו השופטים כי הרמטכ"ל, ושרי האוצר והביטחון נדרשים להסביר מדוע המדינה ממשיכה לשלם את מלוא ההגדלה בשעה שהצעה לשלם פחות נמצאת בהליכי חקיקה

ריאד, בירת סעודיה. במדינה יש יותר מ-33 מיליון תושבים / צילום: Shutterstock, Mohammed younos

כך מתכננת ישראל להגיע ליחסים עם מדינות נוספות במפרץ, ביניהן סעודיה

קונסול ישראל בדובאי, אילן שטולמן: יש תאוצה במגעים עם מדינות נוספות במפרץ ● עם זאת, למדינות רבות באזור יש בעיה עם כינון יחסים מלאים ● הפתרון המסתמן: הסכמים בדרגים נמוכים יותר, פתיחת נציגויות כלכליות והסכמים כלכליים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

בחברות הממשלתיות וברשויות נכשלים בהשקעות: הפערים המדהימים אל מול השוק

מבקר המדינה בחן את תיקי ההשקעות של גופים ממשלתיים ועיריות, ומצא כי בחברות הממשלתיות לא נהנים מהגאות בשוק ההון, עד כדי תשואה בגובה מחצית מהתשואה של מדד ת"א 125 • תיק ההשקעות של עיריית ת"א מהווה 50% מסך תיקי ההשקעות של 23 הרשויות שנבדקו ומחזיקות השקעות לטווח ארוך ● דוח מבקר המדינה 

גיל בלוטרייך / צילום: תמר מצפי

ג'ורג' חורש וגיורא אקרשטיין לא לבד: מיהו יזם הנדל"ן שהעביר מניות בשווי 50 מיליון שקל לילדיו

לאחר שורה של בעלי הון, ובהם ג'ורג' חורש, צדיק בינו, גיורא אקרשטיין וקובי מימון, העביר גיל בלוטרייך מניות מישורים בשווי של כ-50 מיליון שקל לילדיו ● עוד קודם לכן מימש את רוב החזקותיו בחברה תמורת כ-110 מיליון שקל, ונותר בעל מניות מיעוט בחברה שייסד

שלמה קרמר / צילום: איל יצהר

הסטארט-אפ השאפתני של שלמה קרמר מזנק לשווי 2.5 מיליארד דולר

קייטו נטוורקס, שמתחרה במקביל מול ספקי תקשורת וענקיות סייבר, גייסה 200 מיליון דולר בשווי גבוה פי 2.5 מאשר לפני שנה ● למרות זאת, קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ואימפרבה, מזהיר: "יש בועה רצינית מאוד. שווי גבוה ולא ריאלי לא טוב לחברה"

מייסד עיינה פארמה, פרופ' חזי ברנהולץ / צילום: יואב דודקוביץ

החוקר שפיתח תרופה לסרטן, וגם את הגרסה הגנרית שתתחרה בה

פרופ' חזי ברנהולץ מכר לפני 30 שנה את הזכויות לדוקסיל, תרופה שפיתח לטיפול בסרטן ובשיאה גלגלה מיליארדי דולרים ● עכשיו, בגיל 80, אחרי שנוצר מחסור עולמי בתרופה, הוא מתחיל להתחרות בה עם גרסה גנרית שפיתח וקיבלה השבוע את אישור FDA ● "חוץ מאשר לאשתי, אני נשוי גם לדוקסיל מ-1979", הוא אומר לגלובס

מטע בקליפורניה שננטש בגלל הבצורת / צילום: Associated Press, Adam Beam

בקליפורניה נרשמה השנה הצחיחה ביותר מאז 1924

רוב המדינה נמצאת במצב של בצורת קיצונית

עומרי כהן ותומר תגרין - מייסדי יוטפו / צילום: איל יצהר

שניים רבים, שלישי לוקח: כיצד יוטפו הישראלית הרוויחה מקרב התרנגולות בין אפל לפייסבוק

בזכות המכה שהנחיתה אפל על פייסבוק: יוטפו מכניסה 100 מיליון דולר בשנה