מארק צוקרברג בנאום באוני' ג'ורג'טאון. בניגוד לבחירות הקודמות, כעת הוא מעורב בהחלטות הנוגעות אליהן / צילום: Nick Wass, Associated Press
במשך יותר מעשור שבו בנה את פייסבוק לכוח עולמי, מארק צוקרברג הבהיר שפוליטיקה לא מעניינת אותו. יועציו הראשונים התאמצו לקבל את תשומת ליבו בתדריכים על מחוקקים בוושינגטון, לפי יודעי דבר, והוא נהג לומר שהוא ישמח להשאיר את הפוליטיקה לאחרים.
זה השתנה. צוקרברג הוא כעת מפעיל פוליטי פעיל. הוא סועד עם הנשיא דונלד טראמפ, משוחח בקביעות עם היועץ הבכיר ג'ארד קושנר בבית הלבן, ולוחץ על מחוקקים ופקידים לבדוק יריבות כמו טיקטוק ואפל.
מהלכיו הפוליטיים החדשים של צוקרברג הם חלק מניסיון להגן על החברה שלו מלחצים שנעים מבדיקות הגבלים עסקיים משני צידי האוקיינוס האטלנטי, לביקורת על נוהלי הפרטיות ועל תפקידו בהפצת מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה. פייסבוק ניצבת גם בפני איומי תחרות חדשים מצד טיקטוק של ענקית המדיה הסינית בייטדאנס. טיפוח יחסים עם מנהיגים פוליטיים, דמויות בתקשורת ופעילים הוא היום קריטי להמשך העליונות של פייסבוק במדיה החברתית.
צוקרברג, בן 36, משוחח עם שמרנים ואנשי זכויות אזרח. לקראת בחירות 2016 הוא השאיר לעוזריו את רוב התכנון, וכעת הוא ממלא תפקיד מרכזי בקביעת מדיניות פייסבוק לבחירות הנוכחיות. הרבה מהפוליטיקה הזו, בייחוד מה שנוגע לפרסומת פוליטית באתר ולפוסטים של משתמשים, הוא רגיש ומעורר מחלוקת וגורר ביקורת מרפובליקאים ודמוקרטים כאחד, כולל הנשיא טראמפ ויריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן, וגם מתוך פייסבוק.
מפיצת על של שקרים ותעמולת טרור
המחלוקות הפוליטיות לא פגעו בצמיחה המהירה של הכנסות החברה, ליותר מ-70 מיליארד דולר בשנה שעברה, מפחות מ-28 מיליארד דולר ב-2016.
ניק קלג, סגן ראש ממשלת בריטניה לשעבר, שצוקרברג שכר לפני שנתיים כממונה מדיניות עולמית ותקשורת, אמר שהמנכ"ל "מעורב בצורה אינטימית" בהחלטות לאסור פרסומת פוליטית חדשה בשבוע שלפני הבחירות. צוקרברג לא הגיב.
רק החודש, פייסבוק הודיעה שהיא תשעה את כל הפרסומת הפוליטית אחרי שהקלפיות ייסגרו ביום ההצבעה, ותגביל פוסטים על פעילות מעקב אחרי הקלפיות ש"ישתמשו בשפה צבאית או יאותתו שהמטרה היא להפחיד, להפעיל שליטה או להציג כוח". פייסבוק חסמה בשבוע האחרון פוסטים שמכחישים את השואה, ובכך הפכה מדיניות ותיקה של אי-התערבות והודיעה שהיא תחסום פרסומת נגד חיסונים.
פייסבוק וטוויטר הגבילו הפצה של כתבות ב"ניו יורק פוסט" שהכילו האשמות נגד ביידן ובנו האנטר, שמטה ביידן הכחיש. "ניו יורק פוסט" הוא בבעלות ניוז קורפ, שהיא גם הבעלים של דאו ג'ונס, המו"ל של "הוול סטריט ג'ורנל". הפוסט הגיב במאמר מערכת שמגנה את טוויטר ופייסבוק וטען ש"איש לא מערער על האמיתות של דיווחיו".
האבולוציה של צוקרברג מקבילה במובנים רבים להתפתחות של פייסבוק מרשת חברתית מבוססת-מכללות לאלמנט מרכזי במערכת הפוליטית האמריקאית - ושק חבטות של שתי המפלגות. הבדיקות האינטנסיביות של כל הצדדים לגבי ההשפעה של ענקית המדיה החברתית בארבע השנים האחרונות הפכו כישורים פוליטיים גבוהים לדרישת חובה מהמנכ"ל. הפריסה המאסיבית של פייסבוק והמיקוד שלה בחופש ביטוי הפכו אותה לעתים למפיצת-על של שקרים, ביטויי שנאה, תעמולת טרור ועוד תכנים שהיא מנסה כעת להגביל.
צוקרברג הרצה בפני עובדי פייסבוק, שנוטים ברובם לשמאל, על הצורך להבין שבסיס המשתמשים שלהם שמרני יותר, והגן על החלטות שלא להסיר פוסטים של טראמפ שלדעת כמה עובדים הפרו את כללי פייסבוק. העמדה שלו הרחיקה ממנו דמוקרטים בכירים ופעילי זכויות אזרח ותסכלה רבים בפייסבוק - ביניהם לעתים גם סמנכ"לית התפעול שריל סנדברג, לפי יודעי דבר.
מנהל הקמפיין של ביידן שיגר בחודש שעבר לצוקרברג מכתב שכינה את פייסבוק "המפיצה הגדולה ביותר של מידע כוזב על תהליך ההצבעה". ביידן עצמו אמר שהוא "מעולם לא היה מעריץ גדול של צוקרברג".
"כל רמיזה שפייסבוק מעדיפה מפלגה פוליטית אחת על פני אחרת היא פשוט כוזבת", אמר דובר פייסבוק, והוסיף שצוקרברג היה "הכוח המניע" מאחורי "מאמצי יושרת הבחירות והמעורבות האזרחית" של החברה.
"מארק צוקרברג מאמין בכל הלב שלחברה צריכים להיות כללים להגנה על חופש ביטוי, ואנחנו ממשיכים ליישם אותם ללא חד צדדיות", הוסיף הדובר. "כמנכ"ל, חלק מתפקידו הוא לעבוד עם סוגיות פוליטיות ולהיות בקשר עם קובעי מדיניות דמוקרטים ורפובליקנים, ועם קולות נוספים מהקשת הפוליטית".
שני הקמפיינים, של ביידן וטראמפ, ממשיכים לפרסם הרבה בפייסבוק. מטה טראמפ רואה שצוקרברג אדם פרגמטי יותר ממנהלים בכירים בחברות טק גדולות אחרות, לפי מקור יודע דבר. אבל המטה גם ביקר בחריפות מדיניות של פייסבוק. "כמו יתר הפשע המאורגן בעמק הסיליקון, פייסבוק מאמינה בטעות שהיא בוררת של אמת ופוסקת בבחירות", אמרה סמנתה זייגר, דוברת של קמפיין טראמפ, שהוסיפה שחברות הטק מצנזרות יותר ויותר את טראמפ והשמרנים.
ממרכז שמאל לליברטריאניזם
צוקברג, ששוויו האישי עולה על 90 מיליארד דולר, תרם לקומץ קמפיינים ומועמדים דמוקרטים ורפובליקנים, לפי המרכז לפוליטיקה אחראית. כמה מקורבים שלו אומרים שהמפלגה היחידה שלו היא פייסבוק. הקבוע היחיד שלו לאורך השנים הוא אמונתו הכוללת שחופש הביטוי צריך להיות מעל הכול, ופייסבוק היא בסופו של דבר גורם טוב בעולם, כך לפי התבטאויות פומביות שלו ואנשים שמכירים אותו.
צוקרברג ורעייתו תרמו 400 מיליון דולר מכספם למלכ"רים שעוזרים לממן את הוצאות ניהול הקלפיות של רשויות מקומיות כמו שכירת עובדי קלפיות, חלוקת ציוד מיגון אישי מהקורונה והפצת מידע מדויק ביום הבחירות. הימין מנסה לחסום את הכספים הפרטיים הללו למטרות ציבוריות, וליברלים רבים תיארו את התרומה כצביעות בגלל מה שהם רואים כרקורד של פייסבוק, שמאפשרת למשתמשיה להעלות מידע כוזב על ההצבעה והבחירות.
אנשים שהכירות את צוקרברג בהרווארד, שבה הוא הקים במשותף את פייסבוק כסטודנט ב-2004, אומרים שהתיאור הטוב ביותר שלו הוא מרכז-שמאל. לפני הבחירות לנשיאות באותה שנה, הוא חשש שהנשיא ג'ורג' בוש ייבחר שוב ועקב מקרוב אחרי המרוץ בשבועות האחרונים שלו, לפי אחד מהם.
אבל הוא לא היה פוליטי במיוחד. כמה שנים אחרי הקמת פייסבוק, יועצים פוליטיים נפגשו איתו כדי להבין איך השקפותיו יעצבו את מדיניות החברה, לפי אדם יודע דבר. היועצים הסבירו את ההבדלים בין הקבוצות הפוליטיות בארה"ב, כולל הדמוקרטים והרפובליקנים, והפגישה הסתיימה כשצוקרברג הסכים שהוא ליברטריאני, יותר מאשר מקורב לאחת משתי המפלגות.
"הוא היה א-פוליטי לגמרי", אמר טים ספרפאני, עורך דין טכנולוגי שהיה מנהל המדיניות הציבורית הראשון של פייסבוק עד 2011 ומותח ביקורת על החברה. "צריך לחלץ ממנו עמדות פוליטיות".
צוות המדיניות של פייסבוק, בראשות סנדברג, שעבדה פעם בממשל קלינטון והצטרפה לפייסבוק ב-2008, טיפל ברוב הקשרים והיחסים עם מחוקקים בארה"ב ובעולם. צוקרברג התחיל להתמקד ברפורמת הגירה וב-2013 הקים במשותף מלכ"ר, Fwd.US, כדי לקדם את הרפורמה הזו.
הגישה הזו של להשאיר לאחרים את הפוליטיקה השתנתה אחרי ניצחונו של טראמפ ב-2016. צוקרברג הזדעזע מהביקורת שפייסבוק לא עצרה חדשות כוזבות לכאורה ומידע מסולף שלפי מבקריה חידד את השסעים בחברה האמריקאית והפך את הרטוריקה של המרוץ לארסית יותר בהשוואה לעבר.
"מה שקרה ב-2016 הטיל צל ארוך כעבור ארבע שנים", אמר קלג. "פייסבוק הואשמה שהיא נרדמה על ההגה". צוקרברג החליט שהגיע הזמן לשינוי.
הוא אמר בפומבי שהוא פתוח לחשבון נפש ולהוט להבין השקפות אחרות. ב-2017 הוא השלים "סיור הקשבה" ב-30 ממדינות ארה"ב, שהזכיר מסע בחירות. באפריל 2018 הוא העיד לראשונה בקונגרס והשיב על שאלות שנגעו לשמירת פרטיות הנתונים על ידי פייסבוק. ב-2019 הוא אירח סדרת דיונים עם אקדמאים ומנהלים אחרים על תפקיד הטכנולוגיה בחברה האנושית.
מאחורי הקלעים, צוקרברג חידד את מאמציו לוודא שפייסבוק לא תיתפס כחד צדדית, בין היתר על ידי הדגשת תמיכת החברה בחופש הביטוי. כמה גורמים דמוקרטים רשמיים שחששו שהמידע הכוזב מערער את השיח הפוליטי, תפסו אותו כנדיב מדי כלפי השמרנים, שטוענים בדרך כלל בעד חופש ביטוי במדיה החברתית.
הוא החל לשאול יותר שאלות בנוגע למדיניות החברה, והפך מעורב יותר בהחלטות על תכנים שנויים במחלוקת בפלטפורמה, כולל ההחלטה מ-2018 להסיר את נכסי מנחה תוכניות הימין הקיצוני אלכס ג'ונס מן האתר, אומרים יודעי דבר. צוקרברג נוטה להתערב במצבים שבהם המדיניות של פייסבוק אינה ברורה, אמר קלג, אך הוא מותיר את האכיפה לסגניו.
הוא גם טיפח לאחרונה יחסים עם שמרנים בולטים בעזרת חבר מועצת המנהלים הוותיק שלו, פיטר תיל, תומך בולט בטראמפ, ובמנהל המדיניות העולמית שלו ג'ואל קפלן, שכיהן כסגן ראש המטה של ג'ורג' בוש.
צוקרברג שומר על קו תקשורת פתוח עם ג'ראד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של טראמפ. שניהם דנים לעתים במדיניות פייסבוק בווטסאפ. צוקרברג שוחח השנה עם קושנר ובנפרד גם עם שר האוצר סטיבן מנוצ'ין על נוכחות טיקטוק בארה"ב, מסרו יודעי דבר.
"כל רמיזה שצוקרברג עודד את הממשל לאסור את פעילות טיקטוק היא כוזבת", מסר דובר פייסבוק.
צוקרברג אמר גם לפקידי ממשל שאפל אינה מנוטרת כמו פייסבוק אף שהיא מחזיקה במערכת הפעלה ששיעור גבוה של אמריקאים משתמש בה, לפי יודעי דבר.
כאשר פלטפורמות טק הודיעו על מדיניות תוכן פוליטי חדשה בשנה שחולפה, קושנר טען באוזני צוקרברג שכמה מהמהלכים הללו עלולים לפגוע בקמפיינים, הרפובליקני והדמוקרטי כאחד.
הוא גם כונן יחסים עם מו"לים מהימין שפעילים בפייסבוק, כולל בן שפירו, ממייסדי Daily Wire ותומך טראמפ, לפי המקורות שלנו. אתר החדשות השמרן הזה סומן פעמים חוזרות ונשנות על ידי בודקי העובדות של פייסבוק בגלל הפצת שקרים ועיוותים. אבל הוא לעתים קרובות בין הפופולריים ביותר בפלטפורמה בהתבסס על אינטראקציות של משתמשים, לפי הכלי האנליטי שבבעלות פייסבוק, CrowdTangle.
צוקרברג הזמין את שפירו לארוחת ערב בביתו בשנה שעברה, לפי יודעי הדבר. שניים אמנם אינם חברים, אך הם דנים לעתים בנושאים פוליטיים ופילוסופיים רחבים, שעל רבים מהם הם מסכימים.
שפירו מסר בתגובה שהוא אינו מגיב על אנשים שהוא משוחח איתם מפני שרבים בתקשורת מנסים "להפוך לסטיגמה תקשורת פתוחה בין שמרנים וכל מי ששונה מהם מבחינה פוליטית".
בסוף 2017, כשפייסבוק שינתה את אלגוריתם הזנת החדשות שלה כדי למזער את הנוכחות של חדשות פוליטיות, מנהלי החברה חששו מן ההשפעה הלא מידתית שתהיה לכך על הימין, כולל Daily Wire, לפי יודעי דבר. מהנדסים עיצבו מחדש את השינויים כדי שאתרים שנוטים לשמאל כמו Mother Jones הושפעו יותר מכפי שתוכנן תחילה. צוקרברג אישר זאת. "לא עשינו שינויים עם כוונה להשפיע על מו"לים יחידים", אמר דובר פייסבוק.
"לא מצאתי יחסים כלשהם בפייסבוק שהיו חיוביים במיוחד לעסקים שלנו", אמר ג'רמי בורינג, ממייסדי דיילי ווייר ואחד ממנכ"ליה. הוא הוסיף שתוכנית בדיקת העובדות של פייסבוק, שהוכרזה בדצמבר 2016, גרמה "הפסדים רציניים" לדיילי ווייר, שתלוי בפייסבוק לקבלת תנועת קוראים והכנסות פרסומת. לדבריו, בדיקות העובדות בתכנים הן לעתים "לגמרי לא מדויקות".
יש בשמאל גורמים שמאמינים שצוקרברג פחות ידידותי לאתרי חדשות שמקדמים אג'נדה פרוגרסיבית.
אחרי ההשקה בשנה שעברה של Courier Newsroom, רשת של שמונה אתרי חדשות מקומיים פרוגרסיביים, בבעלות חלקית של מלכ"ר שנוטה לשמאל עם קשרים הדוקים לתורמים דמוקרטים, צוקרברג טען ש-Courier אינו אתר חדשות אמיתי בגלל קשריו הפוליטיים.
הדיון הזה הצית באוגוסט מדיניות חדשה בפייסבוק, שמגבילה הפצת אתרים בתמיכה מפלגתית על ידי חסימת דפיהם מחדשות בלומברג, הגבלת גישתם לפייסבוק מסנג'ר ווטסאפ והגבלת הפרסום בהם. המלכ"ר מאחורי Courier, שנקרא Acronym, מתח ביקורת על מדיניות זו וטען שהיא מעדיפה מקורות חדשות שמרנים.
צוקרברג החל להיפגש גם עם קבוצות פרוגרסיביות, שראשיהן טוענים שאם הוא מטפח קשרים אישיים עם שמרנים כמו דן שפירו, הוא צריך לשמוע גם את הצד השני. השיחות היו תמיד חלקות.
ריצ'רד רובינסון, נשיא קבוצת זכויות האזרח Color of Change, אמר שצוקרברג נראה כמי שאין לו הבנה איך פייסבוק עלולה לתרום להפחדת מצביעים.
"שוחחתי עם מישהו עם כוח אדיר כזה, אך הוא לא היה רציני או ידען בנושא הזה", אמר רובינסון, "והוא לא היה מצויד ומיומן למשימה זו".
צוקרברג מנסה גם למצוא מסלול בטוח מבחינה פוליטית ב"יוזמת צ'אן צוקרברג", מלכ"ר תרומות וארגון השקעות שהוא מנהל עם רעייתו, פריסילה צ'אן.
בשנים האחרונות עובדים בארגון הלא-מפלגתי הזה, ZCI, חששו ממיזמים שעלולים להיתפס כפוליטיים מדי, לפי יודעי דבר. "אנחנו מממנים הרבה קבוצות פרוגרסיביות באמת בשמאל, וגם קבוצות במרכז ובימין ובאמצע", מסר הארגון.
אחת הקורבנות הייתה התוכנית לקדם באגרסיביות את רפורמת ההגירה עם ממשל טראמפ, לפי מקור עם ידע ישיר על מה שקרה. ב-2018, במהלך משבר הפרדת ילדים מהוריהם, עובדים ב-CZI דנו במיזוג עם Fwd.US, מלכ"ר הרפורמות בהגירה ובמערכת המשפט שצוקרברג הקים במשותף ב-2013, ובאופציות אחרות לקידום רפורמה.
כעבור כמה חודשים אמר צוקרברג לעובדים שנושא הההגירה "חם מדי", אמר המקור. CZI החליטה לא לקלוט את Fwd.US, אם כי היא עדיין מממנת את הקבוצה הזו תוך התמקדות בעבודה שלה בנושאים דו-מפלגתיים יותר כמו דיור בר-השגה ורפורמה במערכת המשפט.
דייויד פלאוף, יועץ לשעבר לממשל אובמה שהיה בכיר ב-CZI עד 2019, אמר ש-CZI החליטה לא לקדם את רפורמת ההגירה כי Fwd.US כבר הקדישה משאבים ניכרים לנושא הזה. דוברת של CZI מסרה שתוכנית הרפורמה הרחבה יותר של מדיניות ההגירה מצויה בשלבים מוקדמים, והיא מממנת קבוצות שמתמקדות בהפרדת בני משפחה.
חילוקי דעות עם סנדברג
בפייסבוק, המעורבות המוגברת של צוקרברג בפוליטיקה שינתה את הדינמיקה בינו לבין סנדברג, סגניתו הוותיקה בפיקוד, שמכה במועמדת הילארי קלינטון ב-2016.
סנדברג אמרה לכמה עמיתים ומכרים שהיא לא הסכימה להחלטות מסוימות של פייסבוק על תכנים פוליטיים, כולל המהלך באביב שעבר לא להוריד וידיאו של יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי שעבר עיוות כדי לגרום לה להיראות שתויה.
סנדברג טענה שצריך להסיר את הווידיאו, אך צוקרברג האמין שהגבלת הווידיאו שיהיה פחות נצפה בפלטפורמה היא דרך טובה יותר, מסרו המקורות. באירוע בחסות פייסבוק בשנה שעברה, סנדברג אמרה שהיא וצוקרברג "לא מסכימים כל הזמן, אך אנחנו מדברים זה עם זה ותומכים זה בזה", לפי וידיאו של האירוע.
כמה מהקולגות של סנדברג שמעו אותה משתמשת בביטוי שמדגים את השינוי במאזן הכוחות בינה ובין צוקרברג, שנחשבו זמן רב מחוץ לחברה ובתוכה ככמעט שווים. כעת, לפי האנשים הללו, היא אומרת לעתים: "אני משרתת לשביעות הרצון של מארק ומועצת המנהלים".
70 מיליארד דולר
הכנסות פייסבוק ב-2019 לעומת פחות מ-28 מיליארד דולר ב-2016
400 מיליון דולר
תרמו צוקרברג ורעייתו למלכ"רים שעוזרים לממן את הוצאות הקלפיות של רשויות מקומיות