בדיקות מעבדה לחיסון בגלקסו סמית' קליין / צילום: Frank Augstein , Associated Press
מגפת קוביד-19 הופכת כמה יריבות מרות מתעשיית התרופות לידידות-אויבות הטובות ביותר.
ענקית התרופות שנמצאת במרכז הברית הזו היא גלקסו-סמית' קליין (GSK) - יצרנית החיסונים הגדולה בעולם במונחי מכירות. החברה הבריטית, שמפתחת במשותף עם חברת הזנק מסן פרנסיסקו נוגדן לקוביד-19, מציעה ליריבות שלה רכיב מתוצרתה שמיועד להגדיל את כוחו של החיסון. כמו כן היא גם מתכננת לשתף אותן בתוצאות מחקרים שלה.
"הרגשנו שזהו מצב מאוד חריג, ושזה מחייב משהו ש-GSK לא עשתה בעבר, ומשהו שגם לא ראינו לפני כן בתעשייה שלנו", אומר רוג'ר קונור, נשיא חטיבת החיסונים של החברה.
מה שהופך את שיתוף הפעולה של GSK לכה לא רגילים, הוא שהתחרות מגדירה בדרך כלל את היחסים בין חברות התרופות. החוקרים שלהן מנהלים באופן קבוע מירוץ להיות ראשונים בפיתוח טיפולים חדשים לשוק, או בעבודה על טיפולים שיכולים לגבור על תרופות ותיקות יותר. זאת בזמן שאנשי השיווק מתכננים קמפיינים לשיפור המכירות על חשבון היריבות.
בעידן הקורונה, יריבים ותיקים מתאחדים נגד האויב המשותף: הנגיף החדש. השותפות ההתחלתית שלהן נראית כעת בתחומים רבים, מניסויים עד מחקר וייצור. GSK ושמונה חברות תרופות נוספות עשו צעד נדיר, ופרסמו בחודש שעבר התחייבות משותפת לבקש אישורי רגולציה לתרופות שלהן רק אחרי הוכחת הבטיחות והאפקטיביות שלהן בניסויים הקליניים הרחבים של השלב הסופי (שלב 3).
תחום שיתוף הפעולה הפשוט ביותר עד כה הוא הייצור. כמה יריבות ותיקות חותמות על עסקאות למתוח את היכולת שלהן לעמוד בביקוש הצפוי. כך לדוגמה, רוש הולדינג עוזרת לייצר תרופה אנטי-ויראלית שפיתחה היריבה ריג'נרון; אמג'ן תעזור לייצר את התרופה של איליי לילי אם היא תאושר על ידי הפיקוח; ופייזר הקדישה יכולת ייצור לרמדסיביר, הגלולה שפיתחה היריבה גילאד סיינסז.
התרומה הבולטת של GSK
שיתופי הפעולה האלו מתרחבים גם לתחום התחרותי מאוד של המחקר. מדעני ריג'נרון תרמו למחקר לחיסון שמפתחות BioNTech ופייזר, ואף נמנו עם חותמי מאמר שתיאר את תוצאותיו בקיץ.
במהלך נדיר אחר, ראש המחקר והפיתוח בחברת התרופות Merck טלפן לעמיתו ב-GSK כדי לספר לו שאחת המולקולות של GSK הראתה הבטחה בניסוי המעבדות לתרופה נגד קוביד-19 של Merck.
התרומה הבולטת ביותר של GSK לעידן החדש הזה של שיתופי הפעולה, היא ההחלטה לשתף יריבות עסקיות שלה ברכיב חיסוני פרי פיתוח שלה שידוע כאג'ובנט (ממריץ) - רכיב שמגביר את כוח ההגנה של חיסון על ידי גירוי מערכת החיסון של הגוף.
ל-GSK יש כעת הסכמים לספק את הרכיב הזה לארבע יצרניות, כולל סאנופי הצרפתית, והיא נערכת לייצור מיליארד מנות של הממריץ הזה בשנה הבאה. בדרך כלל היא מייצרת רק עשרות מיליוני מנות בשנה.
כמה אנליסטים אומרים ש-GSK תוכל ליהנות ממכירת הממריץ שלה לזריקות נגד קוביד-19 בלי לפגוע בעסקי החיסונים הרווחיים שלה. "אפשר להרוויח הון פוליטי ממה שהם עושים, ויכול להיות שיהיו גם החזרים פיננסיים", אומר אנדרו באום, אנליסט של סיטיגרופ.
GSK טוענת שהיא לא צופה שתרוויח משיתופי הפעולה שלה בתחום החיסון במהלך המגפה, והיא תשקיע כל רווח בטווח הקצר במחקרי קורונה ומוכנות למגפה.
"הממריץ יכול להיות חשוב במידה שווה, אולי קריטית, לחיסון יעיל", אומר האל בארון, המדען הראשי של GSK ונשיא חטיבת המחקר והפיתוח שלה. "חשבנו שכאן יכולה להיות ההזדמנות שלנו לעשות את ההבדל".
"דברים קרו כה מהר. כולנו חיפשנו פתרונות"
הברית בין היצרניות התגבשה באמצע מרץ, כאשר GSK סגרה מעבדות על רקע העלייה החדה בתחלואה מקוביד-19 ברחבי העולם. ד"ר בארון נדרש לפתע לחשוב איך לנהל ארגון מחקר ופיתוח עולמי תחת סגר. הוא והצוות שלו דנו על אילו עובדים ייחשבו לחיוניים וימשיכו לעבוד במעבדות, ואילו ניסויים קליניים צריך לעצור ובאילו להמשיך.
"מעולם לא הייתי במצב כזה", הוא אומר. "לא הייתי בטוח מה הדבר שצריך לעשות".
הוא טלפן למתי ממן, ידיד שמנהל את המחקר והפיתוח של התרופות בג'ונסון אנד ג'ונסון. הם החליפו עצות על איך להחליט אילו מחקרי תרופות לעצור ואילו מדענים חיוניים מספיק כי להמשיך לבוא למשרד. לקראת סוף השיחה, ד"ר ממן הזמין את בארון להצטרף לקבוצה גדולה של מנהלי מחקר ופיתוח כדי להחליף מידע על הנגיף ועל גישות לפיתוח תרופה, מספר ד"ר בארון.
ל-GSK יש תפקיד פוטנציאלי קריטי למלא בפיתוח תגובה לקוביד-19, כאחד ממוכרות החיסונים הגדולות בעולם. מכירות הזריקות שלה הסתכמו בשנה שעברה בכ-9.4 מיליארד דולר, יותר מכל ארבע יצרניות החיסונים העולמיות הגדולות. לחברה יש גם היסטוריה של גיוס העובדים שלה בתגובה למגפות. בשנים שהובילו למגפת שפעת החזירים ב-2009, היא הוציאה 3.2 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח, רכישות וייצור בהכנה למגפת שפעת.
ביום ראשון, 8 במרץ 2020, רבות מהיצרנות הגדולות ביותר התכנסו לשיחת ועידה. מלבד בארון וממן, המשתתפים כללו את ראשי המחקר מאסטרה-זנקה, בריסטול-מאיירס-סקיב ונוברטיס, מספר אנרו פלאמפ, נשיא המחקר והפיתוח בטאקדה תרופות, שהשתתף בשיחה.
"דברים קרו כה מהר, עם ארגונים שנסגרים ובבידוד, והתחלת העבודה מהבית", נזכר פלאמפ. "כולנו חיפשנו פתרונות. והייתה גם התעניינות עצומה בשיתוף פעולה וניסיון לספק פתרונות".
בסוף השיחה, הבוסים של תחום המחקר והפיתוח בחברות החליטו לשמור על ערוץ ההידברות הווירטואלית ולפתוח את הקבוצה בפני חברות נוספות, ולעיתים גם גורמי ממשלה כמו פרנסיס קולינס, מנהל מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב, ונציגים מ-Operation Warp Speed, יוזמה ממשלתית אמריקאית שמתוקצבת ב-10 מיליארד דולר לזירוז פיתוח תרופות וחיסונים נגד קוביד-19. במשך חודשים הם נפגשו בקביעות בעזרת תוכנת שיחות ועידה.
החששות מהתנגדות של מפקחי הגבלים עסקיים הוסרו כאשר מפקחים פדרליים הבהירו ששיתוף הפעולה במחקר במאבק נגד הקורונה הוא מותר. משרד המשפטים האמריקאי ו-וועדת הסחר הפדרלית פרסמו ב-24 במרץ הודעה משותפת לפיה "יש דרכים רבות שחברות, כולל מתחרות, יכולות לעסוק במחקר פרו-תחרותי שאינו מפר את חוקי ההגבלים".
הקבוצה הקימה מנגנון לטיפול בבעיות קצרות-מועד, כמו פיתוח ניסויי מעבדה אמינים לסריקת אלפי מולקולות התרופות שהחברות אחסנו בספריות שלהן נגד הקורונה. הן הסכימו גם להגדיל במידה דרמטית את המהירות שבה הן חולקות נתונים על ניסויים קליניים זו עם זו, ולהציג את הנתונים האנונימיים בתוך שבוע מקבלת תוצאות ממחקרי קוביד-19 שלהן. חוקרים חיצונים לקבוצה קיבלו רשות לבדוק את הנתונים כדי ללמוד יותר על הנגיף.
"אנחנו צריכים לעבוד מהר, כי כל יום קובע"
GSK החלה להשיג שותפויות גם בעצמה. אחת מהן נולדה משיחה שד"ר בארון קיבל באמצע מרץ מחברו ג'ורג' סקנגוס, מנכ"ל חברת פיתוח תרופות קטנה מסן פרנסיסקו עם המתקדמות במחלות מדבקות.
ד"ר סקנגוס שאל את בארון אם GSK תתעניין בשיתוף פעולה עם החברה שלו, Vir Biotechnology, בפיתוח נוגדן חד-שבטי שיהונדס לחקות את הנוגדנים הטבעיים של מערכת החיסון בגוף למאבק בקורונה.
"אם אנחנו הולכים לעשות את זה, אנחנו צריכים לעבוד מהר, כי כל יום קובע", זוכר ד"ר סקאנגוס שאמר בשיחה.
בדרך כלל נדרשים חודשים לגיבוש עסקאות כאלו. סקנגוס ובארון קבעו יעד של חתימה על הסכם תוך שלושה שבועות.
בכמה מהשיחות אני אמרתי, "אוקיי, אם זה חשוב לג'ורג' - קדימה", זוכר בארון. "והוא אמר, אוקיי, אם זה חשוב לכך, קדימה. בוא נזוז את הדבר הזה. אסור לנו לאבד את התמונה הגדולה".
החברות הודיעו על ההסכם ב-6 באפריל, 18 יום מתחילת המשא ומתן. לפי התנאים, GSK תקנה החזקה של 250 מיליון דולר ב-Vir, ב-37.73 דולר למניה, פרמיה של 41% למחיר המניה הממוצע בשלושה חודשים. הניסויים הקליניים כבר נערכים, והחברות צופות אישור בכוח לתרופה במחצית הראשונה של 2021.
GSK הייתה אגרסיבית עוד יותר בחיפוש אחרי יצרניות חיסונים שרצו גישה לממריץ שלה, הרכיב שמגביר את התגובה החיסונית של הגוף לחיסון.
אחת מהן הייתה סאנופי, שהודיעה בפברואר שהיא מפתחת מועמד לחיסון לקורונה. קונור טלפן לדייויד לאו, מנהל יחידת החיסונים של סאנופי, כדי לראות אם היצרנית הצרפתית תתעניין בשידוך החיסון שהיא מפתחת עם הממריץ של GSK.
"זו שיחה לא רגילה לקיים, אבל הנסיבות לא רגילות", אמר קונור ללאו בשיחתם הראשונה במרץ.
מנהלים ב-GSK אומרים שהחברה אימצה את אסטרטגיית הממריץ שלה כדי לתרום לתגובה לקוביד-19 בלי לאבד את ההתמקדות במשימה שהיא הגדירה לעצמה לפני המגפה, לחדש את צנרת התרופות שלה, ולבלי לפגוע בשרשרת האספקה לייצור החיסונים הקיימים שלה.
ההנהלה הבכירה של GSK הוחלפה לפני כמה שנים על רקע אי שביעות רצון של בעלי מניות מהשקת תרופות פופולריות חדשות. הממריץ של החברה, שכבר הוכח בעבודה עם חיסונים אחרים, הפחית את הסיכון המסחרי ויהיה פחות אתגר לוגיסטי.
במצבי מגפה, ממריצים כאלו (אדג'באנטים) רבי ערך במיוחד מפני שהם מגדילים את האפקטיביות של חיסונים, ומאפשרים לחברות לייצר עוד מנות מכל חיסון. הממריץ של GSK, שנקרא AS03, הוא שילוב של ויטמין E ושמן כבד שנלקח מכרישים. החברה השתמשה בו כדי להגביר את יעילות החיסון שלה לנגיף H1N1 ב-2009.
כדי לאתר שותפים לממריץ, GSK השיקה פרויקט פנימי שהוביל צוות של "ציידי תרופות" בחברה, שמחפשים כל יצרן של הרכיב הקריטי בחיסון, חלבון שנקרא אנטיגן, שיגרום למערכת החיסון של אדם לבנות הגנה מפני הקורונה החדשה. התקווה הייתה שמי שיקבל את האנטיגן בחיסון יפתח נוגדים ואולי גם הגנות נוספות שיגנו מפני קוביד-19.
הצוות של GSK מיפה כל אנטיגן בעבודת פיתוח החיסון לקוביד-19 בריבועים על שקופית של פאואר פוינט. כל ריבוע הכיל שם של שותפה בפוטנציה, פרטים על החיסון שלה ואיש קשר שדיבר עם גלקסו. היו בשקופית כ-100 ריבועים.
היו גם חברות שפנו ל-GSK בבקשת עזרה, ו-GSK פנתה לאחרים. "קמפיין הזה היה "ממש לא רגיל עבורנו", מספרר קונור. "לצאת ולהציע את זה לעולם היה משהו ממש אחר".
בשיחה הראשונה עם סאנופי, קונור זוכר שהוא אמר ללאו: "יש כאן הזדמנות עבורנו לעשות משהו יחד, מה שאומר שנוכל להתקדם מהר יותר עבור העולם ולעשות הבדל במלחמה נגד האויב המשותף, שהוא הנגיף עצמו".
בתוך 36 שעות הם הסכימו להקים כוח משימה משותף שיתחיל להחליף מידע ולתכנן איך השותפות תעבוד כאשר שתי החברות עבדו על הסכם פורמלי. "ידענו שהעולם מחכה", אומר קונור.
המפגשים הראשונים שנערכו בשיחות וידאו בין עובדים מאזורי זמן שונים היו "קצת מוזרים", כאשר היריבים שהפכו לחברי צוות 'בדקו' זה את זה, אמר תומאס טריומף, סגן נשיא סאנופי לחיסונים.
שתי החברות מקוות להיות עם תוצאות ראשונות ממחקרים של שלב מוקדם בסוף נובמבר או תחילת דצמבר, אמר טריומף. הן מתכננות להתחיל ניסוי של 30 אלף בני אדם בסוף השנה, ולקבל אישור לחיסון במחצית הראשונה של 2021.
"כשאתה עומד מול משבר בריאות ציבור, אין צוות עם חולצת טי כחולה וצוות עם חולצת טי כתומה. מהר מאוד יש רק צוות אחד", מסכם טריומף.