"לתמיכה רגשית הקש 3" / איור: חן ליבמן
באמצע ישיבת צוות בשיחת ועידה בווידאו עם כל הקולגות, אמר לפתע ניק פרופוף בקול רם מה שבעצם הרגישו כולם: שהוא מרגיש שחוק. פרופוף, מנהל מחלקת ההנדסה בחברת הנפקת הכרטיסים Eventbrite, סיפר לעמיתיו שהוא לא יצא מהבית ימים שלמים במשך כמה שבועות. הוא התגעגע לראות את חבריו ואת הקולגות שלו באופן אישי. אפילו טיול בטבע ביערות של צפון קליפורניה לא עזר לו למלא מצברים. "שחיקה מעבודה זה משהו נבזי. זה לא אור אדום שפתאום נדלק", אמר. "זה משהו שקורה לאט, וכך אנשים מופתעים כשזה נופל עליהם".
אחרי שפרופוף שיתף את הקולגות, רבים מהם העזו לומר שגם הם מותשים מהעבודה ומהחיים בזמן מגפה. אחת התוצאות של השיחה הזו הייתה שפרופוף החל להוביל פגישות של "הכרה בשחיקה" לעובדים אחרים, ונתן לאנשי הצוות פורום שבו יכלו לשתף את רגשותיהם ולשמוע עצות מפי מומחי בריאות הנפש לגבי דרכי התמודדות.
היוזמה הזו היא אחת מניסויים רבים המתרחשים בתאגידים ברחבי אמריקה, כאשר מנהלים מסתכלים על ים הפרצופים בזום ומתחילים לחשוש. קץ המגפה עדיין אינו נראה באופק, ומנהלים אומרים שרבים מהעובדים־מרחוק שלהם מרגישים מדוכאים, נמאס להם והם חוששים מהעתיד. חברות מאמצות מדיניות חדשה וחלקן אף מחלקות מענקים כדי לפוגג מועקה בקרב העובדים.
"אנחנו עומדים לפני הגל השני או השלישי, ואנשים חוששים מאוד שכך ייראה ה'נורמלי החדש', וכמה עוד אפשר להמשיך כך?", אמר מת'יו שולייר, קצין מנהלה ראשי ברשת מלונות הילטון. "אני לא חושב שעוד הבנו מה ההשלכות הנפשיות שיש לכל זה עלינו".
בנוסף להרחבת הגישה לייעוץ ולשירותי בריאות הנפש, מעסיקים רבים מנסים גישות אחרות, כגון התעקשות על כך שעובדים יתנתקו בסוף היום מהמחשב, ואף מספקים הדרכות ייעודיות למנהלים. בחודשים האחרונים, אנטוניו נרי, מנהל ראשי בהיולט פקארד, עודד בוסים בחברת הטכנולוגיה להתקשר לעובדים שלהם ולשאול מה שלומם. "אתם חייבים לעשות מאמץ", אמר. "אל תניחו שדואר אלקטרוני מספיק, כי דואר אלקטרוני אינו אישי".
סמינרים על התמודדות
ג'ימי אתרידג', מנכ"ל חברת הייעוץ אקסנטורה, ביקש לאחרונה מ-27 עובדים הכפופים לו ישירות להשתתף בסמינר בן שעתיים וחצי על התמודדות טובה יותר עם קולגות שעומדים מול אתגרים בתחום בריאות הנפש. כולם השתתפו.
אתרידג' אומר שהוא מקבל באופן שגרתי הודעות דואר מעובדים המפרטים בפניו את האתגרים שעימם הם מתמודדים בזמן המגפה. אך ליועצים יש נטייה לקפוץ לתוך מצבים ולהפוך לפותרי בעיות, "סיכון מקצועי" כפי שהגדיר אותו אתרידג'. בהדרכה הדגישו ליועצים שלפעמים הקשבה לא שיפוטית יכולה לעזור יותר.
הפתרונות לא צריכים להיות יקרים או מסובכים, אומרים מנהלים בכירים. ב־Eventbrite שינו לאחרונה את תוכנית ההדרכה למובילי צוותים, ומתמקדים בדרכים שבהן אפשר להיות יותר אמפתים למועסקים העובדים מהבית. כעת מלמדים בוסים להתחיל פגישות אחד־על־אחד מול עובדים במשפט פשוט שאמור לבטא רגש כן, אומר דיוויד הנרהן, אחראי משאבי האנוש של החברה. במקום "מה שלומך" גנרי לפני שעוברים לנושא השיחה, עדיף לשאול "איך אתה באמת, באמת מרגיש?". אחרי שהוא מציב שאלה כזו, הנרהן שומר על שתיקתו, אפילו במחיר דממה מביכה.
בעזרת עידוד קל, עובדים רבים נפתחים לגבי רגשותיהם האמיתיים ומשתפים באתגרים אישיים. "זו טקטיקה פשוטה שכל מנהל יכול להשתמש בה", אמר. "אבל היא צריכה להיות בזיקה לאמפתיה אמיתית, בזה שבאמת יהיה אכפת".
חברות אחרות נקטו צעדים לשיפור המורל בתקופת הקורונה. חברת הבינוי וההנדסה מק'קינסטרי מסיאטל החלה לשלוח "מזכר בנושא חדשות טובות" בימי שישי: "הי, הנה שמונה דברים טובים שקרו השבוע", אמר דין אלן, המנכ"ל. זה עשוי להיות משוב מלקוח מרוצה או פרטים על עסקה חדשה שסגרה החברה בהצלחה.
שולייר, מרשת הילטון, מעודד מנהלים וצוותים לנהל שיחות זום מפארקים וממקומות אחרים מחוץ לבית. מנהלים רבים אומרים שאפילו למצוא דרך לגרום לעובדים לעזוב את המחשב זה משהו שדורש מחשבה כיום. תקשורת גבן, חברת יחסי ציבור מקולומבוס, אוהיו, החלה להציע לעובדים שלה "ימים אישיים מיוחדים" בחודשים האחרונים, ימי חופש בודדים שבהם מעודדים עובדים להתנתק. באוסטין, טקסס, רייאן וורץ', מנכ"ל דוש, אפליקציה המחזירה כסף לצרכנים על קניות, יזם סוף שבוע ארוך של שלושה ימים. בישיבת זום ביום חמישי הודיע במפתיע שלמחרת לא עובדים.
מנהלים רבים אומרים שהמפתח הוא להיות ערניים. כדי למנוע שחיקה לפני שהיא מתרחשת. ביצרנית המחשבים דל אומרת ג'ניפר דיוויס, מנכ"לית בכירה של נושאים תאגידיים, שבמהלך המגפה הצוות שלה פיתח דרך לסמן לקולגות שהם "מעל הקו" - מרגישים טוב ומסוגלים לעזור - או "מתחת לקו" וזקוקים לעזרה של אחרים.
הביטוי עוזר לאנשים להעביר באיזה מצב נפשי הם נמצאים מבלי לחשוף פרטים אישיים. "אף אחד לא שואל שאלות. הם פשוט שואלים: ‘אוקיי, איך אפשר לעזור?'", אומרת דיוויס.
קבוצות תמיכה ספציפיות למגפה, גם הן יעילות. יותר מ־1,500 עובדים של דל הצטרפו לקולגות שלהם בקבוצות תמיכה מקוונות המוקדשות לטיפול בילדים או לתחושת בדידות בקרב עובדים הגרים לבד. "זה נותן לך מקום בטוח להוריד את ההגנות", אומרת דיוויס.
דיוויס אומרת שהיא עוזרת לקולגות שלה להתמודד בכך שהיא כנה לגבי האתגרים שהיא עומדת מולם, כמו ההחלטה האם לתת לשלושת ילדיה המתבגרים ללכת לבית הספר באופן פיזי או מקוון. לעתים, כשהפגישות מתארכות, דיוויס מתחילה לבשל ארוחת ערב - ואומרת לצוות שלה שהיא מבצעת כמה מטלות במקביל, מולטי-טאסקינג. "אם לא אומר לצוות במפורש ואתן דוגמה אישית בכך שאני אופה עוגה ומקיימת פגישת עבודה באותו זמן, הם לא ידעו שיש להם רשות לעשות אותו דבר", אמרה דיוויס.
הצעות לנוגדי שחיקה
1. לעודד עובדים לקחת חופשות. יש חברות המציעות ימי "דאגה עצמית" מיוחדים או מאפשרים יציאה מוקדמת מהעבודה.
2. להרחיב את הגישה לייעוץ ולשירותי בריאות הנפש. מעסיקים שיתפו אפליקציות בנושא או הביאו מתאמי בריאות נפש שיעזרו לעובדים לדאוג לעצמם.
3. לבקש ממנהלים לבדוק את מצב העובדים באופן אישי. אפילו מחווה פשוטה כמו שיחת טלפון במקום משלוח דואר אלקטרוני יכולה להביא לתוצאות טובות.
4. להציע למנהלים הדרכות על ניהול תוך אמפתיה. ניהול עובדים בזמן מגפה הוא מיומנות מסוג חדש, כך שהדרכה לגבי איך לשים לב לבריאות הנפשית של עובדים קולגות עשויה לעזור.
5. ליצור דיאלוג כאשר עובדים מראים רגש אמיתי. לא מספיק לשאול "מה שלומך". צריך לחקור מעט על מנת להבין את מצבם האמיתי של העובדים.