גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי באמת נהנה מהדפסת הכסף הגדולה בהיסטוריה? (רמז, לא אנחנו)

משבר הקורונה רק החריף את התופעה שבה בנקים מרכזיים בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט, מזרימים כסף לשווקים ● את המחיר האמיתי של הר החובות שנצבר משלמים העובדים, שהמוצרים הזולים מסין לא מכסים על התייקרות החיים שלהם ● ההרס החברתי והמוסרי שגורם ייצור הכסף, כתבה שנייה בסדרה

מימין: פקק בכניסה למרכז לחלוקת מזון בפנסילבניה, חלוקת מזון בדרייב אין בפנסילבניה צילום Marcio Jose
מימין: פקק בכניסה למרכז לחלוקת מזון בפנסילבניה, חלוקת מזון בדרייב אין בפנסילבניה צילום Marcio Jose

אחרי שעסקנו בטור הקודם בתוצאות של הדפסת הכסף המאסיבית של הבנקים המרכזיים בעולם ובארה"ב בפרט, נבחן השבוע את ההשלכות של שוק העבודה האמריקאי. על פי נתוני הפדרל ריזרב מאוקטובר 2020, בערך 100 מיליון אמריקאים בגיל העבודה אינם עובדים, מבחירה או מאונס. אף שהסטטיסטיקות הרשמיות של הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה האמריקאית נוקבות במספר מובטלים נמוך בהרבה, ההגדרה של "מובטל" מצומצמת ביותר ומבוססת על משאל טלפוני, והיא לא מודדת את השיעור האמיתי של השתתפות במעגל העבודה.

נכון לאוקטובר 2020, רק 61.7% מהאמריקאים שבכוח העבודה (האוכלוסייה בגיל העבודה פחות אלו שאינם מסוגלים לעבוד) נמצאים בפועל במעגל העבודה. מספר משתתפים כה נמוך לא היה מאז 1975, כשהשתתפות הנשים במעגל העבודה הייתה נמוכה בהרבה מהיום.

אם לא די בכך, רוב העובדים משתכרים פחות במונחי כוח קנייה. בתחילת המאה ה-21 עמד השכר של משק הבית החציוני על 42,148 דולר, הוא גדל עד אוגוסט השנה ל-65,602 דולר - עלייה של 55%, דומה לשיעור עליית המדד באותה תקופה - 51.15%.

אך מדד לחוד ומציאות לחוד. 53 טריליון הדולר שייצרו הבנקים המסחריים והבנק המרכזי במאה הנוכחית בדמות חוב, גרמו לעליית מחירים גדולה בהרבה של כל מה שלא ניתן היה לייבא מהמזרח. עלייה זו הייתה הרבה מעבר לנמדד במדד הרשמי. מדד "הביג מק", למשל, הוא אינדיקציה טובה לעלות ממוצעת של סל צריכה, והוא התייקר במאה הנוכחית ב-127%. פי שניים וחצי מהמדד הרשמי.

הוצאות מרכזיות אחרות התייקרו פי 3.5 ואף יותר. כך למשל מחיר הבית החציוני עלה ב-195%, ההוצאות לחינוך, לגיל הרך והאוניברסיטאי התייקרו ב-220%, וההוצאות לבריאות התייקרו ביותר מ-150%.

פקק בכניסה למרכז לחלוקת מזון בפנסילבניה / צילום: AP ,Gene J, Marcio

האמריקאים לא עומדים בעלויות הגדלות

כדי לעמוד בפערי העלות, חוסר התעסוקה וההכנסות שבסטגנציה, כ-45 מיליון אמריקאים קיבלו תלושי מזון מהממשלה הפדרלית, כמעט פי שלושה ממספרם בשנת 2000. וזה עוד לפני שהקורונה הגיעה.

כ-85 מיליון אמריקאים קיבלו סיוע כספי לרפואה דרך תוכנית מדיקאייד או אובמקייר, ו-10.4 מיליון אמריקאים קיבלו סיוע פדרלי לכיסוי הוצאות השכירות. דרך נוספת להשלמת הכנסה היא הוצאת קיצבת ביטוח לאומי בגין אובדן כושר עבודה. מספר מקבלי קצבה זו קפץ פי שניים מאז שנת 2000 ל-12 מיליון איש.

חלק נוסף מעומס העלויות מומן בחוב, קרי אשראי צרכני, לא כולל משכנתאות, שקפץ כמעט פי שלושה במאה הנוכחית, מסך של 1.5 טריליון דולר ל-4.2 טריליון.

לא יפלא איפוא כי סקר של הפדרל ריזרב מ-2019 מצא כי 40% מהאמריקאים היו חסרי אמצעים עצמיים לכסות הוצאה דחופה ולא מתוכננת של 400 דולר. כי על פי סקר של "גו-בנקינג" מאותה שנה, ל-70% היו חסכונות קטנים מ-1,000 דולר.

ההתרוששות הנמשכת של הציבור האמריקאי הפכה למצוקה גלויה עם פרוץ משבר הקורונה. זו הולכת וגוברת שעה שאמריקה נכנסת לתקופת החורף והתקשורת מלאה בתמונות של טורים אינסופיים של מכוניות בתור לנקודות חלוקה של מזון על ידי ארגוני צדקה. לפי ההערכות, אחד מכל 6 אמריקאים יחוו עד סוף השנה חוסר במקור מזון, אם תשלומי דמי האבטלה הפוקעים בדצמבר לא יוארכו על ידי הקונגרס. עוד 12 מיליון משפחות צפויות לעמוד בסיכון אמיתי של פינוי מבתיהן, אם הקפאת הפינויים והמשכנתאות לא תוארך.

התעשייה הסינית לא מצילה את הצרכנים

בה בשעה שמחירי המוצרים המקומיים מטפסים בגין ייצור הכסף, מחיר כל מה שניתן היה לייבא מהמזרח בכסף החדש הפך לזול יותר, בזכות שכר העבודה הנמוך שם. כ-13 טריליון דולר מהכסף החדש הלכו לסין, ומימנו גירעון קבוע וגדל במאזן המסחרי עמה. גירעון קבוע זה איפשר לקנות בזול מוצרי תעשייה, אלקטרוניקה והלבשה בסין. אך בעקבותיהם גם נעלמו רבים ממפעלי התעשייה האמריקאים.

כך נוצר לחץ קבוע ומתמשך על התעסוקה ועל שכר העבודה של האמריקאי הממוצע, שמצא עצמו לכוד במלקחיים של תעסוקה מתדלדלת ושכר קפוא בגין תחרות מהמזרח מצד אחד והוצאות מחיה מקומיות שמזנקות מהצד השני. כולם כאמור תוצאה ישירה של הייצור המסיבי של הכסף.

חלוקת הכסף המודפס אינה מקרית או אקראית כלל ועיקר. מדגים אותו הסיפור הבא. ביוני השנה, כאשר נמצאו טריליונים לחלוקה לבואינג, לחברות התעופה ואף לרכישת איגרות חוב של חברות בורסאיות, לרבות אפל, עלתה קול זעקה בתקשורת ובקונגרס "מה ביחס לעסקים הקטנים?".

בנדיבותו הרבה החליט הבנק המרכזי להדפיס 150 מיליארד דולר (פחות מ-5% מסך הכסף המודפס) גם להם. התוכנית שנקראה "תוכנית ההלוואות למיין סטריט" הושקה בקול תרועה רמה, והיא הוצאה אל הפועל דרך שורה של בנקים מסחריים, שהפד הבטיח להם כיסוי של 95% מסיכון האשראי. כדי להבטיח שעסקים קטנים אכן ייהנו מהתוכנית, הורד סף מינימום ההלוואה לקו ה-100 אלף דולר.

חלפו כמה חודשים מתחילת התוכנית, ובדוח של הקונגרס, כמו גם מהודעות הפד, מתברר כי בכל אמריקה ניתנו עד לחודש שעבר רק 400 הלוואות כאלו , בסך של פחות מ-5 מליארד דולר, פחות מ 5% מסך הסכום שהוקצה. זהו ממוצע של כ-10 מיליון דולר להלוואה. מסתבר כי גם ללא כל סיכון אשראי, לא הסכימו הבנקים לטרוח עם עשרות אלפי לקוחותיהם הנאנקים תחת הרס הקורונה.

חיילים מחלקים מזון לחג ההודיה בפלורידה / צילום: AP, Tony Gutierrez

רק מעטים נהנים מניפוח הנכסים

בה בשעה שייצור הכסף לוחץ מטה את שכר מעמד הביניים ומעמד העובדים, ומעלה את המחירים המקומיים, הוא גם ניפח בועת נכסים שכמוה לא הייתה בהיסטוריה. מדד S&P500, למשל, עלה ב-300% מאז 2000, פי שניים וחצי מהגידול בסך ההכנסות למניה, בהתאמה למדד המחירים, של החברות שבמדד. לא רק מניות המדד התנפחו, היחס בין שווי השוק של מדד הווילשייר 5000, המבטא את סך כל המניות הרשומות, למול התמ"ג צמח החודש לשיא היסטורי של כ-1.7. גידול שהוא פי שניים מהחציון הרב-שנתי מאז יסוד המדד, ופי שלוש מהממוצע הרב-שנתי בין 1971 ל-1995, לפני שמכונת הדפוס הותנעה. גם מחירי הנדל"ן עלו הרבה מעבר להתייקרויות המדד. כך למשל עלה מחירו של הבית חציוני מאז 1987 פי ארבעה, לעומת עליית המדד ב-127%.

עלייה דרמטית וללא תקדים זו במחיר הנכסים, תוצאה של ייצור הכסף המסיבי, היטיבה כמובן עם המחזיקים בהם. אלו היו באופן מובהק המבוגרים והעשירים. על פי דוח של הפדרל ריזרב, שפורסם לא מכבר, נכון למחצית 2020 כ-87.2% מהמניות הן בבעלות של משפחות העשירון העליון. האחוזון העליון מחזיק בכ-70% מהמניות. זאת, לעומת 0.7% משוק המניות שבבעלות ה-50% התחתונים.

ככל שאנו מתקרבים לקצה הפירמידה, העיוותים גדלים והולכים. לאחר משבר הקורונה ובסיוע של הדפסת הכסף האחרונה של כ-3.5 טריליון דולר, עלה שוויים של 400 העשירים באמריקה שברשימת פורבס ב-240 מיליארד דולר, לכ-3.2 טריליון דולר. גידול של כמעט פי שלושה משוויים בעת השיא של בועת הדוט.קום בשנת 2000. בשנת 1996, לפני שגרינספן החל את מהלך ההדפסה הגדול, היה שווי קבוצת 400 העשירים יחדיו 477 מיליארד דולר, כ-15% משוויים היום. בשנת 1982, בתחילת עידן כסף הפיאט, היה שווי 400 העשירים באמריקה פחות מ-3% משוויים המצרפי הנוכחי.

הגידול המונומנטלי בשווי המניות הרבה מעבר לכל פרמטר כלכלי שינה מהיסוד גם את יחס השכר בין המנהלים לעובדיהם. בשנת 2019 יחס השכר בחברות הציבוריות בין המנכ"ל לעובד הממוצע עמד על 1 ל-320, לעומת 1 ל-21 ב-1965, או יחס של 1 ל-61 בשנת 1989. בסה"כ עלה שכר המנהלים הממוצע בחברות S&P500 בין 1978 ל-2019 ב-1167% לעומת שינוי של 13.7% בשכר העובד הממוצע באותן החברות, ובהתאמה למדד.

נוכח כל הנתונים הנ"ל אין להתפלא כי על פי דוח של הפדרל ריזרב ממחצית 2020, מחזיק האחוזון העליון באמריקה פי 15 עושר מכל ה-50% התחתונים יחדיו, ובמספרים 30.4% לעומת ב-1.9%.

המקורבים נהנים יותר מהדפסת הכסף

ריצ'רד קנטיליון נולד באירלנד בשנת 1680 והיה אחד מהוגי הדעות הכלכליים הראשונים. הוא עסק במסחר, במימון ובבנקאות וסיים את חייו בנסיבות מסתוריות. מעיסוקיו במשלוחי הכסף (המתכת) המגיעים מהטריטוריות הכבושות בדרום אמריקה הוא זיהה תופעה הקרויה על שמו, "אפקט הקנטיליון". כאשר יש גידול נמשך בכמות הכסף, הוא גורם לעליית מחירים, אך הואיל והעלייה אינה מיידית ואחידה, הרי שהגידול האמור מיטיב מאוד עם הקרובים, בזמן או במרחק, לנקודת החדירה של הכסף החדש למשק.

זאת, משום שהם מצליחים לרכוש עם הכסף החדש נכסים במחירים הישנים, בטרם עליית מחירם. כך הם מרוויחים פעמיים, הן מזמינות הכסף החדש והן מההעברה בזול של נכסים לרשותם. אפקט הקנטיליון הזה הוא הוא שהפך את דור הבומרס לבעלי נדל"ן יקר ערך, ואת משפחות עשירי הדור לבעלי תיקי מניות עצומים, אותם רכשו לפני ובמהלך העלייה הגדולה במחיריהם ב-30 השנים האחרונות.

אפקט הקנטיליון גם הפך את דור המילניאלס לדור הראשון בהיסטוריה של אמריקה שהוא עני מקודמו, דור שרובו כעוס וחסר תקווה המאמין בסוציאליזם וחלוקה מחדש של העושר.
תחת לחץ ההשפעות החברתיות של הקיטוב הכלכלי הזה המפלגה הרפובליקאית של רונאלד רייגן מתה בשנת 2016, אם כי לקח להוגי דעות מרכזיים בה, כמו בילי קריסטול, עוד כמה שנים להבחין בכך. ערכי היסוד ההיסטוריים של המפלגה, קרי ממשלה קטנה וריסון תקציבי, קידום החירות בעולם, משפחה, ואהבת המולדת. אלה הוחלפו בפופוליזם רדוד שבמרכזו תרבות של שקר, מנהיג עליון המתגאה בחפינת נשים באיבר מינן, גירעונות עתק עוד לפני הקורונה, בדלנות, חבירה לדיקטטורים אפלים, ושינאה עזה למחצית השותפים לאותה מולדת. כל

מי שמכיר את נאומו מעורר ההשראה של רונלד רייגן ביום שסיים את כהונתו ועזב את וושינגטון, או את המכתב המפרגן בכתב ידו שהותיר הנשיא ג’ורג’ בוש האב למחליפו ביל קלינטון, ומשווה אותם ליסורי גסיסת עזיבתו מעוררת הרחמים של טראמפ, מבין כי זו אותה מפלגה בשם בלבד.

המרכז של הימין נעלם ובמקומו בא פופוליזם ימני. המרכז של השמאל נמצא על מסלול דומה. כשהכסף נהרס, נהרס בעקבותיו מעמד הביניים. וכשמעמד הביניים נהרס - המרכז הפוליטי קורס בעקבותיו. כלשון אחד משיריו של המשורר האירי ווילהלם באטלר ייטס, "דברים מתפוררים, המרכז אינו מחזיק מעמד. או בפשטות, אנרכיה מתפשטת בעולם".
בפעם האחרונה שהכסף נהרס והמרכז היה חלש לתחזק את הדמוקרטיה, בתוך שנים בודדות התכתשו נאצים וקומוניסטים ברחובות ברלין. הנה כי כן הרס החברה המהוגנת ומעמד הביניים, עוד אחד מאסונות שהביאה הדפסת הכסף המסיביות של המאה הזו.

עוד כתבות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור