שופטי בג"ץ דחו השבוע, כצפוי, את העתירה שהגישו חברות הוועדה לבחירת שופטים, השרה מירי רגב וחברת הכנסת אסנת מארק, נגד מינוי 61 השופטים בוועדה לבחירת שופטים. רגב ומארק טענו כי אין תוקף להחלטות הוועדה, זאת בשל העובדה כי הישיבה התנהלה בהרכב של 6 חברים בלבד, לאחר שהן וח"כ צבי האוזר החרימו את הישיבה. דחיית העתירה הייתה כאמור צפויה מראש, אולם נראה כי מאחורי הקלעים עומד סיפור גדול ומעניין.
רגב ומארק, אשר יוצגו על-ידי עורך הדין של מפלגת הליכוד, הגישו את העתירה נגד שר המשפטים אבי ניסנקורן והוועדה לבחירת שיפוטים. למרות שרגב ומארק לא ביקשו דבר מהכנסת, הן צירפו את הכנסת כמשיבה להליך. השתיים לא הסבירו כלל מה השייכות של מוסד הכנסת להליך.
ואכן, הייעוץ המשפטי של הכנסת הגיב כי הוא מבקש למחוק את הכנסת מן ההליך. בתגובה הלקונית נכתב כי "הכנסת רואה חשיבות בהשתתפות נציגי הכנסת בדיוני הוועדה לבחירת שופטים. לצד זאת, משסעדי העתירה, לרבות הסעד הזמני, אינם מופנים כלפי הכנסת, הכנסת אינה מוצאת מקום להביע עמדה בעניין, ותבקש להימחק מהעתירה".
התנהלות רגב ומארק מתמיהה במיוחד לאור העובדה כי בניגוד לצירוף שלא לצורך של הכנסת להליך, הן נמנעו בניגוד לדין לצרף כמשיבים את 61 השופטים שמונו על-ידי הוועדה ואשר קבלת עתירתן הייתה פוגעת בזכויותיהם.
לחץ על ממלאת-מקום יועמ"ש הכנסת
לגלובס נודע כי ההחלטה לצרף את הכנסת כמשיבה לעתירה לא הייתה תמימה: הליכוד ויו"ר הכנסת יריב לוין עשו "מבחן" לממלאת-מקום יועמ"ש הכנסת, עו"ד שגית אפיק, ולחצו עליה שתצרף עמדה התומכת בעמדת העותרות והליכוד נגד שר המשפטים ניסנקורן.
הלחץ שהפעיל לוין על אפיק מגיע בטיימינג בעייתי במיוחד עבורה. לאחרונה המליצה ועדת האיתור בפני יו"ר הכנסת לוין על ארבעה מועמדים לתפקיד יועמ"ש קבוע לכנסת. בין המומלצים נמנית עו"ד אפיק. לוין יצטרך כעת לבחור את המועמד המועדף עליו מבין הארבעה.
בסופו של דבר סירבה אפיק לתמוך בעמדת הליכוד, זאת בשל העובדה כי אין יריבות משפטית בין הכנסת לבין העותרות.
בימים האחרונים טוענים מספר גורמים בכנסת כי יו"ר הכנסת לוין החליט להשהות בשלב זה את מינוי יועמ"ש הקבע, ולהשאיר את המצב בו לכנסת יש יועמ"שית במילוי מקום.
מטעמו של יו"ר הכנסת לוין לא נמסרה תגובה לטענה כי הוא עומד מאחורי צירף הכנסת כמשיבה לעתירה, וכי הוא הפעיל על עו"ד אפיק לחץ כדי שתתמוך בעמדת הליכוד.
עו"ד אפיק הגיבה באמצעות דוברות הכנסת כי "מהכנסת נמסר בתגובה כי בדומה לעתירות המוגשות מעת לעת על-ידי סיעות שונות בעניינים שחברי הכנסת קשורים אליהם, גם הפעם צורפה הכנסת כמשיבה לעתירה בנושא הוועדה למינוי שופטים. יחד עם זאת, וכשם שעמדתה המסורתית של הכנסת כי אין מקום לעמדת יועמ"ש לממשלה בנושאים שהם ענייניה הפנימיים של הכנסת, סברה ממלאת-מקום היועמ"ש לכנסת כי אין מקום להתייצבות יועמ"ש הכנסת בנושא העתירה נגד עמדת משרד המשפטים. יודגש כי מסיבה זו ביקשה הכנסת להימחק מהעתירה; יו"ר הכנסת עודכן בהחלטה זו והביע את הסכמתו המלאה לכך. עם זאת, בכנסת מבקשים להדגיש כי עמדת הכנסת, שאף הובעה מפורשות בבקשת המחיקה, היא שקיימת חשיבות רבה בהשתתפותם של חברי הכנסת בישיבות הוועדה למינוי שופטים".
"לא נפל כל פגם בכינוס הוועדה"
כאמור, השבוע בג"ץ דחה את עתירת רגב ומארק, תוך שהוא קובע כי אומנם הרכב הוועדה לבחירת שופטים חייב לכלול לכל הפחות 7 חברים, אולם אין צורך שההחלטות חייבות להתקבל בהרכב של 7 חברים ומעלה.
השופט ג'ורג' קרא כתב כי "לאחר עיון בעתירה ובתגובה, על צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף".
לדבריו, "טענתן העיקרית של העותרות היא כי על הוועדה לפעול בהרכב מלא של לפחות שבעה מחבריה וכי שעה שהחלטות הוועדה התקבלו בהרכב של שישה מחבריה בלבד, אין להן כל תוקף".
קרא ציין כי טענה זו אינה מתיישבת עם הלכה ישנה של בית המשפט העליון, הקובעת כי "מספר החברים המינימלי לפעולת הוועדה למינוי קאדי מד'הב דרוש לצורך קיום הוועדה וסמכותה לפעול, מבלי שיהא בכך כדי לחייב כי בכל כינוס והחלטה של הוועדה נדרשת נוכחות כפי מספרם המינימלי של חבריה".
השופט עופר גרוסקופף הוסיף כי "המשמעות המעשית של הדברים פשוטה: בכפוף להוראות המפורשות שקבע המחוקק בסעיף 7(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד -1984, אין מקצת מחברי הוועדה יכולים להיוותר חברי וועדה, ולכפות את עמדתם על רוב חברי הוועדה באמצעות הצבעה נגד מינוי או באמצעות היעדרות מישיבת הוועדה. מכאן שלא נפל כל פגם בכינוס הוועדה לבחירת שופטים מיום 6.12.2020, וזאת למרות היעדרותם המכוונת של העותרות ושל ח"כ האוזר מהדיון האמור".
השופט קרא אף העיר על כך שרגב ומארק ביצעו מחדל בעתירתן בכך שלא צירפו את כל השופטים שמונו כמשיבים לעתירתן. "לוקה העתירה בכך שלא צורפו אליה כמשיבים המועמדים שנבחרו בישיבת הוועדה, באשר הם עתידים להיפגע מקבלת הסעד המבוקש, כמו גם באי-מיצוי הליכים בשל כך שהעותרות לא המתינו לתשובת היועץ המשפטי לממשלה לפנייתם, שנשלחה אליו יממה לפני הגשת העתירה".