מודעה לדוגמה בקמפיין לאלי"ע. הילדים עצמם לוקחים חלק ומשתתפים
המגזר השלישי הוא אחד המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה שהוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק וגופים תורמים אחרים. מהמקום הזה צמח פרויקט "באים בטוב" של גלובס שרתם את מיטב אנשי הקריאטיב בישראל, בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן.
במסגרת הפרויקט הגישו מועמדות כ-400 עמותות, גדולות וקטנות ששיתפו עמנו את סיפורן ואת האתגרים העיקריים שניצבים בפניהן בימים אלה. מתוכן נבחרו 12 עמותות שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שיפורסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של גלובס.
המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות שמייצגות את קשת האוכלוסייה והפעילויות בחברה הישראלית. כל צמד ממומחי הקריאטיב שהתנדבו לפרויקט קיבל לידיו את הטיפול בעמותה אחרת. הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.
העמותה הרביעית שזכתה בקמפיין במסגרת הפרויקט, היא עמותת אלי"ע - ארגון לקידום ילדים עם לקויות ראייה ועיוורון. אלי"ע הוקמה ב-1982 על ידי הגננת בתיה שרף וקבוצה של הורים לפגים שנולדו עם לקויות ראייה או עיוורון. הפעילות התחילה בדירה והיא כללה שישה ילדים. כיום היא מקיפה חמישה סניפים: בכפר מכבי בצפון, בירושלים, ברחובות, בבאר שבע, והסניף הגדול שנמצא בפתח תקווה.
תוכנית מקצועית מקיפה
מנהלת פיתוח משאבים בעמותה, אורלי לייזר מפרטת על פועלה של אלי"ע המהווה את המסגרת היחידה בארץ שנותנת מענה לפעוטות ולילדים שנולדו עם עיוורון או לקות ראייה באמצעות תוכנית מקצועית, ייחודית ומקיפה.
מגיל חצי שנה, הילדים נמצאים במסגרת של מעון יום שיקומי, ששה ימים בשבוע מהשעה 07:30 ועד 15:30. הם נמצאים בקבוצות של עד עשרה ילדים שלצד תוכני גן רגיל, תוכנית הליבה כוללת שימור ושיקום שרידי ראייה, ומעטפת של מקצועות הבריאות שכוללים פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ועוד.
"לא מדובר בלקויות ראייה שניתן לתקן באמצעות הרכבת משקפיים, ושרידי ראייה", מסבירה לייזר, "יכולים להיות 15% ראייה בעין אחת בלבד והמטרה היא לשמר אותם עד כמה שניתן".
עוד היא מסבירה כי לקות ראייה או עיוורון מעכבים את התפתחות הילדים. "תינוק לומד את העולם כשהוא מתבונן ומחקה רצף של פעולות. אצל ילדים עם עיוורון, זה לא קורה והמושגים שונים. בלימוד פעולות של היום-יום, אנחנו מתווכחים את העולם לילדים והלימוד נעשה בקול, בתחושה, בריח.
"לכל פעולה יש את החלק המילולי ואנחנו עובדים על תחושות ומגע, על הושטת יד כדי להסתדר במרחב ועל השימוש במקל נחייה. תינוק שמתחיל לזחול למשל, ירצה להתקדם לכיוון חפץ מסוים. אצל ילד עיוור זה אחרת, והתהליך מותאם, לדוגמה, באמצעות מבנה קטן ומשטחים שמספקים תחושות בידיים כדי לעודד זחילה. אצל ילדים עיוורים החושים האחרים מחודדים אבל הם לא מפצים על תהליך הלמידה שהוא לא ספונטני כמו של ילד רואה. אנחנו מתמקדים בילדים עד גיל 6 משום שזה הגיל שבו סופגים את הכול ולומדים את העולם".
איש צוות לכל ילד
בכל קבוצה יש גננת לחינוך מיוחד, 2-3 סייעות ובנות שירות לאומי יחד עם צוותי מקצועות הבריאות. בעמותה מועסקים 140 עובדים, חלקם במשרה חלקית ומספר הילדים המטופלים בחמשת המרכזית הוא 145, מכאן שהטיפול בילדים הוא ביחס של אחד לאחד, איש צוות לכל ילד.
"המטרה היא לתת לילדים כלים ולאפשר להם להשתלב מגיל 6 במערכת החינוך הרגילה ולהקנות להם עצמאות במרחב", אומר לייזר. 80% מילדי אלי"ע התחילו את שנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך הרגילה.
אלי"ע היא עמותה ללא מטרות רווח. 75% מהתקציב שלה מכסים משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך, ואת השאר מגייסת העמותה דרך תרומות. ב-2020 היקף התרומות מחברות עסקיות ומתורמים פרטיים הגיע ל-3.6 מיליון שקל מהתקציב שעומד על 14.8 מיליון שקל.
המרכז האחרון שפתחה העמותה הוא בצפון. פתיחת המרכזים נעשית כמענה לצורך שעולה מהשטח. במקרה הזה פנייה של משרד הרווחה נעשתה בכדי שאלי"ע תוכל לספק מסגרת ל-12 ילדים שמרוכזים באזור. הטיפול אינו מסתיים רק בילד והוא כולל גם תמיכה למשפחות.
אלי"ע מוגדרת כמסגרת לחינוך מיוחד כך שלהוציא את תקופת הסגר הראשון שבו כל מסגרות החינוך היו סגורות ("ונערכנו עם הדרכה מרחוק להורים"), המרכזים פעלו. עד גיל שלוש ילדי אלי"ע מוגדרים כילדי רווחה והם מגיעים למרכזים מכל הארץ בהסעה במוניות ביחד עם מלווה.
בשנה, מעריכה לייזר, נולדים כ-300 תינוקות עם עיוורון או לקות ראייה - חלקם מטופלים במסגרות אחרות בהתאם לצורכיהם. העיוורון יכול להיות תוצר גנטי דוגמה אצל לבקנים, תוצר של פגיעה במהלך הלידה ועוד. לשליש מהילדים יש נכויות נוספות והעיוורון עשוי להיות תוצר לוואי של בעיה מורכבת אחרת.
מטרת הקמפיין דרך פרויקט "באים בטוב" היא חשיפה לעמותה. "למעשה אנחנו עמותה בוטיקית מהבחינה שאנחנו מהווים חממה לעשרות ילדים. הצורך בחשיפה הוא חלק מהמציאות של עמותות. בלי ההכרה הציבורית והתרומות לא נצליח לספק מענה. את הפגיעה במגזר השלישי כמו בכלל המגזרים עם פרוץ משבר הקורונה הרגשנו מידית. התרומות נפסקו.
"יש לנו מנהלה צרה וההוצאות השתנו כשעבדנו מרחוק וכך צלחנו את התקופה גם במענה לילדים וגם לצוות שיכולנו להמשיך להעסיק. מטרת החשיפה היא לא רק להביא עוד תורמים אלא גם להגיע לעוד גורמי מקצוע שאולי לא הכירו אותנו כך שזו חשיפה שיכולה להיות טובה מכל הכיוונים ובעיקר שהיא נעשית בגלובס ופונה למגזר העסקי".
המטרה: לבלוט בין כל העמותות
צוות הקריאטיב שהיה אמון על הקמפיין של אלי"ע הוא הארט דיירקטור אלחנדרו פלדמן, והקופירייטרית והתסריטאית ליאור שוהם. פלדמן מספר על החיבור: "למדנו את הנושא, עשינו שיעורי בית, והגדרנו את המטרה שנרצה להשיג דרך הקמפיין. אחרי סיעור מוחין באנו עם רעיונות מהם נבחר אחד. עשינו סקיצות אבל אמרנו שאם יש אפשרות שילדים שמשתייכים לאלי"ע ישתתפו זה יהיה הטוב ביותר, ולזה דאגו בעמותה.
"המטרה הייתה להתבלט בתוך כל הסיטואציה בה נמצאות העמותות. הגדרנו את המטרות כחשיפה והעלאת המודעות". פלדמן משתף על הסיפוק שחשו במהלך העבודה "לא הכרתי את העמותה לפני לא והחיבור צמח מתוך הפרויקט. זו הייתה עבודת צוות יחד עם העמותה. כיף לעשות קמפיין כזה כשזה נעשה במסגרת עצמאית וכתרומה. עשינו קמפיינים לעמותות במסגרת משרדי פרסום, הפעם זה היה אחרת. הלוואי שזה יגיע לאנשים הנכונים".
גילוי מלא: פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי בגלובס ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.