צבי מרום - יור איגוד חברות ההיטק / צילום: שלומי יוסף
בשש השנים האחרונות עמד צבי מרום, מנכ"ל חברת ההייטק BATM, בראש ההתאגדות המקצועית המשמעותית ביותר בהייטק הישראלי. תפקיד זה, לצד תחומי ההתמחות של החברה שבראשה הוא עומד - בין היתר במחלות זיהומיות וציוד וחומרי בדיקה למחלות זיהומיות - וקרבתו לראש הממשלה, הציבו אותו סמוך מאוד לצמתי קבלת ההחלטות במהלך משבר הקורונה.
כשנתניהו פרש מהחיים הפוליטיים בעקבות בחירות 1999, הוא גויס על ידי מרום לעבודה בחברה. "כשהוא בא לבאטמ הוא היה מומחה בינלאומי למלחמה בטרור. כשהוא יצא מבאטמ, הוא הפך למומחה בינלאומי לכלכלה והיה שר אוצר", סיפר מרום בראיון לגלובס לפני שלוש שנים.
השנה מרום גויס על ידי נתניהו. "העמדתי את כל הידע שלנו לרשות ממשלת ישראל וראש הממשלה. העובדה שמשרד הבריאות בחר לבוא איתי חשבון בדרכים נפסדות, בזה שהתעקשתי שצריך לשים מסכות, לייצר כמויות ריאגנטים ולהגדיל את כמות הבדיקות משמעותית, בעוד שהגישה אז במשרד הבריאות הייתה הפוכה - גרמה לכך שמאוד נטרו לי, ועד היום חלקם לא אוהבים אותי".
לשתף את המגזר הפרטי
בראיון לרגל סיום שתי קדנציות רצופות כיו"ר איגוד חברות ההייטק, הפועל במסגרת התאחדות התעשיינים, מסביר מרום מדוע המאבק בקורונה וההייטק הישראלי סובלים מאותו כשל - היעדר שיתוף פעולה מספק בין המגזר הציבורי לפרטי, והיעדר תכנון ארוך טווח. את מקומו של מרום באיגוד יתפוס מריאן כהן, נשיא קבוצת מר. כהן (64) הוא וסרן במיל' מיחידה 8200, שצמח בתעשיית ההיי־טק בקבוצה שבראשה הוא עומד.
לדברי מרום, "לעניות דעתי הקורונה לא תיעלם, כמו שהשפעת לא תיעלם, ולכן צריך לבנות את המערכת הכלכלית כדי שאפשר יהיה לחיות לצד זה. העניין הזה לא מטופל טוב, בגלל חוסר שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, אין תוכנית אסטרטגית ברורה, והכל מונע מהחלטות מהרגע להרגע. המערכות הרלוונטיות לא מתפקדות. הן רבות אחת עם השנייה, ולא יודעות לעבוד עם המגזר הפרטי. אם לתוך זה אתה מוסיף גם את המבוי הפוליטי שאנו נמצאים בו - זה לא מבשר טובות לאזרחי ישראל".
בין שתי השיחות עליהן מתבסס ראיון זה, ביקר מרום בדובאי. "פגשתי שם את פרופ' רוטשיין", הוא מספר, "ואני חושב ששנינו סבלנו מסימפטומים דומים. למרבה הצער, ברטרוספקטיבה רואים שאנחנו צדקנו".
מה האבחנה העיקרית שלך לגבי התמודדות ישראל עם המשבר?
"אנחנו לא נגמור עם הקורונה עם הגעת החיסונים. יהיה חיסון, והקורונה תישאר. צריך לארגן את הפעילות המשקית לדבר הזה. זה כמו שיש חיסונים לשפעת ויש שפעת, רק שהקורונה יותר מדבקת. בעניין הזה, כל הפניות שלי לממשלה עלו בתוהו".
מה בעצם אתה מציע לעשות?
"במדינות שאני מכיר, יש שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הממשלתי למגזר הפרטי. המגזר הממשלתי תופס את עצמו כמו רגולטור, דואג שהמגזר הפרטי יידע מה התוכניות ארוכות הטווח, ופועל בצורה שקופה באמצעות מכרזים.
"בישראל, משרד הבריאות היה רגולטור, ואז אופרטור ועכשיו מנסה להיות יצרן, ואת הכול הוא לא עושה בהצלחה יוצאת דופן. ראשי המערכת בחרו להתפטר לא כשהם עטורי כבוד ויקר. והפקידים עדיין לא תופסים את זה, וממשיכים בדרך הזו. מדינת ישראל נתפסת כסטארט-אפ ניישן אבל אם היא תיתפס כמדינת פקיד-ניישן, אז אנחנו אבודים".
איפה נתניהו בכל העסק הזה?
"הוא מבין דברים מהר ויש לו קשרים בינלאומיים, אבל האם המשבר הזה מתנהל טוב? התשובה היא לא".
השאלה היא האם הממשלה מסוגלת בכלל לקבל החלטות ארוכות טווח, כשהתקציב הוא בן ערובה של משפטי נתניהו.
"זה נורא. לא היה כדבר הזה בתולדות ישראל, וזה מנסר לנו את היסודות. זו שערורייה. הגענו למצב שהמערכת משתקת את עצמה, בגלל שני צדדים שאין להם שום הסכמות על כלום. אבל בסוף מי שאחראי זה ראש הממשלה".
רף ה-10 מיליארד דולר
מרום היה מעורב מאוד בהחלטה של ישראל להשקיע בקידום טכנולוגיות קוונטיות - הדור החדש של המחשבים בעולם, טכנולוגיות תקשורת וחיישנים. לפני כשנתיים, בעקבות נפשות שעשה למהפכה הבאה בעולם המיחשוב ("חרשתי את נתניהו עד שנשמתו יצאה"), הודיע ראש הממשלה על תקצוב משמעותי של הנושא. אלא שבהיעדר תקציב מדינה, התוכניות טרם קודמו כפי שציפו. הוועדות הרלוונטיות שהוקמו כדי להתוות את המדיניות כבר סיימו את עבודתן, ובאקדמיה, בסטארט-אפים ובתעשיות הביטחוניות כבר חלו התפתחויות מרשימות בתחום.
למרות החששות שהיו בתחילה מתקלות בשרשרת האספקה, ההייטק התגלה כענף חסין ביותר למשבר הקורונה. אמנם בתחילת המשבר היו חברות שהוציאו עובדים רבים לחל"ת, אך עד מהרה חזרו הכותרות על גיוסי הון ועל מחסור בכוח אדם. השנה אף צפוי היקף גיוסי ההון של ההייטק בישראל לעבור לראשונה את רף ה-10 מיליארד דולר.
להייטק זו הייתה שנה נהדרת.
"הכול טוב ויפה, אבל מי הבעלים של רוב תעשיית ההייטק הישראלית? גורמים זרים. מבחינת ניהול סיכונים, זה לא נכון שרוב תעשיית ההייטק של ישראל תהיה בבעלות זרה. התוצאה היא שהתנובה לא יורדת מספיק לכל האוכלוסייה.
"קח לדוגמה את תעשיית השבבים. הסכנה העיקרית שלנו היא שאנחנו תלויים אך ורק באינטל. למרות שההכנסות של אינטל גבוהות מאלה של המתחרות - AMD , אנבידיה, ואפל ביחד - היא במצוקת חדשנות. בפינלנד עבדו קשה כדי שיהיו אלטרנטיבות למקרה שנוקיה תיפול. והיא נפלה. והכלכלה של פינלנד חטפה סנוקרת לא פשוטה.
"אם אינטל נחלשת, תעשיית השבבים בישראל וכל מה שקשור בה נחלשים - ההכנסות קטנות, תחומי העיסוק קטנים, כל תעשיית הייצור נפגעת. סביב אינטל נבנתה תעשיה שלמה, כמו אפלייד מטרילייס ואחרים. אז אם הענק מתחיל לג'עג'ע, זה פוגע בכולם. הבית לא יתמוטט, אבל יהיו נזקים. לכן, אנחנו כמדינה צריכים לראות אם לא שמנו יותר מדי ז'יטונים במקום אחד. אני בעד לבנות תעשייה מקומית חזקה, וזה משהו שלא נמצא בראש מעייני הממשלה הרבה זמן".
בישראל צמחו אנפורנה והבאנה, שאמנם נמכרו לאמזון ולאינטל, אבל נשארו פה. אפל עומדת לפתוח כאן מרכז פיתוח ענק.
"כן, אבל זה לא שלנו. מה שקובע זה איפה ההנהלה יושבת, ומי מחליט את ההחלטות. אם היא יושבת בישראל ומחליטה את ההחלטות בישראל - זו חברה ישראלית. אם ההנהלה יושבת בארה"ב, ויש לה שלוחה נכבדה ככל שתהיה בישראל - זו חברה אמריקאית.
"אם מה שאנחנו עושים זה לספק כוח אדם איכותי לחברות שאת הרווח הגדול שלהן עושות בחו"ל, זה לא דומה למצב שבו יש לך מפעל בבעלות יזמים מקומיים, שמשלם פה מסים וגם מעניק לך עוצמה טכנולוגית של ממש. אני מסתכל על הדברים מפרספקטיבת האוכלוסייה, לא ההייטק. כל הזמן אומרים שישראל משקיעה המון במו"פ. זה לא נכון. מי שמשקיעות במו"פ הן החברות הרב לאומיות".
מחפשים כישרון, לא מחיר
כשדיברתי עם מנכ"ל של חברת שבבים מטייוואן, שביקר בישראל, הוא אמר: "עזוב, תתמקדו במה שאתם טובים בו".
"אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו טובים בו, אבל שיהיה שלנו. להקים שורה של חברות ומפעלים טכנולוגיים בבעלות ישראלית עם מחזור של 200-400 מיליון דולר בשנה, ולשמור עליהם פה".
לבנות תעשייה ישראלית זה לא מעכשיו לעכשיו. לא עדיף להתחיל ממיסוי הוגן יותר?
"אי אפשר שחברה גדולה תעבוד במדינה, ולא תשלם בה מס. כעיקרון. ההתחכמויות של מיסוי בינלאומי, שאתה מחליק בין מומחי ויועצי מס עד למצב שאתה לא משלם מס, זה לא נכון".
אתה מכיר את הטענה השחוקה שאם תמסה, הן לא יבואו. או יעזבו.
"מכיר, וזה לא נכון. אבל בגלל שבישראל אין חשיבה מערכתית, כל פעם צץ מישהו עם רעיונות. גרמניה היא מעצמה טכנולוגית לפחות כמו ישראל. הם יותר איטיים מאיתנו, כי הם עושים דברים יותר ביסודיות. אז לא גובים שם מס מתאגידי ענק? החברות הללו הולכות למקומות שיש בהם כשרון, לא מחיר זול. להגיד שחברות לא יבואו לפה בגלל שישלמו לעובדים יותר, זו אגדה אורבנית. זה לא אומר, אגב, שלא צריך לתת בכלל הטבות מיסוי".
עד כמה ראש הממשלה דואג לנושאים האלה?
"האמת, התרגלנו כבר לעבוד בלי הממשלה. הצלחתי לשכנע את תעשיית ההייטק שיש לנו אחריות שגולשת מעבר לבעלי המניות ולעובדים שלנו"".
חזרת עכשיו מביקור באיחוד האמירויות. צפוי לנו גל השקעות משם?
"יעברו עוד כמה שנים עד שנייצר אופרציה אמיתית, בדברים שנצטרך להבין יותר טוב את הדרישות שיש להם. בנוסף, עם כל השמחה, האנגלים, הצרפתים ואמריקאים כבר נמצאים שם. לכן, צריך לבדוק היכן הפערים שצריך למלא, כי החשיבה שהאמירויות ישקיעו סכומים גדולים בסטארט-אפים ישראלים מחטיאה את המטרה".
ד"ר צבי מרום
הקים ב-1992 את BATM ● חברה מתמחה בפיתוח וייצור מערכות תקשורת ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה רפואית ● היה במשך 6 שנים יו"ר איגוד ההייטק ● מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו ● קיבל את הדוקטורט שלו ברפואת שיניים אך מעולם לא עסק במקצוע ● העסיק את בנימין נתניהו לזמן קצר לאחר בחירות 1999