עשה לך גרף
תחביב עצוב של הפוליטיקאים בימי המגפה הוא ספירת מתים. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן - כולם השתמשו לאחרונה במדדי תמותה כדי להעניק ציונים להתמודדות של ישראל עם הקורונה. אבל הוויכוח יצר מצב מביך: אף שמספר הנפטרים נחשב לאחד הנתונים האובייקטיביים לחומרת המגפה, אלה התגאו במקום המצוין של ישראל ביחס לעולם, ואלה פרסמו השוואות שהן מקור לחרפה.
איך זה יכול להיות? גם אם אף אחד מהדוברים לא שיקר או טעה בנתונים, תמותה אפשר להשוות ביותר מדרך אחת. בחירה מושכלת במדד מסוים, הגדרה של חלון הזמנים ושינוי קבוצת הייחוס שמשווים אליה - והנה תפרנו דירוג שונה. כדי לחדד את העירנות לטקטיקות האלה עשינו תרגיל: חישבנו איפה נמצאת ישראל כעת ביחס למדינות OECD לפי כמה מדדים.
תמותה כוללת: סופרים קברים
הדרך הפשוטה ביותר להשוות את רמת התמותה מקורונה היא לספור כמה נספו במחלה עד היום במגפה בכל מדינה. לפיד עשה זאת בטוויטר בסוף השבוע שעבר. "ניו זילנד: 25 מתים; טיוואן: 7 מתים; קפריסין: 68 מתים; סינגפור; 29 מתים; ישראל: 2,934 מתים", הוא צייץ. זאת רשימה מאוד סלקטיבית. לפיד בחר בכוונה "מדינות אי", ואפשר להתווכח אם ישראל אמנם דומה למדינות האלה. אם נבדוק את התמותה הכוללת מקורונה שנרשמה ב-37 מדינות OECD, נגלה שכאשר ישראל חצתה ביום ד' השבוע את רף 3,000 המתים, היא נמצאה במקום 22 בארגון. מספר הקורבנות בגרמניה קרוב ל-20 אלף, ובארצות הברית יותר מ-300 אלף.
אבל מה מלמדת בכלל תמותה כוללת? בקפריסין מספר התושבים נמוך פי עשרה מאשר בישראל. בגרמניה הוא גבוה פי עשרה. למספר זהה של מתים יש כמובן משמעות שונה לחלוטין בכל אחת מהמדינות.
מתים למיליון: תלוי מתי סופרים
גם ליברמן, בראיון לגלי צה"ל, השווה את ישראל לקפריסין, אבל הוא דיבר על שיעור התמותה היחסי - המתים למיליון נפש. נפתלי בנט השתמש באותו מדד בטוויטר כדי לטעון שישראל נמצאת באחד המקומות הגרועים בעולם. חלוקת מניין המתים במספר המיליונים שחיים במדינה היא טריק פשוט לתיקון ההטיות שנובעות מהבדלים בגודל האוכלוסייה.
לפי ליברמן ובנט, ישראל נמצאת במצב קטסטרופלי במונחי תמותה למיליון נפש. האמת היא שאם מחשבים את המדד לכל מדינות OECD, הדירוגה של ישראל ב-OECD לא משתנה הרבה יחסית לגרף הקודם. עד כה מתו בישראל מקורונה 347 איש ואישה לכל מיליון תושבים - מקום 23 בארגון. ההבדלים שנחשפים במדד הזה עצומים - מ-5 מתים למיליון בניו זילנד ל-1,550 בערך בבלגיה.
אף שהמעבר לחישוב למיליון לא משנה הרבה את הדירוג של ישראל, הוא משפיע מאוד על המיקום של מדינות אחרות. מספר המתים מקורונה בגרמניה ובטורקיה היה עד כה גבוה מאשר בישראל, אבל יחסית לגודל האוכלוסייה הוא דווקא נמוך יותר. באירלנד הקטנה המצב הפוך: מתו פחות בני אדם באופן מוחלט, אבל יותר בחישוב לנפש. יפן הגדולה, הסמוכה לישראל בספירה פשוטה של המתים, נמצאת במקום השלישי מהסוף במספר המתים למיליון.
שיעור קטלניות: הבחירה של נתניהו
נתניהו, בפרסומים בפייסבוק ובטוויטר, התפאר לאחרונה כי "שיעור התמותה בישראל הוא מהנמוכים בעולם". בגרף שהוא צרף מסודרות מדינות OECD לפי מדד אחר, שמבוטא באחוזים. ואכן, ישראל היא השלישית מהסוף, עם הנתון 0.84%. רק באיסלנד ואסטוניה מתחתיה, והממוצע עומד על 2.07% - יותר מכפול.
אבל מה אומרים האחוזים האלה? נתניהו בחר במדד ששמו "שיעור הקטלניות", ומוכר גם בראשי התיבות CFR. המדד הזה מבטא מהו שיעור האנשים שנפטרו ממחלה מתוך האנשים שנדבקו בה, או ליתר דיוק: האנשים שידוע שנדבקו בה. מנקודת מבט מסוימת, שיעור הקטלניות מלמד מה הסיכוי שאדם שאובחן לקורונה ימות ממנה.
אבל המדד הזה לא חף מבעיות. עורכי מאגר המידע של אוניברסיטת אוקספורד מזהירים מפני שימוש מופרז בו. הקושי העיקרי הוא שמדד הקטלניות נוטה לרדת ככל שמתגלים יותר נדבקים, דבר שמושפע ממספר הבדיקות. אלא שהיקף הבדיקות משתנה מאוד, לא רק ממדינה למדינה אלא גם על פני זמן. ואמנם, ישראל, השלישית ב-OECD בבדיקות לנפש, שלישית מהסוף במדד הקטלניות. מקסיקו, אחרונה במספר הבדיקות, היא הראשונה בקטלניות. מספר הבדיקות הגבוה נזקף אמנם לזכות הממשלה, אבל עלול גם להטות את ההשוואות לטובתה.
תמותה יומית: אמת לשעתה
כל המדדים שראינו מבוססים על מספר המתים המצטבר, מתחילת המגפה ועד ההווה. לכן כולם מתעלמים מהבדלים שחלו בהתפשטות הקורונה במרוצת השנה החולפת. אם בודקים את התמותה רק ביום מסוים, למשל אתמול, שוב מקבלים תמונה שונה.
קחו למשל את ישראל וצרפת. נחשב מה היה שיעור התמותה למיליון נפש בשתי דרכים: בכל יום בנפרד; ובאופן מצטבר עד אותו יום. עקומת התמותה המצטברת מראה שבכל יום מאז פרוץ המגיפה היו בצרפת יותר מתים למיליון מאשר בישראל. בעקומת התמותה היומית, לעומת זאת, המצב בישראל היה חמור מאשר בצרפת בין תחילת יולי לסוף אוקטובר. קצב התמותה מקורונה בישראל, ביחס לאוכלוסייה, היה אז גבוה מאשר בצרפת.
* * *
את הנתונים האלה צריך לקרוא עם כוכבית. תמותה, לא משנה איך מודדים אותה, לא מספרת את כל הסיפור על הצלחת הטיפול של ממשלה במגפה. התמותה מושפעת מאינספור גורמים אחרים - מצפיפות האוכלוסייה, מהזדקנות האוכלוסייה ועוד ועוד. שתי ממשלות שנקטו מדיניות זהה יכולות למצוא את עצמן עם שיעור תמותה שונה מאוד. כשרואים את הגרפים כדאי לזכור שלא כל האשמה, או התהילה, מגיעה לממשלה.
לקריאה נוספת:
פוסט בפייסבוק של בנימין נתניהו - 11.12.2020
ציוץ בטוויטר של יאיר לפיד - 10.12.2020
שיעור קטלניות של מחלת הקורונה - Our World in Data
לוח בקרה על מחלת הקורונה - ארגון הבריאות העולמי
"האם בקפריסין באמת מתים פחות מקורונה, ובכמה?" - המשרוקית של גלובס