גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנדלבליט בחר שלא לנזוף בזילבר וחשף שוב את "המחלה של משרד המשפטים"

לפני יותר מחודש נשאה דינה זילבר נאום בעל אופי פוליטי - שוב ● אף שנציב שירות המדינה דרש מהיועמ"ש לטפל בנושא, מנדלבליט בחר שלא להגיב ● חוסר היכולת של היועמ"ש לטפל בכפופים לו, מצביע על הבעיה הקשה ביותר ממנה סובל משרד המשפטים כיום - חוסר יכולת להתמודד עם ביקורת

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, תפרוש ביום ראשון הקרוב, 20 לדצמבר 2020, אחרי כשניים וחצי עשורים במשרד המשפטים. 16 שנה עבדה זילבר כפרקליטה במחלקת בג"צים, ולאחר מכן 8 שנים כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

סיום כהונת זילבר ילווה באקורד חריג, שלא לומר ביזארי. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יצטרך להשיב עד 20 לדצמבר מדוע הוא לא נוקט נגדה צעדים משמעתיים, לרבות השעיה, בגין נאום שנשאה במכון הישראלי לדמוקרטיה, במסגרתו מתחה ביקורת נוקבת על הממשלה והליכוד. נאומה של זילבר אשר כלל אמירות כגון, "פייק מנהיגות", מנוגד חזיתית לכאורה לכללי התקשי"ר האוסרים על עובדי מדינה למתוח ביקורת על הממשלה.

ב-15 לנובמבר בערב נשאה זילבר את נאומה, שחיש מהר עורר כצפוי סערה. חלף יום וחצי, ונציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ כבר פנה מנדלבליט ודרש את טיפולו בנושא, לאור ההתבטאות אותה הוא רואה לדבריו בחומרה רבה.

בהודעה שיצאה מהנציבות נכתב כי "נציב שירות המדינה פנה ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות דברים אותם נשאה המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר באירוע פומבי במכון הישראלי לדמוקרטיה. הנציב הדגיש את החומרה הרבה שבה הוא רואה את הדברים, ובפרט שעו"ד זילבר נהגה באופן דומה בעבר ואף קיבלה הערה על כך. הנציב סבור כי על היועץ לטפל בנושא בהתאם לחומרתו ולאירועי העבר".

חרף דבריו של הרשקוביץ על החומרה הרבה, מנדלבליט עד לרגע זה לא עשה דבר ולא חצי דבר. הוא נתן לימים לחלוף עד תום כהונתה. בעקבות חדלות מעשהו של היועמ"ש, הגישה התנועה למשילות ולדמוקרטיה עתירה לבג"ץ נגדו.

מלכתחילה השופט ג'ורג' קרא העניק למנדלבליט עד 7 לינואר 2021 כדי להגיב. לאחר שהובהר לו על-ידי העותרת, כי מדובר בבדיחה עצובה, שהרי עד תאריך זה זילבר כבר תסיים את כהונתה גם ככה, ניאות קרא להקדים את מועד תגובת מנדלבליט ל-20 בדצמבר, יום פרישתה. לא ברור מדוע זה נשמע הגיוני לשופט קרא שמנדלבליט יגיב ביום פרישתה, ומדוע הוא לא פועל להשעייתה של זילבר, אבל נניח לקרא בטור זה.

דינה זילבר / צילום: איל יצהר

מודע מנדלבליט מורח את הזמן?

אך הסיפור האמיתי הוא היועמ"ש עצמו: מדוע הוא מורח את הטיפול בפנייה של הרשקוביץ? הרי עומד שומר סף ומתריע על דברים שהוא מגדיר כחמורים, ודורש את טיפולו של היועמ"ש, אך האחרון מתעלם. מילא אם מנדלבליט היה סבור כי נאומה של זילבר היה לגיטימי, אך המציאות היא אחרת. מספר גורמים יודעים לספר שהיועמ"ש מאוד כעס על הנאום, ולדעתו דבריה היו לא לגיטימיים עבור עובד מדינה. למרות זאת, מנדלבליט כלפי חוץ לא אמר דבר ולא עשה דבר.

להערכת הגורמים, מנדלבליט לא לחינם שותק. הוא חושש לפתוח איתה חזית רגע לפני סיום כהונתה, כדי שזילבר "לא תעשה לו אביה אלף מיד לאחר פרישתה". בדבריהם הם מכוונים למנהלת המחלקה הכלכלית עו"ד אביה אלף, שלאחר פרישתה מתחה ביקורת חריפה ומתמשכת על היועמ"ש מני מזוז ומחליפו יהודה וינשטיין. מנדלבליט לא רוצה למתוח את החבל מול זילבר ערב פרישתה, ולכן מנסה לרבע את המעגל.

אם אכן זהו השיקול של מנדלבליט, אני לא יכול שלא להבין אותו. החשש הוא חשש סביר והגיוני בהחלט. אך מהיועץ המשפטי לממשלה הייתי מצפה לגלות אומץ ציבורי ולפעול על-פי מצפן ערכי יציב. הנאום של זילבר לא היה פליטת קולמוס, וגם תזמונו לא נעשה כמובן במקרה.

הנאום של זילבר לא היה מקרי

זילבר במכוון בחרה לשאת נאום פוליטי - שאני חייב לומר שאני מסכים עם חלקים נרחבים מדבריה - עוד טרם פרישתה מתפקידה כדי לעורר סערה. זילבר ידעה בבירור מה יהיו ההשלכות של הנאום כלפיה וכלפי משרד המשפטים, והיא נשאה אותו בגב זקוף ובראש מורם.

מנדלבליט כבר העיר לה מספר פעמים על מנהגה לבקר את הדרג הפוליטי באירועים פומביים. כאמור, זילבר נאמה ב-15 לנובמבר. בדיוק באותו תאריך, שנתיים לפני כן, מנדלבליט נקט נגדה בצעד משמעתי, לאחר שאיילת שקד שברה מולה את הכלים.

בהחלטתו אז, לאחר עוד נאום בעייתי שנשאה, כתב מנדלבליט לזילבר: "שוחחתי עמך בעבר אודות התבטאויות פומביות לא זהירות מטעמך באירועים בהם השתתפת, ועמדתי על הצורך להיזהר בדברים. לצערי ההתבטאות הנוכחית מראה כי הדברים לא הופנמו".

מנדלבליט המשיך כי על זילבר "להיות ערה למשמעות הדברים אותם את מתכננת לשאת, בוודאי בנסיבות של דיון בכנסת, על הצעת חוק ממשלתית טעונה ורגישה מבחינה ציבורית ולמשמעות העלולה להינתן לדברייך, גם אם לא לכך כיוונת. יש להיוועץ בי טרם מעשה, מתוך הבנה כי אני נושא באחריות הכוללת לעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה".

את דבריו חתם באומרו כי "לאחר ששקלתי בכובד ראש את כלל הנסיבות, החלטתי להעיר לך בגין ההתבטאות האמורה, אותה אני רואה בחומרה, שכן זו חרגה לעמדתי באופן ממשי ממרחב ההתבטאות המקובל והראוי ליועץ משפטי בשירות הציבורי. אני מצפה ממך לנהוג בשיקול דעת להבא ולהימנע מהתבטאויות דומות".

ובכן, חרף הדברים - הלקח לא נלמד. אם אז גער בה פומבית מנדלבליט, מדוע הפעם הוא שותק ומחריש? האם החוק והמנהל התקין לא דורשים אכיפה כאשר מדובר על משפטני משרד המשפטים עצמם אשר אחראיים על אכיפת החוק והמנהל התקין?

הדבשת של מנדלבליט בהתנהלות מול הממשלה

לאחרונה מנדלבליט מותח שוב ושוב ביקורת על הממשלה שפועלת בניגוד למנהל התקין ומסרבת למנות מינויים שעומדים על הפרק, ובכך פוגעת במשילות ובסדרי הממשל התקינים. אני מסכים לחלוטין עם הביקורת, אך אולי כדאי שהיועמ"ש יסתכל קצת פנימה, ויראה כיצד הוא מתנהל.

מדובר לכאורה בעוד אירוע אזוטרי - למי אכפת אם זילבר, שגם ככה פורשת תיכף, תקבל גערה פומבית או לא. אך לדעתי צריך להסתכל על האירוע כסימפטום. האירוע עלול לשקף התנהלות בעייתית של חוסר יכולת לקבל החלטה, חוסר יכולת לעמוד נגד הכפופים אליך, חוסר יכולת לבצע בדק בית בתוך מערכת שחייבת לדעת לקבל ביקורת ולהפנים אותה ולא כל הזמן לחשוש שביקורת פנימית תוביל לפגיעה בשומרי הסף ובמערכת אכיפת החוק.

כהונתה של זילבר הייתה אמורה להסתיים ב-20 לספטמבר. מנדלבליט בתיאום עם שר המשפטים אבי ניסנקורן, נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ וממלא-מקום משרד ראש הממשלה רונן פרץ האריכו בצעד חריג את כהונתה בשלושה חודשים נוספים.

הצעד הנכון היה לומר לזילבר, שנאומה האחרון היה בגדר נאום פרידה ופרישה מבחינתה וכך יש לראות אותו, ובכך כהונתה תבוא אל סיומה. במעשה כזה, היה מועבר מסר חשוב לעובדי המדינה כמו גם לציבור. מדובר היה בצעד מתבקש והגיוני.

לצערי מנדלבליט החליט שלא להחליט, ובכך יקבל בסופו של דבר ביקורת מוצדקת עם ריבית והצמדה בתוספת תיאוריות קונספירציה. לא אופתע אם יועלו טענות שדינה זילבר מחזיקה את מנדלבליט בגרון, ושיש לפרש את התנהלותו באור זה. אם טענות אלה יועלו, מנדלבליט יצטרך לבוא בתלונות קודם כל אל עצמו.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והמשנה ליועמ"ש דינה זילבר לא הגיבו לדברים.

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● באסיה - מגמה מעורבת

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: טראמפ עשוי להורות על תקיפה מוגבלת כבר "בימים הקרובים"

דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● גורמי מודיעין בארה"ב מזהים סימנים לכך שאיראן עשויה להורות לארגוני טרור לבצע פיגועים נגד יעדים אמריקאיים באירופה ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס