עו"ד דינה זילבר בביקורת על נתניהו ועל שרים בכירים; גורמים בליכוד: שוקלים להגיש תלונה

גורמים בכירים בליכוד  אומרים כי נבדקת האפשרות להגיש תלונה נגד עו"ד דינה זילבר, סגנית היועץ המשפטי לממשלה, בשל המתקפה על ראש הממשלה ושרים נבחרים. לדבריהם, אמירותיה של זילבר אתמול (א') בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה היו חציית קווים בוטה של פקיד שאינו יודע את מקומו. "ניכר כי זילבר הוכיחה בדבריה את עמדתה הפוליטית, ודי בהם כדי להביא להעמדתה לדין משמעתי בנציבות המדינה".

זילבר מתחה ביקורת לא מרומזת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל כלל הפוליטיקאים, והאשימה אותם בהיעדר מנהיגות. בכינוס שהתקיים אתמול של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים לרגל צאת הספר "משילות או דמוקרטיה?", אמרה זילבר כי הפוליטיקאים מעדיפים להטיל אשמה בכל על הפקידים, ומאשימים אותם בהפיכה שלטונית: "לפעמים, כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות, מפעילים את הוונטילטור המפזר את האשמה לכל עבר. במקום להסתכל פנימה - מסיטים את המבט ומכוונים אצבע מאשימה החוצה. מייצרים מציאות מדומיינת של פרקליטות שבתוך הפרקליטות, או של מדינת פקידים חורשי רע במחשכים המתכננים הפיכה שלטונית".

זילבר התייחסה לסוגיית המשילות, נושא הכנס, במטאפורות שלא הותירו מקום לספק: "שיח המשילות הוא המכבסה הכי אפקטיבית לחיפוי על כשלי המנהיגות. 'הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל', אמר סמואל ג'ונסון ב-1774, ושיח המשילות הוא לפעמים מפלטו של הפייק-מנהיג. בגדי המלך החדשים בשנים האחרונות הם שיח המשילות", אמרה.

"המשילות היא אותה כסות מרהיבה שאמורה להתהוות ממיטב הבדים ועל-ידי מיטב החייטים ולאפשר לשלוט ולקדם מדיניות, לו רק לא יפריעו לכך השופטים; או היועצים המשפטיים; או נערי האוצר; או התקשורת המוטה והמגויסת; או האקדמיה האנטי-פטריוטיות; או עולם התרבות האליטיסטי המנותק שחי על חשבוננו ומוציא דיבתנו בעולם; או תוכניות הסאטירה שפוגעות במורל הלאומי; או מהנדסי התודעה;  או בוגרי קרן וקסנר; או הקרן החדשה לישראל; או החמוצים; או הסמולנים; או אלה ששכחו מה זה להיות יהודים.

"איש לא ינוכה מזעם מסדר אבירי המשילות", הוסיפה, "אפילו לא כבוד נשיא המדינה, שהוכתם אף הוא כפוגע במשילות, מזלזל ברצון העם ופוגע בדמוקרטיה. דוגמה מעציבה הממחישה את הרדיואקטיביות של השיח המסמן, המוקיע, המרחיק, המתייג, המשניא, המכליל, שמעמיק קרעים, מגביה חומות הפרדה, מרחיק את הסיכוי לאיחוי. שיח מרעיל שלא עוצר אל מול עובדות, אל מול ביוגרפיות רצופות עשרות שנים של תרומה מגוונת למדינה, אל מול צל"שים ועיטורי גבורה, אל מול כוויות שנגרמו במלחמה".

היא הוסיפה ביקורת חריפה על אי מינוי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי: "מי עוצר את המדינה מלמנות פרקליט מדינה, מפכ"ל, חשב כללי, ממונה על התקציבים, מנכ"ל למשרד ראש הממשלה, מנכ"ל למשרד המשפטים ועוד שורה ארוכה של תפקידים מקצועיים? שום בית משפט או פקידות לא מונעים את המינויים הללו, שהם קרונות ברכבת המשילות התקועה".

"אבל מהצד שני", הוסיפה זילבר, "כיוונים שבאמת תורמים לייעול המשילות לא מדוברים - צמצום מספר המשרדים, קיצוץ במשרות מיניסטריאליות ומנגנונים מנופחים שנחיצותם מסופק, ועבודה לפי יעדים ותוכניות עבודה".

הספר "משילות או דמוקרטיה?", בעריכת הדוקטור גייל טלשיר מהאוניברסיטה העברית ומכון שאשא, מסכם עבודה בת שנתיים של צוות חוקרים ונושאי משרות בכירות בעבר, ובהם משה לדור, מייק בלאס, רענן דינור, גיל ברינגר ואחרים, בסוגיית הקונפליקט בין הפקידות הבכירה והפוליטיקאים הנבחרים, ושאלת האינטרס הציבורי.

חבר הכנסת עמית לוי מהליכוד אמר בכנס כי הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון הפכו את ישראל לדיקטטורה בשליטת האליטות המשפטיות, ועיקרו מתוכן את יכולת נבחרי הציבור לשלוט. הוא מתח ביקורת על זילבר, האחראית לטענתו על עיכוב עשרות החלטות מדיניות שקבעו שרים וראש הממשלה, והאשים את בג"ץ בטרפוד מדיניות הממשלה בסוגיית המסתננים, ההתנחלויות והגיוס.

גיל ברינגר, שהיה יועצה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, אמר כי פקידי האוצר ניסו לטרפד מהלכים כלכליים שיזם השר משה כחלון, בין השאר בסיוע פוליטיקאים אחרים ובהם שקד.

יוסי קוציק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אמר בכנס כי כשמונה בראש ועדה שנועדה לבחון את מבנה משרד האוצר, הוא הבין כי מטרתה הייתה לאפשר מינויים פוליטיים גם במשרות המקצועיות של המשרד, ולכן הוועדה נמנעה מהמלצה לרפורמות עמוקות ומתן סמכויות יתרות למנכ"ל המשרד שהוא מינוי פוליטי. הוא ציין את מהלכי רכש הצוללות לחיל הים וההסכמה למכירת מטוסי אף 35 לאמירויות כדוגמאות לעקיפת הדרג המקצועי על-ידי הפוליטיקאים.

*** גילוי מלא: הכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון שאשא התקיים לרגל צאת הספר "משילות או דמוקרטיה?" שערכה בת זוגו של הכתב, ד"ר גייל טלשיר.