גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזוק לשחקנים, גול עצמי לליגה: כך ישנה הברקזיט את הפרמיירליג

עם כניסת הברקזיט לתוקף, הכדורגל האנגלי יהפוך לאנגלי יותר, אבל זה לא בהכרח יועיל לפרמיירליג - שתמצא עצמה בנחיתות מול ליגות אחרות ● המנגנון החדש מקשה על העסקת זרים, והקבוצות הקטנות ישלמו את המחיר

שחקני צ’לסי ומנצ’סטר סיטי, השבוע. שותפו 28 שחקנים מ-14 לאומים שונים / צילום: Reuters, IAN WALTON
שחקני צ’לסי ומנצ’סטר סיטי, השבוע. שותפו 28 שחקנים מ-14 לאומים שונים / צילום: Reuters, IAN WALTON

רק יומיים עברו מהרגע שבריטניה יצאה רשמית מהאיחוד האירופי עד שהתבררה ההשפעה של האירוע על הספורט המקצועני בממלכה. סם אלרדייס, מנג'ר ווסט ברומיץ' מהפרמיירליג, שמחפש שחקנים באופן נואש כדי להציל את קבוצתו ששקועה בתחתית הטבלה, הודיע בראיון לאחר משחק ההפסד 4-0 לארסנל כי "שלוש עסקאות לרכישת שחקנים נפלו לנו. לא בגלל הקורונה, אלא בגלל החוקים החדשים של הברקזיט".

אם לא מספיקות הצרות של המוטציה הבריטית, שהופכת כרגע את אנגליה למקום פחות אטרקטיבי, אלרדייס מתאר את השינוי שעוברת הפרמיירליג עם עזיבתה של בריטניה את האיחוד ב-1 בינואר. עם הברקזיט הופעל המנגנון שמקשה מאוד על העסקת שחקנים בממלכה - למשל, הקבוצות בפרמיירליג כבר לא יכולות להעביר לשורותיהן שחקנים מתחת לגיל 18.

המשמעות: איתור שחקנים צעירים כמו פול פוגבה (הגיע מלה-האבר והוחתם במנצ'סטר יונייטד בגיל 16) בזמנו, ססק פברגאס (נחת בארסנל בגיל 16 מברצלונה) או ניקולאס אנלקה (מסן ז'רמן לארסנל בגיל 17) לא יהיו אפשריים עוד. צירוף של שחקנים צעירים יתאפשר רק אם הם מגיעים מאנגליה, סקוטלנד, וויילס או צפון אירלנד.

המצב מותיר את אנגליה בנחיתות מול ליגות אחרות, כאשר הכסף הגדול שלה, שהיה פתרון לכל דבר, פתאום לא יכול לסייע. באופן מעשי, כל טאלנט צעיר יגיע לקבוצות הגדולות של אירופה, מלבד בריטניה. שחקנים שמשנים היסטוריות של מועדונים כמו ליונל מסי שהגיע לברצלונה בגיל צעיר, יוכלו להגיע רק למדינות שמחוץ לאי הבריטי.

הבעיה נמשכת גם בחתך הגיל הבא. לפי החוקים החדשים, הקבוצות הבריטיות יוגבלו להחתמה של שלושה שחקנים לא-בריטים מתחת גיל 21 בחלון העברות אחד, ושישה במהלך עונה כולה.

ומה לגבי שחקנים מעל גיל 21? כאן נכנסת לתוקף דרישה בירוקרטית חדשה ל"ויזת עבודה", שגם היא תקשה מאוד על הגעת שחקנים לפרמיירליג. הרישיונות יוענקו לפי שיטת ניקוד שקובעת כי רק שחקנים ברמה גבוהה (15 נקודות ומעלה) יוכלו להגיע לעבוד בממלכה. הניקוד ייקבע על פי הליגה שממנה מגיע השחקן, כמות המשחקים הבינלאומיים שבהם הוא שותף וכו'.

"נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי למצוא שחקנים במהלך המגפה, אבל זה הולך להיות חלון ההעברות הקשה ביותר שהיה לי", אמר אלרדייס. "אחרי שכבר מצאתי שחקנים שיסכימו לבוא לכאן, התברר לי שהם לא עומדים בקריטריונים החדשים".

חלון ההזדמנויות נסגר

עבור שחקנים גדולים ומשמעותיים לא תהיה בעיה כמובן להגיע לפרמיירליג. זו גם הייתה המטרה בבניית הרגולציה: "לאפשר לקבוצות האנגליות להמשיך ולהיות תחרותיות, ולהחתים שחקנים באיכות גבוהה", כלשון ההסבר. כלומר, הקבוצות העשירות והגדולות ימשיכו להסתער על השחקנים הטובים ביבשת עם פנקסי צ'קים שלופים, הם יגיעו ממילא מליגות טובות והניקוד שלהם יהיה גבוה ולא מוטל בספק מבחינת רגולציה.

מי שיספוג את המכה הגדולה ביותר הן הקבוצות הפחות עשירות, אלו שמחפשות מציאות ורכישות של שחקני דרג שני. לשחקנים שמגיעים מליגות פחות חזקות, כמו הליגה הבלגית או האוסטרית, עלולה להיות בעיית ניקוד שתקשה על השגת רישיון עבודה. שחקנים ישראלים? לא שיש מועמד כרגע, אבל חלון ההזדמנויות הקטן פחות או יותר נסגר לחלוטין לאור הניקוד ששווה הליגה הישראלית.

שחקנים שישיגו "ניקוד גבולי" של 10-14 נקודות, יוכלו לנסות ולקבל ויזת עבודה דרך ועדה מיוחדת שתבחן את הבקשה. זה כמובן שומט את הקרקע מתחת להרבה מאוד עסקאות, שנוסף לכל הבעיות הרגילות של מו"מ על כסף, אורך חוזה ולחץ לסגור עסקה מול קבוצות אחרות שמעוניינות בשחקן - יתווסף אליו כעת גם ערפל בירוקרטי של ועדה שצריכה להתכנס, ולהחליט אם הוא בכלל זכאי לקבל רישיון עבודה.

לגיון הזרים מצטמצם

בשינוי הזה יש גם מרוויחים: השחקנים הבריטים, כמובן. מאז העונה הראשונה של הפרמיירליג ב-1992 הלכו והתנקו ממנה באופן כמעט מוחלט השחקנים המקומיים. הפרמיירליג עם הכסף הגדול וחופש התנועה באיחוד האירופי גילתה שיותר קל ומהר לבנות לגיון זרים מנצח. גם מבחינה שיווקית ורצון להתפתחות גלובלית אין מה להשוות בין קבוצה אנגלית "רגילה" לכזו שמשחקים בה שחקנים משבעה-שמונה לאומים שונים, והופכת אוטומטית למעניינת ביותר מדינות.

בעונה הנוכחית עומד שיעור שחקני הבית בקבוצות הפרמיירליג על 56.6% בלבד לפי בדיקה של ארגון CIES שמתמחה בדמוגרפיה של הכדורגל, הרבה מאוד מעל הממוצע האירופי שעומד על 41%. אם לוקחים בחשבון דקות משחק ולא רק נוכחות בסגל, נוכחות השחקנים האנגלים מצטמצמת לשיעור נמוך עוד יותר.

במשחק המרכזי של הפרמיירליג השבוע בין צ'לסי למנצ'סטר סיטי 28 השחקנים ששותפו הגיעו מ-14 לאומים שונים - סנגל, ברזיל, צרפת, ספרד, קרואטיה, ארה"ב, גרמניה, מרוקו, פורטוגל, אוקראינה, בלגיה, ארגנטינה ואלג'יר - מתוכם רק רבע אנגלים. לא בטוח שאת התמונה הזאת נראה בעוד כמה שנים, במידה שחוקי הברקזיט יישארו כפי שהם כעת.

באופן טבעי, שחקנים בריטים יהפכו כעת לסחורה קצת יותר חמה - קבוצות פשוט יצטרכו אותם יותר. זה יתבטא בדמי החתמה גבוהים יותר שישולמו עבור שחקנים מקומיים, ומן הסתם גם בשכר גבוה מזה שהיו מקבלים ללא ברקזיט.

כמובן שזה יפעל גם לכיוון השני. כמעט שלא נראה עוד תופעות של אובדן שחקנים בריטיים מובילים ליבשת - כמו הנטישה של ג'יידון סנצ'ו בגיל 17 ממנצ'סטר סיטי לדורטמונד; או העזיבה של גארת בייל הוולשי את טוטנהאם לריאל מדריד בגיל 24. הכדורגל האנגלי יהיה פשוט אנגלי יותר.

כמה סבלנות יש לשייח

ישנה איזו תחושה באוויר שמשהו רופף בעסקת בית"ר ירושלים והעברת 50% מהמועדון ממשה חוגג לידי השייח בן ח'ליפה. אבל ההיסטוריה הקצרה של העברת הבעלות בקבוצות כדורגל מראה שכמעט תמיד הסיפור לא עובר חלק. ב-2012 שלחה הוועדה להעברת זכויות בהתאחדות את חיים רמון הביתה להביא עוד מסמכים לטובת השלמת רכישת הפועל ת"א; שנה לאחר מכן התנהל פינג פונג ארוך של לך-תבוא בין הוועדה לאלי טביב, שניסה אז לרכוש את בית"ר ירושלים מגאידמק, עד שהוועדה אישרה את העסקה.

למה נראה שהפעם יש בכל זאת שינוי מהותי בהתנהלות סביב העברת בית"ר לשייח'? ההתאחדות השתמשה בזכות המוקנית לה בתקנות, ושכרה משרד חקירות שבוחן את ההעברה, למרות שמדובר ב-50% בלבד ולא ברכישה מלאה. והיא מותחת ובוחנת את הסבלנות של השייח' בתקופה שבה הכדורגל הישראלי מחפש מתחת לשטיח בעלי הון שייכנסו, כדי להזרים קצת כסף בתקופה של משבר כלכלי.

בית"ר ומשה חוגג משלמים את מחיר הביקורת הציבורית שספגו ההתאחדות והבקרה התקציבית בפעמים הקודמות שמיהרו להכניס גורמים שונים לכדורגל. מקור ההקשחה באירועים שהתבררו בדיעבד כבעייתיים, מאחר שלא נבדקו עד הסוף - מסיפור הצהרת ההון של אמיר כבירי שנשען על שווי של יצירות אמנות, ועד אירועי מכבי נתניה והבעלים אלי שגב עם ערבות שניתנה דרך סניף בנק לא מוכר בחו"ל.

הסיפור של הפועל ת"א וכבירי הותיר צלקת משמעותית על הוועדה להעברת זכויות ואנשי ההתאחדות. הוא הוביל לפירוק הקבוצה, ולתביעה של המפרקים לתשלום של 78 מיליון שקל, בין היתר מהבקרה התקציבית, אז בראשות רו"ח עופר אורליצקי, שאישרה את העברת הקבוצה לכבירי. עכשיו כבר אף אחד לא ממהר.

השאלה במקרה הזה היא איפה עובר הקו הדק בין רגולציה למימוש פוטנציאל כלכלי. עד איפה הריצה אחרי עוד מסמך משרתת את הכדורגל הישראלי המקצועני, או עלולה להדוף השקעות אחרות שיכולות להגיע מההסכמים החדשים שנחתמו במפרץ.

חוקי הברקזיט החדשים

* איסור להחתים שחקנים מתחת לגיל 18

* שחקנים מהאיחוד האירופי או מחוץ לאיחוד יצטרכו לקבל ויזת עבודה כדי לשחק בבריטניה

* שחקנים בריטים יצטרכו ויזה כדי לשחק בליגות בחו"ל, וייחשבו שם לשחקנים "זרים"

עוד כתבות

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?