גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזוק לשחקנים, גול עצמי לליגה: כך ישנה הברקזיט את הפרמיירליג

עם כניסת הברקזיט לתוקף, הכדורגל האנגלי יהפוך לאנגלי יותר, אבל זה לא בהכרח יועיל לפרמיירליג - שתמצא עצמה בנחיתות מול ליגות אחרות ● המנגנון החדש מקשה על העסקת זרים, והקבוצות הקטנות ישלמו את המחיר

שחקני צ’לסי ומנצ’סטר סיטי, השבוע. שותפו 28 שחקנים מ-14 לאומים שונים / צילום: Reuters, IAN WALTON
שחקני צ’לסי ומנצ’סטר סיטי, השבוע. שותפו 28 שחקנים מ-14 לאומים שונים / צילום: Reuters, IAN WALTON

רק יומיים עברו מהרגע שבריטניה יצאה רשמית מהאיחוד האירופי עד שהתבררה ההשפעה של האירוע על הספורט המקצועני בממלכה. סם אלרדייס, מנג'ר ווסט ברומיץ' מהפרמיירליג, שמחפש שחקנים באופן נואש כדי להציל את קבוצתו ששקועה בתחתית הטבלה, הודיע בראיון לאחר משחק ההפסד 4-0 לארסנל כי "שלוש עסקאות לרכישת שחקנים נפלו לנו. לא בגלל הקורונה, אלא בגלל החוקים החדשים של הברקזיט".

אם לא מספיקות הצרות של המוטציה הבריטית, שהופכת כרגע את אנגליה למקום פחות אטרקטיבי, אלרדייס מתאר את השינוי שעוברת הפרמיירליג עם עזיבתה של בריטניה את האיחוד ב-1 בינואר. עם הברקזיט הופעל המנגנון שמקשה מאוד על העסקת שחקנים בממלכה - למשל, הקבוצות בפרמיירליג כבר לא יכולות להעביר לשורותיהן שחקנים מתחת לגיל 18.

המשמעות: איתור שחקנים צעירים כמו פול פוגבה (הגיע מלה-האבר והוחתם במנצ'סטר יונייטד בגיל 16) בזמנו, ססק פברגאס (נחת בארסנל בגיל 16 מברצלונה) או ניקולאס אנלקה (מסן ז'רמן לארסנל בגיל 17) לא יהיו אפשריים עוד. צירוף של שחקנים צעירים יתאפשר רק אם הם מגיעים מאנגליה, סקוטלנד, וויילס או צפון אירלנד.

המצב מותיר את אנגליה בנחיתות מול ליגות אחרות, כאשר הכסף הגדול שלה, שהיה פתרון לכל דבר, פתאום לא יכול לסייע. באופן מעשי, כל טאלנט צעיר יגיע לקבוצות הגדולות של אירופה, מלבד בריטניה. שחקנים שמשנים היסטוריות של מועדונים כמו ליונל מסי שהגיע לברצלונה בגיל צעיר, יוכלו להגיע רק למדינות שמחוץ לאי הבריטי.

הבעיה נמשכת גם בחתך הגיל הבא. לפי החוקים החדשים, הקבוצות הבריטיות יוגבלו להחתמה של שלושה שחקנים לא-בריטים מתחת גיל 21 בחלון העברות אחד, ושישה במהלך עונה כולה.

ומה לגבי שחקנים מעל גיל 21? כאן נכנסת לתוקף דרישה בירוקרטית חדשה ל"ויזת עבודה", שגם היא תקשה מאוד על הגעת שחקנים לפרמיירליג. הרישיונות יוענקו לפי שיטת ניקוד שקובעת כי רק שחקנים ברמה גבוהה (15 נקודות ומעלה) יוכלו להגיע לעבוד בממלכה. הניקוד ייקבע על פי הליגה שממנה מגיע השחקן, כמות המשחקים הבינלאומיים שבהם הוא שותף וכו'.

"נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי למצוא שחקנים במהלך המגפה, אבל זה הולך להיות חלון ההעברות הקשה ביותר שהיה לי", אמר אלרדייס. "אחרי שכבר מצאתי שחקנים שיסכימו לבוא לכאן, התברר לי שהם לא עומדים בקריטריונים החדשים".

חלון ההזדמנויות נסגר

עבור שחקנים גדולים ומשמעותיים לא תהיה בעיה כמובן להגיע לפרמיירליג. זו גם הייתה המטרה בבניית הרגולציה: "לאפשר לקבוצות האנגליות להמשיך ולהיות תחרותיות, ולהחתים שחקנים באיכות גבוהה", כלשון ההסבר. כלומר, הקבוצות העשירות והגדולות ימשיכו להסתער על השחקנים הטובים ביבשת עם פנקסי צ'קים שלופים, הם יגיעו ממילא מליגות טובות והניקוד שלהם יהיה גבוה ולא מוטל בספק מבחינת רגולציה.

מי שיספוג את המכה הגדולה ביותר הן הקבוצות הפחות עשירות, אלו שמחפשות מציאות ורכישות של שחקני דרג שני. לשחקנים שמגיעים מליגות פחות חזקות, כמו הליגה הבלגית או האוסטרית, עלולה להיות בעיית ניקוד שתקשה על השגת רישיון עבודה. שחקנים ישראלים? לא שיש מועמד כרגע, אבל חלון ההזדמנויות הקטן פחות או יותר נסגר לחלוטין לאור הניקוד ששווה הליגה הישראלית.

שחקנים שישיגו "ניקוד גבולי" של 10-14 נקודות, יוכלו לנסות ולקבל ויזת עבודה דרך ועדה מיוחדת שתבחן את הבקשה. זה כמובן שומט את הקרקע מתחת להרבה מאוד עסקאות, שנוסף לכל הבעיות הרגילות של מו"מ על כסף, אורך חוזה ולחץ לסגור עסקה מול קבוצות אחרות שמעוניינות בשחקן - יתווסף אליו כעת גם ערפל בירוקרטי של ועדה שצריכה להתכנס, ולהחליט אם הוא בכלל זכאי לקבל רישיון עבודה.

לגיון הזרים מצטמצם

בשינוי הזה יש גם מרוויחים: השחקנים הבריטים, כמובן. מאז העונה הראשונה של הפרמיירליג ב-1992 הלכו והתנקו ממנה באופן כמעט מוחלט השחקנים המקומיים. הפרמיירליג עם הכסף הגדול וחופש התנועה באיחוד האירופי גילתה שיותר קל ומהר לבנות לגיון זרים מנצח. גם מבחינה שיווקית ורצון להתפתחות גלובלית אין מה להשוות בין קבוצה אנגלית "רגילה" לכזו שמשחקים בה שחקנים משבעה-שמונה לאומים שונים, והופכת אוטומטית למעניינת ביותר מדינות.

בעונה הנוכחית עומד שיעור שחקני הבית בקבוצות הפרמיירליג על 56.6% בלבד לפי בדיקה של ארגון CIES שמתמחה בדמוגרפיה של הכדורגל, הרבה מאוד מעל הממוצע האירופי שעומד על 41%. אם לוקחים בחשבון דקות משחק ולא רק נוכחות בסגל, נוכחות השחקנים האנגלים מצטמצמת לשיעור נמוך עוד יותר.

במשחק המרכזי של הפרמיירליג השבוע בין צ'לסי למנצ'סטר סיטי 28 השחקנים ששותפו הגיעו מ-14 לאומים שונים - סנגל, ברזיל, צרפת, ספרד, קרואטיה, ארה"ב, גרמניה, מרוקו, פורטוגל, אוקראינה, בלגיה, ארגנטינה ואלג'יר - מתוכם רק רבע אנגלים. לא בטוח שאת התמונה הזאת נראה בעוד כמה שנים, במידה שחוקי הברקזיט יישארו כפי שהם כעת.

באופן טבעי, שחקנים בריטים יהפכו כעת לסחורה קצת יותר חמה - קבוצות פשוט יצטרכו אותם יותר. זה יתבטא בדמי החתמה גבוהים יותר שישולמו עבור שחקנים מקומיים, ומן הסתם גם בשכר גבוה מזה שהיו מקבלים ללא ברקזיט.

כמובן שזה יפעל גם לכיוון השני. כמעט שלא נראה עוד תופעות של אובדן שחקנים בריטיים מובילים ליבשת - כמו הנטישה של ג'יידון סנצ'ו בגיל 17 ממנצ'סטר סיטי לדורטמונד; או העזיבה של גארת בייל הוולשי את טוטנהאם לריאל מדריד בגיל 24. הכדורגל האנגלי יהיה פשוט אנגלי יותר.

כמה סבלנות יש לשייח

ישנה איזו תחושה באוויר שמשהו רופף בעסקת בית"ר ירושלים והעברת 50% מהמועדון ממשה חוגג לידי השייח בן ח'ליפה. אבל ההיסטוריה הקצרה של העברת הבעלות בקבוצות כדורגל מראה שכמעט תמיד הסיפור לא עובר חלק. ב-2012 שלחה הוועדה להעברת זכויות בהתאחדות את חיים רמון הביתה להביא עוד מסמכים לטובת השלמת רכישת הפועל ת"א; שנה לאחר מכן התנהל פינג פונג ארוך של לך-תבוא בין הוועדה לאלי טביב, שניסה אז לרכוש את בית"ר ירושלים מגאידמק, עד שהוועדה אישרה את העסקה.

למה נראה שהפעם יש בכל זאת שינוי מהותי בהתנהלות סביב העברת בית"ר לשייח'? ההתאחדות השתמשה בזכות המוקנית לה בתקנות, ושכרה משרד חקירות שבוחן את ההעברה, למרות שמדובר ב-50% בלבד ולא ברכישה מלאה. והיא מותחת ובוחנת את הסבלנות של השייח' בתקופה שבה הכדורגל הישראלי מחפש מתחת לשטיח בעלי הון שייכנסו, כדי להזרים קצת כסף בתקופה של משבר כלכלי.

בית"ר ומשה חוגג משלמים את מחיר הביקורת הציבורית שספגו ההתאחדות והבקרה התקציבית בפעמים הקודמות שמיהרו להכניס גורמים שונים לכדורגל. מקור ההקשחה באירועים שהתבררו בדיעבד כבעייתיים, מאחר שלא נבדקו עד הסוף - מסיפור הצהרת ההון של אמיר כבירי שנשען על שווי של יצירות אמנות, ועד אירועי מכבי נתניה והבעלים אלי שגב עם ערבות שניתנה דרך סניף בנק לא מוכר בחו"ל.

הסיפור של הפועל ת"א וכבירי הותיר צלקת משמעותית על הוועדה להעברת זכויות ואנשי ההתאחדות. הוא הוביל לפירוק הקבוצה, ולתביעה של המפרקים לתשלום של 78 מיליון שקל, בין היתר מהבקרה התקציבית, אז בראשות רו"ח עופר אורליצקי, שאישרה את העברת הקבוצה לכבירי. עכשיו כבר אף אחד לא ממהר.

השאלה במקרה הזה היא איפה עובר הקו הדק בין רגולציה למימוש פוטנציאל כלכלי. עד איפה הריצה אחרי עוד מסמך משרתת את הכדורגל הישראלי המקצועני, או עלולה להדוף השקעות אחרות שיכולות להגיע מההסכמים החדשים שנחתמו במפרץ.

חוקי הברקזיט החדשים

* איסור להחתים שחקנים מתחת לגיל 18

* שחקנים מהאיחוד האירופי או מחוץ לאיחוד יצטרכו לקבל ויזת עבודה כדי לשחק בבריטניה

* שחקנים בריטים יצטרכו ויזה כדי לשחק בליגות בחו"ל, וייחשבו שם לשחקנים "זרים"

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים