היכנעות צבא יפן בסוף מלחמת העולם השניה בנמל טוקיו / צילום: Associated Press
בית דין בדרום קוריאה פסק כי יפן צריכה לפצות 12 נשים קוריאניות שהוכרחו לספק שירותי מין לחיילים יפנים במהלך מלחמת העולם השנייה. הפסיקה מחריפה משבר ביחסים בין שתי המדינות, ששתיהן בנות-ברית של ארה"ב.
בית המשפט המחוזי המרכזי בסיאול פסק ביום שישי כי על הממשלה היפנית לשלם לכל אחת מהתובעות כ־90 אלף דולר. יפן דחתה את הפסיקה מיד ואמרה כי הנושא סוכם בהסכם משנת 1965 שהביא לנורמליזציה ביחסים ולהסכם בשנת 2015, לפיו הנשים ששימשו כשפחות מין קיבלו תמיכה כלכלית.
"זה בלתי מקובל לחלוטין", אמר ראש ממשלת יפן, יושיהידה סוגה. "אני דוחק בממשלת דרום קוריאה לנקוט צעדים לתקן את הפרת החוק הבינלאומי הזו".
בצעד של מחאה, משרד החוץ היפני זימן את השגריר הדרום קוריאני בטוקיו לנזיפה.
"תיבת פנדורה"
הפסיקה מעמידה במקום לא נוח את נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן, מפני שממשלו מבקש לבנות רשת רחבה של בנות-ברית, כך אמר ג'ן צ'אנג סו, מומחה ליפן במכון סג'ונג, מכון מחקר הנמצא קרוב לסיאול.
"זה פותח עוד תיבת פנדורה. אנשים נוספים יתבעו את הממשלה היפנית בבתי דין בקוריאה", אמר ג'ן צ'אנג סו. עם זאת, הוא סבור כי יהיה קשה לאכוף את פסק הדין מיום שישי או פסקי דין אחרים.
"מה אפשר לעשות? להשתלט על מבנה השגרירות היפנית כנכס ולמכור אותו?", אמר.
לדרום קוריאה רשימה ארוכה של עוולות הקשורות בשלטון הקולוניאליסטי היפני שם מ־1910 עד 1945, כולל גיוס בכפייה של קוריאנים לשירות צבאי, לעבודת פרך או כעובדות מין.
מאז 2018, בתי הדין בקוריאה החלו להוציא סדרה של פסיקות הדורשות פיצוי כספי לכמה מקורבנות המלחמה האלה. ההחלטות פגעו ביחסים ומתסכלות את וושינגטון, המבקשת לגרום ליפן ולדרום קוריאה לעמוד יחד מול אתגרים גיאופוליטיים נרחבים יותר כמו סין או צפון קוריאה.
ביפן טוענים כי ההסכם משנת 1965 סיכם את נושא הפיצויים לדרום קוריאה. באותו הסכם שילמה יפן לקוריאה 300 מיליון דולר במענקים ו־200 מיליון דולר בהלוואות. בהסכם נקבע כי התשלומים הללו "הביאו לסיומן את כל הבעיות הנוגעות לרכוש, זכויות ואינטרסים" בין אזרחי שתי המדינות.
על-פי הסכם נוסף שנחתם בשנת 2015, טוקיו צריכה להקים קרן בגובה 9 מיליון דולר לפיצוי "נשות התנחומים" שהוכרחו לעבוד בבתי הבושת של הצבא היפני במלחמת העולם השנייה. ראש ממשלת יפן בזמן חתימת ההסכם, שינזו אבה, התנצל בעל-פה בשם העם היפני, אך נשיא דרום קוריאה, מון ג'י־אין, ביטל אחר-כך את ההסכם ואמר כי הוא לא זכה לתמיכת הנשים הקורבנות.
ארה"ב באופן מסורתי נמנעת מלקחת צד בדיון זה ומעודדת את שתי המדינות למצוא מכנה משותף. טוני בלינקן, המועמד הצפוי של ג'ו ביידן לתפקיד מזכיר מחלקת המדינה, שיחק תפקיד מרכזי בתיווך ההסכם משנת 2015 כאשר כיהן כסגן מזכיר מחלקת המדינה בממשל אובמה. הנשיא בקוריאה בתקופה ההיא היה פארק גואן־הייה.
ב־2019, כאשר סיאול איימה לפרוש מברית שיתוף מודיעין צבאי בין ארה"ב, יפן ודרום קוריאה, התערבה וושינגטון, והנשיא מון החליט לבסוף לא לפרוש מהברית.