גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר נזק מתועלת: המקום הכי חשוב בקורות חיים מבוזבז

כמה מילים צריך לכלול מסמך קורות חיים טוב, ומדוע אין טעם לשדרג אותו?

קורות חיים לא רלוונטים / צילום: שאטרסטוק
קורות חיים לא רלוונטים / צילום: שאטרסטוק

שתי הסיבות לכתיבת הטור הזה הן פוסט שעלה השבוע בקבוצת מחפשי עבודה גדולה בפייסבוק, ומסמך קורות חיים של מנהלת אגף משאבי אנוש שביקשה את חוות דעתי.

נתחיל בפוסט שהתמקד בשאלה האם צריך לכתוב תמצית בראש מסמך קורות חיים, המלצה שהכותבת ראתה בהמון אתרים שעוסקים בנושא. היא קבלה עשרות תגובות, רבות מהן של יועצי קריירה ו/או מנהלי משאבי אנוש בהווה ובעבר, שלא ידועים דבר וחצי דבר על הקריירה של השואלת. למרות זאת, כולם ללא יוצא מהכלל, המליצו על פתיח בראש המסמך, משלל סיבות: "כןןןןן, מומלץץץץץ! יש לך פה הזדמנות לשווק את עצמך, לא תקפצי על זה?", "זה הכרחי, זה המקום לתת מיתוג אישי/ערך", "כן, זה מה שהולך היום", "ארגונים לא קוראים קורות חיים, הם רק מרפרפים כמה שניות לכן מומלץ מאוד פתיח" ועוד.

הקדמה לספר

המגיבים היו תמימי דעים כי התמצית צריכה לכלול 3 נקודות קצרות: עיקרי הניסיון התעסוקתי, כישורים ומיומנויות מקצועיות ואישיות, ומה בעל המסמך מחפש - כמות אינפורמציה שבהגדרה לא יכולה להיות קצרה. חלקם המליצו לפרט "את הערך שלך כאדם", "המוטיבציה לתפקיד", "למה דווקא את", "משהו שמייחד אותך", כמובן בשילוב מילות מפתח - והרי לכם הקדמה לספר.

ובכן, פתיח עלול להביא יותר נזק מתועלת, למעט בשני מצבים שאפרט בהמשך, שגם בהם התרומה שלו מוטלת בספק רב. מדוע? קודם כל משום שהרוב המכריע של המגייסים לא קוראים את הפתיח, בוודאי שלא לצורכי סינון. איששתי את האמור עם מספר לא מבוטל של מנהלים ואנשי השמה מהמקצועיים בארץ שסיננו עשרות/מאות אלפי מסמכים, וכולם אמרו "אני לא קורא/ת את הפתיח" (למעט אחת שאמרה כי לפעמים היא מציצה בו לפני הראיון).

ולמה הם לא קוראים? כי זה לא מעניין אותם. מגייסים לא מסננים אנשים לפי הכישורים והמיומנויות המקצועיות שלהם אלא בהתאם לאופן שהנ"ל באו לביטוי בפוזיציות שתפס כל מועמד בשוק העבודה- כלומר באיזה חברות עבד ובאילו תפקידים - ואכן זה הדבר הראשון שמגייסים בודקים, עם דגש על התפקיד הנוכחי/אחרון.

גם התכונות האישיות לגמרי לא מעניינות אותם, ולא כי הן לא חשובות מאד, פשוט משום שאמינותן במסמך היא אפסית - כל אחד יכול לכתוב כמה הוא נפלא, אמין, בעל מוסר עבודה וחרוץ, כולל העצלנים ביותר. על כן, למעט מי שאין לו שום דבר אחר למכור פרט לאישיותו (למשל בתפקידים לא מקצועיים), המקום לשווק אותה הוא לא בקורות חיים אלא במדיום אחר - בראיון העבודה.

מבחן שילוט חוצות

ומה לגבי מה שהמועמד מחפש? זה ממש, אבל ממש לא מעניין את המגייסים. הוא יכול לחפש מה שהוא רוצה, והם מצידם ימשיכו לחפש רק מה שהם רוצים - כלומר ניסיון מאד ספציפי, כפי שהוא בא ביטוי בתפקידים שאדם מילא עד היום.

אז מה הבעיה לכתוב פתיח, מקסימום הוא לא יביא תועלת? ההסבר הפשוט הוא שככל שיש פחות מילים במסמך המסרים עוברים ברור יותר ומהר יותר- בדיוק כמו בכל אלמנט פרסומי אחר, ואם יש לכם ספק תספרו מילים בשלטי חוצות ותבדקו איזה שלט קריא יותר.

קורות חיים טובים לא אמורים לכלול יותר מ 500 מילים (בעברית), וממש לא מומלץ להאריך אותם עם מידע מיותר, ועוד לתקוע אותו כמחסום במקום הכי חשוב במסמך - בראשו.

שנית, כמעט ב 100% מהמקרים פתיחי קורות-חיים הם לא רלוונטיים, ארוכים מידי, בנאליים ומשעממים עד מוות, מה שלא עושה טוב לתדמית של המועמד וממצב אותו כטרחן.

וזה בדיוק מה שקרה עם קורות החיים של מנהלת משאבי האנוש בהם הוצג רק התפקיד האחרון בו שימשה 18 שנה (טעות ממדרגה ראשונה שמטרתה היתה להסוות גיל), מה שלא הפריע ליועצת שבנתה את המסמך לכתוב תמצית קריירה שהיא כמעט העתק של מה שכתוב שתי שורות למטה בתפקיד היחיד במסמך ("כי פתיח זה הכרחי, וצריך להדגיש מילות מפתח").

תפקיד הדגל בעבר

המקרה הזה הוא דוגמה מצוינת לכל הקריירות שבהן התפקיד הנוכחי/האחרון הוא גם הבכיר או המקצועי ביותר בקריירה, מה שבהגדרה מייתר כל פתיח/תמצית, שכן התפקיד הזה מימלא מבטא את מלוא ערך המותג של המועמד. כנ"ל במקרה של כותבת הפוסט שעבדה עד כה רק בחברה אחת בה קודמה פעמיים, ולא זקוקה לשום פיתח שרק יחבל בהעברת המסר ולעיתים אף במיצוב.

ומה לגבי מי שתפקיד הדגל שלו/הרלוונטי למשרה היה אי שם בעבר? זהו אחד משני המקרים היחידים שמצדיקים פתיח, אם כי תרומתו זניחה כי מגייסים מדלגים עליו. במקרה כזה שווה לשקול פתיח קצרצר שכולל רק נתונים כמותיים כתובים בספרות וסימנים שימשכו את העין (למשל: ניהול מערכים X גדולים - 120 עובדים, $200M מחזור - בחברה גלובלית), ועוד שורה או שתיים של תפוקות בלבד ולא תשומות (כישורים, מיומנויות וכו'), ובתנאי שאף הן כמותיות.

המקרה הנוסף שעשוי להצריך פתיח הוא עוד יותר ספציפי - כשנדרש לבנות עמוד שידרה מקצועי לעב"מ תעסוקתי, דבר המחייב הכירות יסודית של כל מסלולי הקריירה בכל המקצועות הרלוונטיים עבורו, לרבות החסמים בכל אחד מהם, אחרת לא ניתן לבחור בשלד המקצועי המתאים שסביבו ריאלי/ניתן למתג את המועמד (מנהל פרויקטים זה לא מקצוע, גם לא COO).

חבל על הכסף

ותזכורת לסיום, כפי שכתבתי כבר בעבר, חבל לזרוק כסף על שדרוג קורות חיים, זה כמעט אף פעם לא עושה את ההבדל, כי כשהקריירה איכותית גם מסמך עלוב מספיק, וכשהיא בעייתית, לא עוזר שום שדרוג. זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: טראמפ עשוי להורות על תקיפה מוגבלת כבר "בימים הקרובים"

דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● גורמי מודיעין בארה"ב מזהים סימנים לכך שאיראן עשויה להורות לארגוני טרור לבצע פיגועים נגד יעדים אמריקאיים באירופה ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך