הנשיא האיראני חסן רוחאני מבקר בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר ב-2015 / צילום: Associated Press, Iranian Presidency Office, Mohammad Berno
בחודשים האחרונים הפרה איראן שוב ושוב את הסכם הגרעין משנת 2015, וצמצמה את פרק הזמן הנחוץ לפיתוח פצצה גרעינית. ההפרות הללו, בתגובה לסנקציות אמריקאיות, מסכנות את ההסכם שעזר לאיראן להשיל מעליה סנקציות בינלאומיות ולהתחיל לעשות עסקים עם המערב.
ההתפתחות האחרונה קרתה ב־13 בינואר כשהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הודיעה למדינות החברות בה בדו"ח סודי שאיראן אמרה לסוכנות שהיא מתכוונת להתחיל לייצר מתכת אורניום באמצע דצמבר, חומר חיוני לייצור נשק גרעיני. איראן טוענת שהיא מייצרת את החומר למטרות אזרחיות.
הגילוי הגיע שבוע אחרי שאיראן עשתה את אחד הצעדים המשמעותיים להפרת ההסכם מאז שנחתם כשהודיעה שהחלה להעשיר אורניום לרמה של 20%. ההעשרה חוצה קו אדום שמדינות אירופה, החתומות עדיין על ההסכם, קבעו בו.
הגילוי החדש על התוכניות לייצר מתכת אורניום - שיש לה שימוש אזרחי מצומצם - גרם לדאגה בקרב בכירים במערב לגבי תוכניותיה של איראן לייצור נשק גרעיני.
למה זה משנה שאיראן החלה לייצר מתכת אורניום?
מתכת אורניום משמשת לעתים קרובות לייצור הליבה של כלי נשק גרעיניים. ייצור החומר, שלא החל עדיין, יהווה הפרה ברורה של ההסכם עם שש המעצמות בעולם שנחתם ב־2015. בהסכם נכתב שאיראן לא תייצר מתכות המבוססות על אורניום או פלוטוניום במשך 15 שנים.
בהתחשב בשימוש במתכת אורניום בפצצות גרעיניות ובאיסור המוטל על איראן לייצר את החומר, אפילו ייצור של כמות קטנה מעורר שאלות לגבי התעקשותה של איראן, אם אינה מבקשת לייצר נשק גרעיני כפי שהיא טוענת. איראן אומרת שתשתמש במתכת האורניום על מנת לייצר דלק מתקדם יותר לכור המחקרי שלה בטהרן. אך הגילוי מרמז על כך שבטהרן רוצים לשמור על כל האפשרויות פתוחות.
ייצור מתכת אורניום עשוי להיות נקודה לחיכוך בין ארה"ב לאיראן, אם הנשיא הנבחר ג'ו ביידן יחזור למו"מ עם טהרן על כניסה מחדש של ארה"ב להסכם הגרעין. איראן עשויה להשתמש בהעשרה כנקודת מנוף בדיונים, ותוכל להציע עצירה בהעשרה כקלף מיקוח.
ועדיין, בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, דווח שאיראן אמרה שייקח לה כ־4-5 חודשים להתקין את הציוד הנחוץ לייצור מתכת האורניום, כך שעד הייצור עצמו עוד יש זמן.
איראן גם מעשירה אורניום ל־20%. למה זה משנה?
בתחילת ינואר, הודיעה איראן שתחדש את העשרת האורניום לרמת טוהר של 20%, הפרה חמורה נוספת של המגבלות אותן קבעה בהסכם הגרעין מ־2015.
אורניום מועשר הוא מרכיב מפתח בייצור אנרגיה גרעיני אזרחי, וזו המטרה לשמה טוענת איראן שהיא מעשירה את החומר. החומר גם חיוני לייצור אורניום ברמה המתאימה לשימוש בכלי נשק גרעיניים.
הסכם הגרעין משנת 2015 מגביל את איראן להעשרת אורניום עד רמה של 3.67%. יכולות ההעשרה של איראן עדיין רחוקות מלהביא את המדינה לייצור אורניום ברמת כלי נשק, שהוא מועשר ב־90%. אבל לאחר העשרה ל־20%, הזמן שיהיה נחוץ לטהרן על מנת לייצר אורניום ברמת פצצה יתקצר משמעותית.
האם איראן תוכל לייצר פצצה ממצבור זה? אם כן, כמה זמן זה ייקח לה?
מאז שממשל טראמפ עזב את הסכם הגרעין בשנת 2018, צברה איראן כ־2,443 קילוגרמים של אורניום מועשר לדרגה נמוכה, יותר מפי 12 הכמות המותרת לה במסגרת ההסכם מ־2015, כך לפי דו"ח מנובמבר 2020 של סבא"א.
רמת ההעשרה המקסימלית של המצבור הזה היא 4.5%. עדיין, אם כל האורניום שברשותה יועשר לרמת פצצה - 90% - יהיה בידי איראן מספיק חומר ביקוע לייצור שתי פצצות גרעין, כך אומרים מומחים.
המומחים חלוקים לגבי כמה זמן ייקח לאיראן לייצר נשק גרעיני. ישנם בכירים במדינות מערביות המעריכים שייקח לאיראן בין שנה לשנתיים לייצר ראש חץ גרעיני, בהנחה שלא יפריעו לה. אחרים, כמו דיוויד אלברייט, בוחן מערכות נשק לשעבר וכיום נשיא המכון למדע ולביטחון בינלאומי בוושיגנטון, חושבים שאיראן תוכל לפוצץ פצצה ניסיונית כבר בתוך תשעה חודשים; לבנות פצצה גרעינית בסיסית תוך שנה; ולהתקין ראש חץ גרעיני על גבי טיל תוך שנתיים.
המשתנה המסתורי הגדול ביותר הוא כמה קרוב הגיעה איראן בעבר לשליטה בשלבי הבנייה וההרכבה של נשק גרעיני על גבי טילים. בפשיטה ישראלית על ארכיון מסמכים איראני בשנת 2018 נחשפו מסמכים המראים שטהרן שמרה על רוב הידע שלה לייצור טילים גרעיניים מתוכניות טילים קודמות.
האם הסכם הגרעין קרס?
מאז שממשל טראמפ נסוג מההסכם והטיל על איראן סנקציות מחדש, החברות האחרות בהסכם, בעיקר בריטניה, צרפת וגרמניה - נאבקו לשמור עליו.
סנקציות אמריקאיות מנעו ממדינות אירופאיות את האפשרות לספק לאיראן את ההטבות הכלכליות שצפתה בעקבות ההסכם, וטהרן בתורה החלה להפר את הסעיפים המרכזיים בו. איראן העלתה את רמות העשרת האורניום והפרה מגבלות על גודל המצבור שמותר לה להחזיק על מנת ללחוץ על השותפות האירופאיות להסכם להשיג לה הקלה מהסנקציות.
ממשל טראמפ אומר שפעל על מנת להכריח את איראן לדון על הסכם ביטחוני נרחב יותר שיכלול גם סעיפים הנוגעים למעורבותה של איראן במזרח התיכון ולתוכנית הטילים הבליסטיים הלא גרעיניים של המדינה.
איך נאכף הסכם הגרעין כרגע?
תחת הסכם הגרעין, לסבא"א גישה למתקני הגרעין של איראן על מנת לוודא שכל החומר הגרעיני באיראן משמש למטרות אזרחיות. פקחים של האו"ם ביקרו במתקן הגרעיני של איראן בפורדו בינואר על מנת לפקח על הסרת חותמת של הסוכנות מצילינדר שהכיל אורנים מועשר ל־4.1%. בנקודה זו, החלה איראן להעשיר את החומר ל־20%. בפרוטוקול נוסף שנלווה להסכם, ניתנה לפקחי סבא"א אפשרות לבחון גם אתרים שאינם גרעיניים בהגדרתם.
אחרי שמדען גרעין איראני מוביל נהרג בנובמבר בהתקפה שטהרן ייחסה לישראל, מחוקקים איראנים העבירו חוק המרשה לממשלה להפסיק להתחשב בפרוטוקול הנוסף של ההסכם, וזה ימנע מפקחי סבא"א גישה לאתרים חשודים שייתכן ויש להם קשר לתוכנית הגרעין.
החוק האיראני החדש גם מחייב את ממשלת איראן להגביר את העשרת האורניום ל־20% במידה והשותפות האחרות להסכם לא יצליחו להביא להסרת הסנקציות האמריקאיות בתחומי הבנקאות והנפט בתוך חודש. כשזה לא קרה, הודיעה איראן שהיא חוזרת להעשרת אורניום לרמה של 20%.
איך סדרת התקיפות על מתקני ומדעני גרעין השפיע על תוכנית הגרעין של איראן?
הריגת מדען הגרעין הראשי של איראן, מוחסן פקריזאדה, והפיצוץ ביולי של המתקן הגרעיני העיקרי של איראן בנתנז לא גרמו לה להפסיק את העשרת האורניום או את העבודה על תוכנית הטילים הבליסטיים של המדינה. תוכנית הגרעין האיראנית הייתה קורבן למתקפות סייבר, חבלה והתנקשויות בעבר, אך הידע הנחוץ לבניית מתקנים גרעיניים עדיין קיים בקרב הקהילייה המדעית במדינה.
עם זאת, התקריות הציבו לטהרן אתגרים חדשים. פקריזאדה נחשב לאבי תוכנית הגרעין האיראנית בשנות ה־90 ובראשית שנות ה־2000. מותו היווה סילוק של מנהל בעל ידע שלא יסולא בפז לגבי יכולותיה של איראן בעבר ובהווה, וצפוי להאט את התקדמותה אל עבר פצצה גרעינית.
הפיצוץ והשריפה בנתנז הרסו מבנה שבו הורכבו צנטריפוגות וחשף כשלי ביטחון איראניים חמורים. ההתקפות אולי גרמו לאיראן להעביר חלק מהפעילות אל מתחת לאדמה ולהטמיע אמצעי בטיחות מחמירים יותר, מה שעשוי להביא לכשלים לוגיסטיים ולהאט את תהליך ההעשרה.
מה מצבו של ההסכם הבינלאומי תחת ממשל בראשות ביידן?
ביידן אמר שהוא מתכוון לחזור להסכם הגרעין משנת 2015 אם איראן תחדל מלהפר אותו. איראן דרשה שארה"ב תסיר את הסנקציות ולא מוכנה לדון לפני כן על דבר.
אם יחזרו הצדדים לשיחות, הסנקציות האמריקאיות ורשימת ההפרות האיראנית הארוכה צפויים לסבך את הדיונים. בכירים איראניים רבים רואים בנסיגת ממשל טראמפ מההסכם הוכחה לכך שאסור לסמוך על ארה"ב, והקשיחו את התנגדותם לדיונים אפילו מול ממשל חדש.
ראש סבא"א רפאל גרוסי אמר בראיון ל"רויטרס" שהחייאת הסכם הגרעין עם איראן כרוכה בניסוח הסכם חדש שיקבע איך תיסוג איראן מההפרות שלה את ההסכם הקיים.
ישנם בכירים מערביים הסבורים כי בכל הסכם חדש יהיה צורך לנסח מחדש כמה מהסעיפים בהסכם הקודם שהיו נתונים לביקורת, כמו סעיפים הקובעים תאריכי פקיעה לכמה מהמגבלות בהסכם. דרישות אלו יהפכו את הדרך חזרה להסכם גרעין אפילו יותר קשה.
האם יש לאיראן אפשרויות אחרות לייצור נשק גרעיני?
ישנן שתי דרכים להשגת נשק גרעיני: אורניום ופלוטוניום. הפצצה שהוטלה על נגסאקי בתום מלחמת העולם השנייה הייתה פצצת פלוטוניום, בעוד הפצצה שהוטלה על הירושימה השתמשה באורניום כחומר בקיע. איראן עבדה בעבר על שני החומרים, אך העשרת האורניום היא הערוץ שבו התקדמה יותר.
פלוטוניום שיכול לשמש לייצור פצצות ניתן להפקה מהפסולת הנוצרת בכורי מים כבדים. איראן בנתה כור מים כבדים סמוך לעיר עראק, ומדינות אחרות בעולם רוצות שתפרק אותו. טהרן מעולם לא סיימה את בניית הכור בעראק והוא מעולם לא ייצר פלוטוניום.
תחת הסכם הגרעין משנת 2015, הסכימה איראן להוציא מהכור בעראק את הליבה ולבנות במקומה ליבה שתייצר פחות פלוטוניום. תחת ההסכם, אסור יהיה לאיראן לבנות כורי מים כבדים נוספים - או לצבור יותר מ־130 טונות מעוקבות של מים כבדים - עד 2021. ההסכמה האיראנית לסעיף זה נחשבת לאחד ההישגים הגדולים של הסכם הגרעין.
איך השפיע ההסכם על כלכלת איראן?
הסכם הגרעין בתחילה פתח את הכלכלה האיראנית למדינות ולחברות מהעולם, והביא הבטחות להון חדש וטכנולוגיה ברפובליקה האיסלמית, הסובלת מבידוד כבר שנים רבות. אך לא חלף זמן רב מכניסת ההסכם לתוקף ועד כניסת ממשל טראמפ. טראמפ נסוג ממנו והטיל על איראן סנקציות מחדש.
סנקציות אמריקאיות מאז 2018 החמירו את המשבר הכלכלי באיראן. סנקציות על מכירת נפט ועל המערכת הבנקאית של איראן פגעו קשה בייצוא האיראני, מנעו מאיראן גישה לבורסות, גרמו לצניחה בערך המטבע ולזינוק באינפלציה. איומי ארה"ב להעניש את כל מי שיעשה עסקים עם איראן הרתיעו משקיעים פוטנציאליים.
הסנקציות פגעו קשה באזרחים האיראנים, מפני שהן גרמו לעליית מחירים של מוצרים כמו בשר, שהפך עתה למצרך יוקרה במדינה. מול הקושי בייבוא מוצרים, הייצור המקומי נכנס למלא את הפער. חברות איראניות מייצרות כיום הרבה מהמוצרים שאיראן הייתה מייבאת בעבר ממדינות אחרות.