גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה נגד הצעד של רשות ני"ע בקרנות הסל על הבנקים: "תייצר מדד נכה ולא אטרקטיבי"

לפני פחות משבועיים הורתה הרשות כי על קרנות הסל שעוקבות אחר מדד הבנקים 5 המקומי להקטין את החשיפה למניות שני הבנקים הגדולים, ולהגדיל את החשיפה לאחרים ● בבורסה ובקרב מנהלי קרנות הנאמנות מבקרים את המהלך, שברשות מגדירים כ"תיקון עיוות היסטורי" ● ברשות טענו לאחרונה כי מדובר ב"תיקון עיוות היסטורי" והטילו ספק בשיקולי הבורסה

איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי
איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי

העימות בין הבורסה שבניהולו של איתי בן זאב לבין רשות ניירות ערך, שבראשות ענת גואטה, מסלים. במכתב ששלח היום מנכ"ל הבורסה ליו"ר איגוד מנהלי קרנות הנאמנות בעניין החלטה רגולטורית של רשות ניירות ערך, בנודע לקרנות הסל שעוקבות אחר מדד בנקים 5, נטען כי "מדובר במדד מקומי שמהווה בנצ'מרק לפלח המרכזי של שוק הבנקאות הישראלי ואין לו תחליף" כאשר "אין גורם שמבין בשוק, אשר חולק על כך". בכך עוקץ בן זאב את הרשות, תוך הוא מוסיף כי " גם רשות ניירות ערך הבינה זאת עד לאחרונה".

אך לא רק זאת, בן זאב מבהיר כי ככל שהדבר תלוי בו, "הבורסה לא תתקן את מתודולוגית המדד", כשהוא מאתגר את הרשות שאם לתפיסתה "מדובר בנכס מעקב שאינו סחיר מספיק כדי לשמש נכס בסיס לנגזרים", אזי "היא תידרש לתקן בעצמה את הוראות התקנון וההנחיות ולהביאן לאישור שר האוצר". עוד לטענתו, המהלך עליו הודיעה הרשות לפני זמן קצר היא הפרה של "הבטחה שלטונית לשוק קרנות הסל ולבורסה", אשר "ניתנה אגב רפורמת קרנות הסל".

הרשות משנה את ההנחיה לגבי מדד בנקים 5

לפני פחות משבועיים הודיעה רשות ניירות ערך כי החל מה-3 באפריל תפוג הוראת שעה שהתירה למנהלי קרנות הסל עוקבות אחר מדד בנקים 5 בבורסה המקומית להחזיק במניות של הפועלים ושל לאומי ביותר מ-25% מנכסי הקרן (כל אחת), ואף להפחית את החשיפה לשתי המניות האלה לרף נמוך יותר - דבר שיביא להקטנת החשיפה למניות שני הבנקים הגדולים ולהגדלת החשיפה לשלושה קטנים יותר, ובמיוחד לבינלאומי הקטן בהרבה.

בבורסה כמו גם בקרב מנהלי קרנות נאמנות רבים חוששים כי דבר זה יוביל דווקא לפגיעה במשקיעים בקרנות הסל על המדד האמור, ולא יסייע להם, תוך יצירת ביקושים לא טבעיים במניית הבינלאומי, דבר שישפיע על השוק בכלל. רשות ניירות ערך עשתה את המהלך לא דרך שינוי הרכב המדד - דבר שנתון לבורסה, אלא דרך ההסדרה של קרנות הנאמנות, שמפוקחות על ידי מחלקת ההשקעות של הרשות.

בקרב איגוד מנהלי קרנות הנאמנות מציינים את חשיבות קרנות הסל למדד בנקים 5 המקומי, בכותבם כי "נראה כי קרנות נאמנות כאמור מושכות ביקושים קבועים, הן מצד גופים מוסדיים, הן מצד לקוחות קצה (ריטייל), באופן שמייצר היקף החזקות נרחב".

על רקע זה, איגוד מנהלי קרנות הנאמנות פנה בסוף השבוע החולף לבורסה, בבקשה "לבחון אפשרות לבצע שינויים במתודולוגיה של מדד הבנקים (בהיקף המינימלי ביותר הנדרש) באופן שיבטיח את האפשרות הרגולטורית להמשיך את ההחזקה או החשיפה למדד האמור באמצעות קרנות נאמנות". באיגוד אף ציינו בפנייתם לבורסה כי מבחינתו יש "עדיפות מסוימת" לפיתרון "בדמות משקל מקורי הצמוד ככל הניתן למשקל המקסימלי (כגון, משקל של 24%) תוך עדכון שוטף למשקל מקום בו הוא חוצה את רף ה-25%".

במכתב ששלח לבורסה אלי בבלי, יו"ר האיגוד, אף צוין כי "כל פניותיו של האיגוד לרשות ניירות ערך בנושא נענו בשלילה, על אף שהובהרה הפגיעה האנושה שעלולה לחול על ציבור המשקיעים בגין כך. יש גם לשים לב - משמעות הדבר עלולה להיות שלא תתאפשר פעילותן של קרנות סל שנכס המעקב שלהן הוא מדד הבנקים כלל, שכן משקלן של חלק מהמניות הכלולות בו חוצה כיום באופן ניכר את שיעור ההחזקה או החשיפה לתאגיד המותר בקרנות מחקות". אגב, במכתב התגובה ששלחה היום הבורסה, כתב בן זאב כי לתפיסתו עולים מהמכתב של איגוד מנהלי קרנות הנאמנות תחושות של "מצוקה ותסכול גדולים".

"השוק הישראלי מחייב הכלה וגמישות של הרגולטורים"

כך, במכתב ששלח היום מסביר בן זאב כי "המבנה הייחודי של שוק ההון הישראלי מחייב הכלה וגמישות של הרגולטורים. מסחר תקין מתבסס על נזילות, וכדי לספק נזילות, יש לאפשר למשקיעים המוסדיים להשקיע בכלכלה הישראלית" וש"המפקח על הבנקים היה ער לכך" בהקשר של הצורך בפיתרון ייעודי למניות הבנקים, כש"גם הממונה על שוק ההון ער לבעיה".

מנגד, טוען בן זאב, "הצעד של רשות ניירות ערך יהווה פגיעה נוספת בשוק קרנות הסל, אבל גלי ההדף של הפגיעה יגיעו למערכת הבנקאית (ובמיוחד לשני הבנקים הגדולים), ולכל מעטפת הפעילות לטווח קצר וארוך (קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחי חיים המושקעים במסלולים פאסיביים). אין גורם בשוק שיחמוק מהפגיעה".

עוד הוא אומר ביס לרשות שמפקחת עליו, דרך מחלקה אחרת שכפופה לגואטה, כי "רשות ניירות ערך, על כל מעלותיה, אינה עורך מדדים", כשהוא מפרט כי "ההצעה שהעבירה לשינוי בהרכב המדד הובאה לבחינה של כל הגורמים המקצועיים בשוק", כשלטענתו "הדעה של כולם הייתה כי ההצעה תייצר מדד נכה ולא אטרקטיבי" עוד הוא מזהיר כי "ביום שאחרי - בהיעדר תחליף ראוי, השקעות בשווי מיליארדי שקלים יוסטו לחו"ל ולנכסים פרטיים", ו"הפגיעה בבנקים, בקרנות, בחוסכים ומעל לכל, שוב, בכלכלה הישראלית, תהיה קשה".

עוד הוא מוסיף וטוען כי "אבל מה שנאמר בשיחות בהולות בשוק, לא מוצא את דרכו לפתחה של רשות ניירות ערך. החשש של הבנקים ושל הקרנות מפניה ישירה מול מי שמפקחת עליהם, מונע דיון פתוח ומקצועי", תוך שהוא גורסה כי "חשש זה יש לו על מה לסמוך. ביום בו יצאה הודעתה של רשות ניירות ערך, פורסמה תגובתה של הבורסה. מיד אחר כך פרסמה הרשות הודעה לתקשורת בה רמזה כי הבורסה, חברה ציבורית וגוף המפוקח על ידה, פועלת ממניעים זרים. לא פלא שגורמים אחרים חששו אחר כך להביע את דעתם באופן ישיר".

מהרשות נמסר היום כי "בהנחיה למנהלי הקרנות לפעול לעדכון מדד הבנקים, כמתחייב מריכוזיותו החריגה ומהוראות הדין, הרשות כדרכה תמיד, שמה לנגד עיניה את השמירה על עניינים של המשקיעים בשוק ההון, תוך שהיא מאפשרת למנהלי הקרנות ליישם, בנסיבות המקרה, פתרון מאוזן ואפקטיבי. משכך, אין לנו אלא לתהות מה השיקולים שהביאו את הבורסה אשר אך לאחרונה התהדרה ברפורמה הנרחבת שביצעה בתחום המדדים, בה בין היתר הדגישה את חשיבות עקרון הפיזור של המדדים, להימנע מליישם אותו דווקא במדד כה חריג וריכוזי, בין היתר באמצעות העשרתו וגיוונו במניות של חברות רלוונטיות, כדוגמת חברת כרטיסי אשראי שכל זמן שפעילותה נמצאה בבעלות הבנק היא נכללת במדד הבנקים (גם היום) וכשהיא מופרדת ממנו היא נמצאת כבלתי ראויה להיכלל במסגרתו".

עוד נמסר מהרשות כי "התנהלות הבורסה לעניין זה עד כה, מחזקת את עמדתה של הרשות בדבר נחיצות הגברת התחרות בתחום עריכת המדדים, באופן שיגדיל את משקלם ונוכחותם של עורכי מדדים נוספים בשוק ההון הישראלי, שכמקובל בעולם, אינם מושפעים משיקולים הנובעים מכך שבמקביל לפעילותם כעורך מדד הם גם מפעילים בורסה".

נציין כי במכתב של הבורסה מהיום צויין בהקשר זה כי "הבורסה פועלת תמיד, בראש ובראשונה מתוך ראיה מקצועית וכללית של טובת השוק" ושהיא "נאמנה להחלטות המקצועיות שלה כעורך מדדים וכמי שאחראית על מסחר תקין והוגן".

חילופי דברים קשים בעימות על מדד הבנקים

למה מתכוון בן זאב? הצעד עליו הודיעה רשות ניירות ערך נעשה בניגוד לעמדת מנהלי קרנות הנאמנות ועמדת הבורסה. מבחינת הרשות הצעד נעשה בגלל שהמדד ריכוזי מדי ויש בו רק חמישה בנקים, כשלקם של שני הבנקים הגדולים הוא "בשיעור גבוה וחריג הן ביחס למקובל בעולם והן ביחס לכללים שהבורסה מחילה ביחס למדדים שאותם היא עורכת".

עם הפרסום הראשוני על כוונת הרשות נמסר מהבורסה בתגובה כי "החלטת רשות ניירות ערך, כפי שפורסמה, שרירותית, לא סבירה וחסרת היגיון כלכלי, ותפגע ללא ספק בציבור המשקיעים, במנהלי הקרנות ובשוק ההון בכללותו. זוהי פגיעה קשה נוספת בשוק קרנות הסל, בהמשך לרפורמה בענף שהשמידה ערך בהיקף רחב וכל זאת תוך כדי משבר הקורונה המחייב שמירה על יציבות ולא זעזוע מיותר בשוק. ההחלטה התקבלה רטרואקטיבית, אחרי למעלה מעשרים שנה שהמדד מחושב ומפורסם, והוא מהווה בנצ'מרק הכרחי לשוק ההון. ההחלטה אף עומדת בסתירה לעובדה שרשות ניירות ערך עצמה אישרה את כללי המדד, המעוגנים בהנחיות הבורסה".

בתגובה לאמירות החריפות הללו מסרה אז רשות ניירות ערך כי לתפיסתה היא "מתקנת עיוות היסטורי באמצעות מתווה מתון, מאוזן וישים, אשר שם לנגד עיניו את אינטרס המשקיעים בשוק ההון ולצד זאת, מעניק לתעשיית הקרנות פתרון אפקטיבי". בנוסף, הרשות תקפה את התנהלות וטענות הבורסה כשמסרה אז כי "בנסיבות העניין נראה ששיקולים עסקיים, הנובעים מפעילות הבורסה כעסק למטרות רווח, מעיבים על התנהלותה כעורך מדד ניירות ערך". עוד נמסר אז מטעם הרשות כי "כפי שהיה ידוע לבורסה ולמנהלי הקרנות, ההוראה הזמנית צפויה לפקוע מאחר ונקבעה לפרק זמן קצוב לאור הבעייתיות הגלומה בריכוזיות החריגה של מדד הבנקים".

עוד כתבות

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

14 המוסדות האמריקאיים שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד גוגל

הדאקס עולה בכ-0.4% ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"