גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דילמת גיימסטופ: מה לעשות אם סוחרים יומיים "מתלבשים" על המניה שלך

גיימסטופ וחברות אחרות ראו את המניות שלהן טסות למעלה באופן זמני כשמוכרים שקיבלו השראה ברדיט גרמו לסחיטת שורט ● למנכ"לים, ניצול הנסיבות האלה לא פשוט כפי שהוא אולי יכול להיראות

קהילת Wallstreetbets ברדיט / צילום: Shutterstock, Marcus Krauss
קהילת Wallstreetbets ברדיט / צילום: Shutterstock, Marcus Krauss

סוחרים יומיים גרמו למחיר המניה שלך לזנק, ולא נראה שיש לכך הצדקה ממשית. מה השלב הבא?

מה שתואר לעיל לרוב לא נמצא ברשימה הארוכה של דברים שמנכ"לים צריכים לחשוש לגביהם, בייחוד לא בחברה הנאבקת להמציא את עצמה מחדש. מחיר המניה לרוב נתפש כמשקף בזמן אמת את האמון במה שאתה עושה - חוץ מאשר במצבים ששווי החברה שלך היה 250 מיליון לפני שנה והיום היא שווה יותר מ-25 מיליארד, הרבה הודות לאנשים הכותבים פוסטים באינטרנט.

מניות הרשת הקמעונאית הנאבקת גיימסטופ נסחרו לאחרונה במחיר שהגיע עד 483 למניה, לאחר שסגרו קצת מתחת ל-19 דולר בסוף שנה שעברה וסביב 4 דולר לפני תחילת המגפה. כל זה קרה בלי שינוי ממשי כלשהו בתחזיות של החברה לגבי העתיד או שינוי במודל העסקי. הצניחה הייתה חופשית כמו הנסיקה: המניה סגרה על פחות מ-54 דולר ביום חמישי. מסחר הפכפך לא פחות קרה גם במניות של כמה חברות אחרות המתמודדות עם אתגרים גדולים, כמו רשת בתי הקולנוע AMC, והחברות Express ו-Bed Bath and Beyond.

בעוד הציבור הרחב פוער עיניים על התנהגות המניות, מנהלי החברות שעליהן זה משפיע צריכים לחשוב על תוכנית. הם הולכים להתמודד עם החלטות קשות לגבי השימוש במחיר המניה המנופח לגיוס הון לחברות שלהם או אפילו התעשרות על ידי מכירות אופציות על מניות שפתאום שוות יותר כסף. להחלטות האלו, מפתות ככל שיהיו, יש השלכות אמיתיות.

ההחלטה האם לגייס כסף הרבה יותר מורכבת ממה שעשוי להיראות. האינסטינקט הראשון של מחזיקי מניות מנופחות הוא למכור אותן. זה נכון לגבי חברות כמו שזה נכון לגבי אנשים פרטיים. אחרי ככלות הכל, למחיר מניה גבוה עשויות להיות השלכות כלכליות אמיתיות אם אנשים רוצים לקנות את המניה.

אבל בסיס בעלי מניות המורכב מסוחרים יומיים הוא דבר הרבה פחות רצוי למנהלים מאשר משקיעים מוסדיים, שנוטים להיות שותפים לטווח ארוך והם פחות תזזיתיים בקבלת ההחלטות. יהיה קשה למצוא מנהל קרן ממולח שהיה חושב לרכוש מניות של גיימסטופ בשבוע שעבר כהשקעה לטווח ארוך.

אפשרות שהרגולציה תהפוך לאגרסיבית יותר

יש גורמים אחרים ההופכים את זה למורכב. לדוגמה, מנהלים צריכים לחשוב על מחיר ההון, או איזה החזר משקיעים ירצו לראות עבור מימון נוסף. הם לומדים ביום הראשון בביה"ס לעסקים שלרוב עולה יותר למכור מניה בחברה מאשר לקחת הלוואה - אבל בשבוע המוזר האחרון זה לא היה המצב במשך כמה ימים רצופים. עם זאת, לא סביר להניח שבעלי המניות החדשים יהיו מרוצים מכמות הכסף שחסכת. משקיעים נוטים לתבוע כשמניה שזה עתה רכשו מתרסקת כמו אבן אל הרצפה, בלי קשר לכמה אותיות קטנות של תוכן משפטי יש בתשקיף.

מנהלים צריכים גם לקחת בחשבון את האפשרות שהרגולציה אחרי הכאוס של ינואר תהפוך לאגרסיבית יותר. המועצה לניירות ערך מתכוונת לבצע שימועים בנושא הפעילות מהעת האחרונה ב-18 בפברואר. יושבת ראש ה-SEC בפועל אליסון הרן לי אמרה בראיון רדיו השבוע שהרשות בודקת אם המנפיקים שבחרו לגייס כסף בסביבה הנוכחית מגלים באופן מלא את כל הסיכונים סביב המניה שלהם. היא הוסיפה שהרשות תבדוק אם אנשים בתוך התאגידים הגדולים סחרו ביניהם באחזקות של מניות שהושפעו מהתנודות של העת האחרונה.

אפילו קפיצה קטנה במחיר המניה עשויה לגרום לאופציות המניות של מנכ"ל לזנק לתחום הסטרטוספרה לפרקי זמן קצרים, וזה נותן לסוחרים מבפנים אפשרות למכור כשהם בשיא. זו החלטה שעשויה להיות לא פופולרית בקרב המשקיעים, ויכולה גם לגרור משבר ביחסי הציבור של החברה.

העתיד: הנפקות ATM

בעוד הפרק הזה של טירוף השוק תפס את כולנו לא מוכנים, מנהלים יעשו בשכל אם יתחילו כבר עכשיו לתכנן מה יעשו כשפרק ההמשך יגיע. הם עשויים לפנות לשיטות מימון לא שגרתיות כמו מניות שניתן להמיר, המאפשרות ללווים לשלם חובות במניות במקום במזומן במידה והמניות נסחרות במחיר שמספק את המלווה.

או שהם יכולים לפנות למה שנקרא הצעה תוך כדי מסחר בבורסה, או ATM, המאפשר לחברות למכור מניות חדשות ישירות לשוק במחירים המקובלים. זה שונה מהנפקה רגילה, בה בנק השקעות מוכר מניות למשקיעים מוסדיים במכה אחת ובמחיר קבוע.

באופן מסורתי, הנפקות ATM כאלה היו לחם חוקן של חברות ביוטכנולוגיה ישנוניות, אבל כעת הדברים משתנים. חברות אמריקאיות גייסו כמעט 90 מיליארד דולר בשנת 2020 דרך הנפקות ATM, כך על פי נתונים מחברת Dealogic. בתוך זה נכללים 10 מיליארד דולר שגייסה חביבת הבורסה טסלה (Tesla).

AMC מציעה דוגמה אופטימלית ליתרונות האלה: החברה הודיעה בשבוע שעבר שתשלם חוב של 600 מיליון דולר במניות ניתנות להמרה, ושגייסה 300 מיליון דולר דרך מכירת מניות תוך כדי מסחר. בסך הכל, המסחר הפרוע שחרר לחברה כמעט מיליארד דולר במזומן - כסף שהיא זקוקה לו מאוד על מנת לממן רשת תיאטראות הנלחמת בהשפעות נגיף הקורונה.

גיימסטופ עוד לא פספסה את הרכבת לגמרי. גם המחיר של היום הרבה יותר גבוה ממה שרוב האנליסטים חשבו שאפשרי. מניותיה החליפו ידיים תמורת 5 דולר או פחות במשך רוב שנת 2020. בשבועות הקרובים, אחרי שהתנודתיות תירגע, עשויה להיות לחברה הזדמנות לגייס כסף במחיר טוב.

לגבי שאר היקום הנסחר, הנסיבות המשוגעות הללו אולי מסמנות את הרגע בו צריך לחשוב על תובנות חדשות. מנכ"לים של חברות ציבוריות אוהבים לומר - אולי הם משקרים - שהם לא שמים לב לתנודות היומיות במחיר המניה שלהם. בהתחשב בשווקים שרדיט הטריפה ב-2021, אף אחד לא יאשים אותם אם יפסיקו לחזור על המנטרה הזו בקרוב.

עוד כתבות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; המניה הקטנה בבורסה שמזנקת בכמעט 30%

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.2%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.5% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום