גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיפה: דורנר מינתה נאמנים להקדש בכוונה לקבל ממנו תרומה למכון שהקימה

גלובס חשף בעבר כי נשיאת מועצת העיתונות הקימה מכון תקשורת מתחרה והציעה להעביר אליו בעתיד את הפירות של הקדש בשווי 10 מליון שקל, שאת נאמניו מינתה לצורך חלוקה של פירות ההקדש, בסך של כ-250 אלף שקל לשנה, ולא דיווחה על כך למועצת העיתונות ● מסמכים משפטיים מגלים סיפור מטריד לגבי הסתרת הפרטים ● דורנר: דוחה מכל וכל את הטענות

השופטת בדימוס דליה דורנר / צילום: תמר מצפי
השופטת בדימוס דליה דורנר / צילום: תמר מצפי

באמצע דצמבר 2020, בתחילתה של אסיפה רוויות אמוציות של מועצת העיתונות, שבה אמורות היו להתקבל הכרעות לגבי האופן שבו תתנהל המועצה בעתיד, ביקשה נשיאת המועצה, השופטת בדימוס דליה דורנר את רשות הדיבור, והודיעה כי בכוונתה להקים מכון לתקשורת שתפקידיו יהיו "לטפל בחינוך של ילדים, ולהיכנס לבתי ספר כדי לעודד אוריינות עיתונאית". הגילוי הנאות שביצעה, נעשה כמעט בעל-כורחה, לאחר שגורמים במועצה, שחלקם כבר היו בסוד הדברים, הבהירו כי לה כי אם לא תחשוף זאת בעצמה, הם יעשו זאת הם עבורה. הודעתה של דורנר עוררה סערה בקרב חברי מועצה שחלקם סברו כי בין המכון החדש לבין מועצת העיתונות ישנו ניגוד אינטרסים מובנה. אך דורנר דחתה את הטענות והבהירה כי המטרות של שני הגופים שונות, המכון החדש בשלבים ראשונים וכלל לא ידוע עדיין מהיכן יגיע המימון הכספי.

פרסים לעיתונאים ולא למכון

יום לאחר הישיבה כבר חשפנו בגלובס כי דורנר לא דייקה בדבריה: המכון כבר היה באותה עת בשלבי הקמה מתקדמים, הכסף שצפוי לממן אותו כבר היה ידוע - מכספי הקדש של כ-10 מיליון שקל, ודורנר כבר אפילו הודיעה למי שהיה בסוד הדברים על בחירתו של מועמד שצפוי להתמנות למנכ"ל: העיתונאי גולן יוכפז. אלא שאפילו אז, כשכבר נראה היה שדורנר הרחיקה לכת עוד לא היה ברור עד כמה, ועל חשבון מי.

ממסמכים שנחשפו במסגרת תביעה שמנהלים עו"ד מורן סבוראי, שמייצגת את ארגון העיתונאים ועו"ד אלעד מן, שמייצג את חברי המועצה יובל יועז, אלירן חיאט ויאסר עוקבי, בה מתבקש בית המשפט לבטל את החלטות אותה ישיבה, מתגלות עובדות שמעצימות מאוד את סימני השאלה בנוגע לתקינות התנהלותה של דורנר. דורנר, כך ברור כעת, ידעה על כספי ההקדש עוד בשלהי 2018, העבירה אותם לניהולם של גורמים מאנשי שלומה (שהחלטותיהם אפשרו בין היתר את הקמת המכון החדש) - וכל זאת בעת שאת עצם היכולת להשפיע על גורל הכסף היא מקבלת בגלל כובעה כנשיאת מועצת העיתונות.

מהמסמכים עולה בבירור שכספי ההקדש לא הועברו לסמכותה של דורנר באופן אישי אלא "לנשיא מועצת העיתונות". כפי שחשפנו בגלובס, הכסף להקדש הגיע מ-10 מיליון שקל שהתקבלו תמורת מכירת דירה בברלין של בני משפחת קלצל. בצוואה שהותירו נקבע כי הכסף אמור לשמש למטרה אחת: חלוקת שני פרסים שנתיים לעיתונאי ישראלי שכתב מאמר עבור כלי תקשורת מקומי. אחד פוליטי, ואחד לא פוליטי. בצוואה אין זכר לרעיונות כמו הקמת מכון או עמותה.

כדי להחליט איך ולמי יחולק הכסף בקשו בני הזוג למנות שתי נאמנות (שמן שמור במערכת). אולם השניים הביאו בחשבון כי קיימת אפשרות שאחת מהן או שתיהן לא תרצנה לקחת על עצמן את התפקיד, ולכן נכתב כי אם מי מהן לא תוכל או לא תהיה מעוניינת לשמש כנאמן, היא תוחלף בנאמן אחר שימונה על-ידי נשיא מועצת העיתונות בישראל. מהאופן שבו מנוסחת הצוואה לא ניתן להתבלבל ולחשוב שדורנר מקבלת את התפקיד באופן אישי מתוקף תפקידה כנשיאת מועצת העיתונות - שמה לא רק שלא מוזכר בצוואה, גם התפקיד לא מוגדר באופן שניתן לחשוב בו שהכותב התייחס אליה באופן אישי אפילו בעקיפין, כי ההתייחסות לנושא התפקיד הוא בלשון זכר ולא בלשון נקבה. כלומר, מי שכתב את הצוואה קישר בין התפקיד של כל אדם שעומד בראש מועצת העיתונות, לכסף ולפרסים.

עד כמה אחורה הולכת המעורבות של דורנר בהקדש, אפשר ללמוד מהפרטים הבאים: במרץ 2019, הרבה לפני הישיבה הסוערת במועצת העיתונות, הודיע משרד עורכי הדין המופקד על העיזבון לבית המשפט, כי הנאמנות אשר מונו על-פי הצוואה ביקשו שלא לשמש כנאמנות, ולכן מונו על-ידי נשיאת מועצת העיתונות השופטת בדימוס דליה דורנר נאמנים אחרים.

באפריל 2019 מאשרת דורנר בתצהיר משלה, כי מינתה שני נאמנים לקרן ע"ש חצקל צבי קלצל: מרדכי רוזנבלום וליאב מנחם. רוזנבלום הוא כידוע מנכ"ל מועצת העיתונות, יד-ימינה ועושה דברה של דורנר, וליאב מנחם הוא עורך הדין של העיזבון. כידוע, בסופו של דבר הכסף לא מגיע למועצת העיתונות כדי שפרסים לעיתונאים יחולקו באמצעותה אלא דווקא למכון החדש שמקימה בסודיות דורנר. נזכיר, כי דורנר שהקדנציה הנוכחית שלה היא החמישית בתפקיד הנשיאה, כבר נתקלת באותה תקופה באופוזיציה חזקה שמבקשת "לנער" את הארגון, לאמץ אסטרטגיה עדכנית, ולגייס לצורך זה מנכ"ל בתשלום. דורנר מצידה מפקידה בסופו של דבר את גיבוש התוכניות לשינוי בידי ועדה, אך ברור שהשליטה המוחלטת שהייתה לה בעבר הולכת ומתערערת.

עיגון כוח ושליטה

כאמור, במשך כשנתיים מקפידים דורנר ואנשיה שלא לספר דבר על ההקדש ומטרותיו, אך פועלים להקמת עמותה שתפעיל את המכון. דורנר מבקשת לעצמה כוח רב שיעוגן בתוך מבנה העמותה עצמו: המסמכים מלמדים כי העמותה נרשמה ברשם העמותות רק לקראת סוף ינואר 2021 לאחר שני ניסיונות הרשמה שלא צלחו בגלל התקנון שהציגה. הבעיות שנמצאו בתקנון היו בין היתר אותן עמדות כוח ושליטה - למשל הניסיון שדורנר תהיה היחידה שממנה את חברי הוועד המנהל. ניסיונות אלו נבלמו על-ידי רשם העמותות שהבהיר שזה בלתי אפשרי.

הרעש התקשורתי שעורר גילוי הקמת המכון, והמהלכים האתיים והמשפטיים שהחלו חלק מחברי המועצה לנהל מול דורנר עשו את שלהם, וזמן קצר לאחר הישיבה המפורסמת הודיעה דורנר על פרישתה מהתפקיד. זמן קצר לאחר מכן פרש יד-ימינה המכ"ל מוטי רוזנבלום. אבל לא מן הנמנע שידיה הארוכות של דורנר ימשיכו לבחוש גם לאחר פרישתה: השבוע הודיע שוקן - שפרט ל"ישראל היום", הוא נותר המו"ל היחיד מבין כלי התקשורת הגדולים שעדיין חבר במועצת העיתונות - על המועמדים החדשים שלו לעמוד בראש המועצה: השופט חנן מלצר, המכהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, שיפרוש מתפקידו כשופט באפריל השנה ונתן הסכמה עקרונית להציג את שמו כמועמד, ואת פרופ' מוחמד ותד לתפקיד סגן הנשיא. ותד נחשב תלמידה של השופטת בדימוס דורנר ומקורב אליה מאוד. בישיבה האחרונה שבה נדרשה דורנר לשאלות על תקינות התנהלותה, הגן עליה ותד בחירוף נפש, ולא בפעם הראשונה.

מדינה זילבר ועד חנן מלצר: גם למערכת המשפט יש דלת מסתובבת

השבוע הודיע עמוס שוקן לחברי מועצת העיתונות על נכונותו של השופט חנן מלצר להציג מועמדות לתפקיד נשיא מועצת העיתונות. מלצר הוא שופט עתיר זכויות, אולם עצם מועמדותו לתפקיד חדש, ואפילו הוא תפקיד בעמותה, בעודו שופט מכהן מעלה תהיות. האם אפשרי שדמות ציבורית מכינה לעצמה את התפקיד ליום שאחרי בעודה מכהנת בתפקידה הנוכחי? מה יקרה אם בתקופה הזאת יידרש כבוד השופט לדון בנושא הקשור לעיתונאים? לחופש העיתונות או לעיתון "הארץ"?

חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

נזכיר כי רק אתמול נודע כי עו"ד דינה זילבר, עד לאחרונה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תקבל תוכנית חדשה בגלי צה"ל, גוף שנדרשה לפסוק לחוות לגביו עמדה מקצועית בתפקידה הקודם. השופט מלצר והפרקליטה זילבר הם משפטנים מהשורה הראשונה, ויש להניח כי הם מגיעים לתפקידים החדשים הללו בידיים נקיות ומתוך רצון טוב. אבל כשם שקשה לקבל "נער אוצר" שמהיום למחר עובר לנהל חברה מסחרית גדולה עליה פיקח עד לפני רגע, או עיתונאי שהופך דובר או מנהל בגוף אותו סיקר, כך גם הכרזה על מועמדות של שופט או תוכנית למשפטנית ללא תקופת צינון מעוררים תחושת אי נוחות. כי צדק צריך להיראות ולא רק להיעשות - וזה נכון שבעתיים כשמדובר באנשים שיוצאים ממערכות שהניקיון והאתיקה הם הבסיס לאמון שהציבור רוכש להם. זה נכון לעיתונאים ונכון למשפטנים.

מהשופט חנן מלצר נמסר בתגובה: "אכן היתה פנייה של השופטת בדימוס דורנר בנושא אל המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר. המשנה הבהיר כי לא יעמוד לבחירה לפני מועד פרישתו הצפוי ב-12.4.21. לאחר תאריך זה, אם ייבחר, לא ייכנס המשנה לתפקיד לפני שיחלפו שלושת חודשי הכתיבה שלאחר פרישתו.

"בפני המשנה לא תלויים ועומדים תיקים הנוגעים לעיתונות והוא אינו צפוי לקבל תיקים נוספים עד מועד פרישתו, כמקובל לגבי שופטים הנמצאים לפני פרישה".

מהשופטת בדימוס דורנר נמסר בתגובה: "השופטת דורנר דוחה מכל וכל את הטענות על העדר שקיפות ופעולה בניגוד עניינים. דורנר קיבלה פנייה ממנהל העיזבון למנות נאמנים להקדש, וכך אכן עשתה. ההקדש הוא חלק מעיזבונה של בתו של יחזקאל צבי קלצל ז"ל, שלפי צוואתה יש להקדיש את פירותיו (הריבית על הקרן) לזכר אביה על-ידי הענקת פרסים. מועצת העיתונות, לנוכח הרכבה ואופיה הייחודיים, אינה יכולה להקדיש את פעילותה לזכרו של אדם מסוים בשל תרומה. ממילא פירות ההקדש אינם רלבנטיים למועצה. הנאמנים שמחו להצעתה של דורנר להקמת מכון על שמו של קלצל שבין היתר יוכל לממש את מטרות ההקדש. עם זאת, נאמני ההקדש, שאחד מהם יוחלף בקרוב, טרם קיבלו החלטות בדבר הייעוד של פירות הקרן, שעדיין אינם זמינים וההערכה היא כי ניתן יהיה להקצותם בעוד כשנתיים. מדובר בפירות בלבד (הריבית השנתית על סכום ההקדש), והנאמנים יוכלו להחליט מעת לעת על הקצאתם. יתר על כן, המטרה העיקרית של המכון - חינוך לאוריינות תקשורתית - חורגת ממטרות ההקדש. לכן, לפי שעה השופטת מממנת מכיסה את פעילות המכון, עד לגיוס תרומות. השופטת דורנר לא שמרה בסוד את התוכניות להקמת המכון, שנועד להשלים את פעילות המועצה, ושיתפה בהן חברים רבים".

גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חיברה את הקוד האתי של גלובס. עיתון הארץ וגלובס הם מתחרים. אלונה בר און מו"ל גלובס, הודיעה לאחרונה על פרישה ממועצת העיתונות בעקבות "התנהלות לא תקינה ולא סבירה" ואי־נכונות לקיים דיון ענייני בנושא הבעיות הבוערות של המקצוע, ובמיוחד בנושא האמון בעיתונות.

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון