גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשהתנודתיות בשווקים עולה - ולא חשוב באיזה כיוון - יש לנו טראפיק אדיר"

המסחר הדרמטי בשווקים עשה טוב לפלטפורמת המסחר בחוזי הפרשים פלוס500, שהגיעה לשווי של 2 מיליארד דולר • המנכ"ל הטרי דודי צרויה מספר על השנה שהייתה, על התוכניות, ומסביר למה הסכמי חסות בכדורגל משתלמים ● חברת הימורים? "לא. הלקוח שלנו סוחר בכלים דומים לאלה שמציע הבנק"

דודי צרויה, מנכ"ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס
דודי צרויה, מנכ"ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שנת 2020 הייתה מהשנים הסוערות והדרמטיות מאז ומעולם בבורסות ברחבי העולם, נוכח משבר הקורונה שהוביל לרמות תנודתיות גבוהות ביותר בזירות המסחר. תנודתיות זו באה לידי ביטוי בקריסה רוחבית בשיעור של עשרות אחוזים שנרשמה בבורסות תוך שבועות ספורים בחלקה הראשון של השנה שעברה, ובזינוקים אדירים שהובילו חלק גדול מהמדדים המובילים לרמות שיא, או סמוך להן, חודשים לא רבים לאחר מכן.

אחת מהשחקניות הנהנות מאותם שינויים חדים ותנודתיות מוגברת היא חברת Plus500 הישראלית, שמציעה פלטפורמה למסחר מקוון בחוזי הפרשים (CFD) על שערים של ני"ע שונים. הפירות שקטפה פלוס500 מהתגברות התנודתיות בשווקים משתקפים היטב בדוחותיה הכספיים שפורסמו באחרונה (הרחבה בנפרד), שבמסגרתם הציגה זינוק של קרוב ל-150% בהכנסותיה, שהגיעו ל-872 מיליון דולר, ורווח מרשים של כ-500 מיליון דולר - תוך זינוק במספר המשתמשים הפעילים שלה.

צמיחתה של פלוס500 מתבטאת גם בשווי מנייתה, הנסחרת ברשימה הראשית בבורסת לונדון, שנסק בשנה האחרונה ב-45% ומשקף לחברה שווי נוכחי של כ-2 מיליארד דולר - פי 10 בערך מהשווי בו הונפקה לראשונה בשנת 2013.

"פלוס500 היא החברה הישראלית היחידה שמשלמת את המסים שלה בישראל, ושנכללת במדד פוטסי 250", אומר דודי צרויה, המנכ"ל הטרי של החברה. בראיון לגלובס הוא מספר כי "נכנסתי לתפקיד בתקופה מאוד מאתגרת, עם עניין רב סביב שוקי ההון בעולם, תנודתיות גבוהה במסחר והמוני לקוחות שחיפשו פלטפורמות מסחר בשווקים בכלל, ובחוזי הפרשים בפרט. כשיש הרבה עניין חדשותי סביב שוקי ההון, והתנודתיות עולה, לא חשוב באיזה כיוון המסחר נע - חיובי או שלילי, אנחנו מקבלים טראפיק אדיר".

"לכן", הוא ממשיך, "במהלך משבר הקורונה נדרשנו לגייס הרבה עובדים, ולהגדיל את השרתים ואת המערכות שלנו, כדי להתמודד עם העלייה בפעילות. כך, בזמן שמתחרים שלנו בעולם חוו תקלות על ימין ועל שמאל, אצלנו הכול עבד בצורה שוטפת, ונהנינו מכמות שיא של לקוחות לעומת ספקים אחרים של חוזי הפרשים אחרים בעולם, עם כמות המשתמשים החדשים הכי גדולה בעולם".

יש קשר בין הפעילות הגואה אצלכם ובין הפופולריות העולה בשימוש באפליקציות מסחר דוגמת רובין הוד?
"אין לנו קשר לרובין הוד ולדומותיה. אנחנו פועלים בעולמות שונים ומקבילים. רובין הוד פועלת בארה"ב ומציעה מסחר בנכס הבסיס האמיתי - מניות, ואנחנו מציעים מסחר בחוזי הפרשים ופועלים מחוץ לארה"ב (שבה הרגולטור אוסר להציע את מוצר החברה, א' ל', ש' ש')".

אבל, מוסיף צרויה, העובד בחברה משנת 2010, כשהפעילות עוד הייתה בחיתוליה, "הטרנד הוא דומה. אנחנו גדלנו משמעותית כמו שרובין הוד גדלו בשנים האחרונות, סביב העניין הזה של רצון דור המילינאלס לסחור, ולא רק במניות, אלא גם בחוזי הפרשים, מטבעות קריפטו ועוד. אנחנו מכוונים בעיקר ללקוחות ריטייל - פונים לסוחר הפשוט מהרחוב, ולא ללקוחות מוסדיים".

בעניין זה צרויה מדגיש, כי "פלוס500 היא חברה טכנולוגית שמפתחת את מערכות המסחר ומספקת אותן למגוון החברות הבנות שלנו הפועלות בשווקים השונים, לשימושן. כיום החברה פעילה ב-50 שווקים ברחבי העולם באמצעות חברות בנות המחזיקות במגוון רישיונות למסחר, כל אחת בהתאם לשוק שבו היא פועלת".

"כל לקוח סוחר מול החברה הבת הרלוונטית"

הפלטפורמה המקוונת של פלוס500 מציעה מסחר בחוזי הפרשים (CFD) על מניות, סחורות, מט"ח, מטבעות דיגיטליים ועוד, וזאת באמצעות רכישת חוזה ממונף על ערך הבסיס, המבטיח את שיעור העלייה/הירידה בשער הנייר (לונג או שורט). מרביתם של לקוחות החברה הם גברים בני 45-25, שחלקם יסגרו את הפוזיציה שפתחו עוד באותו היום.

ממה נובע עיקר רווחי החברה?
"כל אחד מהלקוחות שלנו סוחר מול החברה הבת הרלוונטית של פלוס500, והחברה מרוויחה מההפרש בין מחיר הקנייה ומחיר המכירה של נייר הערך. אנחנו עובדים על פי חוק המספרים הגדולים, שלפיו הפעילות של כל הלקוחות מכסים אחד את האחר, ובסופו של דבר, במהלך עשור של פעילות, המודל שלנו תמיד התייצב על כך שהרווחים הגיעו מהמרווחים בין מחיר הקנייה והמכירה בפעולות של הלקוחות. לחברה יש גם הכנסות מעמלות תעריף החזקת החוזים. שני אלה מרכיבים את ההכנסות שלנו".

בורסה עולה או יורדת - אתם תמיד מרוויחים?
"פחות מעניין אותנו אם השוק עולה או יורד, אלא נפח המסחר, שלרוב מושפע מהתנודתיות. גם בשווקים עולים וגם בשווקים יורדים, אנחנו נשארים עם ההפרש בין מחיר הקנייה ומחיר המכירה".

עוד מוסיף צרויה, כי "אנחנו נותנים לסוחרים את המינוף, והוא מוגדר לפי הרגולציה ובהתאם למוצר הנסחר, ואנחנו מרוויחים את הערך הממונף של המרווחים. בשנת 2020 הלקוחות שלנו פתחו 80 מיליון פוזיציות במערכת שלנו, שבהן הרווחנו את ההפרש בין מחיר הקנייה והמכירה".

מה ההשקעה הממוצעת של לקוח הפועל באמצעותכם?
"בשווקים המערביים שלנו, ובהם ישראל, הלקוחות עשירים יותר, והם סוחרים עם יותר כסף, לעומת הלקוחות במזרח אירופה ובדרום אמריקה. לקוח ממוצע משאיר אצלנו אלפי דולרים במשך חייו כלקוח - משך שמאוד משתנה, מלקוחות שסוחרים אצלנו כבר שנים רבות ומתחילת הדרך שלנו, ועד לקוחות עם משך זמן קצר יותר".

"אנחנו קיימים משנת 2009, וכל כמה שנים הקמנו עוד חברה בת והתחלנו לפעול בשווקים נוספים, לכן בסיס הלקוחות שלנו גדל ואנחנו בצמיחה. רק בשנה האחרונה גייסנו קרוב ל-300 אלף לקוחות, חלקם כלקוח דמו - שאותו אנחנו מאפשרים לכל אחד שנרשם, וחלקם הופכים להיות לקוחות אמיתיים".

כישלון ניסיון ההשתלטות של טדי שגיא

פלוס500 הוקמה על-ידי שישה יזמי אינטרנט ישראלים - גל הבר, אלעד בן יצחק, אלון גונן, עומר אלעזרי, שמעון סופר ושלומי ויצמן. כשנתיים לאחר ההנפקה נקלעה החברה לסחרור, שגרם לצניחה של כ-50% במחיר המניה ולניסיון השתלטות של המיליארדר טדי שגיא.

זאת, עקב בדיקה מחודשת של הרגולטור הבריטי של חלק ממסמכי האימות והזיהוי של לקוחות החברה בבריטניה - שוק הפעילות המרכזי שלה - בשל חשש לעבירות הלבנת הון. כתוצאה מכך, חלק מהחשבונות הוקפאו, והחברה עצרה צירופים של לקוחות חדשים.

כחלק מניסיון ההשתלטות רכשה חברת פלייטק של שגיא 10% ממניות פלוס500, ולאחר מכן הגישה הצעה לרכישת החברה לפי שווי של 460 מיליון ליש"ט (כ-700 מיליון דולר באותה עת). כעבור מספר חודשים העסקה נפלה, ופלוס500 חזרה במהירות לפסים של צמיחה בפעילותה ולנסיקה במחיר המניה.

בסופו של דבר, כולם הרוויחו: מייסדי החברה מימשו בשנים הבאות את רוב החזקותיהם בחברה וצברו מאות מיליוני דולרים במכירת מניות ובדיבידנדים. פלייטק של שגיא מכרה ב-2018 את ההחזקות שרכשה כחלק מניסיון ההשתלטות תמורת 235 מיליון דולר וברווח עצום.

צרויה מציין כי מייסדי פלוס500 נותרו כיום עם החזקה של אחוזים בודדים, חלקם מייעצים לנו, אבל אין להם חלק פעיל בחברה. יש המון כבוד למה שהם בנו, אבל היום פלוס500 מוחזקת על-ידי הציבור, ללא בעל שליטה ועם תמהיל בעלי מניות מגוון, ובהם גופים גדולים דוגמת בלקרוק, ואנגארד ועוד".

"מקבלים רק לקוחות עם ניסיון במסחר"

למה לקוחות מחליטים לפעול דווקא באמצעות הכלים שאתם מציעים?
"מסחר בחוזה הפרשים הוא כלי מאוד נפוץ בעולם, הוא נגיש מאוד ופשוט, וקל לתפעול ללקוח כל עוד הוא עומד בדרישות הרגולטוריות ויכול להירשם ולהתחיל לסחור. אחד היתרונות המרכזיים אצלנו הוא שהמסחר ממונף. אנחנו לא לוקחים עמלות כמו הבנק, אלא גובים רק על המרווח בין הפעולות שהלקוחות מבצעים. לקוח אצלנו יכול לסחור בחוזים בהתאם לדרישות שהוגדרו על-ידי הרגולטור, ובהתאם לביטחונות שיש לו".

עוד מציין צרויה, כי "אנחנו מציעים את הפלטפורמה שלנו בכל שוק עם השפה, המטבע והרגולציה הרלוונטית, וזה מסייע לנו להגדיל את התנועה".

מסחר בחוזים והפרשים הוא סוג של הימור?
"לא. סוחרים אצלנו במניות, אבל הכלי הוא חוזה הפרשים. זה תחום תחת רגולציה מאוד יציבה ומוצר מאוד ידוע. המשקיע סוחר באותם כלים שלפיהם מבצעים מסחר בבנק ואצל הברוקרים, רק צורת המסחר היא באמצעות חוזה הפרשים, ולא באמצעות החזקת חוזה הבסיס עצמו כמו במניות. בהתחלה מסחר מסוג זה שימש ככלי גידור לחברות, ועם השנים הוא התפתח עד שהפך למאוד נפוץ, והוא קיים כבר גם על מטבעות קריפטו".

מי המשקיעים שמגיעים לסחור אצלכם?
"כמו אצל כל ברוקר, גם אצלנו יש תמהיל נרחב של משקיעים. אבל לפי כללי הרגולציה, אנחנו יכולים לקבל רק לקוחות עם ניסיון במסחר, וכשנרשמים למסחר בפלטפורמה שלנו נדרשים למלא שאלון. בניגוד לבנק, שם כל אחד שיש לו חשבון יכול לסחור, אנחנו נדרשים לוודא שללקוחות שלנו יש ניסיון".

מה המוצרים הפופולריים שלכם?
"אנחנו מציעים קרוב ל-2,000 כלים שאפשר לסחור איתם, ואין אצלנו טרנד מסוים כלשהו. זה מאוד משתנה בהתאם למה שמככב בחדשות. במהלך משבר הקורונה היה באזז גדול סביב הנפט, שירד לערך שלילי, ובאותה תקופה לרוב הלקוחות שלנו הייתה פוזיציה על מחיר הנפט. עם הבאזז האחרון שהיה סביב שוק המניות, כמו שהיה סביב מניית גיימסטופ, ראינו עלייה בכיוון הזה, ובחודש האחרון ראינו קצת יותר תנועה בכסף ובזהב, וגם המסחר בביטקוין מאוד פופולרי באחרונה".

לדברי צרויה, "כחלק מהתוכנית האסטרטגית שגיבשנו, פיתחנו בחודשים האחרונים פלטפורמה נוספת למסחר במניות, של ברוקראז' רגיל ומסחר בנכס הבסיס, בדיוק כמו רובין הוד, ואנחנו מתכננים להשיק אותו בחודשים הקרובים, כך שנציע אפשרות גם לסחור במניות".

אתה מסכים שמה שקורה בשווקים כעת משקף מצב של בועה?
"יש הבנה שהשוק נמצא באיזו שהיא בועה. אחרי הירידות בשווקים עם פרוץ הקורונה, הם עלו בצורה לא פרופורציונלית, וחלקם נמצאים במקום גבוה יותר משהיו לפני כן, למרות שבפועל אנחנו עדיין באמצע מגפה עולמית. אף אחד לא יודע לאן זה יילך, אבל בימים האחרונים רואים ירידות חדות בשווקים ובנגזרים מסוימים. זו תקופה מאוד מאתגרת ומעניינת, והתנודתיות מאוד טובה לנו, כי היא מובילה לעניין חדשותי רב, עם התעניינות גוברת בנעשה בשווקים, והחשיפה הזו מביאה לנו לקוחות".

חשיפה דרך מגרשי הכדורגל

פלוס500 אמנם מרכזת את מאמצי השיווק שלה ברחבי הרשת והאינטרנט, אולם לא מעט משקיעים נחשפו אליה לראשונה דווקא במגרשי הכדורגל.

לפני כמה שנים הפכה החברה לנותנת החסות הראשית של קבוצת הכדורגל הספרדית אתלטיקו מדריד, ומאז התרחבה בתחום, עם הענקת חסות ראשית גם לקבוצות הכדורגל אטאלנטה באיטליה, יאנג בויז בשוויץ, לגיה ורשה בפולין ואחת מקבוצות הצמרת בליגת הראגבי באוסטרליה.

בעניין זה מספר צרויה, כי "אנחנו משתמשים בהרבה בינה מלאכותית (AI) וביג דאטה, ולכך מוקצה הרוב המוחלט של תקציבי השיווק שלנו. 90% מהתקציבים שלנו מוקצים לשיווק אונליין. אבל אחוז קטן מוקצה לחסויות, כחלק מחיזוק המותג שלנו. אנחנו לא בונים על לקוחות שיצפו במשחק כדורגל, ובעקבות כך יירשמו אצלנו ויפקידו כסף, אלא זה מהלך המשלים את מאמצי השיווק שלנו. זה חלק שולי ואנחנו לא מתמקדים בו. עם זאת, כדורגל זה ספורט מאוד פופולרי, והסכם החסות עם אתלטיקו מדריד סייע לנו להגדיל את החשיפה ברמה בינלאומית, ויש גם יוקרה בהענקת חסות ראשית לקבוצה מובילה".

פלוס500

מספקת פלטפורמה למסחר בחוזי הפרשים (CFD) על שערים של ני"ע שונים ● מנוהלת בידי דודי צרויה ● פועלת באמצעות חברות בנות ב-50 מדינות ● עם בעלי מניותיה נמנות הקרנות בלקרוק ו-ואנגארד ● מוצרי מסחר פופולריים שלה מאז ובמהלך משבר הקורונה: חוזים על נפט, מניות, ביטקוין, כסף, זהב

אכן שנה "משוגעת": ההכנסות והרווח צמחו בשיעורים תלת-ספרתיים

לאחרונה פרסמה פלוס500 את נתוניה הפיננסיים לשנת 2020 (תוצאות לא מבוקרות), המבטאים צמיחה בשיעור תלת-ספרתי בהכנסות וב-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות). בחברה מציינים כי 2020 הייתה שנה חסרת תקדים, ולכן בתחזית שלה ל-2021 בוחרים בחברה לציין כי ההכנסות הצפויות השנה יהיו גבוהות מאלה של 2019, שהייתה שנה יותר "מנורמלת" כהגדרת החברה.

לפי הודעת החברה, נרשם שימוש חסר תקדים בפלטפורמת המסחר שלה, מה שהוביל לתוצאות החזקות ב-2020. בחברה ציינו את מגפת הקורונה והשפעתה על השווקים; לדוגמה נכתב כי האי-ודאות והתנודתיות שנוצרו בשווקים הגלובליים הובילו למספר רב של הזדמנויות מסחר - מה שהוביל לגידול בשימוש בפלטפורמה שלה.

הכנסות פלוס500 ב-2020 הגיעו לכ-873 מיליון דולר, צמיחה של 146% לעומת 2019. דווקא הרבעון הרביעי היה חלש יותר מהרבעון המקביל ב-2019, והסתיים עם הכנסות של 91.9 מיליון דולר, ירידה של 4%. ה-EBITDA השנתי צמח ב-168% לרמה של כ-516 מיליון דולר, שיעור EBITDA של 59% מההכנסות לעומת 54% ב-2019.

גם רמה התפעולית השנה הייתה חזקה, כאשר מספר המשתמשים הפעילים בסוף 2020 היה גבוה ב-117% מהמספר ב-2019, והסתכם בכ-434 אלף. מספר המשתמשים החדשים היה כ-295 אלף, לעומת כ-91 אלף ב-2019. ההכנסה הממוצעת מלקוח אשתקד (ARPU) גדלה ב-13% ל-2,009 דולר, אם כי ברבעון האחרון של השנה ה-ARPU היה נמוך ב-56% מזה של הרבעון המקביל.

בשורה התחתונה נרשם ב-2020 רווח נקי של כ-500 מיליון דולר - יותר מפי שלושה לעומת הרווח ב-2019. התזרים מפעילות שוטפת הסתכם ב-529 מיליון דולר, לעומת 127 מיליון דולר ב-2019, ובסוף השנה היו לפלוס500 בקופה 594 מיליון דולר.

בחברה מציינים כי מאז הפיכתה לחברה ציבורית בשנת 2013, למעלה ממיליארד דולר שולמו לבעלי המניות של החברה, הן באמצעות חלוקת דיבידנד והן באמצעות רכישה עצמית של מניות החברה - כאשר ההחזר לבעלי המניות ב-2020 הסתכם בכ-278 מליון דולר.

שירי חביב ולדהורן

עוד כתבות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר