נגיף הקורונה / צילום: Shutterstock, creativeneko
בזמן שצוות של ארגון הבריאות העולמי מנסה לגלות את מקורות מגפת הקורונה, מדענים אחרים חושפים רמזים מטלטלים לכך שהנגיף האחראי למחלה התפתח באופן טבעי והפך למדבק לבני אדם.
לפחות ארבעה מחקרים מהעת האחרונה זיהו נגיפי קורונה הקרובים מאוד לזן של המגפה בעטלפים ובפנגולינים מדרום מזרח אסיה ומיפן, סימן לכך שהפתוגנים האלה היו נפוצים באופן יותר נרחב ממה שהיה ידוע קודם ולכך שלנגיף היו אפשרויות רבות להתפתח.
על פי מחקר חדש אחר, שינוי בחומצת אמינו בודדת ברכיב מפתח של הנגיף אפשר לו או לפחות עזר לו להפוך למדבק בקרב בני אדם. חומצות אמינו הן תרכובות אורגניות המרכיבות חלבונים.
פקידי בריאות הציבור אומרים שחיוני לזהות את מקור המגפה על מנת לנקוט צעדים למניעת התפרצות חוזרת, אם כי ייתכן וייקח שנים לעשות זאת. המחקרים האחרונים נוספים לעדויות על כך שהנגיף, המכונה SARS-CoV-2, כנראה נוצר בגופם של עטלפים ואז התפתח באופן טבעי והדביק בני אדם, אולי דרך בעל חיים נוסף.
המחקרים עזרו גם להסביר למה חברי צוות של ארגון הבריאות העולמי שהשלימו משימה באורך ארבעה שבועות בפברואר בווהאן - העיר הסינית שבה התגלו מקרי הקורונה הראשונים - אמרו שראוי לחפש את מקור המגפה גם במדינות אחרות חוץ מסין, בייחוד אלה הגובלות בה בדרום מזרח אסיה.
נגיף הקורונה שנמצא לאחרונה בעטלפים ברחבי אסיה חולק דמיון גנטי עם זן המגפה בחלק חשוב של חלבון הספייק, המבנה המופיע על פני השטח של הנגיף ועוזר לו להתחבר לתאים אנושיים, מה שרומז על כך שיכולתו להדביק בני אדם התפתחה באופן טבעי. כך לפי אחד מהמחקרים על עטלפים.
"אני משכנע שהנגיף הקדמוני הגיע מעטלפים"
"כל הנגיפים האלה מגיעים מהטבע", אמר רוברט גארי, וירולוג בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת טוליין ומחבר מרכזי של המחקר שפורסם בפברואר בפורום האינטרנט Virological.org.
השינויים בחומצות האמינו רומזים על התפתחות נגיפית טבעית, כך אמר ג'יימס ווגר־לוקארלי, וירולוג מאוניברסיטת וירג'יניה טק שהוביל את המחקר שגילה את השינוי בחומצות האמינו. המחקר פורסם בשרת המפרסם מחקרים לפני הדפסה, מה שמצביע על כך שלא עבר ביקורת עמיתים, והוא הוגש לפרסום באחד הירחונים.
הוא ועמיתיו ניתחו כמעט 183 אלף ריצופים גנטיים של זן הנגיף הנפוץ במגפה על מנת למחפש שינויים שעשויים לעזור לו בהדבקת בני אדם. הם זיהו מוטציה ששינתה חומצת אמינו אחת בחלבון הספייק והראו שהיא עוזרת לנגיף להדביק תאים אנושיים ולהשתכפל. חומצת האמינו הזו שונה בנגיף קורונה הפוגע בעטלפים ופנגולינים, יונקים בעלי קשקשים האוכלים נמלים, שהחוקרים בעבר העלו השערה שהם עשויים להיות בעלי תפקיד ביניים בהעברת הנגיף לבני האדם.
לא ברור אם המוטציה הייתה בנגיף כשהדביק אנשים לראשונה, או אם שינויים אחרים היו דרושים על מנת לאפשר העברה שלו בקרב בני אדם, אמר ד"ר ווגר־לוקארלי. "אבל אנו יודעים שחומצת האמינו המסוימת הזו חשובה להשתכפלות בתאים אנושיים", אמר.
כעת אמורים מדענים להתחיל בחיפוש אינטנסיבי אחר מקור זן הנגיף של המגפה, בכל מקום שבו עטלפי פרסה מקננים, כך אמר לינפה וואנג, פרופסור העוסק במחלות מדבקות חדשות בביה"ס לרפואה Duke-NUS בסינגפור ומחבר בכיר של אחד ממחקרי העטלף. העטלפים, הנושאים את נגיף הקורונה, נמצאים באזורים טרופיים וממוזגים של אסיה, המזרח התיכון, אפריקה ואירופה, אמר, והוסיף: "אני משכנע שהנגיף הקדמוני הגיע מעטלפים".
כמה בכירים ומדענים אמריקאיים אמרו שהאפשרות שהנגיף החל להתפשט כתוצאה מתקלה במעבדה לא יכולה להישלל. במכון הנגיפים של ווהאן ישנה מעבדה באבטחה גבוהה העוסקת במחקר על נגיף הקורונה בקרב עטלפים. במעבדה מכחישים שאחסנו את נגיף SARS-CoV-2 או עשו עליו ניסויים לפני שהחלה המגפה ואומרים שהקפידו שם על הנחיות בטיחות מחמירות ביותר. עובדי המעבדה נבדקו ואף אחד מהם לא נמצא חיובי לנגיף.
אבל כמה מדענים ובכירים אמריקאים היו רוצים שהמכון יפרסם את רישומי האבטחה שלו ונתונים גולמיים על כל המחקר שנעשה גם לגבי נגיפים שהתפתחו באופן טבעי וגם לגבי ניסויי "gain of function", בהם מדענים עושים מניפולציה גנטית בנגיפים על מנת לראות אם השינויים מגדילים את יכולתם להדביק אנשים או להתפשט. ממשל טראמפ טען בינואר, בלי להציג ראיות, שהמכון עשה מחקרים סודיים עבור צבא סין מאז 2017. בבייג'ינג אמרו שהטענה "אינה מבוססת על מדע או על העובדות".
חברי הצוות של ארגון הבריאות העולמי - קבוצה בינלאומית של ביולוגים, אפידמיולוגים ומומחים לבריאות בעלי חיים - אמרו שהם חושבים שתאונה במעבדה היא מקור מאוד לא סביר למגפה. אבל פטר בן אמברק, שהוביל את הצוות, אמר בשבוע שעבר שההנחה הזו לגבי המעבדה "בהחלט לא ירדה מהשולחן" והכיר בכך שלצוות לא היה את המידע הנחוץ על מנת לבצע הערכה מלאה. "לא עשינו שימוע לכל אחת מהמעבדות האלה, אז אין לנו באמת עובדות קשיחות או מידע מפורט לגבי העבודה שנעשתה", אמר במהלך סמינר שאורגן על ידי האוניברסיטה הלאומית של סינגפור.
ארגון הבריאות העולמי צפוי לפרסם דוח בימים הקרובים המסכם את ממצאי הצוות מהמשימה בווהאן. דוח מלא אינו צפוי אלא בעוד כמה שבועות.
מדענים סינים דיווחו זמן קצר אחרי תחילת המגפה שבמכון הווירולוגי של ווהאן היה נגיף שהגנום שלו תואם לזה של נגיף הקורונה ב־96.2%. אבל ההבדל בין שני הנגיפים היה גדול מכדי שהמדענים יצליחו להנדס בהצלחה את הנגיף האחראי למגפה, אמר ד"ר וואנג, מומחה לנגיפים הנישאים בגופם של עטלפים.
"זה יפוצץ לך את המחשבון", אמר לגבי ההבדל. "אם כל המדענים הטובים ביותר היו עובדים בשבילי לשארית חיי, לא הייתי מצליח ליצור את הנגיף", אמר.
כמו כן, לא כל כך בקלות ניתן להבין את המוטציה בנגיף שמצאו ד"ר ווגר־לוקארלי ועמיתיו. "אין ספרות, לפחות לא שפורסמה, המראה שזה המיקום בנגיף הקורונה שהוא החשוב ביותר להדבקת בני אדם", אמר.
ד"ר גארי מביה"ס לרפואה באוניברסיטת טוליין אמר שהוא מאמין שאם המדענים במכון בווהאן חקרו נגיף שהתפתח באופן טבעי שיכל להדביק בני אדם, או נגיף הקרוב יותר לזן של המגפה מהנגיף עליו דיווחו, היו מפרסמים זאת במגזין מדעי מוביל.
נגיפי הקורונה החדשים שנמצאו תומכים בטענה ש"הטבע פיתח את הנגיף הזה בלי להזדקק להתערבות אנושית", אמר סטנלי פרלמן, וירולוג מאוניברסיטת איווה שחקר נגיפי קורונה במשך ארבעה עשורים, אך לא היה מעורב במחקרים האחרונים. הוא אחד מהחברים במועצה שהקים מגזין Lancet על מנת להאיץ את מציאת הפתרון למגפה.
חיפוש ארוך אחר המקור
חיפוש אחר מקור המגפה הוא עבודת נמלים. לקח לצוות בינלאומי של חוקרים כמעט עשור להוכיח שעטלפים הם ככל הנראה המקור למגפת הסארס של 2002-2003, אשר גרמה לחולי בקרב כמעט 8,100 איש ב־30 מדינות והביאה למותם של 774 בני אדם.
הם דיווחו בשנת 2013 שמצאו אצל עטלפים זן של נגיף הקורונה שהיה דומה מאוד לזן שגורם לסארס, ויש לו היכולת להדביק תאים אנושיים.
במחקר הנוכחי, מכוונים המדענים למצוא נגיף אב - זן שהוא זהה לנגיף הקורונה ביותר מ־99% אבל לא מדבק כמוהו בקרב בני אדם. הם גם מחפשים נגיף קדמון ממנו נגיף האב התפתח.
כיום יש בידיהם כלים יותר חזקים מאלה שהיו להם כשחקרו את מקור הסארס. ביניהם נמצאת בדיקת דם היכולה להאיץ את החיפוש על ידי זיהוי מהיר של נוגדנים מנטרלים, הבולמים את הזיהום ונותרים בגוף זמן רב יותר מהחומר הגנטי של הנגיף, אמר ד"ר וואנג, שפיתח את הבדיקה עם הצוות שלו.
בעזרת הבדיקה, הוא וצוות חוקריו מצאו נוגדנים מנטרלים חזקים שבלמו את נגיף הקורונה SARS-CoV-2 בעטלפים ובפנגולין בתאילנד. המשמעות של זה היא שהחיות האלה נחשפו לגרסה של נגיף הקורונה הדומה לגרסה האחראית למגפה, אמר וואנג. הצוות גם מצא זן של נגיף הקורונה הדומה מאוד לזן של המגפה בעטלפים, במערה במזרח תאילנד. המחקר פורסם במגזין Nature Communications בפברואר.
מחקרים מוקדמים יותר מצאו נגיפים הקרובים לנגיף הקורונה החדש בדוגמיות שמורות של רוק וצואת עטלפים בקמבודיה וביפן.
פנגולינים נושאים את הנגיפים האלה אבל כנראה לא היו מעורבים במקור המגפה מפני שאף אחד מהנגיפים שבודדו מהם עד כה אינו קרוב מספיק ל־SARS-CoV-2 על מנת להיחשב לנגיף האב, כך אמר ד"ר גארי.
ג'רמי פייג' השתתף בהכנת הכתבה.