גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מזרחי טפחות: "פחות מ-2% מתיק המשכנתאות עדיין בדחיית החזרים"

הבנק השלישי בגודלו סיכם את שנת 2020 עם רווח נקי של 1.6 מיליארד שקל, כאשר בנטרול השפעות המיזוג עם בנק אגוד, הוא מציג ירידה של 16% ביחס לרווחי 2019 ● הסיבה העיקרית - השלכות משבר הקורונה והגידול בעקבותיהן בהוצאות בגין הפסדי אשראי

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

בנק מזרחי טפחות , שבניהולו של משה לארי, מסכם את שנת 2020 עם ירידה בצפויה ברווח בשל השפעות משבר הקורונה, תוך שהוא מציג גידול בחלקו בשוק הבנקאות, הודות לרכישת בנק אגוד, שאותה השלים אשתקד. עם זאת, מזרחי טפחות סיים את 2020 עם רבעון הרביעי שהיה הכי חזק בשנה החולפת במונחי רווח.

מזרחי טפחות רשם ב-2020 רווח של 1.61 מיליארד שקל, המהווה קיטון של כ-12.6% ביחס לרווח של 1.84 מיליארד שקל שרשם ב-2019. ואולם במהלך השנה החולפת, בעיצומו של הרבעון הרביעי, רכש הבנק את הבנק השישי בגודלו במערכת דאז - בנק אגוד. כך, בנטרול השפעות אגוד, שלא נכללו בדוחות מזרחי טפחות בדוחות ל-2019, עולה כי הרווח הנקי של הבנק קטן ב-2020 בכ-16.2% לכ-1.54 מיליארד שקל.

עוד נציין בהקשר זה כי התשואה על ההון של הבנק ב-2020 הייתה 9.5%, כאשר בנטרול השפעות בנק אגוד על התוצאות, הרי שמדובר בתשואה להון של 9.3%, וזאת לעומת תשואה על ההון של 11.9% ב-2019.

הסיבה המרכזית לירידה בתוצאות הבנק היא השפעות משבר הקורונה, שהובילו בין היתר לזינוק ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי. כך, ב-2020 רשם הבנק זינוק אדיר בהוצאות הללו, מ-364 מיליון שקל ב-2019 ל-1.05 מיליארד שקל ב-2020. הגידול האמור קרה בעיקר בשל החשש להרעה אדירה בתיק האשראי, ולהרעה שגם קרתה בפועל.

כמו כן, תוצאות הרבעון הרביעי מלמדות על ירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, לרמה של נורמה, כשהתיק של בנק אגוד נתפס במזרחי טפחות כטוב, וככזה שלא הצריך הגדלה את ההוצאות בגין הפסדי אשראי.

כך או כך, ברבעון הרביעי של 2020 רשם הבנק השלישי בגודלו במשק רווח נקי של 506 מיליון שקל, כאשר בנטרול השפעות אגוד על תוצאותיו, מדובר ברווח רבעוני של 439 מיליון שקל, בדומה לרווח הרבעוני שרשם ברבעון הרביעי ב-2019, אשר עמד אז על 440 מיליון שקל.

אגב, הרבעון הרביעי היה החזק ביותר של מזרחי טפחות בשנה החולפת, לאחר שבשלושת הרבעונים רשם רווח נקי רבעוני שנע בטווח של 357 מיליון שקל עד 387 מיליון שקל.

לדברי המנכ"ל משה לארי, "התוצאות הכספיות לשנת 2020 משקפות את המשך תנופת הצמיחה של הבנק במגוון תחומי הפעילות, לצד השלכות משבר הקורונה ובראשן ההגדלה המשמעותית בהוצאות להפסדי אשראי, והשפעת סביבת הריבית והאינפלציה האפסית".

לדבריו, "בהתאם ליעד המרכזי בתוכנית האסטרטגית, ממשיך הבנק להגדיל את המיקוד העסקי ולצמוח באופן מואץ באשראי המופנה לעסקים השונים. בשנת 2020 הסתכם הגידול בתיק האשראי העסקי, ללא בנק אגוד, ב-14.3% בהשוואה לשנה הקודמת".

עוד הוא ציין את הצמיחה ואת השיפור בפעילות העסקית שמאפיינת את בנק יהב בשנים האחרונות. מזרחי טפחות מחזיק במחצית ממניות יהב, שמציג רווחיות גבוהה יחסית לגודלו, ורשם בשנה שעברה רווח נקי של 183.1 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 167.1 מיליון שקל בשנת 2019.

ומה לגבי הטענות של בנק ישראל שהבנקים לא גלגלו את ההוזלה במשכנתאות עם הורדת מגבלת רכיב הפריים כחלק מהריבית המשתנה במשכנתאות? "השוק הזה עדיין חווה טלטלה ואינו בשיווי-משקל. ההצעות שאנו נותנים ללקוחותינו הן זולות יותר ממה שהיה לפני ההוראה, והן גורמות להחזר של הלקוח לרדת. אנו עדיין לא בשיווי-משקל, והציבור חכם, ולא נראה בסוף שההלוואות לא יהיו בשני שלישים פריים, אלא בממוצע יהיה 40%-45% פריים, מה שגוזר שההחזר החודשי של הלקוח יהיה נמוך יותר ממה שהיה ערב ההוראה של בנק ישראל, וזה גם יעמוד בציפיות בנק ישראל".

בבנק מספרים על כך שבשנה החולפת היה המשך צמיחה "במרבית סעיפי המאזן, לצד גידול משמעותי בהוצאות להפסדי אשראי - על רקע משבר הקורונה, וההשפעה השלילית של סביבת הריבית והאינפלציה האפסית".

עוד נציין כי יחס היעילות של הבנק - המודד את ההוצאות התפעוליות ביחס לסך ההכנסות ושמשתפר ככל שהוא קטן - המשיך לרדת גם ב-2020 ועומד על 53.9%, כאשר ללא שקלול אגוד הוא עומד על 52.7%, וזאת בשל גידול בהכנסות ושמירה על רמת ההוצאות.

נכון לסוף 2020 עמד היקף האשראי שהבנק העמיד לציבור על 245.5 מיליארד שקל, המהווה גידול של 20% ביחס ל-2019. ואולם חלק משמעותי מהגידול נובע מבליעת בנק אגוד. ללא תיק אגוד מזרחי טפחות הציג ב-2020 צמיחה "אמיתית" באשראי לציבור בשיעור יפה כשלעצמו של 7.9%, כשחלק ניכר מהגידול האמור קרה בעיקר ברבעון הרביעי ב-2020.

נציין כי כיום יחס האשראי לציבור לפיקדונות הציבור בבנק עומד על 0.86, כאשר הצמיחה האדירה בפיקדונות הציבור, שנרשמה בשיא משבר הקורונה, לא השתנתה, והציבור ממשיך להחזיק פיקדונות בהיקף גבוה. זה גם אומר שהציבור שומר על נזילות גבוהה, שלגביה אפשר לומר כי הציבור נערך עם יכולת להגדיל את הצריכה שלו, וש"ככל שהמשק ייפתח, והמגבלות יוסרו כתוצאה מהסגרים, נראה צמיחה יחסית גבוהה, והיא יכולה להיות קטר למשק הישראלי", אומר לארי.

יו"ר הבנק משה וידמן מתייחס בדוח לאחת הסוגיות שמעסיקות כיום את כל הבנקים: התפתחות הטכנולוגיה וכניסת שחקנים חדשים לתחומי בנקאות ותשלומים. "ההתפתחות הטכנולוגית וכניסתם של שחקנים נוספים, מקומיים ובינלאומיים, ל'מגרש' השירותים הפיננסיים ימשיכו להוות אתגר משמעותי לבנקים המקומיים גם בשנת 2021", כתב וציין כי "הבנק ממשיך להשקיע בפתרונות טכנולוגיים שיש בהם ערך ממשי ללקוחותיו ובוחן בימים אלה את דרך השתלבותו המיטבית בתחום התשלומים, על רקע התפתחותם של הארנקים".

ומה לגבי הקורונה והבנק? עד לסוף שנת 2020, העמיד הבנק אשראי בהיקף של 5.1 מיליארד שקל במסגרת הקרנות הייעודיות בערבות המדינה שהוקמו בשל משבר הקורונה. במזרחי טפחות מציינים כי הבנק מהווה 23% מהקרנות בערבות המדינה, שזה הרבה יותר מחלקו במערכת בתחומים אלה.

בבנק מספרים כי "ניכרת מגמה ברורה של חזרת לקוחות לתשלומים סדירים". כמו כן, הבנק מפרט כי היקף האשראי לדיור (כלומר, המשכנתאות) שניתנה בגינו דחיית תשלומים החל מחודש מרץ 2020 עומד על כ-45.6 מיליארד שקל, כאשר מתוך סך ההלוואות שהיו בדחייה נכון לסוף ינואר 2021, סך של 42.6 מיליארד שקל חזרו לשלם את החזרי ההלוואות כסדרן - כאשר תיק הלוואות של 13 מיליארד שקל מסך התיק שחזר לשלם, עשה זאת בינואר 2021, ותיק בהיקף של כ-5.5 מיליארד שקל הוא של לקוחות ש"בחרו במסלול של החזרים חלקיים על פי מתווה בנק ישראל".

כך, תיק משכנתאות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל נמצא עדיין בדחייה, "שתסתיים במהלך חודשים פברואר-יוני 2021", לדברי הבנק. כלומר, "רק הלוואות המהוות פחות מ-2% מתיק המשכנתאות המצטבר של הבנק, נמצאות עדיין בדחייה מלאה", כפי שמסבירים הבנק בהקשר של המשכנתאות. בבנק מאמינים כי מרבית אלה שעדיין בדחיית החזרי הלוואות יחזרו לשלם, אם לא תהיה הרעה במצב המשק, ו"התופעה הזו של דחיית ההחזרים, תהיה מאחורינו".

נציין כי מזרחי טפחות היו בנק המשכנתאות הגדול בישראל. עוד מפרטים בבנק כי מבין אלה ששבו לשלם החזרי משכנתאות בינואר השנה, יש פיגורים בתיק משכנתאות בהיקף כולל של כחצי מיליארד שקל.

במזרחי טפחות מפרטים בנוסף כי "היקף האשראי המסחרי שניתנה בגינו דחיית תשלומים החל מחודש מרץ 2020 עומד על כ-7.7 מיליארד שקל. מתוך סך ההלוואות שהיו בדחייה, נכון ליום 31 בינואר 2021, כ-4.6 מיליארד שקל חזרו לשלם, וכ-3.1 מיליארד שקל נמצאים עדיין בדחייה, הצפויה להסתיים במהלך שנת 2021". לפי שעה משדרים נוחות במזרחי טפחות בהסתכלות קדימה, במצב הדברים הנוכחי.

ועוד מילה על בנק אגוד: מזרחי טפחות יסגור את מרבית הסניפים של אגוד וייפרד ממערכות המחשוב שלו, וזאת בתום הליך שייקח כמה שנים. בסופו של יום, המיזוג של אגוד למזרחי טפחות יוביל לייעול. כיום הנהלת מזרחי טפחות ועובדי אגוד נמצאים במגעים להבנות.

בד-בבד מיזוג אגוד והתוצאות והצמיחה, הבנק עמל על תוכנית אסטרטגית חדשה שהמיקוד בה יהיה להמשיך בכיוונים בהם הלך, כגון הובלה במשכנתאות ודגש על אשראי קמעונאי, לצד מיקוד באשראי עסקי וסינדיקציות.

עוד כתבות

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא