אדישות הבוחרים / צילום: Shutterstock
ימים ספורים לפני הבחירות ו-34% מהבוחרים הפוטנציאליים עדיין מתלבטים למי להצביע - הנתון הגבוה ביותר מבין ארבע מערכות בחירות שהיו כאן בשנתיים האחרונות. מדובר באותם מצביעי כחול לבן שהתאגדו בשלוש הסבבים הקודמים תחת מפלגה אחת וטרם החליטו למי לתת את קולם.
אלו חדשות רעות בעיקר עבור המפלגות שאין להם בסיס תמיכה מוצק כמו תקווה חדשה וימינה שהמצביעים שלהם מוגדרים "פריכים". לפי התפלגות הבוחרים לא מדובר במצביעים שעוברים בין גושים ויכולים להכריע את הבחירות, להוציא נעלם אחד שעוד לא הודיע מה יעשה עם המנדטים שלו: בנט.
פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, שניתחה את הנתונים מסבירה כי אותם 34% בוחרים "מבולבלים" מורכבים מ-15%-12% שעוד לא החליטו למי להצביע (נתון גבוה ב-25% ממערכות בחירות קודמות) ונוספים שטוענים שהם שוקלים הצבעה למפלגה אחרת מזו שהצהירו עליה בסקרים.
"חוסר הנחרצות גבוה מבבחירות אחרות, גם בגלל שיש דמיון בין מפלגות בימין כמו הציונות הדתית וימינה ובמרכז כמו תקווה חדשה, כחול לבן ויש עתיד", אומרת פרופ' הרמן.
מניתוח שערכו במרכז ויטרבי עולה כי בהשוואה למרץ 2020, שיעור מי שאינם יודעים עדיין כיום עבור מי יצביעו בבחירות הוא גבוה במידה ניכרת. המבוכה גדולה בעיקר בקרב מי שמגדירים עצמם מרכז (34% כיום לעומת 8% לפני שנה).
"גם בשמאל אי הוודאות גבוהה השנה מאשתקד, אבל המספרים נמוכים יותר (19% מהססים כיום לעומת 9% אז). שיעור הלא בטוחים עדיין בימין הוא הקטן ביותר כיום (14%) אבל גם הוא גבוה מהשיעור המקביל במחנה זה לפני שנה (8%)", אומרת הרמן.
אי הוודאות מתסיסה את השטח
שאלת המתלבטים בשמאל מתסיסה את השטח בימים הספורים שנותרו לבחירות. מרצ והעבודה מנסות לשכנע כי פתק להן הוא זה שיהווה הבטחה להחליף את נתניהו ואילו לפיד שקפץ למים לפתע מתאמץ כדי להחזיר לחיים את קמפיין המפלגה הגדולה מבחירות קודמות ומאיים על הישרדות כחול לבן אבל גם על זו של מרצ.
גם בימין השטח מבעבע: נתניהו עם קמפיין המפלגה הגדולה נגד בנט, תוך ניסיון להבטיח שסמוטריץ' יעבור את אחוז החסימה. מדובר במלאכת מחשבת שסטייה קלה בה עשויה להשאיר לימין או לשמאל מנדטים יקרים בחוץ.
שאלת מיליון הדולר: האם אזרחי ישראל עדיין רוצים חלק במשחק הפוליטי
בנוסף למתלבטים, שאלת אחוזי ההצבעה בבחירות היא שאלת מיליון הדולר. למרות שמדובר ברצף של מערכות בחירות ולאחר שנת קורונה קשה בריאותית וכלכלית - נראה שאזרחי ישראל עדיין רוצים להשתתף במשחק הפוליטי.
הקורונה בבחירות האלו משחקת תפקיד שונה מזה שיועד לה עם פתיחת מערכת הבחירות: במקום שנתוני האבטלה והסגרים והחולים יגרמו להצבעת מחאה נגד נתניהו, העובדה שיש חזרה חלקית לנורמליות, חזרה לעבודה ולבתי הספר, מקטינה את ההשפעה, אומרת פרופ' הרמן.
מבחינת ההכרזה על הכוונה לצאת ולהצביע - אין ירידה בשיעורי ההצבעה במגזר היהודי ומדובר ב-80% הצבעה (כאשר מורידים את אזרחי ישראל שאינם גרים בה) בדומה לבחירות האחרונות. אולם השאלה שנותרת פתוחה היא בנוגע להתנהגות האזרחים ש"נתקעו" בארץ בגלל הקורונה ובמצב אחר לא היו נמצאים כאן לרגל הבחירות - האם יצאו להצביע או יישארו בבית ולא יעלו את אחוזי ההצבעה.
במגזר הערבי לעומת זאת אומרת פרופ' הרמן כי על פי הנתונים אחוזי ההצבעה צפויים לרדת בשל אכזבה פנימית מנציגי הרשימה המשותפת. "המגזר הערבי בבעיות גדולות עם הפוליטיקה הפנימית שלהם. יש אכזבה גדולה מהמשותפת ובלבול כתוצאה מהתפנית שמנסור עבאס מסמל בהתנהלות שלו. יש במגזר הרגשה שאין לנציגים שלהם קשב לבעיות".
עוד טוענת פרופ' הרמן כי כעת שהסקרים כולם מנבאים ארבעה מנדטים למנסור עבאס, מדובר למעשה בשיקוף של תחושות חיוביות של הציבור הערבי כלפי נתניהו יותר מאשר בעבר. זאת לצד סקרים פנים מגזריים שבהם נתניהו מקבל תוצאות גבוהות בנוגע להתאמה שלו לראשות ממשלה.
האם ההכרעה תתקבל בקלפיות הקורונה?
נתון נוסף שנכנס למשוואת חוסר הוודאות בבחירות האלו הוא הכפלת מספר המעטפות הכפולות כתוצאה מהצבעה בקלפיות מיוחדות של חולים בקורונה ומבודדים. פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר כי לפי ההיגיון המספרי "ככל שיהיו יותר מצביעים במעטפות כפולות, ככה ההתפלגות שלהם תהיה יותר נורמלית".
כלומר - ניתן יהיה לחזות את תוצאות הבחירות באופן דומה למערכות קודמות. המפלגות שנפגעות בסבירות הגבוהה ביותר במעטפות הכפולות הם חרדים וערבים, אומר פרופ' קניג ומוסיף "כאשר ירד אחוז החיילים מבין המעטפות הכפולות ועל אחת כמה וכמה שהפעם יהיו עוד 250 אלף מעטפות כפולות זה ידלל את השפעת החיילים ולכן אפקט הפגיעה צפוי להיות יותר קטן".
יחד עם זה, מבהיר קינג, כאשר יש ארבע מפלגות שמגרדות את אחוז החסימה - גם סטייה קטנה מדפוס ההצבעה במעטפות הכפולות יכולה לשנות את התוצאות והיכולת לדעת מי עוברת את אחוז החסימה ומי נשארת בחוץ. "לדוגמה אם רע"ם לא עוברת את אחוז החסימה אחרי שכל הקולות הרגילים נספרו אין לה סיכוי שזה ישתנה במעטפות הכפולות. כי באופן די מובהק אחוז הערבים במעטפות הכפולות תמיד יותר נמוך מהאחוז הכללי".