מפגינים בכיכר רבין בתל אביב / צילום: התנועה לאיכות השלטון
שופטי בג"ץ קבעו היום (א') כי הקנסות שהוטלו באוקטובר 2020 בשל הגבלות על מיקום ההפגנות בתוך הק"מ הקרוב למקום המגורים, יבוטלו - לאחר שנקבע כי ההגבלה היוותה "פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות להפגין, ועל כן יש להורות על בטלותה".
השופט מני מזוז ציין כי היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להימנע מליטול חלק בהחלטה על אישור התקנות, אשר נועדו בעיקר להגבלת ההפגנות שכוונו נגדו אישית.
הדיון התקיים בראשות הנשיאה אסתר חיות והשופטים חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, נעם סולברג וענת ברון.
שמונה שופטי בג"ץ קבעו בדעת רוב, אל מול עמדת המיעוט של השופט סולברג, כי האיסור על השתתפות בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטרים ממקום מגוריו של אדם, שעמדה בתוקף בימים 1.10.2020-13.10.2020, אינה חוקית ולא עוברת את מבחני החוקתיות לנוכח הפגיעה החמורה בחירות ההפגנה ובחופש הביטוי.
נקבע כי "מקום קיום ההפגנה מהווה חלק מהותי מן המסר של ההפגנה, במיוחד כאשר מדובר במעונו הרשמי של נבחר ציבור, וכן לנוכח החשיבות היתרה שיש לייחס למתן אפשרות לבקר את השלטון בעיתות חירום".
לפיכך, נקבע כי הקנסות שהוטלו מכוח תקנה זו בטלים, וכי ככל שבתוך 90 ימים ממועד מתן פסק הדין לא תודיע הממשלה כי יש ביכולתה להשיב את הקנסות שהוטלו בתקופה זו בגין השתתפות בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטר, יבוטלו כלל הקנסות שהוטלו בתקופה בגין הפרת הגבלת מרחק היציאה מהבית, והכספים ששולמו בגין קנסות אלה יושבו למשלמים.
לצד זאת, בית המשפט העליון דחה את העתירות נגד החוק שאיפשר להטיל מגבלות שונות על פעילות המשק במטרה לצמצם את התחלואה בנגיף הקורונה.
באשר למגבלה שנקבע על קיום הפגנה בקפסולות של 20 איש במרחק של 20 מטרים ביניהן, ככל שתנאי השטח מאפשרים זאת - נקבע כי היא פוגעת בזכות להפגין, אך מדובר בפגיעה מידתית, שכן היא קשורה בקשר ישיר למניעת הדבקה.
השופט מזוז סבר כי יש להורות על ביטול כל התקנה שהגבילה את ההפגנות כולל ההפגנות בקפסולות, וזאת בשל פגם מהותי שנפל בהליך התקנת בתקנה - אישורו במשאל טלפוני לילי בין השרים מבלי שהוצג פרוטוקול הדיון שקדם לאישורן, התשתית העובדתית שהונחה בפני הממשלה או תיעוד באשר לחלופות שנבחנו, כנדרש במפורש בחוק.
מרבית שופטי הרוב, לעומת זאת, סברו כי אף שהליך התקנת התקנות בממשלה היה פגום, יש להחיל בהקשר זה את דוקטרינת "הבטלות היחסית", שפירושה כי לא כל פגם בהליך מנהלי מוביל בהכרח לבטלות תוצאותיו.
השופט סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי משפקעה מגבלת ה-1,000 מטר לפני כחצי שנה, לאחר שעמדה בתוקפה 13 ימים בלבד, ימים של החרפה ניכרת בתחלואת הקורונה - זמנה עבר. לעמדתו, הנזק בדיון תאורטי בשלב הזה עולה על תועלתו. סולברג ציין כי כל מי שנקנס יכול לבקש לבטל את הקנס או להישפט, וכי אין טעם לבטל את התקנה לאחר שפג תוקפה.
ההחלטה ניתנה בהמשך לדיון שהתקיים בינואר בהרכב מורחב בשש עתירות נגד חוקתיות "חוק הקורונה", המאפשר לממשלה להטיל מגבלות על הציבור תוך פגיעה בזכויות הפרט.
העותרים תקפו גם את החוק המאפשר לממשלה להטיל הגבלות, בנימוק כי היקף הסמכויות שניתנו לממשלה במסגרתו והצמצום הפרלמנטרי על הטלת מגבלות מהווים הפרה של עיקרון הפרדת הרשויות, בפרט כאשר ההוראות שהממשלה קובעת פוגעות פגיעה הקשה בזכויות הפרט.
העתירות הוגשו נגד הממשלה והכנסת על-ידי "אחריות לאומית", מרכז עדאלה, התנועה לאיכות השלטון, אורני פטרושקה וקבוצת אנשי עסקים ומרצים למשפט, תא"ל במיל' אמיר השכל מתנועת "אין מצב" וח"כ אלי אבידר, כל אחד בנפרד.
לעתירת אנשי העסקים שהוגשה על-ידי עו"ד גלעד ברנע, צורפה חוות-דעת רפואית, ממנה עולה כי למגבלה שהטילה הממשלה על הפגנות בתוך הקילומטר ובקפסולות לא הייתה הצדקה רפואית, וכי ככל שמקפידים על עטיית מסכה ושמירת מרחק, לא היה בהגבלות אלה כדי להפחית את ההדבקה.
עו"ד גלעד ברנע, שייצג קבוצת את אחריות לאומית ואנשי עסקים בעתירה, מסר: " זהו פסק דין חשוב ועקרוני, הממחיש את הצורך החיוני בבית משפט עליון משמעותי המשמיע את קולו במסגרת עיקרון הפרדת הרשויות".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "זכות ההפגנה וחופש המחאה הם נשמת אפה של מדינה דמוקרטית חפצת חיים, גם ובייחוד בעתות של משבר חוקתי ומשטרי. לא ייתכן שממשלה הנמצאת בניגוד עניינים תגביל את זכותו של הציבור להפגין נגדה, גם לא בדרך מתוחכמת של הגבלות מרחק. גם היום הוכיח בית המשפט העליון את חשיבות השמירה על זכויות היסוד של הציבור במדינת ישראל".
ח"כ אלי אבידר, שהיה בין העותרים ויוצג על-ידי עו"ד חגי קלעי, מסר: "יש שופטים בירושלים ברוך השם, ואני מברך על פסיקת בית המשפט העליון. אני מודה ל-125 עותרות והעותרים שבצעד של אזרחות טובה הצטרפו לעתירה כדי לשמור על הדמוקרטיה באחד מרגעי השפל שלה".
תנועת המחאה "אין מצב", שהייתה בין העותרים, הגיבה כי מדובר ב"ניצחון גדול למחאה, לדמוקרטיה ולחוק היסוד המדגיש כי בכל מקום ובכל תנאי כל אזרח בישראל יכול להביע את דעתו".
בתנועת הצעירים "קומי" הוסיפו כי "החלטת בית המשפט מהווה הוכחה נוספת לכך שנתניהו עשה שימוש פוליטי ולא חוקתי בסגר השני על-מנת לדכא את הביקורת נגדו".
העתירות: (6878/20, 6866/20, 6859/20, 6787/20, 5469/20)