ולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה / צילום: Associated Press, Ukrainian Presidential Press Office
הצבת חיילים נוספים למערכה לאורך גבול אוקראינה והרמזים של מוסקבה על כך שתתערב במקרה של מלחמה כוללת במזרח אוקראינה, מעמעמים תקוות לפתרון בדרכי נועם לסכסוך המפעפע כבר שנים ועלה באלפי הרוגים.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר לעיתונאים ביום שישי שלרוסיה שמורה הזכות להזיז כוחות שלה בתוך שטחה לפי ראות עיניה, והמדינה בסך הכל נוקטת אמצעי זהירות אל מול האזור "המסוכן והנפיץ בגבול" בינה לבין מזרח אוקראינה. פסקוב הזהיר שהמצב בקו המגע מאוד לא יציב ואמר ש"הדינמיקה יוצרת סכנה לחזרה של אלימות בקנה מידה גדול".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין האשים את אוקראינה בהתחלה מחדש ב"פעולות פרובוקטיביות מסוכנות" במזרח דונבס, בשיחה שערך ביום שישי עם הנשיא הטורקי רג'פ טאייפ ארדואן, כך נמסר מהקרמלין.
המתח בין אוקראינה ובדלנים פרו־רוסים המשיך לעלות בעת האחרונה לאחר הסלמה בלחימה בקו המגע בצד האוקראיני, וקייב הודיעה בשבוע שעבר שנהרגו לאוקראינה כמה חיילים. דמיטרי קוזאק, סגן מנהל הסגל במשרד הנשיא הרוסי, הזהיר ביום חמישי שמוסקבה תהיה חייבת להגן על אזרחיה החיים במזרח אוקראינה במקרה שתפרוץ מלחמה כוללת, ואמר שזו תהיה "תחילת סופה של אוקראינה". לפחות ל־640 אלף מתושבי מחוז דונבס במזרח אוקראינה דרכונים רוסיים, כך לפי נתוני רוסיה.
מוסקבה דוחפת לכך שאוקראינה תמלא אחר פרטי הסכם השלום שתווך בידי צרפת וגרמניה במינסק, בלארוס בשנת 2014 ו־2015, הקורא לקיום בחירות מקומיות בדונבס, נסיגת הכוחות הזרים והחזרת הגבול עם רוסיה לשליטת אוקראינה, בין היתר.
ממשלתו של נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי סירבה להתקדם במתן אוטונומיה נוספת לשטח המוחזק בידי בדלנים, כי חששה שזה ייתן למוסקבה הזדמנות לאחיזה חזקה יותר באזור.
"לפתרון דיפלומטי דרוש שינוי קיצוני בעמדה של הרשויות בקייב", אמר קונסטנטין סיבקוב, אנליסט צבאי שמקום מושבו במוסקבה. "אם הרשויות בקייב מסכימות להכרה במבנה הפדרלי של אוקראינה, אם הרשויות מסכימות למעמד השווה של השפה הרוסית באוקראינה לצד השפה האוקראינית, אז כל הבעיה בדונבס תוסר", אמר.
אבל העלייה האחרונה באלימות, בניית הכוחות מצד רוסיה והעליה ברטוריקה המאיימת מרוסיה הכשילו את הסיכויים לפתרון דיפלומטי, אמרו אנליסטים.
"הפסקת האש נגמרה. והאסטרטגיה של הנשיא זלסקי לדון על משהו עם מוסקבה באופן כללי נכשלה", אמר מיקולה קפיטוננקו, פרופסור עמית במכון ליחסים בינלאומיים בקייב ויועץ למועצה הפרלמנטרית האוקראינית על יחסי חוץ.
"רוסיה רואה שהתהליך של מינסק תקוע ואין תקווה שתהיה פשרה כלשהי כמו שקיוו לפני שנה, אז הם עושים משהו כדי לשפר את עמדת המו"מ שלהם ובאופן בסיסי הדבר היחיד שנשאר להם הוא כוח צבאי", אמר קפיטוננקו. "אם נלמד מניסיון העבר, אוקראינה צריכה להתכונן לתסריט של המקרה הגרוע ביותר".
ברור שאוקראינה הייתה מעדיפה פתרון דיפלומטי, אבל טעותו הגדולה ביותר של נשיא אוקראינה הייתה אולי "שהוא היה נאיבי מדי בכך שחשב שיוכל להגיע להסכם טוב עם פוטין ולעשות את זה בתנאים של אוקראינה", אמרה אליונה גטמנצ'וק, מנהלת המרכז לאירופה חדשה, מכון מחקר בקייב.
מנהיגים אמריקאים ואירופאים מוטרדים צבירת הכוחות הרוסיים בגבול אוקראינה. וושינגטון ביטאה דאגה מכך ש"לרוסיה יש כעת יותר חיילים על הגבול עם אוקראינה מבכל תקופה אחרת מאז 2014", כך אמרה דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי. רוסיה סיפחה את חצי האי קרים בשנה שעברה ותומכת בבדלנית במזרח אוקראינה.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל קראה לפוטין להסיג את כוחותיו. "לעשות שרירים בצורת תרגיל צבאי ופרובוקציות אפשריות לאורך הגבול זה סיפור רוסי מסורתי", כתב זלנסקי בערוץ הטלגרם שלו בשבוע שעבר. "הם מבקשים ליצור אווירה של איום ובאותה עת, של לחץ במהלך דיוני הפסקת האש".
זלנסקי טען שהאצת דרכה של אוקראינה לכניסה לברית נאט"ו תעזור למנוע סכסוך קשה יותר עם רוסיה. אבל בכירים רוסיים ואנליסטים פרו־רוסיים אמרו שמעורבות של נאט"ו בסכסוך דווקא תחמיר אותו. "אם ארה"ב ונאט"ו יתחילו לתמוך באוקראינה ולהפגיז בדונצק ברפובליקה העממית של לוהנסק, רוסיה תיכנס למלחמה בוודאות", אמר סיבקוב, האנליסט הצבאי.