מפגינים בורחים אחרי שהמשטרה ירתה לעברם גז מדמיע / צילום: Associated Press, AP Photo
סניפי בנק במיאנמר סגורים, עובדי ממשלה מחרימים את העבודה, עובדי מפעלים ברחו לבתיהם בכפרים, חברות זרות הטיסו את העובדים שלהן החוצה, והאינטרנט ברובו קטוע: יותר מחודשיים אחרי שהצבא תפס אחיזה במדינה בהפיכה צבאית ופתח במבצע קטלני לדיכוי הפגנות, הכלכלה קורסת, כאשר הבנק העולמי ואחרים צופים קיטון דו-ספרתי בשנה הנוכחית. ההפיכה מוחקת את הרווחים הגדולים שעשתה המדינה בצמצום העוני וגורמת לתיירים וחברות זרות שעזרו למיאנמר להתרומם בעשור האחרון לברוח.
כבר היום מדובר באחת המדינות העניות ביותר באסיה: שישה מיליון איש חיים על פחות מ-3.20 דולר ליום, ורבע מהילדים במדינה קטנים מדי לגילם בגלל תת תזונה.
יש לזה סיבה: במשך חצי מאה, נשלטה מיאנמר בידי גנרלים שהנהיגו מדיניות הרסניות. התמונה החלה להשתנות באופן מתמשך בעשור האחרון כשמעבר לדמוקרטיה הביא לשלטון ממשלה אזרחית למחצה והשקעות זרות החלו לזרום למדינה. לפי הערכה אחת, העוני ירד ב-2017 ל-24.8% מ-42.2% ב-2010, כך לפי נתוני הבנק העולמי.
כל ההתקדמות של העשור הזה כעת מוסגת לאחור. לאחר ההפיכה, שהפילה ממשלה נבחרת, הבנק העולמי אומר שמספר האנשים החיים על פחות מ-3.20 דולר ליום צפוי לעלות ב-30% ב-2021 - תוספת של 1.8 מיליון עניים בשנה אחת.
הבנק העולמי, אשר לפני ההפיכה צפה צמיחה של 2% ב-12 החודשים שייגמרו בספטמבר 2021, כעת צופה שהתל"ג יירד ב-10%. אחרים אומרים שהנפילה עשויה להיות חדה יותר, וחברת הניתוח Fitch Solutions צופה ירידה של 20% בזמן שאנשים קונים פחות וגביית מיסים קטנה יותר גורמת להוצאה הממשלתית לרדת גם היא.
מאז ההפיכה, רחובות מיאנמר התמלאו מפגינים הדורשים חזרה לדמוקרטיה, אבל הצבא מתנגש בהם בעוצמה. יותר מ-600 איש נהרגו בינתיים, כולל ילדים שנפגעו מקליעים בזמן ששיחקו בחצר ביתם, כך אומרים בארגון הסיוע לאסירים פוליטיים, קבוצה המנתרת את המצב.
חלק מההפרעה הכלכלית היא מכוונת. עובדי מדינה, עובדים בבנקים ועובדים בנמלים ובבתי החרושת לא יוצאים לעבודה במאמץ להפוך זאת לבלתי אפשרי לצבא להצליח לשלוט. בבנק KBZ, הבנק הפרטי הגדול ביותר במדינה, רק 14 מתוך יותר מ-500 סניפים נפתחו בגלל שביתות עובדים, כך נכתב באתר שלו.
"בלי מספיק אנשי סגל וכוח אדם, אי אפשר להמשיך לנהל חיים כלכליים", אמר קאונג הטט, פקיד בן 30 בבנק מסחרי, Myanmar Oriental Bank, שלא הלך לעבודה מאז פברואר.
ביום רביעי, מנהיג ההפיכה וראש הצבא, הגנרל הבכיר מין אאונג לאינג, הגדיר בעיתון בבעלות לאומית את תנועת הסרבנות האזרחית כתנועה ש"הורסת את המדינה".
הבנק המרכזי איים להטיל קנסות על בנקים שלא ייפתחו מחדש, כך אמרו שני אנשים העובדים בתעשיית הבנקאות. בחודש שעבר, KBZ שלח הודעה לעובדים והודיע שהוא נמצא במצב בו "אי אפשר לנצח כי אם לא נפתח, הרגולטור יבוא ויפתח את הבנק בשבילנו", כך על פי העתק של ההודעה שנצפה בידי הוול סטריט ג'ורנל.
אבל הבנק המרכזי מתקשה לגרום אפילו לעובדים שלו להגיע. כ-300 מעובדי הבנק המרכזי הושעו על ידי הבנק בשתי הערים הגדולות ביותר במדינה בגלל שסירבו לעבוד וחלקם חזרו לכפרים מהם באו אל משפחותיהם, כך אמר פקידה בכירה בבנק שלא הגיעה לעבודה מאז פברואר. היא חוששת שהמשטרה תעצור אותה באחד מגלי המעצרים ההמוניים, אמרה.
עובדי ממשלה שובתים יצרו קבוצות על מנת לתמוך אלה באלה בדיור ובכסף וגם כדי לתמוך בעמיתים שסירבו לצאת לעבודה וכתוצאה מזה גורשו מדיור בחסות המדינה. זאו וואי סואי, מנתח ואחד המנהיגים הבולטים של התנועה, אמר שכמה תומכים בה מוכרים קרקעות בבעלותם על מנת לאסוף כסף והוסיף שאזרחים עשירים מחו"ל תורמים לתנועה.
המטרה היא ש"צעד אחר צעד מכונת המלחמה תמעד ותעצור", אמר בנאום שהעלה בחודש שעבר לעמוד הפייסבוק שלו.
אבל ישנם אזרחים הנשארים בבתים ומתחילים להרגיש את הלחץ. עובד אחד בסגל הפרלמנט אומר שהחל להשתמש בחסכונות שלו, אבל עמיתים עם משפחות גדולות שוקלים האם לחזור לעבודה. עובד בחברת פיננסים מיאנגון אמר שהחברה שלו הורתה לעובדים לחזור לעבודה במאי.
הנזק הכלכלי נרחב. תעשיית הטקסטיל, שאחראית לכרבע מייצוא הסחורות מהמדינה, מאבדת לקוחות בזמן שלמותגים כמו Hennes & Mauritz משוודיה ובנטון מאיטליה הפסיקו להוציא הזמנות חדשות. הפגנות ופעולות ענישה אלימות באזורים תעשייתיים גרמו לעובדי המפעלים לחזור לכפרים שלהם וזה גורם לחוסרים חמורים במדינה.
הגבלות נרחבות על האינטרנט, כולל החשכות כל לילה והפרעות רבות לחיבור טלפונים ופס רחב במשך היום, פוגעים בעסקים מתעשיית הפיננסים ועד האירוח. בעלי מסעדה אחת ביאנגון אמר שהסתמך על הזמנות מקוונות על מנת להתמודד עם המגפה, אבל כעת ההזמנות האלה פסקו ומכירותיו ירדו ב-70%.
תיירות בינלאומית, שגדלה פי חמישה בעשור האחרון, גם היא נפסקה. בעל המסעדה הנאבק, שמנהל גם סוכנות נסיעות העובדת עם תיירים אירופאיים ואמריקאיים, אמר שנמנע מפיטורי עובדים במהלך המגפה ובמקום זה שילם להם חצי מהשכר שלהם תמורת פחות שעות עבודה. כעת, הוא כבר מתוכנן לפטר חלק מהם.