גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מוצדק לגזור עונש קל יותר על רוצח קטין. המוח מסתיים להתפתח רק בגיל 24"

נשיאת בתי המשפט לנוער בדימוס, גלית ויגוצקי-מור, הממונה כיום על ועדות השחרורים בהנהלת בתי המשפט, מציינת כי אחוזי החזרה לפשע של קטינים גבוהים מאצל בגירים ● בראיון לגלובס היא מספרת על הפיילוט לשילוב נוער עברייני בצה"ל וגם על הקשר שנוצר עם נער ששפטה

השופטת בדימוס גלית ויגוצקי-מור / צילום: איל יצהר
השופטת בדימוס גלית ויגוצקי-מור / צילום: איל יצהר

"הקושי הגדול ביותר של שופטי נוער הוא לדייק את ההחלטות שלהם למקום שגם יגן על האינטרסים של הציבור וגם יסייע לנערים להשתקם. זה המקום שהוא הכי קשה לכל שופט נוער. קשה מאוד למצוא את האיזון הנכון הזה" - כך אומרת השופטת בדימוס גלית ויגוצקי-מור, שפרשה בנובמבר האחרון מכס השיפוט. זאת, לאחר 25 שנה כשופטת נוער, מהן 13 שנה כנשיאת בתי המשפט לנוער. כיום ויגוצקי-מור היא הממונה על ועדות השחרורים בהנהלת בתי משפט, תפקיד שאליו מונתה לפני כחצי שנה.

בראיון ראשון מאז פרישתה מכס השיפוט מספרת ויגוצקי-מור על המורכבות בעבודתו של שופט נוער, על ההבדל בין היחס לעבריינים בוגרים לבין היחס לעבריינים קטינים, על הנער ששפטה ושנותר עימה בקשר ועל הקשר בין תפקידה הנוכחי לתפקידה הקודם.
"ב-30 השנים האחרונות מדברים על כיצד החברה מאפשרת לאנשים שמעדו, להאמין ביכולתם להשתנות ולחזור למעגל הנורמטיבי", היא פותחת ואומרת. "הגיל שהכי קל לבצע בו שינוי אצל עבריינים הוא גיל נוער. אצל צעירים עוד יש קרקע פורייה לשינוי. אחוזי הרצידיבזם (חזרה לפשע) אצל קטינים יותר גבוהים מאצל בגירים. הנתון הזה הוא מטורף, והדליק אצלי אור אדום גדול".

ויגוצקי-מור מוסיפה כי "חייבים גורמים חיצוניים כדי למשוך את האסיר החוצה ממעגל הפשע, להעניק לו כלים ועזרה עד שיוכל לעמוד על הרגליים וללכת. זה תהליך ארוך ודורש משאבים מהמדינה".

הכנה לשירות בצבא

מינואר 2018 האחריות על ועדות שחרורים של קטינים, בהם גם אסירים ביטחוניים, הועברה לטיפולם של שופטי נוער מכהנים. הוקמה ועדת היגוי בראשות עו"ד מיכל גולד ממשרד המשפטים בשיתוף משרדי ממשלה שונים, והוחלט על פיילוט לאסירים הקטינים. הפיילוט שיצא לדרך בפברואר 2020, נועד לבחון את הצרכים והבעיות של האסיר הקטין ולבנות לו תוכנית המותאמת לצרכיו. זאת, תוך שיתוף של גורמי הטיפול, של גורמי אכיפת החוק ושל גורמים בקהילה המסייעים בשילוב הקטין בה לאחר שחרורו.

ויגוצקי-מור קידמה את הפיילוט בהיותה נשיאת בתי משפט לנוער ודאגה לשלב את שופטי הנוער המכהנים בוועדות השחרורים של אסירים קטינים. בתפקידה הנוכחי, כממונה על ועדות השחרורים בהנהלת בתי המשפט, היא ממשיכה לקדם נמרצות את הפרויקט ואת הרעיון שבבסיסו.

במסגרת הפיילוט משלבים אסירים קטינים במכינה קדם-צבאית "אחד משלנו", שמכינה נערים כלואים לשירות הצבאי. הנערים המתאימים משולבים במכינה ולאחר מכן מתגייסים לצה"ל, לבסיסים המשלבים אוכלוסיות מיוחדות, חוות השומר או מחווה אלון. "צה"ל תופס את עצמו כצבא העם, ותומך בשילוב אוכלוסיות עם קשיים", מציינת ויגוצקי-מור. "חלק מאותן אוכלוסיות בסיכון הן הקטינים - מושיטים להם יד והם יכולים להיות משולבים בצה"ל".

להתניע מוטיבציה

ויגוצקי-מור מציינת כי המעבר מבתי המשפט לנוער לתפקיד הנוכחי היה טבעי עבורה. "זה מתחבר לעשייה שלי כנשיאת בתי משפט לנוער", היא אומרת. "ראשי המערכת של הפרקליטות, משטרת ישראל, גורמי חינוך ורווחה מבינים שיש צורך בראייה חדשה שונה ורחבה של מניעת הרצידיביזם. זאת הסיבה שנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הציעה לי את התפקיד של הממונה על ועדות השחרורים בהנהלת בתי המשפט, כדי להביא את ראיית העולם שלי".

ועדות השחרורים מחליטות אם אסיר ראוי להשתחרר על-תנאי, לאחר שריצה שני שלישים מתקופת מאסרו. בין שיקולי הוועדה הוא התנהגות האסיר בכלא ומידת שיתוף-הפעולה שלו בתהליכי השיקום.

מדוע לקצר את המאסר בשליש? שופט שקל את כל השיקולים וקבע את העונש. מדוע חייבים לתת לאסירים "צ’ופר" כדי שישתפו פעולה עם השיקום?
"איך את מגייסת אדם לשתף פעולה עם תוכנית שיקום? המדינה צריכה להראות לו איך ניתן לסייע לו. המועד המתאים הוא שהאסיר עדיין נמצא במשמורת המדינה וניתן להשפיע עליו. צריך להתניע הליך של מוטיבציה בגלל גורמים חיצוניים. זה משרת את מניעת הרצידיביזם ואת האינטרס הציבורי".

לדבריה, "המדינה בעלת הכוח צריכה לדאוג לאוכלוסיות המוחלשות. חברה צריכה לדעת לשקם - זהו אינטרס של החברה.

"כל אדם שנמצא בכלא עולה כסף למדינה, גם מבחינת הפגיעה בביטחון וגם בעצם ההחזקה שלו וניהול המשפטים שלו - הרבה יותר מכל תוכנית שיקום. אם התוכנית תצליח, הרווחת בגדול. אם האסיר ייצא בלי רשת תמיכה ותכנים טיפוליים, הוא יחזור למקום הרבה יותר גרוע".

שאלות מוסר ואתיקה

ויגוצקי-מור מתייחסת להבדל בין ענישת קטינים לענישת בגירים וטוענת כי מוצדק להטיל על קטינים עונשים קלים יותר מבגירים. "בעיניי, העונש חייב להיות שונה בגלל שהם קטינים", היא קובעת. "יש, למשל, מקום להתייחסות שונה לקטינים שהורשעו ברצח מאשר לאנשים בוגרים שרצחו. מחקרים מראים שמוח של אדם מסיים להתפתח בגיל 23-24. עד אז המוח עדיין לא בשל. החלק האחרון שמבשיל הוא אותו חלק שאחראי על תהליכי קבלת החלטות וויסות רגשי. זה המקום שמנחה אדם איך לפעול נכון. מוצדק מאוד שיש התייחסות שונה לתהליכים של גזירת העונש גם ברצח".

ויגוצקי-מור מציינת כי החוק לא קובע עונשי מינימום או חובה לקטינים וכי "חשוב שיהיה לשופט שיקול-דעת איזה עונש לגזור על הקטין, גם אם זו העבירה החמורה ביותר בקודקס הפלילי".

מה היה הכי קשה כשופטת נוער?
"ההתערבות באוטונומיה המשפחתית. בכל החלטת מעצר או בהוצאת הקטין להוסטל, יש פגיעה בזכות של ההורים לקבוע איפה הילדים שלהם יהיו, איפה ילמדו, מתי ייצאו מהבית. זו החלטה מאוד משמעותית. הקושי של השופט הוא לטפל בקטין בתוך בית הגידול שלו, במשפחה הגרעינית והמורחבת. אתה חייב להשפיע על הסביבה של הקטין".

ואכן, המקרים שויגוצקי-מור זוכרת היטב מכהונתה כשופטת, הם מקרים של הוצאת תינוקות וילדים מאוד צעירים מביתם. "אתה צריך להיות מאוד בטוח שהאינטרס של הקטין הוא הוצאה מהבית", היא אומרת. "בית משפט לנוער הוא כמו חדר מיון בבית חולים. למשל, יש מקרים של ילדים שהוריהם נהרגו בתאונת דרכים, ושופט הנוער צריך לקבוע מי יטפל בהם".

ויגוצקי-מור מתארת תיקים קשים של גילוי עריות ופגיעה בתוך המשפחה, שבהם טיפלה. "השאלות ששופטים מתמודדים עימן במקרים כאלה הן, למשל, אם לנתק קשר בין אב פוגע לקטין הנפגע". היא מספרת על הדילמות של שופטת בטיפול בתיק שבו הורה פוגע בילד. "אלו תיקים מאוד מורכבים, כי הם מעוררים שאלות רבות של משפט, מוסר ואתיקה, ובסוף אתה שופט שצריך לשפוט לפי הדין. הדברים מורכבים".

ד"ש מסיירת גולני

בתשובה לשאלה מתי היא חשה סיפוק מעבודתה כשופטת נוער, אומרת ויגוצקי-מור, כי "כל מקרה של ילד או נער שהצליח התגבר על קשיים וסלל את דרכו, בכוחותיו יחד עם גורמי הטיפול, לחיים בוגרים ונורמטיביים, נתן לי תחושה של מילוי מצברים, הרבה מעבר למאה אחוז סוללה. זו הרוח הגבית של השופטים".

השופטת בדימוס מספרת על נער ששפטה לאחר שביצע עבירות רכוש רבות. הנער לא שיתף פעולה עם טיפול בשירות המבחן. כשהגיע הרגע לגזור את עונשו, פנתה ויגוצקי-מור לנער והסבירה לו כי לפי הנתונים היא צריכה להרשיעו. בשלב זה החליטה לתת לקטין דף ועט וביקשה ממנו לכתוב בעצמו את גזר הדין שלו. היא רצתה שהנער יבין את ההתלבטות של השופט וישפיע על גזר דינו.

הנער התלבט מה לכתוב. ויגוצקי-מור הציעה לו עוד הזדמנות - לגור בכפר הנוער "נירים" ולהמתין עם סיום ההליך הפלילי נגדו. באופן מפתיע ושונה מהתנהלותו עד אותו רגע, הנער הסכים. "אני חושבת שזה שהוא התקרב לדוכן שלי, שנתתי לו דף ועט לכתוב את גזר הדין של עצמו ושהוא היה צריך לקחת אחריות על העונש שלו, עשה את השינוי", היא מספרת.

כפר "נירים" הוא מסגרת פנימייתית עם שגרת חיים תובענית, הכוללת לימודים, עבודה ופעילות חינוכית וטיפולית. ויגוצקי-מור מספרת כי הנער השתלב בהצלחה בכפר הנוער, וכי ההליך המשפטי שלו הסתיים ללא הרשעה. "בהמשך הוא התגייס לסיירת גולני. הוא ביקר אותי בביהמ"ש כדי שאראה אותו במדים. לא הייתי, והוא השאיר לי פתק ללא טלפון.
"הצלחתי להשיג את הטלפון שלו ואנחנו בקשר עד היום. הוא למד במכללת רייכמן, והיום הוא בתפקיד שיווק בכיר בחברה גדולה, התחתן ויש לו שלושה ילדים. הייתי בטקס הברית של הבן השלישי".

גלית ויגוצקי-מור

שופטת (בדימוס) הממונה על ועדות השחרורים בהנהלת בתי המשפט ● לשעבר נשיאת בתי המשפט לנוער (2006-2019) ● כיהנה כשופטת נוער כ-25 שנה (1996-2020) ● בשנים 1979-1994 שימשה כפרקליטה בפרקליטות הפלילית של מחוז תל אביב ● זכתה ב-2019 ב"אות החיוך" הבינלאומי ע"ש מורשתו של יאנוש קורצ'אק עבור עשייתה למען ילדים ונוער ● שיחקה בצעירותה בתפקיד קטן בסרט "הלהקה"

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"