גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנגנון של מירון: לאן הולכים עשרות המיליונים שהמדינה מעבירה?

הממשלה מתקצבת את ההילולה במירון באמצעות המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים - יצור כלאיים שההתקשרות עימו מתבצעת מדי שנה מחדש באמצעות פטור ממכרז ● איך זה עובד? מסע בעקבות מנגנון המימון המפותל של אחד האירועים הגדולים בישראל

משה גפני, יהדות התורה "בחצי היום", כאן ב', 2.5.21 / צילום: איל יצהר
משה גפני, יהדות התורה "בחצי היום", כאן ב', 2.5.21 / צילום: איל יצהר

האסון במירון הפנה את הזרקור לקשר של המדינה למתרחש במקום, לאחריות שלה עליו, וגם למימון שהיא מעבירה כדי לאפשר את קיומו של אחד האירועים הציבוריים הגדולים שנערכים בישראל מדי שנה. עיקר הדיון הציבורי בהקשר זה נגע להשקעות הגדולות בפיתוח, שהיו נדרשות במקום. אלה היו אמורות לעלות, על פי הערכות, מאות מיליוני שקל - אך מעולם לא יצאו לפועל.

אבל גם ללא ההשקעות הללו, המדינה, כך מתברר, משקיעה עשרות מיליוני שקל מדי שנה במתחם. הדרך שבה היא עושה זאת אינה טריוויאלית. חלק הארי של המימון הממשלתי לאתר במירון מגיע דרך המשרד לשירותי דת, אך המימון הזה לא מועבר באופן ישיר.

הגוף שמתקצב בפועל את מה שמתרחש במירון הוא המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. זה גוף שהוקם בהחלטת ממשלה מ-1989, וייעודו הוא לשמור, להפעיל ולפתח את המקומות הקדושים ליהודים בכל רחבי ישראל, למעט הכותל, שאת ענייניו מנהלת קרן ייעודית. לפי אתר האינטרנט שלו, המרכז מטפל בכ-130 אתרים קדושים, אך קבר הרשב"י ביישוב מירון הוא המרכזי שבהם, ובפער גדול. כפי שנראה בהמשך, רוב כספי המרכז מנותבים לשם.

המרכז הזה הוא חיה מוזרה למדי. מצד אחד הוא נסמך על כספי משלם המסים באמצעות המשרד לשירותי דת, שמעביר לו עשרות מיליוני שקל מדי שנה (ראו תרשים). הוא שייך למדינה, ודוחותיו השנתיים מתפרסמים באתר רשות החברות הממשלתיות. מצד שני, מדובר בגוף חיצוני, ולכן התקשרות המדינה איתו צריכה לקבל אישור במכרז, או לחילופין, אישור באמצעות פטור מיוחד ממכרז.

הפטור הזה ניתן, כמובן, מדי שנה, ובדרך כלל יותר מפעם אחת בשנה. זאת למרות שלפחות מאז 2008 מציינים מסמכי הפטור שהממשלה רואה במרכז זרוע ביצועית שלה, שאמורה להפוך לחלק אינטגרלי מהמשרד לשירותי דת.

לא מדובר בהתעקשות נוקדנית על עניינים פרוצדורליים. לעובדה שהתקצוב הממשלתי לא נעשה בדרך המקובלת יש משמעות בכל הנוגע לשקיפות ולמינהל תקין. לו המרכז היה הופך לגוף ממשלתי מן המניין, ניתן היה לראות בקלות את רשימת הספקים שלו בכל אחת מהפעולות שהוא מבצע, והפיקוח עליו היה גובר. במצב הנוכחי, קשה יותר לדעת לאן בדיוק הולך הכסף שמעבירה לו המדינה.

 

פי 4 תוך עשור

לאחר שהבנו את מנגנון המימון העיקרי של האתר במירון, מעניין לראות כיצד הוא התפתח לאורך השנים. שימו לב למספרים: אם לפני כעשור, ב-2010, עמד תקציב המרכז לפיתוח מקומות קדושים - שרובו, כזכור, מוקדש לאתר במירון - על כ-10 מיליון שקל, הרי שב-2016 הוא כבר הסתכם בקרוב ל-30 מיליון שקל, וב-2019, השנה האחרונה שלגביה פורסמו נתונים, הוא הגיע ליותר מ-40 מיליון שקל. כלומר, גידול של פי ארבעה בתוך עשור.

המימון של האתר במירון מתחלק לשני סעיפי גג עיקריים: התחזוקה השוטפת של המקום, והמימון הייעודי שמוקדש להילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, אותו פוקדים לפי פרסומים שונים בתקשורת מאות אלפי בני אדם מדי שנה.

המימון השוטף לאתר גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. ב-2016 הועברו עבורו כ-7 מיליון שקל; בשנה שלאחר מכן ההוצאה קפצה ליותר מ-8 מיליון שקל, כשבדוחות המרכז הוסבר שהגידול נועד לענות על דרישות מחמירות יותר של המשטרה, בעקבות הגידול במספר המבקרים לאורך השנה. העלייה בהוצאות בסעיף הזה נמשכה גם בשנים הבאות: 9.4 מיליון שקל ב-2018, ו-11.3 מיליון שקל ב-2019.

ממה מורכבות ההוצאות הללו? מכיוון שכאמור לא מדובר בגוף ממשלתי רגיל, הפירוט עמום יחסית. אם ניקח את 2019 כדוגמה, מתוך אותם 11.3 מיליון שקל הוקדשו 9.3 מיליון ל"אחזקה, שמירה וניקיון".

התקצוב השוטף הזה, שמתפרס על פני כל השנה, מתגמד אל מול האירוע ההמוני של ל"ג בעומר. בשלוש השנים המדווחות האחרונות מסתכם התקציב בכ-15.5 מיליון שקל. ב-2019 הסכום התפלג כך: כ-8 מיליון שקל הוקדשו להוצאות עבור תחבורה לאירוע, 3.6 מיליון שקל לחשמל ותאורה, 2 מיליון שקל לתברואה, וכ-1.8 מיליון הוקדשו לאבטחה.

הוצאות האבטחה אינן כוללות את הוצאות השיטור על האירוע, אך מהמשטרה נמסר לנו כי אין בידיה נתונים שאומדים את הוצאות האירוע. משיחה עם נציג אחת החסידויות שעורכות במקום טקס הדלקה בל"ג עומר, וביקש שלא לחשוף את שמו, עולה כי גם החסידויות נדרשות לשלם עבור הוצאות אבטחה.

מלבד שני סעיפי ההוצאות הקבועים הללו - אחזקה שוטפת, ותקצוב האירוע בל"ג בעומר - מתווספות מדי פעם גם הוצאות חד פעמיות לשם פיתוח האתר. ב-2019, למשל, הועברו לצורך כך 7.3 מיליון שקל. אלה היו אמורים לשמש להקמת "משטחי התקהלות לקהל הפוקד את קבר הרשב"י ביום ההילולה", הקמת מבני שירותים, תכנון דרך גישה חדשה ושדרוג תשתיות החשמל והביוב.

הנטל על התושבים

מי עוד נוטל חלק במימון האתר? ראשית, הציבור סופג את העלויות הללו לפחות בעוד דרך אחת. ב-2010 שלח עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל שבשטחה שוכן היישוב מירון, מכתב מפורט ליו"ר ועדת הפנים בכנסת.

במכתב התלונן סופר על כך שתשתיות המועצה לא עומדות בעומס הרב שנוצר בשל מספר המבקרים הגבוה במקום - בעיקר בזמן ההילולה, אך לא רק. עוד טען סופר שלמועצה נגרמת הוצאה שנתית קבועה בגובה 6.7 מיליון שקל בשל האתר, והוא נקב גם בהוצאה חד פעמית בגובה 3.2 מיליון שקל לטובת תשתיות.

לא ברור האם בעקבות המכתב הועבר לידי המועצה הכסף שדרש סופר, או חלק ממנו. בתגובה לפניית המשרוקית בעניין נמסר מהמועצה ש"הנושא כולו נמצא בבדיקה, ואנחנו חושבים שממלכתי יותר לתת לגורמים האמונים למצות אותה".

חלק משמעותי נוסף למימון האירוע מגיע מכסף פרטי. ההילולה היא יום חגם של מוסדות דתיים רבים, וחלקם משקיעים בה סכומים לא מבוטלים. הבולטת שבהם היא ישיבת אור הרשב"י, שעיקר המימון שלה מגיע מתרומות. ב-2019 הסתכם תקציב הישיבה בכמעט 30 מיליון שקל. ההוצאה הגדולה ביותר שעליה היא מדווחת היא 7.8 מיליון שקל, סכום שמוקדש ל"ארגון אירועי ל"ג בעומר והסעדת ההמונים".

עוד כתבות

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

ההפגנות בקמפוסים בארצות הברית העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

משדרגת טנקים של צה"ל: החברה שעברה מקשיים תזרימיים לזינוק של 230% בשנה

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

בורסת תל אביב. הנבואה ניתנה לשוטים, לתינוקות ולאינטרסנטיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בבורסה נחלשות; מדד הטכנולוגיה עולה ב-1%

ת"א 35 יורד ב-0.3% ●  הדולר מזנק מול השקל, 3.74 שקלים ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין, המניה מזנקת ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על הבנקים בארה"ב, "נסחרים בחסר עמוק"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה