גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנגנון של מירון: לאן הולכים עשרות המיליונים שהמדינה מעבירה?

הממשלה מתקצבת את ההילולה במירון באמצעות המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים - יצור כלאיים שההתקשרות עימו מתבצעת מדי שנה מחדש באמצעות פטור ממכרז ● איך זה עובד? מסע בעקבות מנגנון המימון המפותל של אחד האירועים הגדולים בישראל

משה גפני, יהדות התורה "בחצי היום", כאן ב', 2.5.21 / צילום: איל יצהר
משה גפני, יהדות התורה "בחצי היום", כאן ב', 2.5.21 / צילום: איל יצהר

האסון במירון הפנה את הזרקור לקשר של המדינה למתרחש במקום, לאחריות שלה עליו, וגם למימון שהיא מעבירה כדי לאפשר את קיומו של אחד האירועים הציבוריים הגדולים שנערכים בישראל מדי שנה. עיקר הדיון הציבורי בהקשר זה נגע להשקעות הגדולות בפיתוח, שהיו נדרשות במקום. אלה היו אמורות לעלות, על פי הערכות, מאות מיליוני שקל - אך מעולם לא יצאו לפועל.

אבל גם ללא ההשקעות הללו, המדינה, כך מתברר, משקיעה עשרות מיליוני שקל מדי שנה במתחם. הדרך שבה היא עושה זאת אינה טריוויאלית. חלק הארי של המימון הממשלתי לאתר במירון מגיע דרך המשרד לשירותי דת, אך המימון הזה לא מועבר באופן ישיר.

הגוף שמתקצב בפועל את מה שמתרחש במירון הוא המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. זה גוף שהוקם בהחלטת ממשלה מ-1989, וייעודו הוא לשמור, להפעיל ולפתח את המקומות הקדושים ליהודים בכל רחבי ישראל, למעט הכותל, שאת ענייניו מנהלת קרן ייעודית. לפי אתר האינטרנט שלו, המרכז מטפל בכ-130 אתרים קדושים, אך קבר הרשב"י ביישוב מירון הוא המרכזי שבהם, ובפער גדול. כפי שנראה בהמשך, רוב כספי המרכז מנותבים לשם.

המרכז הזה הוא חיה מוזרה למדי. מצד אחד הוא נסמך על כספי משלם המסים באמצעות המשרד לשירותי דת, שמעביר לו עשרות מיליוני שקל מדי שנה (ראו תרשים). הוא שייך למדינה, ודוחותיו השנתיים מתפרסמים באתר רשות החברות הממשלתיות. מצד שני, מדובר בגוף חיצוני, ולכן התקשרות המדינה איתו צריכה לקבל אישור במכרז, או לחילופין, אישור באמצעות פטור מיוחד ממכרז.

הפטור הזה ניתן, כמובן, מדי שנה, ובדרך כלל יותר מפעם אחת בשנה. זאת למרות שלפחות מאז 2008 מציינים מסמכי הפטור שהממשלה רואה במרכז זרוע ביצועית שלה, שאמורה להפוך לחלק אינטגרלי מהמשרד לשירותי דת.

לא מדובר בהתעקשות נוקדנית על עניינים פרוצדורליים. לעובדה שהתקצוב הממשלתי לא נעשה בדרך המקובלת יש משמעות בכל הנוגע לשקיפות ולמינהל תקין. לו המרכז היה הופך לגוף ממשלתי מן המניין, ניתן היה לראות בקלות את רשימת הספקים שלו בכל אחת מהפעולות שהוא מבצע, והפיקוח עליו היה גובר. במצב הנוכחי, קשה יותר לדעת לאן בדיוק הולך הכסף שמעבירה לו המדינה.

 

פי 4 תוך עשור

לאחר שהבנו את מנגנון המימון העיקרי של האתר במירון, מעניין לראות כיצד הוא התפתח לאורך השנים. שימו לב למספרים: אם לפני כעשור, ב-2010, עמד תקציב המרכז לפיתוח מקומות קדושים - שרובו, כזכור, מוקדש לאתר במירון - על כ-10 מיליון שקל, הרי שב-2016 הוא כבר הסתכם בקרוב ל-30 מיליון שקל, וב-2019, השנה האחרונה שלגביה פורסמו נתונים, הוא הגיע ליותר מ-40 מיליון שקל. כלומר, גידול של פי ארבעה בתוך עשור.

המימון של האתר במירון מתחלק לשני סעיפי גג עיקריים: התחזוקה השוטפת של המקום, והמימון הייעודי שמוקדש להילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, אותו פוקדים לפי פרסומים שונים בתקשורת מאות אלפי בני אדם מדי שנה.

המימון השוטף לאתר גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. ב-2016 הועברו עבורו כ-7 מיליון שקל; בשנה שלאחר מכן ההוצאה קפצה ליותר מ-8 מיליון שקל, כשבדוחות המרכז הוסבר שהגידול נועד לענות על דרישות מחמירות יותר של המשטרה, בעקבות הגידול במספר המבקרים לאורך השנה. העלייה בהוצאות בסעיף הזה נמשכה גם בשנים הבאות: 9.4 מיליון שקל ב-2018, ו-11.3 מיליון שקל ב-2019.

ממה מורכבות ההוצאות הללו? מכיוון שכאמור לא מדובר בגוף ממשלתי רגיל, הפירוט עמום יחסית. אם ניקח את 2019 כדוגמה, מתוך אותם 11.3 מיליון שקל הוקדשו 9.3 מיליון ל"אחזקה, שמירה וניקיון".

התקצוב השוטף הזה, שמתפרס על פני כל השנה, מתגמד אל מול האירוע ההמוני של ל"ג בעומר. בשלוש השנים המדווחות האחרונות מסתכם התקציב בכ-15.5 מיליון שקל. ב-2019 הסכום התפלג כך: כ-8 מיליון שקל הוקדשו להוצאות עבור תחבורה לאירוע, 3.6 מיליון שקל לחשמל ותאורה, 2 מיליון שקל לתברואה, וכ-1.8 מיליון הוקדשו לאבטחה.

הוצאות האבטחה אינן כוללות את הוצאות השיטור על האירוע, אך מהמשטרה נמסר לנו כי אין בידיה נתונים שאומדים את הוצאות האירוע. משיחה עם נציג אחת החסידויות שעורכות במקום טקס הדלקה בל"ג עומר, וביקש שלא לחשוף את שמו, עולה כי גם החסידויות נדרשות לשלם עבור הוצאות אבטחה.

מלבד שני סעיפי ההוצאות הקבועים הללו - אחזקה שוטפת, ותקצוב האירוע בל"ג בעומר - מתווספות מדי פעם גם הוצאות חד פעמיות לשם פיתוח האתר. ב-2019, למשל, הועברו לצורך כך 7.3 מיליון שקל. אלה היו אמורים לשמש להקמת "משטחי התקהלות לקהל הפוקד את קבר הרשב"י ביום ההילולה", הקמת מבני שירותים, תכנון דרך גישה חדשה ושדרוג תשתיות החשמל והביוב.

הנטל על התושבים

מי עוד נוטל חלק במימון האתר? ראשית, הציבור סופג את העלויות הללו לפחות בעוד דרך אחת. ב-2010 שלח עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל שבשטחה שוכן היישוב מירון, מכתב מפורט ליו"ר ועדת הפנים בכנסת.

במכתב התלונן סופר על כך שתשתיות המועצה לא עומדות בעומס הרב שנוצר בשל מספר המבקרים הגבוה במקום - בעיקר בזמן ההילולה, אך לא רק. עוד טען סופר שלמועצה נגרמת הוצאה שנתית קבועה בגובה 6.7 מיליון שקל בשל האתר, והוא נקב גם בהוצאה חד פעמית בגובה 3.2 מיליון שקל לטובת תשתיות.

לא ברור האם בעקבות המכתב הועבר לידי המועצה הכסף שדרש סופר, או חלק ממנו. בתגובה לפניית המשרוקית בעניין נמסר מהמועצה ש"הנושא כולו נמצא בבדיקה, ואנחנו חושבים שממלכתי יותר לתת לגורמים האמונים למצות אותה".

חלק משמעותי נוסף למימון האירוע מגיע מכסף פרטי. ההילולה היא יום חגם של מוסדות דתיים רבים, וחלקם משקיעים בה סכומים לא מבוטלים. הבולטת שבהם היא ישיבת אור הרשב"י, שעיקר המימון שלה מגיע מתרומות. ב-2019 הסתכם תקציב הישיבה בכמעט 30 מיליון שקל. ההוצאה הגדולה ביותר שעליה היא מדווחת היא 7.8 מיליון שקל, סכום שמוקדש ל"ארגון אירועי ל"ג בעומר והסעדת ההמונים".

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בכיר אמריקני: ארה"ב תהיה מוכנה לשקול הצעה איראנית ל"העשרה סמלית" של אורניום

דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות