גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסכסכת במקום לחבר, משתלטת במקום לשתף: לאן פניה של פייסבוק

הרשת החברתית עם הייעוד של "לחבר את העולם" הפכה לפלטפורמה שמשרתת פייק ניוז, הסתה ופילוג ● נראה שהרשת החברתית בדרך לשנים קשות, שיסתיימו אולי בפירוקה - מחיר המגלומניה, תאוות הבצע הבלתי נשלטת, היהירות והיעדר המצפון

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Shutterstock
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה הכלכלית שופעת דוגמאות של חברות פאר עסקיות שפרחו ושגשגו, הפכו למותגים מובילים, חלקן הפכו אפילו לשמות גנריים בענף שבו פעלו, ובכל זאת שבקו חיים בשלב כלשהו, או למצער התפוגגו ושקעו לתהום הנשייה.

המכנה המשותף לחברות הללו הוא שההנהגה שלהן נקטה אסטרטגיה שגויה וקיבלה החלטות עסקיות שהתבררו כמאוד לא מוצלחות. כמובן אצל כל חברה המקרה היה מעט שונה. יש בהן חברות שפשוט שקטו על שמריהן, נחו על זרי הדפנה, שקעו בשביעות רצון עצמית ואיבדו את הרוח היזמית שלהן. יש בהן כאלו שהתעלמו מהשינויים הטכנולוגיים שהתרחשו סביבן, או זלזלו בהם ופטרו אותם באמירה שאלו הם טרנדים חולפים, עד שהתברר להן שזה מאוחר מדי.

וישנן גם חברות שהיהירות של מנהיגיהן והרצון להיות "גדולים מהחיים" הובילו אותן להזנחת ניהול סיכונים מושכל ולנטילת מינופים מעבר ליכולתן, עד לכדי פשיטת רגל. הגישה של "לי זה לא יקרה" משותפת לאדם מן הישוב ולמנכ"ל היהיר והבטוח בעצמו של חברה עסקית גדולה.

שני העשורים האחרונים עמדו בסימן צמיחה אדירה של חברות טכנולוגיה בכלל, ושל כמה מהן בפרט - קבוצה המוכרת כ-FAANG, הלוא הן פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל. אלו תרמו ותורמות רבות לחיי היומיום שלנו, ובמשבר הקורונה תרומתן בלטה במיוחד. בהתאם, הצמיחה האדירה שלהן השתקפה היטב בביצועי מניותיהן, כשהן היו אחראיות לחלק ניכר מהעליות במדד S&P 500 בשנים האחרונות.

אבל, מאחורי הנסיקה של מניות אלה, כך מתברר, עומדת אסטרטגיה עסקית בעייתית מאוד שאימצו חלקן: הן דאגו לחסל כל חברה שעמדה בדרכן ושהיה לה פוטנציאל לסכן אותן. השיטה פשוטה: הצעת רכישה במחיר גבוה ומפתה "שאי אפשר לסרב לה", ובלבד שהחברה שנרכשה, שלא לומר נטרפה, לא תסכן את עליונותן.

במקרים אחדים, חברות הענק הללו רכשו חברות שהשלימו את סל השירותים שלהן וביססו את אחיזתן בשוק הרלוונטי.

אך מה ש"מדהים" הוא שהן לא היו צריכות להתאמץ יותר מדי. הרגולטורים האמריקאים, שאמורים להיות אמונים על עידוד התחרות, לא עמדו בדרכן ו"זרמו" עם החברות החזקות. הם אישרו את עסקאות הרכישה הללו, אם מתוך חשש מכוחן של החברות האלה, אם מתוך חוסר הבנה מספקת של תחומים טכנולוגיים חדשניים, אולי מתוך גישה אידיאולוגית של "שוק חופשי" עם מינימום של רגולציה, ואולי גם משיקולים לא ענייניים בלשון המעטה.

הגיעה עת החשבון

אלא שבשנתיים האחרונות נפל דבר. העיניים נפקחו , ומה שהן ראו לא מצא חן בעיניהם. "פתאום" התברר שהחברות האלה הפכו למפלצות חובקות עולם, שחונקות את לקוחותיהן ואת ספקיהן; הן השתלטו על חיי היומיום שלנו, הכתיבו את סדר היום, את ההתנהגויות שלנו; יודעות עלינו הכול, שולטות על מוחנו, עושות עלינו מניפולציות, פוגעות בפרטיות שלנו, משמשות פלטפורמות לפייק ניוז; הורסות תעשיות שלמות על שלל חברותיהן כמו הפרסום במדיה, מעודדות גופים לצמוח עד לאותה נקודה שזה כדאי להן, ואז מנתקות להם את צינור החמצן ומשתלטות על עסקיהם. ואחרי כל זה, גם מצליחות להימנע כמעט כליל מתשלום מסים על רווחיהן במקומות שונים.

עכשיו הגיעה עת החשבון. חלק מן החברות האלה שהתנהלו באופן כוחני ויהיר כשהן בטוחות ששום דבר רע לא יכול לקרות להן, שהתעלמו מהלכי הרוח של הציבור, לרבות עובדיהן, מתחילות להרגיש שמשהו כאן השתנה ושהאדמה תחתיהן מתחילה לרעוד.

פייסבוק היא אולי החברה שהופכת בימים אלה, שלא בטובתה, למי שנמצאת במוקד של התייחסות רגולטורית שלילית ונוקבת, לא רק בארה"ב אלא גם באירופה.

מדוע היא הגיעה למצב הבעייתי הזה, שמסכן לא רק את שגשוגה אלא גם את קיומה במתכונת הנוכחית? התשובה פשוטה מאוד. פייסבוק מואשמת בכך שנקטה פרקטיקות פסולות בשורה של נושאים שנוגעים לעניינים בסיסיים של זכויות אדם. במישור הציבורי-תקשורתי - גם משום שלא מנעה הפצה של פייק ניוז. ובמישור המשפטי, התביעה שהוגשה נגדה לאחרונה, כנראה רק הראשונה בשרשרת תביעות עתידיות, עוסקת בפגיעה של פייסבוק בתחרות.

מחברה שהחלה את דרכה כסטארט-אפ מלא כוונות טובות לקשר בין בני אדם, ככל שגדלה הפכה למפלצת, ששכחה את הבסיס והתמכרה לתחושת הכוח. במילים אחרות "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט". באופן ההתנהלות שלה, שמאחוריו ריק מוחלט של ייעוד , היא איבדה את דרכה והביאה על עצמה מתקפה חריפה ציבורית, תקשורתית ורגולטורית.

לא למדה את הלקח מבואינג, וולס פארגו ופולקסוואגן

זהו לקח שהיא הייתה יכולה ללמוד מניסיונם של אחרים, אבל היא לא למדה אותו. היא לא למדה ממה שקרה לבואינג, לבנק האמריקאי הגדול וולס פארגו, לפולקסוואגן ולעוד שורה של חברות ענק. וגם בלי השיעור הזה, השכל הישר והפשוט ביותר אומר שכאשר אתה מותח את החבל עד הקצה, הוא עלול להיקרע.

כאשר האיזון מופר, זו רק שאלה של זמן עד ש"מישהו" ידאג להחזיר אותו למקומו, או לחלופין ימשוך ל"איזון" חדש שילך למקום קיצוני הפוך ויסתיים בקריסת הסדר הקיים, ובמקרה של חברה עסקית עלול להסתיים בקריסתה.

במונחים של ניהול סיכונים, פייסבוק לא ניהלה נכון את הסיכונים שלה, ובפרט את סיכון המוניטין, ובשנים הקרובות היא תיאלץ להתמודד מול מצבים מאתגרים מאוד.

אין אדם, מדינה, או חברה עסקית שחסינים מפני נפילה, אבל ההסתברות שזו תקרה לחברה עסקית שיש לה את המנגנונים הפנימיים הנכונים, היא נמוכה בהרבה מחברות אחרות.

ומהם אותם מנגנונים פנימיים? הם יותר פשוטים ממה שנדמה. חברה שיש לה מצפן פנימי שמנחה את התנהגותה ואת החלטותיה, היא עמידה יותר, יש לה חוסן פנימי והיא פחות מועדת לנפילה אפשרית.

אז מהו אותו מצפן קסם? על כך בכתבה הבאה.

התביעה נגד פייסבוק: במה מואשמת ואיך יכולה להתגונן

הדגש בתביעה נגד פייסבוק, שהוגשה מטעם נציבות הסחר הפדרלית (FTC) האחראית על הנושא של הגבלים עסקיים, הוא כמובן על הפגיעה שלה בתחרות.

מהתביעה, פייסבוק מצטיירת כתאגיד שתיכנן לפרטי פרטים את ההשתלטות על השוק הרלוונטי והפיכתו דה פקטו למונופול. האסטרטגיה שלה הייתה מבוססת על רכישות וחיסול של כל חברה שנדמה היה לה שהיא מאיימת, או עתידה לאיים, על עליונותה, בבחינת "מוטב לקנות מאשר להתחרות".

לכאורה, אפשר לשאול על מה כל הרעש? הרי הרגולטורים האמריקאים אישרו את הרכישות של אינסטגרם ו-ווטסאפ ב-2012 וב-2014. זו גם תהיה כנראה טענת ההגנה המרכזית של פייסבוק: מה אתם רוצים מאיתנו? אתם אישרתם.

וטענה נוספת - אם אתם הרגולטורים תבטלו "רטרואקטיבית" את האישור שנתתם, זו תהיה דוגמה רעה מאוד לעקרונות השוק החופשי ולעולם העסקים האמריקאי. שום עסקה לא תהיה סופית. זוהי פגיעה בזכות הקניין. ובכלל, יש לנו תחרות עזה מצד סנאפצ'אט, טוויטר וטיקטוק הסינית. וגם: אין אפשרות להפריד בין החברות, פשוט מן הסיבה הטכנית שאלו כבר מערכות תוכנה שמשולבות זו בזו.

ותהיה לפייסבוק להערכתי עוד טענה במישור אחר לגמרי. הסינים מאיימים על העליונות הטכנולוגית של ארה"ב. בסין הכול מרוכז בסופו של יום בידי המדינה; נחוצה תשובה אמריקאית טובה לאיום הסיני - ולכן אנחנו האמריקאים צריכים פייסבוק חזקה, לא מפורקת.

ומה תהיה תשובת התביעה לטענות הללו של פייסבוק? אכן אישרנו את הרכישות שביצעת, אבל האישורים ניתנו על בסיס מידע שנתת לנו, מידע שהוא גם חלקי וגם כוזב. אתם בפייסבוק הסתרתם את הכוונות האמיתיות שלכם מפנינו וגם לא עמדתם בהתחייבויות שנתתם לנו. הבטחתם שתשמרו על העצמאות של החברות שרכשתם ושלא תנצלו את שליטתכם בהן לצורך סינרגיה של מידע, אבל הפרתם זאת ברגל גסה.

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?