אייל גרונר, מנכ"ל ומייסד Cynet / צילום: רמי זרנגר
האקזיט של אייל גרונר התחיל בשיחת טלפון שקיבל ממנהל הפיתוח העסקי של חברת F5 האמריקאית. זה קרה בחודש ספטמבר 2013 וגרונר, אז מנכ"ל ואחד משלושת מייסדי חברת הסייבר ורסייף (Versafe), היה רק בן 24. "המנהל מ-F5 ביקש ממני להגיע לניו יורק. שאלתי אותו במה מדובר והצעתי שנדבר על זה קודם בטלפון, אבל הוא התעקש שאני צריך לבוא לארה"ב", נזכר גרונר.
גרונר צירף את ג'ונתן קלר מקרן סוסקווהאנה, שהשקיעה שמונה מיליון דולר בוורסייף, והפגישה התקיימה בבית קפה בתפוח הגדול. שם, קיבל גרונר הצעה מ-F5 לקנות את ורסייף תמורת 60 מיליון דולר.
"באותו הרגע שג'ונתן שמע את הסכום הוא קם מיד ללכת ואמר שכל עוד לא מדובר בסכום של תשע ספרות, אין על מה לדבר. הוא שיחק את השוטר הרע ואני הייתי לידו השוטר הטוב שהסברתי ל-F5 שאני רוצה שהעסקה תצליח. ככה עשינו משא ומתן עד שהגענו ל-100 מיליון דולר ומכרנו את החברה", מספר גרונר.
בעקבות הרכישה נתנה אביבה ליטן, האנליסטית הבכירה של חברת המחקר גרטנר, את הכינוי "ילד הפלא של האבטחה" לגרונר.
"אקזיט משנה חיים"
כמה חודשים קודם לכן עוד הספיקו גרונר ושותפיו להקמת ורסייף לדחות הצעת רכש מנייס, אבל במקרה של F5 הם לא עמדו בפיתוי. מי שעזר לגרונר להכריע היה ינקי מרגלית, מייסד חברת אלדין, שם גרונר עבד עוד בתור נער בבדיקות אבטחה. "ינקי אמר לי למכור כי היו לנו המייסדים החזקות גדולות בחברה ולכן זה היה אקזיט משנה חיים", אומר גרונר.
אחרי הרכישה גרונר עבד שנה במרכז הפיתוח של הרוכשת F5 ברמת החייל לפני שפרש. "זה מוזר לעשות בגיל 24 אקזיט שאחריו אתה לא צריך לעבוד יותר. אחרי המכירה קניתי דירה ברחוב בלפור בתל אביב ומכונית טובה, אבל לא התפרעתי לגמרי. כשעזבתי את F5 התחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות הלאה. חשבתי על עיסוק בחנוך, כי בעבר הייתי מדריך יזמות לאוכלוסייה קשת יום בקטמון בירושלים, או על איזשהו תפקיד ביטחוני. האופציה השלישית הייתה לנסות לעשות משהו גדול, להקים חברה גדולה שתצא להנפקה או לאקזיט ענק".
בסוף גרונר בחר באופציה האחרונה והקים ב-2015 את הסטארט-אפ סיינט (Cynet), שמפתח מערכת הגנת סייבר היקפית לחברות קטנות ובינוניות. סיינט מעסיקה כבר כ-200 עובדים ובמרץ האחרון הודיעה על קבלת השקעה של 40 מיליון דולר, שהביאה את סך הגיוסים שלה ל-79 מיליון.
בין המשקיעים של גרונר נמנה גם שלמה קרמר. בחודש שעבר הודיע סטארט-אפ נוסף שגרונר הוא אחד ממייסדיו - Cymulate, שמפתחת פלטפורמה לסימולציה של פריצות והתקפות סייבר, על גיוס של 46 מיליון דולר. חוץ מאלו הוא משקיע אקטיבי בעוד שתי חברות סייבר.
למה היה חשוב לך להקים משהו יותר גדול?
"יש הבדל בין להקים חברה עם 40 עובדים ועשרות לקוחות כמו שהיה בוורסייף לבין לבנות חברה שיש לה הרבה לקוחות והכנסות משמעותיות של עשרות מיליוני דולר כמו בסיינט. אני חושב שיש פה עניין של הגשמה עצמית, לראות שאתה מסוגל. הכסף הוא טוב ונחמד אבל זאת לא הסיבה לקום בבוקר".
קריירת סייבר שהתחילה בגיל 13.5
גרונר (33) הגיע לאקזיט בגיל צעיר מאוד, אך באותו השלב כבר היה לו ניסיון של כמעט עשור בעולם הסייבר. את קריירת אבטחת המידע שלו הוא החל בגיל 13.5, כילד חובש כיפה סרוגה משכונת גבעת מרדכי בירושלים.
הכל התחיל כאשר בית הספר שבו למד, הימלפרב, הותקף על ידי תולעת שהשביתה את כל המחשבים. "אני רציתי לחזור לשחק משחקי רשת עם החברים בהפסקות ולכן התחלתי לחקור את הנושא הזה באינטרנט בבית. יחד עם המורה למחשבים ניתקנו את המחשבים מהשרת הנגוע וניקינו אותם ידנית אחד אחד", הוא אומר.
כשהגיע לפתוח את עם הוריו את החשבון הראשון שלו בבנק לאומי בירושלים בגיל 15.5, גרונר שיחק עם הכספומט והצליח לחדור לרשת הפנימית של הסניף. הפריצה הזאת סידרה לו עבודה בבדיקות אבטחה במחלקת המחשוב של הבנק בחופש הגדול.
חצי שנה אחר כך הוא דיווח על בעיית אבטחה לחברת אלדין וקיבל גם הצעת עבודה ממנה, כולל מונית שאספה אותו אחרי הלימודים. כשנמאס לגרונר לג'נגל בין שתי העבודות הוא הקים בגיל 16.5 את חברת הייעוץ BugSec לאיתור פרצות סייבר עבור החברות הגדולות במשק. מכיוון שלא יכול היה לרשום את החברה על שמו מטעמי גיל, מכר מהבנק חיבר אותו לעידן אמיר בן ה-28 שהפך לשותפו.
חברת הייעוץ BugSec עדיין פעילה, אך אחרי שגרונר השתחרר מהצבא (משירות במודיעין שהוא לא מוכן לדבר עליו ממש), הוא הבין שההצלחה הגדולה נמצאת בסטארט-אפים שמפתחים מוצר. כך הוא הקים את ורסייף, שפיתחה כלי למניעת הונאות בנק אונליין. את הרעיון לחברה הנוכחית שלו סיינט, גרונר שאב מביקור בתערוכת הסייבר הגדולה RSA בסן פרנסיסקו.
"אני זוכר שהציגו שם 600 חברות אבטחת מידע ואני חשבתי לעצמי שאיך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה פתרונות ועדיין קל לפרוץ לארגונים. ב-BugSec פרצנו באישור לחברות לוויינים בארץ ובחו"ל והגענו עד למצב שאנחנו יכולים לשלוט בלוויין.
פרצנו גם לאצטדיוני כדורגל ושיחקנו מרחוק באורות שלהם", אומר גרונר. "פתאום נפל לי האסימון שיש הרבה פתרונות נקודתיים, כמו הגנה על אתרי אינטרנט ואנטי וירוס, אבל הקושי המרכזי של מנהלי אבטחת מידע זה לחבר אותם ביחד ואין מוצר שקל להתקין אותו ומגן עליך בצורה היקפית".
"יש שוויים לא הגיוניים בשוק"
סיינט מנסה לפתח את אותו מוצר היקפי קל לשימוש עבור חברות קטנות ובינוניות, שאין להן את היכולת והמשאבים לחבר יחד פתרונות אבטחה שונים. המוצר של סיינט מגן על תחנות עבודה. שרתים ורשת התקשורת והכל בממשק אחד והתקנה אחת.
"אני משווה את המוצר שלנו לסמארטפון. לפני המצאת הסמארטפון, היית צריך לשאת בתיק מצלמה, רשם קול, מחשבון, טלפון ומכשיר ניווט לוויני. כנראה שבפועל לא היית הולך עם כל זה ברחוב. באותו אופן ארגון קטן לא יקנה את כל מוצרי האבטחה. אז בסמארטפון אולי המצלמה לא הכי טובה בעולם אבל היא מספיקה ולאט לאט הרמה שלה עולה. כך גם אנחנו נותנים 99% ממה שצריך מנהל אבטחת מידע".
ועדיין אתם צריכים להתחרות מול ענקיות סייבר כמו מיקרוסופט וקראוד סטריק.
"קודם כל אנחנו חדורי מטרה. כל החברות שעשו אקזיטים ויצאו להנפקות, הגיעו בעבר לסכנת סגירה והצליחו כי הן היו חדורות מטרה. המוצר שלנו לא נישתי אלא רוחבי ויש לנו שוק ענק כי הלקוחות שלנו יכולים להיות חברת נעלים או בית חולים. אם לא היית קונה את המוצר שלנו, היית צריך לקנות 10-20 מוצרים שונים. זה משהו שאפילו מיקרוסופט וקראוד סטריק לא נותנות".
בתקופה האחרונה הרבה חברות סייבר הפכו לחדי-קרן, זה מפריע לך שאתם עדיין לא שם?
"יש הרבה שווים לא הגיוניים בשוק. חלק מהחברות הצעירות שהפכו לחד-קרן בלי שיש להן כלום ביד צריכות להיזהר. אם השוק ייפול הן יהיו בבעיה גדולה כי יהיה להן קשה להמשיך לגייס כסף. אני לא רוצה להעלות את השווי יותר מדי כדי שיישאר הגיוני ביחס להכנסות. השוק חם מאוד והוא חייב לרדת מתישהו".