מטה פייסבוק בדבלין, אירלנד / צילום: Reuters, Lorraine O'Sullivan
במשך שנים, אירלנד שגשגה כלכלית בגלל שהיה בה שיעור מס נמוך מאוד שמשך כמה מהחברות הגדולות ביותר בארה"ב להקים בתחומיה מפעלים ומתקנים עסקיים גדולים.
כעת, מאמץ בהובלת ארה"ב לעצור את תוכניות ההתחמקות ממסים ברמה עולמית מאיים על דבלין, משום שוושינגטון רוצה להשיג הסכם בינלאומי שיקבע שיעור מס מינימלי לחברות גדולות, וזכות לגבות מסים על רווחים לחברות בהן השירותים והסחורות נמכרים ולא היכן שהם מיוצרים.
בשני העשורים האחרונים, חברות בינלאומיות אצו לאירלנד בגלל שיעור מס החברות הנמוך שעומד על 12.5%. רוב ענקיות הטק האמריקאיות משתמשות באירלנד כמפקדה האירופית שלהן. תשע מחברות התרופות הגדולות ביותר בעולם מחזיקות מפעלים גדולים באירלנד, ולעתים מייצרות בהן תרופות שנמכרות אחר כך בארה"ב.
שיעור המס הנמוך באירלנד עזר למשוך הרבה חברות מטיפוס חברות הדיגיטל שלא צריכות להיות קרובות ללקוחות שלהן כדי למכור להם, ויכולות לרשום את הקניין הרוחני שלהן - ממנו מגיע הרווח - פחות או יותר בכל מקום בעולם.
כעת, ארה"ב מובילה מאמץ לקבוע מס חברות מינימלי של 15% לגבי רווחי תאגידים, תוכנית שקיבלה תמיכה לאחרונה מקבוצת שבע הכלכלות הגדולות לאחר שנפגשו השבוע בבריטניה.
בממשלת אירלנד חוששים שתוכניות ה־G7 לחידוש מערכת המס הבינלאומית תותיר את המדינה עם חור גדול בתקציב, ותהפוך אותה לפחות מושכת עבור חברות אמריקאיות רבות שההחלטה שלהן לעבור אל תחומה שינתה את גורלן הכלכלי בעשורים האחרונים.
סימנים של שינוי
אבל יש סימנים לכך שאירלנד מוכנה לקבל רפורמה כוללת שנתמכת בידי רוב בנות בריתה, ולא רק בת בריתה החשובה ביותר ארה"ב. מדינות רבות קטנות יותר עם שיעור מס נמוך עומדות מול לחצים דומים לאחר שנים של מו"מ בהנהגת ארגון ה־OECD, שהגיע כעת לשלב ההחלטות הרציניות, כאשר הסכם אפשרי ייתכן כבר בקיץ הקרוב.
"השינוי מגיע", אמר תומאס בירן, השר לענייני אירופה של אירלנד, בראיון טלוויזיה מיום חמישי. "אנו מחויבים לעבוד עם ה־OECD ולראות לאן זה הולך".
אם הרפורמות של ה־G7 יקרו, ייאסר על מדינות אחרות, עניות יותר, ללכת בדרכה של אירלנד, שהשתמשה בשיעור המס הנמוך למשוך עסקים שהביאו טכנולוגיה חדשה ומשרות טובות יותר, כמו גם הכסף הנחוץ להעלאת רמת החינוך באופן משמעותי.
"שיעור המס היה מאוד מושך בפני עצמו במשך כמה שנים", אמר בירן. אבל מה שקרה הוא שהרבה מהחברות האלה שהגיעו אחרי המס נשארו כאן בשביל כוח העבודה המשכיל והמדיניות הידידותית לעסקים".
כללים בני מאה שנה
במסגרת ההצעה של ה־G7, אירלנד תפסיד חלק משמעותי מההכנסות ממיסוי רווחי חברות. הממשלה האירית מעריכה שההכנסה השנתית שלה ממס החברות תהיה נמוכה ב־2 מיליארד אירו ב־2025 מאשר אם הכללים הקיימים כרגע ייושמו, אבל גוף עצמאי הבוחן את התקציב חושב שההכנסה האבודה תהיה קרובה יותר ל־3.5 מיליארד אירו, המקבילים ל־4.24 מיליארד דולר.
עם זאת, קנה המידה של הנזק הכלכלי עשוי להיות הרבה יותר משמעותי אם חלק מהחברות האמריקאיות הגדולות יותר יחליטו לעזוב את אירלנד. המועצה האירית לייעוץ פיסקלי מעריכה שעזיבה של חצי מעשר החברות האמריקאיות הגדולות תעלה לממשלה שלושה מיליארד דולר בהכנסות ממסים ואבדן של יותר מעשרת אלפים משרות.
אבל סבסטיאן ברנס, יושב ראש המועצה, אמר שקשה להיות בטוח עד כמה שלילית תהיה ההשפעה של השינויים במיסוי. הממשלה מקבלת מהכנסות ממיסי חברות בערך פי שניים לעומת מדינות עשירות אחרות, או כחמישית מסך ההכנסות ממס ב־2020.
כללי המס שחברות ה־G7 מבקשות לשנות תוכננו בשנות ה־20 לכלכלה עולמית שבה רק מספר קטן של חברות החזיקו פעילות - לרוב מפעלי ייצור - ביותר ממדינה אחת. יצרניות רכב היו בין החברות הבינלאומיות המובילות ולרוב בנו מפעלים במדינות בהן היה להן מספר רב יחסית של לקוחות פוטנציאליים.
בתקופה זו אירלנד לא משכה את החברות הבינלאומיות. השוק הביתי שלה היה קטן מדי והיו חסרים לה משאבים כמו פחם, נפט וברזל. היא גם הייתה שולית מבחינה גיאוגרפית לעומת אירופה בתקופה בה מחיר ההעברה של חומרי גלם היה גבוה.
אבל עד שאירלנד כבר קיצצה את מס החברות ל־12.5% ב־1999, מספר גדול של חברות בינלאומיות לא היו צריכות את חומרי הגלם החסרים באירלנד והקרבה הפיזית ללקוחות כבר לא הייתה חשובה.
בעשורים האחרונים, חברות בינלאומיות התפתחו בגודלן ובמורכבותן. רווחיהן מיוחסים יותר בקלות לפיסות של קניין רוחני. זה אפשר לאירלנד למשוך חברות גדולות כמו פייסבוק, גוגל ואפל.
616 מיליארד דולר
כלכלנים העוקבים אחרי התחמקות ממס אומרים ששיעור המס הנמוך באירלנד אפשר לחברות להימנע מלשלם מסים לכל ממשלה. על פי תומאס טרסלב מאוניברסיטת קופנהאגן וגבריאל זוקמן מאוניברסיטת ברקלי, מתוך 616 מיליארד דולר ברווחים שהועברו למדינות עם שיעור מס נמוך ב־2015, מאה מיליארד הועברו לאירלנד. זה הפך אותה ליעד המרכזי לרווחים מועברים, לפני סינגפור, הולנד, מקלטי המס באיים הקריביים ושווייץ.
ממשלת אירלנד אומרת שהיא רוצה לשמור על שיעור המס של 12.5% ושהחופש של מדינות קטנות לגבות מסים נמוכים יותר חיוני למשיכת השקעות זרות כי הוא מפצה על כמה מהמאפיינים הפחות מושכים של המדינות.
"אני מאמין שמדינות קטנות, ואירלנד ביניהן, צריכות להיות מסוגלות להשתמש במדיניות המס כמנוף לגיטימי לפיצוי על יתרונות של קנה מידה, מיקום, משאבים, מורשת תעשייתית והיתרון החומרי האמיתי, המתמשך ממנו נהנות המדינות הגדולות יותר", אמר שר האוצר של אירלנד פסקל דונוהיי באפריל.
סנקציות וענישה
התסכול מהצעד האמריקאי היה כל-כך גדול, שבאפריל, כששרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, הציגה לראשונה את התוכנית, מצא עצמו דונוהיי מגן על נשיא ארה"ב ג'ו ביידן באחת מתוכניות הרדיו הפופולריות ביותר באירלנד. "הוא לא יוצא נגד אף אחד", אמר, "הוא לא יוצא נגד אירלנד". לא ברור אם היצמדות פורמלית לשיעור המס של 12.5% תשתנה במסגרת ההצעות של ממשל ביידן.
השינויים האמריקאים יענישו חברות שפועלות בארה"ב וגם נהנות משיעורי מס שהם נמוכים מהמס המינימלי העולמי החדש. אם תאושר בידי הקונגרס, המערכת האמריקאית החדשה לא תרשה הטבות מס בעת שמדינות מבצעות תשלומים פנימיים למדינות עם שיעור מס נמוך, והשינוי הזה באופן אפקטיבי יגבה מהן את המס. זו יכולה להיות פגיעה חמורה במיוחד לחברות שלהן משרדים באירלנד, שלרבות מהן פעילות נרחבת בארה"ב או שהן מנוהלות מתוך משרדים בארה"ב.