נשיא דרום קוריאה מון ג'יאה-אין ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן בבית הלבן בחודש שעבר / צילום: Associated Press, Alex Brandon
במשך עשורים, ארה"ב הגבילה בהקפדה כמה רחוק וכמה חזק יכולים להיות הטילים הבליסטיים של דרום קוריאה, במדיניות ששיקפה חשש מכך שסיאול עשויה להגביר את המתיחות עם סין, צפון קוריאה ורוסיה הסמוכות.
אבל בחודש שעבר, ממשל ביידן הסיר את המחסומים האחרונים מתוכנית הטילים של סיאול, וסילק את מה שהיה מגבלה של כ-800 קילומטר על טווח הטילים הבליסטיים של דרום קוריאה. מדובר בשינוי משמעותי. באופן תיאורטי, הטילים של סיאול כעת יכולים לטוס רחוק מספיק כדי לפגוע בבייג'ינג, מוסקבה או מקומות אחרים.
משטרו של קים ג'ונג און בצפון קוריאה הגדיל את הארסנל הגרעיני שלו, וגם כוחו של צבא סין גובר. ארה"ב, מבלי להרגיז מדינות אחרות או להזיז את כלי הנשק שלה, יכולה לראות בת ברית קרובה מפתחת טכנולוגיה המחזקת את ההרתעה הצבאית האזורית שלה. מבחינת סיאול, היא מקבלת בחזרה ריבונות מלאה על כלי הנשק הלא גרעיניים שלה, אחרי שביקשה שליטה מסוג זה מזה זמן רב.
בנות ברית חמושות טוב יותר יהיו יעילות עבור וושינגטון, בייחוד לאור העימותים המחריפים מול סין לגבי טייוואן והים של דרום סין, וזה גם נותן לסין סיבות רבות יותר להשתתף במאמץ הדיפלומטי מול צפון קוריאה, כך אומרים מומחים.
"דרום קוריאה כבר יכולה להתנגד באופן ישיר לאיום הטילים מצפון קוריאה", אמר או מייאון, מנהל במועצה האטלנטית, מכון מחקר מוושינגטון. "הסרת המגבלה על ייצור טילים, לפיכך, היא בעלת השלכות ביטחוניות אזוריות שעוברות את חצי האי הקוריאני".
ארה"ב אכפה את המגבלות המוכרות כקווים המנחים לטילים על סיאול מאז 1979, כשדרום קוריאה הייתה תחת דיקטטורה צבאית שבשנים קודמות הייתה לה תוכנית גרעינית משלה. המגבלות המקוריות הגבילו את טווח טיסת הטילים לכ-175 קילומטר, לא מספיק על מנת לפגוע בפיונגיאנג מהגבול בין שתי הקוריאות. ראש הנפץ הגדול ביותר שיכולים הטילים לשאת שוקל כחצי טונה, פחות מראשי החץ בהם השתמשה גרמניה במלחמת העולם השנייה.
המגבלות האלה לא השתנו במשך יותר משני עשורים, עד שארה"ב הגדילה את טווח הטיסה לכ-295 ק"מ ב-2001, ואז הרחיבה אותו שוב לכ-800 קילומטר ב-2012.
אבל סדרה של ניסויי טילים שערכה צפון קוריאה ב-2017 גרמה לממשל טראמפ להוריד את המגבלות על גודל ראשי החץ מהטילים של דרום קוריאה. בשנה שעברה, וושינגטון הרשתה לסיאול לפתח טילים לחלל החיצון מונעים בדלק מוצק שיש להם הפוטנציאל לסייע למבצעי ביון של הצבא.
הסרת המגבלה הנותרת מטווח הטילים של דרום קוריאה נידונה לקראת סוף כהונתו של דונלד טראמפ, כך אמרו אנשים המכירים את הנושא. אבל שתי המדינות היו אז בעיצומן של שיחות מתוחות על חלוקת נטל ההוצאה הצבאית, לאחר שטראמפ דרש שסיאול תשלם משמעותית יותר. הדיונים לגבי הסרת המגבלה על טווח הטילים נעצרו.
בתוך כמה שבועות מכניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לתפקיד, לאחר שהבטיח לשחזר את בריתותיה של ארה"ב, חתמה וושינגטון על הסכם לחמש שנים לגבי 28,500 החיילים האמריקאים המוצבים באופן קבוע בדרום קוריאה. ואז, בזמן הביקור של נשיא קוריאה
מון ג'יאה-אין לבית הלבן בחודש שעבר, הודיעו שתי המדינות שארה"ב תסיר את המגבלות הנותרות על ייצור הטילים.
סביר להניח שדרום קוריאה תשתמש באוטונומיה החדשה לגבי טילים על מנת לשפר את הלוויינים הצבאיים של המדינה, שדורשים טכנולוגיה דומה לזו שמשמשת בטילים ארוכי-טווח, כך אמרו בכירים בצבא דרום קוריאה ומומחי ביטחון. מאמצי המדינה לא יכללו מרוץ לפצצה גרעינית, מפני שסיאול חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
"זה מתאים לתחרות הרחבה יותר מול סין ולמשאלתו של ממשל ביידן לעשות זאת דרך יותר שיתוף פעולה עם בנות הברית של ארה"ב", אמר מייסון ריצ'י, פרופסור באוניברסיטת הנקוק ללימודי חוץ בדרום קוריאה. סין לא הביעה מחאה פומבית על שינוי המדיניות האמריקאי לגבי תוכנית הטילים של דרום קוריאה. צפון קוריאה גם היא לא הציגה תגובה רשמית מהממשלה, ובמקום זו הגיבה באופן רך יחסית, בטור דעה של מומחה לעניינים בינלאומיים שהופיע בעיתון השייך לממשלה. הצעד האמריקאי להסיר את החסמים על טווח הטילים, כך כתב הפובליציסט הצפון קוריאני, יביא לתחילתו של מרוץ חימוש.
המרדף אחר יכולת צבאית קטלנית יותר הוא משחק עדין בשביל דרום קוריאה. התקנתן של מערכות אמריקאיות להגנה בפני טילים ב-2017 על אדמת דרום קוריאה הרגיזה את סין. אבל בייג'ינג, בעוד שהיא לא הביעה תמיכה בשינוי המדיניות, לא צפויה להתרגז מדי, כך אמר טונג ז'או, עמית בכיר במרכז קרנגי-צינגהואה למדיניות עולמית, מכון מחקר.
"בשביל סין, טילים של דרום קוריאה בשליטת סיאול פחות מאיימים בטילים אמריקאים בשליטת וושינגטון", אמר ז'או.
לאחר שמגבלת ראש הנפץ הוסרה לפני ארבע שנים, פיתחה דרום קוריאה טילים היכולים לשאת ראשי נפץ במשקל של עד 2 טון - כל זאת תוך היצמדות לטווח של 800 קילומטר. ניתן להמיר את הטכנולוגיה בקלות על ידי התקנת ראשי חץ קלים יותר, כך שהטילים יוכלו לעוף מרחקים ארוכים הרבה יותר, אומרים מומחים לכלי נשק.
ללא מגבלות על מרחק הטיסה, יצירת רשת של לוויינים צבאיים תאפשר לסיאול להסתמך פחות על טכנולוגיה אמריקאית לניטור צפון קוריאה, כך אומרים מומחי ביטחון מדרום קוריאה.
"להרשות לנו לעשות עוד מאותו דבר לא יכול להזיק בגלל שזה אומר שיהיו יותר תצפיות ומודיעין", אמר קים ביונג-ז'ו, גנרל מעוטר בדימוס מצבא דרום קוריאה שמכהן כמחוקק ברשות המחוקקת בסיאול. "זה מקרה של כמה שיותר, יותר טוב".