ביטקוין / צילום: Shutterstock
פעם, הטיעון החזק ביותר נגד מטבעות הקריפטו היה שהם עדיין צריכים להוכיח למה הם שימושיים. כעת הטיעון החזק ביותר נגדם עשוי להיות שהפכו טובים מדי למטרה אחת: ביצוע פשעים.
זמן לא רב לאחר שהמטבע הדיגיטלי הראשון, הביטקוין, הושק ב-2009, זיהו פושעים את המשיכה שבו. בעוד שרשויות אכיפת החוק מראות שהן יותר ויותר יעילות במעקב אחר עסקאות ביטקוין ולעתים בהשבת כסף שהושג במרמה, היכולת לבצע תשלומים דיגיטליים בלי מתווכים פיננסיים הקלה על פעילויות כמו מכירת סחורות לא חוקיות ושירותים לא חוקיים או הלבנת כספים באינטרנט. במחקר מ-2019, החוקרים שון פולי, ג'ונתן קרלסן וטאליס פוטנינס העריכו ש-46% מכל עסקאות הביטקוין שנעשו בין ינואר 2009 ואפריל 2017 היו קשורות בפעילות לא חוקית.
מאז, מסחר ספקולטיבי תופס נתח גדול יותר ויותר של העסקאות, אבל שורה של מתקפות כופר מהעת האחרונה, בהן פושעי סייבר נועלים את קבצי הרשת של הקורבן ודורשים תשלום על מנת לשחרר אותם, לרוב בביטקוין, העלו את רמת האיום לגבי בעיית הפשיעה במטבעות דיגיטליים. מתקפה בחודש שעבר על חברת הדלק Colonial Pipeline הביאה לסגירה של צינור דלק מרכזי בחוף המזרחי של ארה"ב; בעקבות מתקפה אחרת על חברת JBS נעצרה הפעילות בכמה ממפעלי הבשר הגדולים בארה"ב.
עניין של חיים ומוות
מה שמונח על הכף הוא יותר מסתם כסף. כשארגונים כמו בתי חולים מותקפים, חיים יכולים להיות בסכנה. בראיון מהעת האחרונה עם הוול סטריט ג'ורנל, השווה מנהל הבולשת הפדרלית כריסטופר ריי את הקושי שמציבה סדרת מתקפות הכופר מהעת האחרונה לאתגרים שצצו בעקבות הפיגוע מ-11 בספטמבר 2001.
אחת הבעיות של רשויות אכיפת החוק היא שאפילו כאשר ניתן לזהות את הפושעים, מקרי גניבה שפעם היה צריך להחליף במהלכם תיקים מלאים כסף או מזוודות עם זהב יכולים לקרות כעת במדינות בהן אין לארה"ב הסכם הסגרה. הבולשת הצליחה להשיב חלק ממטבעות הקריפטו שחברת Colonial שילמה לכנופיית הכופר DarkSide, אבל בגלל שהכנופייה פועלת מתוך רוסיה, לא ניתן להגיע לחבריה.
בעיה נוספת היא שאין דרך קלה לחזק את האבטחות הדיגיטליות עד כדי כך שניתן יהיה לשמור שהאקרים לא יוכלו להיכנס למאגרי המידע; מערכות הגנת המידע שאנו מסתמכים עליהן יותר מדי מורכבות ויש בהן יותר מדי נקודות פגיעות בשביל להגיע למצב כזה.
להקשות על פושעי סייבר לקבל תשלומים במטבעות קריפטו ובכך להקטין את התמריץ הכלכלי למתקפות כופר עשוי לעזור. כאן, ההשוואה שעשה ריי למתקפות ה-11 בספטמבר יכולה לגלות הרבה. לאחר ההתקפה, נחקק חוק הפטריוט ב-2001 ונעשו שינויים בחוג חשאיות הבנקים מ-1970 שנועדו להפריע למימון של רשתות טרור.
דרך גסה יחסית לפתור את הבעיה יכולה להיות לאסור באופן נרחב על תשלומים או מסחר במטבעות קריפטו, כפי שביקשו לעשות הרשויות בסין. אבל בהתחשב בהשקעה הכלכלית שנעשתה בהם כעת - לכל מטבעות הקריפטו ערך משוקלל של 1.6 טריליון דולר, על פי נתוני coinmarketcap.com - קשה לדמיין שיש בארה"ב הרצון הפוליטי לעשות כן. לפחות לא בתור צעד ראשון.
אבל יש צעדים אחרים שרשויות ארה"ב יכולות לנקוט וגם אלה יקטינו את האפשרות להשתמש בקריפטו במסחר, או לפחות לייקר את עלות השימוש בו.
גישה אחת עשויה להיות להקשות על שימוש או העברה של מטבעות קריפטו מרגע שהם נגנבו, כמו שבמציאות קשה להוציא את המיליונים במזומנים שמגיעים במזוודות מבלי שישימו לב לכך. ממשל ביידן מציע לאמץ את אותה דרישה למטבעות קריפטו שקיימת כיום על כל החברות המקבלות תשלום של יותר מ-10,000 דולר במזומן - לדווח על זה לרשות מס ההכנסה.
ממשלות יכולות גם להגביר את דרישות הדיווח. מספר צעדים כבר נשקלים. בשנה שעברה, הציע משרד האוצר של ארה"ב, מסיבות שכללו "שיקולי ביטחון לאומי", סינון נוסף של העברות קריפטו למה שמכונה "ארנקים לא מאוחסנים" שלא קשורים לבנק או למתווך פיננסי אחר כלשהו הנתון לרגולציה. כוח המשימה על הפעילות פיננסית, גוף בינלאומי הקובע סטנדרטים למלחמה נגד הלבנת הון, הציע לאחרונה הנחיות חדשות להגדלת דרישות הבטיחות למגוון רחב יותר של ישויות קריפטו.
צעדים כאלה עשויים להפוך חלק מעסקאות הקריפטו שאפילו מעבר לביטקוין מעט פחות אנונימיות ומבוזרות - עתיד שרבים מתומכי המטבע לא היו רוצים לראות. רגולציה מוגברת עשויה להפוך גם עסקאות לגיטימיות למפרכות יותר ולהקטין את המשיכה במטבעות הקריפטו.
אבל הסיכון הגדול ביותר למטבעות קריפטו עשוי להיות זה שהמאמץ הרגולטורי לא יהיה יעיל בהקטנת כמות המעשים הפליליים שמטבעות הקריפטו מקלים על ביצועם.
במקרה כזה, הפשעים רק יהפכו לחמורים יותר ומגבלות קשות על השימוש במטבעות קריפטו יהפכו לסבירות יותר מבחינה פוליטית.