גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חדשות 13: הרייטינג הנמוך האיץ את המהלכים להחלפת המנכ"ל

למרות השקעות של מיליוני שקלים בתוכן, חברת חדשות 13 מתקשה להתרומם ● בשבועות האחרונים נרשמו נתוני צפייה נמוכים מתמיד, שהביאו להאצת המהלכים להחלפת מנכ"ל החברה, ישראל טויטו, אשר מחזיק בתפקיד פחות משנתיים ● מי כבר קיבלו פנייה להחלפתו, מה אפשר ללמוד מהמתחרים, ואילו מהלכים נדרשים לשיקום החברה

אודי סגל ותמר איש-שלום, מגישי חדשות 13. ניסיון להידמות למתחרים / צילום: רונן אקרמן
אודי סגל ותמר איש-שלום, מגישי חדשות 13. ניסיון להידמות למתחרים / צילום: רונן אקרמן

לפני ימים ספורים רשמה מהדורת חדשות 13 את אחד השיאים השליליים ברייטינג של חברת החדשות לדורותיה: 5.4% בלבד, מה שהכניס אותה לטבלה המפוקפקת של עשר המהדורות הכי פחות נצפות של החברה. הנתונים הצליחו לזעזע את קברניטי הערוץ, שלעתים נראה כי התרגלו לפיחות הזוחל במעמדו. על-פי מקורבים, זה מה שהביא להאצת המהלכים להחלפת מנכ"ל החברה, ישראל טויטו, שמחזיק בתפקיד פחות משנתיים. "הפור נפל", אומר שלא לייחוס מקורב לרשת. "המספרים בחודש האחרון יצרו זעזוע גדול, וכעת זה קרוב מתמיד".

השמועות על כוונת קברניטי להחליף את טויטו מלוות את חדשות 13 כעננה כבר מספר חודשים. בין האנשים ששמם נזכר כאופציה להיכנס לתפקיד נמנה רון ירון, עורך מהדורת שישי בקשת 12, ששימש כעורך הראשי של "ידיעות אחרונות" בעת שאבי בן טל, מנכ"ל רשת, כיהן כמנכ"ל ynet. בין השניים התקיימה פגישה בנושא, אך ירון לא הביע עניין בתפקיד.

בן טל נפגש גם עם טלי בן עובדיה, לשעבר העורכת הראשית של חדשות 10 וסמנכ"לית החברה, שהתמודדה מול טויטו על קבלת תפקיד מנכ"ל חדשות 13 בטרם הכריע הבעלים לן בלווטניק לטובתו. עוד קיבלו הצעה עדי גרתי, מנהלת האקטואליה והדוקו של קשת; וכן רותם דנון, לשעבר העורך הראשי של "אולפן שישי" בחדשות 12. שמות אלה מצטרפים לנוספים שעלו על הפרק עוד טרום מינויו של טויטו, כמו רם לנדס, מאושיות החדשות בישראל; וגיא סודרי, העורך הראשי של חדשות 12.

לאחר שהתברר כי הסיכויים להביא עיתונאי בעל רקורד עם עשייה ניהולית אינם גבוהים, החלו להישקל לאחרונה אופציות נוספות, ובהן פיצול התפקיד של מנכ"ל הערוץ לעורך ראשי ומנכ"ל, או בחירה במנהל מחוץ לתעשייה שאיננו איש תוכן בהגדרה, אך בעל יכולת ניהולית מוכחת.

ברוב המקרים מדובר בגישושים שלא התפתחו, אך ניתן ללמוד מהם על הלך הרוח בכל הקשור לחדשות 13.

הרייטינג: ירידה בנתח הצפייה

כאמור, מה שעלול להאיץ את הפרידה מטויטו אלה נתוני הרייטינג הנמוכים של מהדורת החדשות המרכזית. אומנם אפשר לתרץ את הנתון הנמוך של ה-5.4% בשיבוץ בעייתי בשל משחקי היורו, אבל התמונה לא מאוד שונה גם אם מרחיבים את הפריזמה ומתבוננים על ביצועי החברה בשנתיים האחרונות.

אם משווים את נתוני הרייטינג שנה לפני פיצול ערוץ 2 (אז תחת המותג חדשות 10) לעומת נתוני הרייטינג של חדשות 13 מאז המיזוג עם רשת ועד היום, רואים ירידה בממוצע הצפייה מ-9.3% ל-8.6%.

אלא שהנתונים הללו מתעתעים. הצפייה בכלל מהדורות החדשות ירדה בשנים האחרונות, בין היתר בשל האלטרנטיבות החדשותיות שנוצרו - הקמת אתרי חדשות כמו N12, התחזקות הווידאו באתרים קיימים או מעבר לצריכת חדשות דרך הרשתות החברתיות. כך, גם החברה החזקה יותר, חדשות 12, רשמה ירידה ברייטינג הממוצע - מ-17% בשנה שלפני הפיצול, ל-15.8% לתקופה שמאז מיזוג רשת וערוץ 10.

כדי להבין מה קרה לחדשות 13 בשנים האחרונות, יש לבחון את נתח הצפייה בכלל המהדורות המסחריות, ובפריזמה הזאת החדשות עבור חדשות 13 אינן משמחות: מהנתונים עולה כי בשנים שלפני פיצול ערוץ 2, כשקשת ורשת החזיקו יחד בחדשות 2, עמד נתח הצפייה בחדשות שלהן על 64.5%, והנתח של חדשות 10 עמד על 35.5%.

היום עומד נתח הצפייה של חדשות 12 על 64.6%, כלומר רשת מחזיקה בנתח שהיה לערוץ 10, ואילו קשת מחזיקה בנתח של חדשות 2. המספרים נשארו דומים, אבל הסביבה שבה מוגשת המהדורה השתנתה לחלוטין.

כיום אין זה ערוץ 10 שנלחם על חייו באופן קבוע, נטול משאבים כספיים, עם לוח שידורים דלוח המלא בשידורים חוזרים. מאז המיזוג, המהדורה מוגשת עם מקפצות רייטינג משמעותיות ועתירות השקעה כמו "האח הגדול", "הישרדות" ו"המרוץ למיליון". מה שאומר שלמרות השקעות המיליונים בתוכן והשיפור בנתונים של ערוץ הבית, חברת החדשות לא מצליחה להתרומם.

 

הטאלנטים: לא ממהרים לבוא

אומנם בערוץ מחפשים בחודשים האחרונים ללא הצלחה אופציות להחלפתו של טויטו, אולם רשת לא מצליחה לגייס אף טאלנט משמעותי לחדשות 13, ולא רק למשרות ניהול.

רק לפני חודשיים, למשל, שובצה המגישה מירי מיכאלי לרצועה של השעה 19:00 במקומה של הילה קורח, שעזבה את התפקיד כדי לעשות סטאז'. השיבוץ של מיכאלי היה כפלסטר של הרגע האחרון - הכוונה המקורית הייתה לגייס טאלנט מחדשות 12 ש"ירים" את הרצועה. הצעות נשלחו בין היתר לגדעון אוקו ולעמליה דואק.

לא משנה כמה מפתים התנאים הכספיים שהוצעו להם, או כמה משבצת השידור אמורה הייתה להיות עבורם קידום ביחס למקומם הנוכחי - כולם סירבו לבוא. וזה, כמובן, אחרי שעיתונאים בכירים כמו עמית סגל, קרן מרציאנו ודני קושמרו קיבלו בעבר הצעות מפתות אך סירבו לעבור.

הניסיונות להעביר דמויות בולטות מהערוץ המתחרה אינן צומחות בחלל ריק. חדשות בנויות על אמון שרוכש הצופה למי שמעביר לו אותן ומתווך עבורו את המציאות. ואמון נבנה, בין היתר, על מוכרות. הצופה לא יעבור לצפות במהדורה רק כי יש בה מעת לעת פינה או כתבה שמעניינת אותו, אבל כן יעבור כדי לשמוע פרשנים או עיתונאים שמופיעים באופן קבוע, או מגישים שהוא רגיל לצפות בהם באופן רציף.

אומנם גיוס דמויות מוכרות איננו מהלך העומד בפני עצמו, ונדרשים עוד גורמים כדי שמהדורה תצליח, אך מדובר בקיצור דרך משמעותי - שגם מאותת לסביבה כי המעבר שווה את הסיכון. אבל כיום מעטים בתעשייה מוכנים לעשות זאת, בשל מגוון סיבות שרובן אינן תלויות בכסף אלא באופן בו נתפסת החברה - קרקע לא יציבה שמתהפכת אחת לתקופה על עובדיה ומנהליה, ולכן קשה לעשות בה תוכניות בה לעתיד הרחוק.

ניסיון העבר: הדחות ופיטורים

כדי להבין את החששות סביב הערוץ, כדאי לבחון את הנעשה בו בשנתיים האחרונות. זמן קצר בלבד לאחר המיזוג בין רשת לערוץ 10 הודח המנכ"ל המיתולוגי של חברת החדשות, גולן יוכפז. רק לאחר מסע ייסורים של כמה חודשים, וכשברור היה שאין הרבה קופצים על התפקיד, מונה לתפקיד ישראל טויטו - שאומנם נחשב לעורך מוערך, אך ללא רקורד ניהולי משמעותי.

אפשר להתווכח על הסיבות להדחתו של יוכפז - האם התקשה להשתנות ולהתאים את עצמו לבעלי המניות החדשים, או שבעלי המניות התקשו להתמודד עם דעתנותו. כך או כך, הוא נתפס כאוטוריטה עיתונאית, והאופן שבו הודח ערער מאוד את אמון העובדים בבעלי המניות ובהנהלת רשת.

זמן לא רב לאחר מכן הודח יוסי ורשבסקי, שכיהן כמנכ"ל רשת, אך עבור אנשי חברת החדשות היה תמיד האביר שנלחם עבורם את הקרבות מול בעלי המניות בתקופת ערוץ 10.

ישראל טויטו / צילום: אריק סולטן

הדברים לא נגמרו בזה. זמן לא רב לאחר כניסתו לתפקיד היה על טויטו להתמודד עם תוכנית קיצוצים שכללה פיטורים של עשרות עובדים. גם לאחר שהתוכנית יושמה לא הגיע שקט, ומעת לעת אנשי הנהלה בכירים הודחו. חלקם, כמו עידו איבנדייר, נחשבו קרובים מאוד לטויטו.

בלי קשר לשאלה אם החלפתו של טויטו תפתור את הבעיה של החברה או לא, עצם אי-הוודאות לגבי עתידו, ומערכת היחסים המורכבת בינו לבין הנהלת רשת ונציגי בעלי המניות, תורמים עוד יותר לתחושת חוסר היציבות בחברה. התחושה שם היא שאין המשכיות, ושלא יודעים לטפח אנשים לאורך זמן.

בהיעדר אסטרטגיה מסודרת לחברת החדשות, כולל החלטה לגבי המשבצת שהיא אמורה למלא בחלל התקשורתי, התחושה היא ששום דבר לא קבוע. האווירה במסדרונות קשה, קרבות החצר שאפיינו את הערוץ בעבר רק התעצמו, והעובדים חשים את אי-שביעות-הרצון של בעלי הערוץ ומבינים שמנסים להביא אנשים "מעל ראשם". כל זה מקשה על בניית רוח הקרב הנדרשת כדי לייצר חדשות ולהביא סיפורים גדולים.

רשת והחדשות: הפרדת רשויות

גם בחלוף כמעט שלוש שנים מאז המיזוג בין רשת לחדשות 10, החיבור בין שני הגופים עדיין רחוק מלהתקיים בפועל - למרות שמבחינת אישורי תקציבים וכספים, חברת החדשות כפופה לחלוטין לרשת, הייעוץ המשפטי הוא אותו ייעוץ, ואפילו סמנכ"לית משאבי האנוש החדשה באה מרשת.

הבעיה עמוקה יותר ונובעת בין היתר גם מתפיסת קברניטי הערוץ, שרואים את החדשות כנטל. במשך שנים טענו בחדשות 10 כי בהיעדר תוכניות פריים-טיים מושקעות אחרי המהדורה, הרייטינג סובל מתקרת זכוכית שלא ניתן לעבור אותה. כעת, לאחר המיזוג, כשיש תוכניות פריים מושקעות, יש תחושה שבערוץ מתוסכלים מהתוצאות.

הקיצוץ המאסיבי אמור היה לפתור חלק מבעיות הערוץ בצד ההוצאות, אבל בפועל הוא מכביד על העבודה היומיומית. על כל פיסת תוכן עובדים פחות אנשים, אבל המוצר שהמהדורה נדרשת לספק התארך משעה ורבע לשעה וחצי, כשתוספת התקציב שהוקצתה לצורך זה היא שולית. תוצאות הקיצוץ באו לידי ביטוי ביתר שאת בימי מבצע "שומר החומות", כשהחברה עבדה למעשה 24 שעות ביממה.

האתוס העיתונאי של חדשות 13, שהצליח להביא לחברה אנשים טובים עוד בגלגולה כחדשות 10 - כשהחברה עמדה בפני סגירה - נפגע קשות. לחדשות 10 היו זהות ובידול, ללא ההתיימרות לתת את אותו מוצר של המתחרים, ולכן גם היה לה קהל אדוק משלה. המעבר לערוץ ברודקאסט, שמתיימר להתחרות בקשת, דרש נתח צפייה גדול יותר והביא את קברניטי רשת ואת טויטו לנסות להמיר את הדנ"א הבועט והאנדרדוגי של החברה במוצר מיינסטרים.

הבחירה הייתה לנסות להידמות למתחרים, אך ללא המותגים האנושיים המוכרים, ללא הכסף וללא כוח-האדם. מדובר במשימה בלתי אפשרית, שיוצרת תסכול בקרב שני הצדדים. ברשת מתוסכלים מביצועי חברת החדשות שמושכים את כל הערוץ למטה, כיוון שצפייה בטלוויזיה בנויה גם על מעבר של צופים מתוכנית לתוכנית; ואילו בחברת החדשות מרגישים שהערוץ משחרר מעט מדי חבל, רואה בחברה בן חורג וממהר להעיר על כישלונותיה - למרות שברור ששינוי בחדשות הוא תהליך איטי. וכך נוצר מעגל שלילי שמזין את עצמו.

מול כל זה עומדים המתחרים בחדשות 12 - חברה המתאפיינת ביציבות, עם תקציב שגדל בהתמדה, פעילות מתרחבת וגידול טאלנטים חדשים. כתפיסת עולם, היא בונה את המותגים האנושיים שלה בסבלנות, ובעיקר נותנת אופק כמקור פרנסה עד גיל מבוגר. וכשזאת המציאות בחברה המתחרה, לעומת תחושת האדמה הרועדת בחדשות 13 - מה הפלא שמנהלים וטאלנטים מוותרים על מעבר לשם?

התיקון: מה צריך לעשות

היכולת לשקם את חברת חדשות 13 לא תלויה רק באדם שיביאו לנהל אותה, אלא בתנאים שבהם הוא יוכל לעבוד. התיקון חייב לבוא בראש ובראשונה מבעלי המניות ובאימוץ התפיסה שהחברה היא נכס ולא נטל, ולכן צריך להשקיע בה.

היום אין לחדשות 13 מוצר תחרותי, לא כי המהדורה איננה מוצר טוב, אלא כי מתעקשים לשחק על אותה משבצת של חדשות 12. לכן, מי שיופקד על ההגה יידרש להביא חזון - תוכנית שיווקית ומוצרית, המגדירה מי החברה, מה מקומה בשוק התקשורת, מה הבידול שלה ואיזה שיח ברצונה לייצר.

יחד עם זאת, נדרשת תוכנית עבודה ארוכת-טווח, הכוללת יעדי ביניים שבעלי המניות יכולים למדוד. אחת המשימות העיקריות תהיה להפוך את חדשות 13 למקום שעיתונאים שואפים להגיע אליו, ולצורך זה כסף ויציבות הם פרמטרים חשובים, אבל לא פחות חשובים האתוס העיתונאי ותחושת התכלית.

חלק ניכר מהבעיה של הערוץ כיום נעוץ במבנה הניהול הבסיסי. בהיעדר הפרדה בין מנכ"ל לעורך ראשי, נדרש מנהל החברה לעשות את שני הדברים. יוכפז, שניהל את החברה בעבר, היה בראש ובראשונה עורך ועיתונאי שהצליח להביא רוח קרב מהמעלה הראשונה, אבל גם מנהל צנטרליסטי המעורב לפרטי-פרטים - מה שלא הצמיח תחתיו הרבה מנהלים שזה הפורטה שלהם.

עם עזיבתו של יוכפז, החברה נותרה ללא שדרה ניהולית עצמאית חזקה ומיומנת, שיכולה להתמודד מול בעלי המניות. בימי טויטו, שמראש נכנס כ"ברווז צולע", לא נוצרה שכבה חזקה מספיק, ולכן כל פורמט ניהול בעתיד יידרש לבנות הנהלה חזקה מהתחלה.

קיים גם צורך להשקיע בפיתוח יכולות דיגיטליות לחברת החדשות. היעדרה של זרוע דיגיטלית בולט בעיקר מול המעצמה שקשת הפכה להיות בתחום - עשרות עובדים לעומת מספר עובדי דיגיטל שניתן למנות על פחות משתי ידיים בחדשות 13.

כאמור, ההצלחה של רשת כערוץ תלויה בהתחזקות חברת החדשות, אבל זה לא רק האינטרס של בעלי המניות - אלא אינטרס ציבורי. ההיחלשות של החברה מצד אחד, וחוסר ההצלחה של "כאן 11" להפוך את חטיבת החדשות שלו לגורם דומיננטי במפה, משאירים את ישראל עם ערוץ אחד חזק, מסחרי ונחוש, שמחזיק בחברת חדשות שאין לה תחרות. מצב כזה אינו טוב לאף אחד - אולי חוץ מאשר לבעלי המניות של קשת.

מרשת 13 נמסר בתגובה: "חדשות 13 היא חברת חדשות מקצועית, חופשיה ועצמאית. עבודתה המעולה, הרצופה ונטולת פשרות של החברה באה לידי ביטוי 24/7 במהלך מבצע 'שומר החומות', וקודם לכן בבחירות, וכך גם באופן שוטף ויומיומי. רשת 13 משקיעה ותשקיע משאבים על-מנת לקדם את חברת החדשות ככל הנדרש. באשר לשמות שצוינו בכתבה - משמח לקרוא עד כמה אנשי חדשות מהשורה הראשונה היו רוצים לעבוד בחברת חדשות 13".

בחדשות 13 סירבו להגיב.

בקשת ובחדשות 12 בחרו שלא להגיב.

טלי בן עובדיה, רון ירון ורותם דנון בחרו שלא להגיב.

עוד כתבות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם