בקבוקי קוקה קולה. צפויים להתייקר? / צילום: תמר מצפי
האם הקולה, המיצים הממותקים וכל המשקאות הקלים בדרך להתייקר? שר האוצר אביגדור ליברמן מקדם במסגרת חוק ההסדרים מס קנייה על משקאות קלים עתירי סוכר, בהם המשקאות המוגזים וכן המשקאות הקלים, בטעמי פירות ואחרים. זאת, כלשון חוק ההסדרים, "במטרה לצמצם את התחלואה העודפת הנגרמת מצריכת משקאות עתירי סוכר".
על-פי טיוטת חוק ההסדרים, ליברמן מתכוון להטיל מס קצוב (מס קנייה הקובע סכום מס ספציפי לפי סוג הסחורה, המידה, המשקל או מספר היחידות המיובאים), בשיעור שנע בין 1.61 שקלים ל-2.89 שקלים, על כל המשקאות המסוכרים, למעט מים, סודה, חלב, תחליפי חלב צמחיים, משקאות אלכוהוליים; ולמעט משקאות חמים - קפה, תה ודומיהם.
המס ייקבע לפי כמות הסוכר במשקה ויהיה יקר יותר ככל שהבקבוק/הפחית קטנים יותר. כלומר: מי שירכוש פחית קולה או בקבוק שתיה אישי הקטן מליטר, ישלם יותר ממי שירכוש את בקבוקי המשקה הגדולים ואת בקבוקי "החיסכון". מדובר במדרג שנועד להטיל מס נמוך יותר על האוכלוסיות החלשות, בהן משפחות במגזר החרדי, שרוכשות יותר את בקבוקי השתייה הגדולים והמוזלים ואת הג'ריקנים שנמכרים, ולא את בקבוקי השתייה האישיים והיקרים יותר למ"ל משקה.
עבור משקאות בהם שיעור הסוכר גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל, נקבע כי המס יעמוד על 2.89 שקלים ליחידה קטנה מליטר משקה, וירד ל-2.21 למשקה בין ליטר ל-2 ליטרים ו-2.18 שקלים ליחידה הגדולה מ-2 ליטר משקה. עבור משקאות בהם הסוכר נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, נקבע כי המס ינוע בין 1.61 שקלים לליטר משקה ועד 2.14 שקלים לליטר.
רף הסוכר הנמוך שנקבע - פחות מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה - כולל בתוכו גם משקאות דיאט למיניהם, שאינם נתפסים כ"עתירי סוכר", אך הם ממותקים ונחשבים כחלק מהמשקאות המזיקים לבריאות.
השמנה מדאיגה
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי בשנים האחרונות קיימת מגמת השמנה מדאיגה בקרב אזרחי ישראל (על-פי סקר הלמ"ס מ-2017, 28% ומעלה מהאזרחים הם בעלי עודף משקל), בדגש על אוכלוסיות חלשות ובעיקר בגילאים צעירים.
מעבר לעלויות העתק המושתות על מערכת הבריאות כתוצאה ממגמה זו, להשמנה יש השלכות בריאותיות קשות. כך למשל, השמנה בדרגה 2 מגדילה פי 8.7 את הסיכוי לחלות בסוכרת, פי 5.7 את הסיכוי לקבל דום נשימה ופי 4.1 לחלות ביתר לחץ דם.
השמנת יתר נובעת מהרגלי תזונה בעייתיים, בהם צריכה מוגברת של סוכר. על-פי מחקר של פרופ' הראל שיף מאוניברסיטת בר-אילן, 43% מהילדים בישראל שותים משקאות ממותקים מדי יום. נתון זה מציב את ישראל במקום הרביעי בין מדינות ה-OECD.
בשנים האחרונות בחרו מדינות רבות להתמודד עם תופעת ההשמנה באמצעות מיסוי מזונות עתירי סוכר ובפרט משקאות ממותקים. בין המדינות הללו נמצאות פינלנד, דנמרק, מקסיקו, הונגריה, צרפת ואחרות. מחקרים שבחנו את האפקטיביות של מיסוי זה על הרגלי הצריכה של האזרחים, מצאו כי ביכולתם להפחית משמעותית את צריכת המשקאות הממותקים, ובכך להביא בטווח הארוך לשיפור ניכר במצב הבריאותי של התושבים.
על הרקע הזה החליטה הממשלה להנחות את שר האוצר להטיל מתוקף סמכותו בחוק מס קנייה (טובין ושירותים) מהמחיר לצרכן על משקאות מתוקים.
שלל יוזמות להעלאת מסים
נזכיר כי ליברמן עצמו הבטיח כי לא יהיו העלאות מסים בתקציב ובחוק ההסדרים הקרובים, אך בינתיים מתחילות להצטבר בחוק ההסדרים מספר יוזמות שהמשמעות הישירה והעקיפה שלהן היא העלאת מס. בין היוזמות הללו - אגרת הגודש (שייתכן שתרד מהשולחן לפני שהחוק יגיע לאישור הממשלה לאור התנגדות שרת התחבורה), העלאת הארנונה למשקי-הבית הפרטיים, מס על כלי פלסטיק חד-פעמיים וכעת המס על המשקאות הקלים.
חלק מהיוזמות עוגנו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ואף אמורות לשרת מטרות ראויות (בהן הגנה על הסביבה ושמירה על בריאות הציבור), אך עדיין מדובר בהעלאות מס בפועל שחלקן יפלו על כתפי החלשים ביותר באוכלוסייה, גם אם בשיעור נמוך יותר מאשר על אוכלוסיות חזקות יותר (בשל המדרג שנקבע שממסה פחות את המוצרים שצורכות האוכלוסיות החלשות).
מאיגוד תעשיות המזון נמסר בתגובה: "איגוד תעשיות המזון בוחן בשעות אלה את פרטי ההצעה, אולם הנתונים והעובדות הידועים לנו שונים באופן קיצוני מאלה שהמשרד מפרסם. לאחר הבדיקה נשתף את ממצאינו. יש לזכור כי תעשיית המזון והמשקאות הפחיתה למעלה מ-30 אלף טון סוכר בשנה ממוצריה, במהלך שהחל לפני מספר שנים כמהלך של שיפור ההרכב התזונתי של מוצרי המזון. במשקאות קלים מדובר על הפחתה של למעלה מ-25%".