גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן התחרות: האם ישראל בדרך למלחמה במונופולים הגדולים?

בארה"ב, התאגידים הגדולים בלחץ מגישת ממשל ביידן וממונה ההגבלים החדש ● הממונה הישראלית מיכל הלפרין מסיימת בקרוב את תפקידה, עם תמונה מורכבת של הימנעות מהכרזת מונופולים לצד הגברת אכיפה ● איך יתמודד הממונה הבא עם הריכוזיות הגבוהה?

מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום
מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום

ב-1 באוגוסט, תגיע לסיומה כהונתה של מיכל הלפרין, הממונה על התחרות. תקופתה התאפיינה בייעול ומיקוד רשות התחרות, אך גם הייתה פרידה מהותית מגישתו של קודמה בתפקיד.

רק לאחרונה ממשל ביידן הכריז על מינויו של עו"ד ג'ונתן קנטר לממונה על חטיבת ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים האמריקאי, מקבילה של הלפרין. קנטר הוא אקדמאי ועו"ד ותיק, ונחשב למועמד הפרוגרסיבי יותר. קנטר מצדד בעמדה ביקורתית כלפי הפרקטיקות האנטי-תחרותיות של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. בפני הממונה הישראלי הבא על התחרות יעמדו אתגרים שונים מאוד מאלו שיעמדו בפני קנטר בארה"ב, אך קשים לא פחות.

ישראל נחשבת למדינה ריכוזית בענפים רבים, הן בשל פרקטיקות אנטי-תחרותיות של עסקים והן בשל מגבלות ממשלתיות המעכבות אקטיבית את התחרות. שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, האחראית על מינוי הממונה הבא או הבאה, תעמוד בעצמה בפני האתגר של לבחור את הגישה המתאימה ביותר לשדרוג התחרותיות בישראל.

הקדנציה של הממונה, שש שנים, היא מהארוכות ביותר במגזר הציבורי - אפילו יותר מנגיד בנק ישראל, שממונה לחמש שנים. לממונה יש סמכויות שיכולות לעצב מהותית את אופי השוק: לאשר ולמנוע מיזוגים בין תאגידים, לאכוף נגד פרקטיקות אנטי-תחרותיות, לנהל חקירות באופן עצמאי ואף להגיש כתבי אישום. בנוסף, תחת הממונה האחרונה, נפתחה "מחלקת שווקים" העוסקת בייעוץ למשרדי הממשלה בנושאי תחרות.

שינוי השם מ"הרשות להגבלים עסקיים" ל"רשות התחרות" בינואר 2019, מייצג יותר מאשר סמנטיקה. זה ביטוי לשינויים שחלו בתחום. כך למשל, אינטגרציה אנכית (חברה המחזיקה בכמה שלבי ייצור של אותו המוצר) נחשבת פחות בעייתית מבעבר.
היא יכולה לפגוע בתחרות, אך בשווקים רבים יתרונותיה עולים על חסרונותיה.

■ בינתיים בארה"ב: ביידן ממנה רגולטורים שמפחידים את חברות הענק

כשההתערבות פוגעת בתחרות

ישנה הבנה נוספת בתחום ההגבלים העסקיים, שלפיה פעולות חריפות ו"חזקות" מדי של הרשויות עלולות דווקא לפגוע בתחרות במקום לסייע לה. הלפרין קיבלה לכך תזכורת חריפה במיזוג הראשון שאסרה: ב-2015, ביקשה אלקטרה לצאת משוק ברי המים ולמכור את פעילותה בתחום למי עדן, ולאפשר לה להציב תחרות ל"תמי4" של שטראוס.

הרשות (אז עוד רשות ההגבלים) התנגדה. לאחר שבית הדין לתחרות דחה את העתירה נגד ההחלטה, המיזוג בוטל. אך אלקטרה ומי עדן לא יכלו להתחרות גם בשטראוס וגם אחת בשנייה, ולכן יצאו מהשוק ב-2017, מה שהשאיר אותנו עם שחקן יחיד - תמי4.

אחד המיזוגים המשמעותיים שאושרו תחת הלפרין היה רכישת "ניופארם" בידי שופרסל בסוף 2017. שוק הפארמה נשלט עד אז ביד רמה בידי סופר-פארם, שגם אם לא זכתה למונופול מוחלט - הרי במקומות רבים בישראל רק סניפיה היו זמינים. הרעיון, אם כן, היה ששופרסל תגייס את משאביה כדי לשדרג את המתחרה הקטנה ניופארם ותכניס תחרותיות לשוק הפארמה.

מצד שני, עלה החשש שמצב השוק של שתי מתחרות עוצמתיות יקבע מצב דואופולי שלא ישפר מספיק את התחרותיות. לכן, הלפרין חייבה את ניופארם למכור 9 סניפים לכדי רשת שלישית בשם "סמארטפארם".

עם זאת, סמארטפארם קרסה בשנת 2019 וסניפיה נמכרו, חלקם הגדול לסופר-פארם. נשאלת השאלה, כמובן, מה היה עדיף - לאפשר לשופרסל לרכוש את כל סניפי ניופארם, או לחילופין לחייב אותה למכור הרבה יותר סניפים. ככה או ככה, הלפרין ניסתה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - מה שלא ממש הצליח.

רפורמות וייעוץ לצד אכיפה

הלפרין יזמה מספר רפורמות, הן בייעול רשות התחרות ומיקוד היכולות המקצועיות, והן למען הסרת חסמי תחרות שייתרו את הצורך בהתערבות מלכתחילה. כך למשל העלתה את הרף המינימלי של מחזור מכירות משותף הדורש אישור ובאותה רוח פתחה מסלול אישור מהיר במיוחד ("ירוק בוהק") לעסקים שבבירור לא יוצרים חשש תחרותי. המסלול המקוצר מאפשר ל-40% מהבקשות אישור בטופס אחד בשלושה-ארבעה ימים.

במקביל, הלפרין תגברה משמעותית את האכיפה: הקנס המרבי עלה מ-24.5 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל, והרשות הגבירה את האכיפה הפלילית. במהלך כהונתה נגזרו קנסות בסך כ-54 מיליון שקל.

גם מספר המורשעים בעבירה פלילית על פי החוק עלה, ולפי סיכום הכהונה שהוציאו ברשות הורשעו 87 נאשמים ונגזרו 119 חודשי מאסר.יש, כמובן, גבול למה שהרשות יכולה לעשות, משום שחלק ניכר מחסמי התחרות נובעים ממדיניות ממשלתית בעייתית.

לכן, הקימה את "מחלקת שווקים", העוסקת בעבודת מחקר מדיניות לטובת משרדי הממשלה והציבור. כיום, משרדי הממשלה החלו להיעזר מיוזמתם בייעוץ של רשות התחרות.

הלפרין המשיכה את מדיניותו של הממונה הקודם, דייויד גילה, במיעוט הכרזות על מונופולים. בשנים האחרונות הרשות הטילה סנקציות כלכליות נגד מונופולים לא מוכרזים ובהם נמל אשדוד, S.O.S, חוליות, פייסבוק ונובל אנרג’י במקביל להליכים נפרדים נגד מונופולים "מוכרזים" כמו תנובה, בזק, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה) וחברת החשמל. גילה התפטר בזעם בעקבות אישור חלקים במתווה הגז שאפשרו לנובל אנרג’י לשלוט בחלקים משמעותיים של שני שדות הגז הגדולים, "תמר" ו"לוויתן".

שאלת המחיר ההוגן והמותג החזק

נקודת מחלוקת נוספת בין גישתה של הלפרין לזו של גילה, היא בתחום התביעות הייצוגיות על מחיר מופרז. כך למשל, אושרה ב-2019 תביעה ייצוגית על סך 450 מיליון שקל נגד קוקה קולה בשל מחיר מופרז, לכאורה, שהיא גובה ביחס למתחרותיה. מקרה זה מעלה שתי שאלות מעניינות: האחת, האם לגיטימי לגבות מחיר גבוה בשל מותג חזק, כאשר המתחרים זמינים לכל דורש? והשנייה, האם תפקידו של בית המשפט להחליט מה המחיר ההוגן ולכפות אותו, ובפרט על מוצרים שאינם מוצרי צריכה בסיסיים?

עצותיה של רשות התחרות נדרשות במיוחד כעת, כשרוצים להזניק את המשק לאחר הקורונה ולהוריד את יוקר המחיה בישראל. על הממונה הבא או הבאה להכיר את המשק הן כפקיד ציבור והן כשחקן בשוק הפרטי, להבין את הכוח שסמכויותיו מאפשרות לו, אבל גם את מגבלותיו.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?