משבר האופיואידים / צילום: Associated Press, Mark Lennihan
מדינות בארה"ב חשפו הסדר היסטורי בגובה 26 מיליארד דולר עם חברות תרופות לסיכום אלפי תביעות בנושא משבר האופיואידים, וסללו את הדרך לקהילות ברחבי ארה"ב לקבלת מימון לטיפול במגפה של התמכרות למשככי כאבים שעדיין לא שככה.
שלוש מפיצות התרופות הגדולות ביותר - תאגיד McKesson, תאגיד AmerisourceBergen ו־Cardinal Health - וגם יצרנית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון דנו בהסדר במשך יותר משנתיים, אבל ההכרזה מיום רביעי מהווה אבן-דרך חשובה שעשויה לסלול את הדרך לכך שהכסף יתקבל על-ידי מדינות אפילו כבר בתחילת השנה הבאה.
המדינות לא יוכלו להשתמש בכסף הזה לסתימת חורים תקציביים כלליים כפי שהיה לאחר הסכם בגובה 206 מיליארד דולר עם חברות הטבק בשנות ה־90. במקום זה, רובו יצטרך להיות מוצא על שירותים חברתיים שנועדו לטפל בנזקים של התמכרות לאופיואידים, כמו תוכניות טיפול, חינוך לגבי היפטרות מתרופות ומחטים וחיזוק התקציב למגיבים ראשונים.
קהילה כלשהי תוכל להשתמש בכסף לשימוש בבעיה גדולה של התמכרות בקרב אוכלוסיית מחוסרי הבית, בעוד שבמקום אחר יוכלו להתמקד יותר בתינוקות המכורים לאופיואידים.
"זה לא ישמש לסתימת חורים בכביש, או בניית ספריות, או לאיזון התקציב", אמר פול גלר, עורך דין תביעות המייצג כמה ערים ומחוזות שהם צד בהסדר.
אנשים ומשפחות שהושפעו משימוש יתר באופיואידים לא יקבלו את הכסף באופן ישיר.
משבר האופיואידים שגרם למותם של חצי מיליון איש בארה"ב הביא להגשתן של יותר מ־3,000 תביעות שהוגשו על-ידי מדינות, ממשלות מקומיות, שבטים של אמריקאים ילידיים, קבוצות ואחרים נגד שחקנים מרכזיים בתעשיית הפארמה.
בתביעות נטען שחברות התרופות דחפו את משככי הכאבים האלה לשימושים שחרגו בהרבה ממה שהיה נחוץ מבחינה רפואית ושמפיצים ובתי מרקחת לא עשו מספיק על-מנת לעצור כמויות גדולות של הכדורים מלהגיע לקהילות.
ההתמכרות לסמים החמירה בזמן המגפה, וכמות מקרי המוות מנטילת יתר של אופיואידים עלתה בכ־37% לעומת השנה הקודמת, על-פי נתוני הממשלה.
הפחד מחשיפת מסמכים הביא את החברות לשולחן המשא-ומתן
החברות דחפו בחזרה, ואמרו שהן מייצרות ומפיצות מוצר חיוני שעבר רגולציה ברמה פדרלית. אבל באותה עת, עול הליטיגציה - כמו מסירת מיליוני מסמכים פנימיים, מתן אפשרות לעובדים להגיש תצהירים, והכנה למשפטים המורכבים שעשויים לחשוף פרטים מביכים - שלחו הרבה מהחברות לשולחן הדיונים.
התובעים הכלליים של טנסי, צפון קרולינה, פנסילבניה, ניו יורק, לואיזיאנה, דלאוור וקונטיקט הכריזו ביחד על סיכום ההסדר ביום רביעי, לאחר שמוקדם יותר השבוע היו שמועות על כך שהוא הושלם.
"באמת, אין מספיק כסף בעולם להתמודד עם הכאב והסבל והטרגדיה של משפחות שכולנו מכירים במדינות שלנו", אמר התובע הכללי של קונטיקט, וויליאם טונג.
על-פי התנאים הכלליים של ההסדר, שלוש המפיצות ישלמו יחד 21 מיליארד דולר במשך תקופה של 18 שנים, וג'ונסון וג'ונסון תשלם 5 מיליארד דולר על פני תקופה של תשע שנים. הסכומים האלה עשויים לקטון אם מספיק מדינות יצטרפו להסדר, והחברות עדיין יכולות לפרוש אם יחליטו שרמת ההשתתפות לא מביאה להן את השקט התעשייתי שהן מבקשות על-מנת לשים את התביעות מאחוריהן.
החברות McKesson, AmerisourceBergen ו־Cardinal אמרו בהודעה משותפת שהן מערערות על ההאשמות נגדן אך מאמינות שההסכם הוא צעד חשוב לכיוון פתרון התביעות ו"אספקת הקלה משמעותית לקהילות ברחבי ארה"ב".
היועץ הכללי של ג'ונסון וג'ונסון, מייקל אולמן, אמר "אנחנו מכירים בכך שמשבר האופיואידים הוא נושא מורכב בצורה בלתי רגילה של הבריאות הציבורית", והוסיף שהכסף מההסדר יעזור לטפל בבעיה.
השוק מגיב: מניות החברות עלו
מניות של ארבע החברות עלו השבוע לאחר דיווחים בחדשות, כולל בוול סטריט ג'ורנל, על כך שההסדר צפוי השבוע. אנליסטים אמרו שמדובר בהתפתחות חיובית, אם כי משקיעים ככל הנראה כללו את סכום ההסדר במחיר המניות מכיוון שהסכומים היו ידועים מראש, וציינו שלסיטונאיות היה כסף שמור בצד לשלם את סכום ההסדר.
עם זאת כמה אנליסטים אמרו שחברות שלא הגיעו להסדרים השבוע, כמו טבע, עדיין עומדות מול סיכון בגלל שלא ברור מתי יצטרכו לפתור את הנושא ועוד לא ידוע כמה זה יעלה להן.
להשלמת העסקה נזקקו עורכי הדין של התובעים המייצגים קהילות, תובעים כלליים ועורכי דין של החברות לאלפי שעות של משא-ומתן. פגישות אישיות תכופות הפכו לישיבות זום ליליות שנערכו במשך חודשים רבים בזמן המגפה.
הפרטים הסופיים התגבשו כשתביעות על אופיואידים החלו בשלוש מדינות, מה שלחץ על שני הצדדים. מושבעים בניו יורק נחשפו להודעות דואר אלקטרוני מבודחות שעובדים באחת מחברות ההפצה שלחו לגבי מכורים, כולל אחת שכללה שיר על "Pillbillies", עם הלחן של השיר "The Beverly Hillbillies".
אם יגיעו ההסדרים לתשלום מלא יפתרו את תביעות האופיואידים נגד ארבע החברות האלה, אבל ישנם עוד כמה יעדים שלא הושגו. בקליפורניה ובניו יורק מתקיימים משפטים נגד החברות טבע, אלרגן מבית AbbVie ו־Endo International. רשתות בתי מרקחת לאומיות גם הן הוזכרו במאות תביעות והמשפטים בעניינן צפויים להתחיל באוקטובר. שתי חברות אחרות שהיו יעדים בתביעה, כולל יצרנית אוקסיקונטין Purdue Pharma, הגישו בקשות לפשיטת רגל על-מנת להתמודד עם החבות המשפטית והן דנות בהסדרים משלהן עם המדינות.
ההסדר נותן למדינות פרק זמן של 30 ימים להצטרף אליו או לדחות אותו. אם החברות יחליטו שמספיק מדינות משתתפות בו, לממשלות מקומיות יהיו כמה חודשים נוספים להביע את תמיכתן בו. כמות הכסף שמדינה כלשהי לבסוף תקבל תלויה במידה רבה בכך שתרתום את העיריות בה להצטרף למהלך.
אם ממשלה של מדינה כלשהי בארה"ב מחליטה לצאת מההסדר, המחוזות והערים שלה לא יוכלו לקבל גישה לכסף.
וושינגטון דוחה את ההסדר
התובע הכללי של מדינת וושינגטון בוב פרגוסון אמר שהוא דוחה את ההסכם בגלל ש־30 מיליון הדולר שעשויים לזרום למדינה כל שנה אינם "סכום הכסף המביא לשינוי" הנחוץ על-מנת להתמודד עם ההרס שגרם משבר האופיואידים בארה"ב. במדינה כבר נקבעו תאריכים למשפט נגד ארבע החברות, ופרגוסון אומר שהוא מתכוון להמשיך לפעול בבתי המשפט.
החלק בסכום של 26 מיליארד דולר שתקבל כל מדינה מבוסס על גודל האוכלוסייה ומידת ההשפעה של התמכרות לאופיואידים בכל מקום ומקום.
מעבר לכסף, הסכימו חברות ההפצה להקים בית סליקה שנועד לעזור להן לגלות יותר בקלות הזמנות חשודות לתרופות. בפעם הראשונה אי פעם, AmerisourceBergen, Cardinal ו־McKesson יוכלו לראות לאן המתחרות שלהם שולחות כדורים, ומנסחי ההסכם אומרים שזה יאפשר להם לגלות באופן מוצלח יותר איזה בתי מרקחת מעבירים את התרופות לשימוש לא חוקי.
"ההסדר הזה... קובע בלמים שילכו דרך ארוכה לווידוא שזה לעולם לא יקרה שוב", אמר התובע הכללי של פנסילבניה ג'וש שפירו.
ג'ונסון וג'ונסון, שסיפקה חומר גלם ששימש בייצור משככי כאבים לחברות אחרות, הפסיקה לשווק את האופיואידים שיצרה בעצמה בשוק האמריקאי בשנה שעברה, והסכימה להישאר מחוץ לתחום האופיואידים בעשור הקרוב.
יותר משני מיליארד דולר מההסכם הכולל ישולמו לעורכי דין והוצאות משפטיות, רובם לעורכי הדין של התובעים הפרטיים שייצגו אלפי ערים ומחוזות וכמה מדינות.
גארי וולנדורף מיאנגסטאון, אוהיו, שהשתמש באופיואידים 40 שנה ואשתו מתה ממנת יתר, אומר שהוא מקווה שחלק מהכסף יוצא על תוכניות גמילה לאנשים שאינם יכולים לממן את עלותן בעצמם.
"זו החלטה של שבריר שנייה לעזור", אמר וולנדורף, שהוא בן 63, והוסיף שיש מעט אפשרויות זמינות ללא ביטוח אישי או מימון.
אם הטבות שהוא מקבל כחייל לשעבר בצבא ארה"ב לא היו מממנות את הטיפול שלו בהתמכרות לפני כמה שנים, אמר, "כנראה הייתי מת".