גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגבלת השימוש במזומן ל-6,000 שקל בעסקה נכנסה לחוק ההסדרים

מטיוטת הפרק הפיסיקאלי בחוק ההסדרים עולה כי המדינה מתכוונת לצמצם את תקרת השימוש במזומן מול עוסקים ל-6,000 שקל ול-15 אלף שקל מול אנשים פרטיים ● באוצר גם רוצים לחייב תשלום חלק מחובת המס במקרה של מחלוקת מס ● מודל נוסף יחייב כל עסק שמוציא חשבונית מעל 5,000 שקל לקבל אישור מיידי מרשות המסים

מזומן. רשות המסים מנסה להילחם בכלכלה השחורה / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski
מזומן. רשות המסים מנסה להילחם בכלכלה השחורה / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski

איך מתכננת המדינה להתמודד עם ההון השחור? לפי טיוטת הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים, שפורסמה הבוקר (ג') היא מתכוונת לעשות זאת באמצעות הקטנת התקרה המותרת לשימוש במזומן; הגברת הפיקוח על המסחר בזירות הקריפטו, והטלת חובת דיווח על החזקת מטבעות דיגיטליים בהיקף של 200 אלף שקל ומעלה; וכן, כפי שנחשף בגלובס, על ידי הרחבת רשת המידע של רשות המסים, יישום המודל הצ'ילאני לפיקוח ולמאבק בחשבוניות פיקטיביות והמודל האיטלקי לתשלום חובות מס לא חלוטים.

בטיוטת הפרק הפיסיקאלי נמצא הפרק המרכזי של התוכניות שרשות המסים מבקשת לקדם במלחמה בהון השחור. עוד כוללת טיוטת הפרק הפיסקאלי פרק ל"סגירת פרצות מיסוי" שלדעת רשות המסים יאפשרו את הגברת האכיפה ויעלו את גביית המס וכן מיסוי מקרקעין.

הורדת תקרת המזומן

המדינה מתכוונת לצמצם את השימוש במזומן בעסקאות במשק כך שתקרת השימוש במזומן תהיה 6,000 שקל בעסקה מול עוסקים (רכישות בחנויות, בקליניקות פרטיות ובעסקים אחרים).

חוק צמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בינואר 2019, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת - כאשר כיום עומדת המגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק. בנוסף קובע החוק מגבלות על שימוש בצ'קים.

הורדת תקרת המזומן נעשית במסגרת סמכותו של שר האוצר כפי שעוגנה בהוראות החוק המקורי, אשר קובע כי שנה לאחר כניסתו לתוקף של החוק (כלומר: החל מינואר 2020), יהיה רשאי שר האוצר, באישור ועדת חוקה, להקטין את המגבלה על שימוש במזומן, כך שתחל כבר מסכום של 6,000 שקל (במקום 11 אלף שקל) בעסקה מול עוסק ו-15 אלף שקל בעסקה בין אנשים פרטיים (במקום 50 אלף שקל). מדובר בהחלטה שתגביל בין היתר את היכולת לשלם במזומן בעבור רכישת רכבים פרטיים בין אנשים.

מדובר בהוראה שרשות המסים מנסה לקדם מראשית 2020. ביולי 2020 שר האוצר דאז ישראל כ"ץ אף אישר את הצעת הרשות, בראשות ערן יעקב, להכניס את ההוראה המגבילה את תקרת הגבלת השימוש במזומן ל-6,000 שקל לחוק ההסדרים שגובש אז. אלא שלא גובש תקציב מדינה בתקופת כהונתו של כ"ץ כשר אוצר ולכן התוכנית של רשות המסים נאלצה להמתין לחוק הנוכחי.

חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת; ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של רובנו, במובן זה שהוא מעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, שיחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים.

החוק קובע כיום כאמור מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה.

העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן בעסקה. הליכי חקיקת החוק לוו במחאה גדולה של בעלי עסקים, של מומחי מס ושל ארגוני זכויות אדם, שטענו לפגיעה חמורה בזכויות הציבור בישראל ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות שהמזומן היווה את אמצעי התשלום היחיד שלהן, וחלקן אף מוגבלות בשימוש בכרטיס אשראי, או שאין בבעלותן חשבון בנק פעיל.

החוק עבר חרף המחאה וחרף עתירות שהוגשו לבג"ץ נגדו- ונמחקו, ובמסגרתו הוענקה למשק גם "תקופת הסתגלות" או "תקופת הרצה", לפיה בתשעת החודשים הראשונים להפעלתו לא יוטלו עיצומים כספיים על מפרי החוק, אלא תימסר התראה בכתב (ובלבד שלא מדובר בהפרה חוזרת). אכיפת החוק החלה בפברואר 2019, ובספטמבר אשתקד החלה רשות המסים להטיל קנסות על מפריו.

בדברי ההסבר להורדת תקרת המזומן צוין כי "השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה והוא מהווה את 'הדלק' המניע את הכלכלה השחורה כאשר השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס מפני שהוא אנונימי ונוח להסתירו מעין הרשויות".

באוצר מצפים כי הורדת תקרת המזומן תוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקל בשנת 2022 ושל כ-500 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023.

לדברי עו"ד איתי ברכה, "בשעה שהאזרחים עדיין לא הצליחו להבין את החוק לצמצום השימוש במזומן ויישומו בחייהם העסקיים, מנסה הממשלה להמשיך ולצמצם את תקרות המזומן וזאת מבלי שיושמו בישראל עדיין אמצעים דיגיטליים חלופיים באופן מלא. החוק לצמצום השימוש במזומן לא הצליח עד היום לטפל בכלכלה השחורה ולמעשה מדובר בכישלון. החוק פוגע דווקא במשפחות חלשות כלכלית, אזרחים המוגבלים בבנקים ועוד אוכלוסיות מוחלשות בשעה ובכך חוטא באופן מוחלט למטרותיו".

המודל האיטלקי: תשלום חלק מחובת המס עוד לפני הכרעה

כפי שנחשף בגלובס כחלק מהמאבק בהון השחור והצורך להעמיק את הגבייה מבקשת רשות המסים לקדם בחוק ההסדרים את המודל הצ'ילאני למאבק בחשבוניות הפיקטיביות וכן את "המודל האיטלקי" לתשלום חלק מחבות המס במקרים של מחלוקת בין הרשות לנישום, לפני שהמחלוקת מוכרעת בבתי המשפט.

הרשות ביקשה לקדם את התוכניות הללו גם בחוק ההסדרים הקודם שגובש ביולי 2020, ולא התקדם.

ה"מודל האיטלקי" שמעורר מחלוקת בקרב מומחי המס ו"מתאזרח" כעת מחייב את האזרחים והחברות הנקלעים למחלוקת מס אזרחית מול רשות המסים לשלם אחוז מסוים מהחוב הנדרש לפני הכרעת המחלוקת באופן סופי.

רשות המסים מבקשת לקבוע כי במחלוקות על 20 מיליון שקל ויותר או כאשר מחזור העסק הוא מעל 20 מיליון שקל לפחות לאחת משנות המס בעניינה ניתנה החלטה בהשגה בהליך - ישולם 30% מהמס באופן מיידי בתום ההליכים ברשות המסים לפני הכרעה סופית בערעורים שיוגשו, אם יוגשו.

ככלל, תשלום המס במקרה של מחלוקת בין רשות המסים לנישום מתבצע רק בתום ההכרעה במחלוקת, בפשרה או בפסק דין. במקרים רבים המחלוקות נמשכות חודשים ארוכים ואף שנים, עד להכרעה הסופית ורק אז - ובמקרה שהרשות מנצחת - הכסף נכנס לקופת המדינה.

חוק ההסדרים הנוכחי כולל הוראה לפיה ערעור על שומת מס או השגה שנדחתה ברשות המסים לא ידחו באופן מלא את חובת תשלום סכום המס שנקבע על ידי פקיד השומה או המנהל בהחלטה בהשגה עד להחלטת בית המשפט המחוזי או החלטה של ועדת הערר לפי העניין.

המודל הצ'יליאני: מלחמה בחשבוניות פיקטיביות

התוכנית השנייה אותה מתכוונים לקדם במסגרת חוק ההסדרים היא כאמור התוכנית לאמץ את "המודל הצ'יליאני", שכבר זכתה לשם ישראלי "חשבוניות ישראל", ובפרק המיסוי נמצאת תחת הכותרת "מודל הקצאת חשבוניות".

במסגרת התוכנית, שנחשפה בגלובס בפברואר 2020, יידרש כל בעל עסק שמוציא חשבונית בסכום של מעל 5,000 שקל לקבל אישור מיידי אונליין בזמן ביצוע העסקה מרשות המסים. חשבונית שלא תקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ בגינה. על פי חוק ההסדרים החובה תחול החל מינואר 2023.

המטרה של רשות המסים היא להיות נוכחת בהעברות כספים בין עסקים ולמנוע חשבוניות פיקטיביות. הדרישות החדשות יחולו על כלל העסקים במדינה. על-פי הערכות, 15% מהחשבוניות במשק הן על סך של 5,000 שקל ומעלה.

בדברי ההסבר לחוק צוין כי "בישראל קיימת בשנים האחרונות תופעה רחבת היקף של הפצת חשבוניות מס אשר הוצאו שלא כדין. תופעה זו גורמת נזק של מיליארדי שקלים בשנה לאוצר המדינה. על מנת לצמצם את התופעה ולסכל מראש הוצאה של חשבוניות מס שלא כדין, מוצע לבצע תיקונים בחוק מע"מ שיאפשרו הפעלת מערך של בקרה על חשבוניות מס שערכן ללא מס עולה על 5,000 שקל, וזאת באמצעות הקצאת מספרי אישור לחשבוניות מקוונות בשלב הוצאת החשבוניות מהעוסקים ללקוחותיהם".

על פי האוצר, החלת חובת הדיווח על חשבוניות בזמן ביצוע העסקה צפויה להביא לעלייה של מיליארד שקל בהכנסות המדינה בהבשלה מלאה. גביית 30% מחובות המס לפני סיום ההליכים המשפטיים, צפויות להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ- 570 מיליון ש"ח בשנת 2022.

"כל אזרח מעלים מס כל עוד לא הוכחה חפותו"

לדברי עו"ד אורי גולדמן, מומחה למיסוי ולאיסור הלבנת הון, המשמש גם כיו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, "המלחמה בהון השחור היא מוצדקת, אך חוק ההסדרים כפי שהוא מנוסח כעת מסתכל על כל אזרח כמעלים מסים כל עוד לא הוכחה חפותו.

"כך למשל החובה של הקצאת החשבוניות תטיל על העוסקים נטל כבד, ולכן הצעה זו נפלה כבר בניסיונות קודמים של הרשות. לרשות המסים יש מערכת דיווח מקוונת לעסקאות מעין אלו (דיווח מקוון) שהושקעו בה מאות מיליוני שקלים, והיא בעצמה לא מצליחה להתמודד עם המערכת, כך שהטלת הנטל על העוסקים במתווה המוצע, אינה הוגנת. הדבר עלול להקשות על הפעילות המסחרית בישראל".

עוד לדברי גולדמן, "גם הרחבת חוק המזומן לסכומים קטנים יותר מהסכומים כיום מהווים נטל משמעותי על העוסקים, מבלי שרשות המסים הוכיחה שהחוק הקיים אכן צמצם את המזומן בשוק ועומד במטרות שהוצבו לו.

"נוסף לכך, חובות הדיווח שרשות המסים רוצה להטיל על הגופים הפיננסים, גם אם זה רק על חשבונות עסקיים, תאלץ את אותם גופים ביניהם גם נותני שירותים פיננסיים, כגון צ'ינג'ים וחברות פינטק, לפתח מערכות טכנולוגיות מתקדמות. למערכות אלו יש עלויות גבוהות שיגולגלו על לקוח הקצה, קרי האזרח וזאת רק משום שהרשות לא מספיקה לעמוד ביעדיה".

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה