קניתם ביטקוין או שניים? בקרוב כנראה תהיו חייבים לדווח לרשות המסים

משרד האוצר פרסם את טיוטת הפרק הפיסיקאלי שישולב בחוק ההסדרים, ובתוכו נמצא הפרק המרכזי של התוכניות שרשות המסים מבקשת לקדם במלחמה בהון השחור • הפרק כולל חובת דיווח חדשה ומעוררת מחלוקת על החזקת מטבעות דיגיטליים בשווי של 200 אלף שקל

מטבעות דיגיטליים / צילום: Shutterstock
מטבעות דיגיטליים / צילום: Shutterstock

איך מתכננת המדינה להתמודד עם ההון השחור ולהגדיל את הכנסותיה? משרד האוצר פרסם הבוקר (ג') את טיוטת הפרק הפיסיקאלי שישולב בחוק ההסדרים ובתוכו - מלבד התוכנית להעלות את מס הקניה על כלים חד פעמיים ומיסוי המשקאות הקלים שנחשפו לאחרונה - נמצא הפרק המרכזי של התוכניות שרשות המסים מבקשת לקדם במלחמה בהון השחור. 

ברשות המסים רוצים להגביל עוד יותר את השימוש במזומן

אחד הצעדים הדרמטיים שמבקשת רשות המסים לקדם במסגרת הפרק הפיסקאלי מכונה בטיוטה בשם התמים "הגברת הפיקוח על שימוש במטבע וירטואלי". מאחורי הכותרת נמצאת חובת דיווח חדשה ומשמעותית שהמדינה מבקשת להחיל על השחקנים בשוק הקריפטו: חובת דיווח על החזקת מטבע וירטואלי בשווי של 200 אלף שקל ומעלה או שעלות רכישתו הייתה 200 אלף שקל ומעלה, וזאת בין אם המטבע מוחזק ישירות על ידי המדווח או באמצעות ילד שגילו אינו עולה על 18. הדיווח החדש יכלול טופס ובו פרטים שקבע שר האוצר לעניין השימוש במטבע וירטואלי.

מטבע וירטואלי - כלי יעיל להעלמת מס

בדברי ההסבר לחוק, צוין כי חובת הדיווח החדשה מוצעת "על מנת לצמצם את היקף ההון השחור בישראל, להביא לחשיפה של נכסים והכנסות לא מדווחים, ולשפר את איכות הבקרה ואיכות הביקורת של רשות המיסי".

עוד צוין בדברי ההסבר כי "מטבעות וירטואליים הפכו לנפוצים בקרב הציבור, והם משמשים הלכה למעשה כנכס במסגרת סחר חליפין. המטבעות ניתנים לחלוקה ליחידות קטנות, מועברים בקלות יחסית באמצעים אלקטרוניים ואין עליהם כל מעקב או ביקורת. בנסיבות אלה, מטבע וירטואלי מהוה מכשיר נוח ויעיל להעלמת הכנסות, צבירת נכסים לא מדווחים והלבנת הון".

על פי האוצר, החלת חובת הדיווח על החזקת מטבעות וירטואליים צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-30 מיליון שקל בשנת 2022.

התגובות של שוק הקריפטו ל"בשורה" על חובת הדיווח החדשה המתוכננת לא איחרו להגיע. במכתב דחוף ששיגר אמש יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מני רוזנפלד לראש רשות המסים, הוא מחה על מה שהוא מכנה "הכוונה להפוך את מחזיקי הביטקוין לעבריינים פוטנציאליים".

לטענת רוזנפלד, "מדובר באפליה לרעה של מחזיקי ביטקוין. כך למשל מחזיקי נדל"ן בחו"ל, זהב, ואפילו מחזיקי יהלומים, נהנים מתנאים מקלים ובגינם לא נדרש דיווח ספציפי ללא כל סייג, לעומת ההוראה המתבקשת לגבי ביטקוין".

יצירת מאגר של מחזירי ביטקוין

עוד טוען רוזנפלד כי "הדיווח הגורף משמעותו הלכה למעשה יצירת מאגר של מחזיקי ביטקוין, על כל המשמעויות הנובעות מכך, לרבות בעיה אפשרית בהגנה על פרטיותם והפיכתם לעבריינים פוטנציאליים.

"התעשייה כידוע בוחרת ברובה שלא לפעול בישראל בשל הרגולציה הכבדה. אולם, הבחירה בתיקון חד צדדי, בעניין צר ביותר, שלא יתרום לרשות המסים ואולם יכביד מאד על מחזיקי הביטקוין, אינו עומד בקנה אחד עם הניסיון המשותף להסיר את החסמים המוטלים על תעשיית המטבעות הדיגיטליים ככלל, הסובלת כידוע מאפליה קשה לעומת תחומים פיננסיים וטכנולוגיים אחרים".

עוד הוסיף רוזנפלד כי מדובר בדרישה לא הגיונית שתטיל על המחזיקים עלויות כבדות. לדבריו, "הדרישה לדיווח מעל שווי שקלי, תהפוך את המדווחים לעבריינים בעל כורחם שכן מדובר בנכסים תנודתיים במיוחד. כלומר, אדם שהחזיק ביטקוין בשווי 35 אלף שקל בחודש יולי, עבר את סף הדיווח בחודש אפריל (למעלה מ-200 אלף שקל), וכעת ירד מתחת לסף הדיווח, מבלי שאותו אדם עשה דבר, כאשר במטבעות אחרים התופעה אף חמורה עשרות מונים.

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין / צילום: גלעד אילוז
 מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין / צילום: גלעד אילוז

"האם אתם מבקשים ממחזיקי המטבעות, יהיו אלה יחידים או חברות להתחבר מעתה ולנצח למעריכי שווי כדי לוודא עמידה ברגולציה? האם נבחנה שאלת העלות שישיתו שירותים אלה על יחידים וחברות והעובדה שגם עלות זו תצטרף לגורמים שיבריחו מכאן חברות לגיטימיות ויחידים המבקשים לפעול כחוק, לטובת כלכלת ישראל?".

לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, "מדובר בעוד מהלך אגרסיבי של הרשות בניסיונה להפוך ל'אח הגדול' במציאות. במקום לתקן את העיוותים והחסמים בשוק הקריפטו מנסים להכניס מהדלת האחרונים קשיים נוספים על השוק.

"החלטה זאת מבהירה כי רשות המסים אינה בוטחת בציבור הנישומים כי ידווחו וישלמו מס אמת על הכנסתם ובגלל קומץ של מעלימי מס שאולי חבוי בין סוחרי הקריפטו, לא מטילים גזרות על הכלל".

עוד מוסיף ברכה, כי "קריפטו הוגדר על ידי רשות המסים כנכס והוא נכס ככל נכסים אחרים. במהותו הוא דומה לניירות ערך - ולכן רשות המסים הגדירה אותו כנכס פיננסי. אין חובת דיווח על רכישת ניירות ערך ויש אפילו הקלות בדיווח למי שרוכש ניירות ערך. אין היגיון לנהוג באופן שונה לקריפטו. גרוע מכך, כיום לקריפטו אין הקלות בדיווח והמוכר מחויב להגיש דוח ולשלם מקדמה תוך 30 יום בכל מכירה או שחלוף מטבעות - לעומת ני"ע שנרכשו מחוץ לישראל שניתן לעשות דיווח מקוצר ומרוכז אחת לשנה - ואם נרכשו בישראל אין צורך בדיווח בכלל. חובת דיווח כזו - נועדה להרוג את שוק הקריפטו בישראל".

לדברי עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה בחברת Bit2c, "הצעת החוק שמקדמת רשות המסים בעניין חובת דיווח על החזקה בקריפטו אינה סבירה ומידתית. אין ספק כי נדרש להוסיף חובות דיווח לרשויות השונות ולהגביר את האכיפה בתחום, בכדי למנוע פשיעה כלכלית, העלמת מסים ומימון טרור.

"יחד עם זאת, החלת חובת דיווח ייחודית על אזרח מן השורה שאינו חייב מלכתחילה בהגשת דוח לרשות המסים, תביא ליותר נזקים מתועלת, שכן הדבר יהווה פגיעה בפרטיות והכתמת עשרות ומאות אלפי ישראלים שלא יהיו מודעים בהכרח לחוק ויהיו עבריינים בחסות המדינה.

"האחרי שכן ידווחו, ייאלצו כעת לשלם שכ"ט לעו"ד ורו"ח ולהוסיף עומס למערכת המסורבלת של רשות המסים. בנוסף, ככל שהמדינה תרדוף ותקשה על מחזיקי קריפטו, היא יותר תדחק אותם לפלטפורמות זרות ולא מפוקחות או למסחר ישיר ברחוב בין אנשים, וחלף גביית מס, תהיה יותר העלמת הון ומסים. על רשות המסים ומשרד האוצר לשקול מהלך סביר ומידתי יותר כגון דיווח על סכום גבוה יותר ודרך מנגנון דיווח פרקטי ונוח".

עו"ד אורי גולדמן מומחה למיסוי ולאיסור הלבנת הון, המשמש גם כיו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, סבור כי חובת הדיווח על החזקת מטבעות וירטואלים היא צעד בכיוון הנכון. "חובת הדיווח על מטבעות וירטואליים בשווי של מעל ל-200 אלף שקל, נראית מוצדקת מכיוון שכנראה מדובר במשקיע משוכלל שיודע שהוא צריך לדווח ואף ישמח על כך, משום שמיצוי ודיווח נותן לגיטימציה לכספים שמקורם בשוק הקריפטו, גם כלפי הבנקים".