עובדים יוצקים זהב מותך לתוך תבניות במפעל קומטור / צילום: Reuters, Shamil Zhumatov
החברה הקנדית Centerra Gold השקיעה יותר מ-3 מיליארד דולר במשך כמעט שלושה עשורים על מנת להפוך את הסיכוי למציאת זהב בקירגיסטן, לתרנגולת מטילת ביצי זהב. ואז במאי, הרשויות במדינה שהייתה פעם חלק מברית המועצות, השתלטו על המכרה והלאימו אותו.
פקידים בכירים במשטרה החשאית של קירגיסטן הגיעו לבתיהם של מנהלי המכרה המקומי על מנת להשיג סיסמאות למחשבים, מסמכים סודיים ומפתחות למכרה ולמשרד הראשי של חברת קומטור - חברה השייכת לסנטרה ומנהלת את המכרה - כך מספרים אנשים המכירים את הנושא וכן מסמכים משפטיים.
מומחי כרייה ומשפטנים אומרים שאופן ההחרמה של אחד ממכרות הזהב הגדולים ביותר במרכז אסיה, שהיה אחראי לכ-10% מהתוצר הכלכלי של קירגיסטן, היה אחד הצעדים היותר חסרי בושה של השתלטות בידי מדינה על משאבים טבעיים בעלי ערך שנעשה בשנים האחרונות.
לא המכרה הראשון שהולאם באחרונה
סנטרה אינה חברת הכרייה היחידה שהסתבכה עם ממשלות בשנים האחרונות. מכרות זהב או נחושת בטנזניה, פפואה גינאה החדשה, מונגוליה, אינדונזיה, יוון ודרום אמריקה, נסגרו או היו נתונים לאיומים מצד הממשלות המקומיות לתשלום של יותר מיסים, תמלוגים או נתח גדול יותר מהרווחים.
ענקית הכרייה "באריק" (Barrick Gold) למשל, הגיעה להסכם עם טנזניה ב-2019 בכך ששילמה למדינה האפריקאית 300 מיליון דולר ושיתפה אותה בבעלות על שלושה מכרות זהב מקומיים. נשיא טנזניה בזמנו אמר שהוא מנהל "מלחמה כלכלית" נגד כורים שלא שילמו מספיק תמלוגים ומיסים.
הרבה מהצעדים האלה הונעו מעלייה כללית במחירי הסחורות, ובמקרה של המכרה בקירגיסטן, עלייה בנטל החברתי והכלכלי שנגרמה בחלקה בגלל מגפת הקורונה.
רוברט כהן, סגן נשיא ומנהל תיק בחברה הקנדית 1832 Asset Management, אמר שהוא נמנע מרכישת מניות במדינות דרום אמריקאיות כמו פרו וצ'ילה בפעם הראשונה מזה כמה עשורים, בגלל שהממשלות העלו את המיסים ודורשות יותר תמלוגים מהכורים. "אני לא חושב שהסיכון שווה את ההשקעה עד שיתפזר העשן", אמר.
כהן נמנע ממניות סנטרה עוד לפני השתלטות הממשלה על המכרה בגלל שהיה צריך "קיבה מברזל" על מנת להתגבר על ההתנהגות של קירגיסטן נגד חברת הכרייה בעבר, כך אמר. מנהל בכיר לשעבר בסנטרה עוכב בבולגריה במשך שלושה חודשים לפני כמה שנים לאחר שממשלת קירגיסטן הודיעה לאינטרפול שהיא מאשימה אותו בשחיתות ומבקשת להוציא צו להסגרתו.
המנהל הבכיר שוחרר לאחר שקירגיסטן לא הצליחה להפיק מסמכים שיתמכו בבקשת ההסגרה שלה, כך אמר בחודש שעבר עורך דין של סנטרה לשופט מניו יורק ביולי.
הנשיא הנבחר החדש תומך בהלאמות
ארבעה חודשים לפני ההשתלטות על המכרה של קומטור, סדיר ג'פרוב, פוליטיקאי לאומן ותומך בהלאמה, נבחר לנשיא. ממשלתו אמרה שהשתלטה על המכרה לאחר שטענה שקומטור לא ממלאת אחר חוקי הגנת הסביבה הנוגעים לשטח ההררי בו נמצא המכרה. סקוט פרי, המנכ"ל של סנטרה, שולל את הטענה שהופרו חוקים כלשהם. הוא אמר שההשתלטות על המכרה קרתה בגלל שמחירי הזהב נמצאים בעלייה.
"באופן מובהק זה הכל עניין כלכלי. יש לך סביבה בה מחיר הזהב גבוה, והם רוצים עסקה טובה יותר. חוקי המשחק כאן הם השתלטות מתוכננת מראש", אמר פרי.
סלאבאט אשירבקוב, מנהל המרכז לייצוג משפטי של הרפובליקה הקירגיזית, אמר בהודעה שההאשמות של סנטרה "נעשו ללא עדויות, הן מוגזמות ולא תואמות את המציאות".
ההחרמה של חברת הבת של סנטרה היא אחד מכמה צעדים חריגים בקירגיסטן לאחרונה. אלה כוללים ניסיון לכאורה להסיט תשלום שחברת מסחר מלונדון, StoneX Group, שהעבירה לקומטור. במקרה אחר, בית דין בקירגיסטן הוציא צו האוסר על עורכי דין מארה"ב וקנדה לייצג את המכרה בדיונים בבתי דין בצפון אמריקה.
במאי, חודש ההשתלטות על המכרה בקומטור, חברת זיקוק בבעלות הממשלה לא עמדה בהתחייבותה לספק חצי טונה מעוקבת של זהב ל-StoneX וניסתה לכאורה להסיט 29 מיליון דולר שהחברה הייתה חייבת לקומטור - כך על פי אנשים המכירים את הנושא ומסמכים משפטיים בתביעות שהוגשו על ידי סנטרה ו-StoneX.
חברת הזיקוק, "קירגיזלטין OJSC", היא מעבדת זהב שמפיקים המכרות למטילים והיא גם בעלת המניות הגדולה ביותר בסנטרה. ב-StoneX האשימו את קירגיזלטין ששלחה לחברה חשבונית וביקשה שהכסף יועבר לחשבון ב"וול פארגו", מה שנראה כשיבוש של בנק וולס פארגו, כך עולה מהמסמכים המשפטיים. StoneX תבעה את חברת הזיקוק ביותר ממיליון דולר בבית דין בלונדון על מנת לפצות את חברת המסחר על הפסדים שהחברה טענה שספגה על פעולות סחר שאמרה שעשתה על מנת לגדר את עסקת הזהב.
איגוד מטילי הזהב בוחן את ההאשמות
התאחדות שוק המטילים בלונדון (LBMA), המפקחת על שוק הזהב, בוחנת את ההאשמות נגד בית הזיקוק ולוקחת ברצינות כל הפרה של החוקים והעקרונות שלה, כך אמרה סאהילה מירזה, אחת הדירקטוריות ויועצת כללית בהתאחדות. אם באיגוד ימצאו שבית הזיקוק פעל שלא כשורה, הוא עשוי להיפסל מהרשימה של בתי הזיקוק המורשים בשוק, צעד נדיר שיגביל אותו מלסחור במרכזים בינלאומיים למסחר בזהב. בקשות לתגובה בטלפון ובדואר אלקטרוני שנשלחו לקירגיזלטין נשארו ללא מענה.
מארק בריסטו, מנכ"ל באריק, אמר שלאחר שנים שהפעיל מכרות באפריקה ובמקומות אחרים, הוא מעדיף לתת למדינות נתח הוגן יותר בהפקת משאבים מקומיים כך שהאינטרסים של הממשלות ושל מפעילים זרים יותר מתואמים ופעולת הכרייה תוכל להימשך שנים רבות.
מוקדם יותר השנה באריק הסכימה לתת לפפואה גינאה החדשה ולישויות מקומיות נתח של 51% במכרה זהב, שנסגר בשנה שעברה כשהמדינה סירבה לחדש את רישוי הכרייה שלה בניסיון להרוויח ממנו יותר. ראש הממשלה במדינה, ג'יימס מראפה, תיאר את ההסכם באפריל כצעד היסטורי שייצור תקדים לפרויקטים עתידיים.
כשמדינות נוקטות צעדים קיצוניים כמו קירגיסטן, אמר בריסטו, הכלכלה המקומית סובלת בטווח הארוך בגלל שזרים פחות מוכנים להשקיע או לשתף טכנולוגיה וידע. "זה מטריד לראות התנהגות מסוג זה", אמר בריסטו. "זה באופן ברור לא קשור לשיתוף אלא להשתלטות על המכרה כולו".
"איומים שכאילו יצאו מסרטי ג'ייסון בורן"
מרגע שנכסי כרייה מוחרמים או נסגרים במדינות שאינן יציבות מבחינה פוליטית לרוב לוקח שנים עד שהסכסוכים נפתרים דרך משא ומתן או מאבקים משפטיים. סנטרה מבקשת להגן על זכויותיה בבתי הדין ודרך בוררות בארה"ב, קנדה ושבדיה.
זמן קצר לאחר החרמת המכרה במאי, קיבל המכרה של סנטרה וקומטור הגנה בפני פשיטת רגל בניו יורק, מה שבפועל הקפיא את נכסי קומטור בזמן שסנטרה מחפשת פתרון. הסכם ההפעלה של סנטרה עם קירגיסטן קובע שעל המכרה למלא אחר החוקים החלים בארה"ב.
לאחר הבקשה להגנה בפני פשיטת רגל, בית המשפט בקירגיסטן עשה את הצעד החריג ביולי ואסר על כמה דירקטורים ועורכי דין בניו יורק וטורונטו לייצג את קומטור במשפט. בית המשפט הקירגיזי קבע שכל מי שיפר את הצו הזה צפוי להיתבע. שופט בניו יורק המפקח על מקרה פשיטת הרגל הוציא נגד קירגיסטן צו על ביזוי בית הדין, עקב התערבותה במקרה.
ג'יימס ברומלי, עורך דין מהמשרד סאליבן קרומוול המייצג את חברת סנטרה, אמר לשופט בבית הדין לפשיטות רגל בניו יורק ביולי שהאיומים של קירגיסטן נגד עורכי דין המבקשים לשחזר נכסים של לקוחותיהם הם "משהו שיצא מהסרט 'זהות אבודה'", מותחן הוליוודי בסדרת סרטי ג'ייסון בורן. "המכרה נגנב מהלקוחות שלי", אמר עורך הדין.