נתב''ג / צילום: תמר מצפי
מדוע קיימת דרישת בידוד למחוסנים/מחלימים החוזרים מחו"ל, ומדוע משרד הבריאות מכליל ברשימת המדינות מהן חלה חובת בידוד גם מדינות שבהן התחלואה נמוכה? אלה הן חלק מהתהיות שעולות מעתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא הקשחת מדיניות הכניסה לישראל.
נזכיר כי מחר, 16 באוגוסט, תיכנס לתוקף החלטת משרד הבריאות הקובעת חובת בידוד לחוזרים ממרבית מדינות העולם. מחר תתכנס ועדת הרווחה העבודה והבריאות לדון בהחלטה זו, אלא שהיא לא צפויה להשתנות מהותית (למעט אולי קיצור משך תוקפה).
העותרות הן סיטונאיות התיירות הדקה ה-90 וקווי חופשה וכן חברת התעופה היוונית (בבעלות ישראלית) בלו בירד, המבקשות למצוא את האיזון שיאפשר לחיות לצד מגפת הקורונה ולשמור על בריאות הציבור.
בעתירה נשמעת ביקורת על מודל הסיווג שמבקש משרד הבריאות להחיל ממחר, ולפיו תידרש חובת בידוד לשבים לישראל ממרבית מדינות העולם, לצד רשימה של שש מדינות שאליהן חלק איסור נסיעה אלא באישור ועדת חריגים (בולגריה, שאף הכריזה על ישראל כמדינה אדומה במהלך סוף השבוע, גיאורגיה, ספרד, טורקיה, מקסיקו וברזיל). המדינות מהן קיים פטור מבידוד והרלוונטיות לנוסע הישראלי (על-פי מדיניות הכניסה שהן קובעות) הן אוסטריה, הונגריה, מולדובה וצ'כיה. מדינות אחרות שמשרד הבריאות שילב ברשימה אינן רלוונטיות כלל, בהן אוסטרליה, סינגפור או סין.
"הדבר מדבר בעד עצמו. מודל סיווג שתוצאותיו הן הכרזה על כל העולם כמסוכן, הוא מודל שברור שאינו משרת את תכליתו - סיווג ואבחנה בין מדינות מסוכנות ובין כאלה שאינן מסוכנות ביחס לקמת הסיכון הקיימת בישראל", טוענות העותרות, ומבקשות שיימצא איזון "שיאפשר לקיים שגרת חיים לצד הנגיף תוך ניהול נכון של הסיכונים הכרוכים בכך".
"הקש שישבור את גב הגמל"
את ההכרזה על הקשחת המדיניות לחוזרים מחו"ל - שמגיעה בתזמון של אוגוסט וחגי תשרי, מועדי השיא של עונת התיירות - מגדירות העותרות כ"קש שישבור את גב הגמל", בבחינת סכנת הקריסה של העוסקים בענף, שכיום עמלים בעיקר על ביטולי עסקאות.
העותרות מזהירות כי "ככל שלא תתקבל עתירה זו, העותרות תחדלנה מפעילות לתקופה שאינה ידועה, לאחר שנה שלמה ללא פעילות. היקף הכנסותיהן של העותרות יפחת לאפס ויגדע את מטה לחמם של מאות עובדים".
יצוין כי בימים אלה רוב העוסקים בענף שעבודתם נחלשה לנוכח ההגבלות, מוציאים מחדש את העובדים לחל"ת (שעבור רבים הוא בבחינת פיטורים) ונערכים לפעילות במודל מצומצם.
בעתירה מתבקשת המדינה לבחון מדיניות שננקטה במדינות שונות בהן אין דרישה מאזרחים מחוסנים או מחלימים השבים לארצם להיכנס לבידוד. בין הדוגמאות מוזכרות ארה"ב, בריטניה, הולנד, ספרד ועוד.
"ישראל, למרבה הצער, היא מדינה בעלת שיעור המאומתים הגבוה באירופה, מכאן שמדינות אירופה צריכות אולי לחשוש מביקור תיירים ישראלים בשטחיהן - וראה זה פלא: ישראלים מתקבלים ללא בידוד (בכפוף להצגת בדיקות קורונה) בכל אירופה", נכתב בעתירה. בעניין זה נציין כי הוחמרו ההגבלות על כניסת לא מחוסנים מישראל למדינות גרמניה, רומניה ובולגריה, כאשר תחול עליהם חובת בידוד.
לטענת העותרות, "תל אביבי הנוסע לעפולה או להפך הוא בעל סיכון להפצת קורונה בישראל העולה פי כמה וכמה על תל אביבי הנוסע לגרמניה... ככל ששיעור התחלואה בישראל עולה, כך פוחתת החשיבות המניעתית בשמירה על גבולות המדינה...הקשחת מדיניות התעופה כמוה בסגירת האורווה לאחר בריחת הסוסים".
לעניין זה מצורפים נתוני משרד הבריאות הממחישים את שיערו המאומתים שחזרו מחו"ל מבין שאר המאומתים, שיעור שירד בימים האחרונים לרמה של 3%-5%. בירידה לפרטי השבים מהמדינות השונות עולה כי ישנן מדינות מהן שיעור המאומתים עומד על כ-0.1% או 0.2% - וגם הן סווגו כמדינות שמחויב מהן בידוד בחזרה לישראל.
המדינה תידרש לתת תשובה עד 24 באוגוסט.
העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין יגאל בורוכובסקי, אלי שימלביץ, ניצן אפגין ושי פישר, ממשרד בורוכובסקי ושות'.
התראה ליועמ"ש: "הוראות הצו אינן חוקתיות"
במקביל נשלחה התראה ליועמ"ש, טרם הגשת עתירה לבג"ץ. על הפנייה חתום עו"ד טל שחר ממשרד מגן שחר ושות', והטענה היא שהוראות צו בריאות העם, שעל-פיו מבקש משרד הבריאות לקבוע בידוד לחוזרים ממרבית מדינות העולם (מ-16 באוגוסט), "אינן חוקתיות, בהיותן בלתי מאוזנות, בלתי סבירות, בלתי מידתיות, גורפות, מפלות, מקפחות, פוגעות באופן ממשי בזכויות יסוד חוקתיות ובכללן חופש העיסוק וחופש התנועה, ודינן ביטול לאלתר".
לשיטתו של עו"ד שחר, קביעת הבידוד ממרבית מדינות העולם זהה בתוצאותיה לאיסור טיסה למרבית העולם, וזאת משום ש"רוב-רובם של הנוסעים, הן העסקיים והן הפרטיים, לא יממשו את זכותם הבסיסית לצאת ולחזור מישראל, כאשר לפתחם רובצת חובת בידוד בת 7 ימים עם שובם לישראל".
לאור זאת גורס עו"ד שחר כי מדובר דה-פקטו בסגירת שמי המדינה, דבר הפוגע בשלל זכויות הפרט, לרבות נזקים כלכליים משפחתיים ואישיים לרבים.
במכתב עולה התהייה על המדיניות הגורפת - ראשית בקביעת המדינה לחובת בידוד לאנשים מחוסנים, בסתירה למסרים שמעביר משרד הבריאות ליותר מ-5.4 מיליון איש ואישה המחוסנים לצד כמיליון מחלימים. בעניין זה מזכירים את קביעת בג"ץ לפיה במקרה של תקנות מגבילות יש לבצע אבחנה בין אלה שחוסנו לבין אלה שלא, משום שמדובר בקבוצות סיכון שאינן זהות.
תהייה אחרת נוגעת לרשימת המדינות, שעל-פי הטענה נעדרת אבחנה בין רמת התחלואה בין המדינות השונות שמהן חלה חובת הבידוד. בשורה התחתונה, המסר ליועמ"ש הוא לחוסר מידתיות בהיבטים שונים המצדיקים את פסילת ההחלטה עוד לפני הגשת עתירה נוספת.