רה''מ יפן, יושיהידה סוגה / צילום: Associated Press, יושיהידה סוגה
לפחות חצי או אפילו יותר מהחוב העצום של ממשלת יפן לא באמת קיים. אפילו אם כן, המדינה צריכה עוד הרבה מאוד. אלה שניים מהטיעונים שמושמעים בטוקיו כשהממשלה עם החוב הגדול ביותר בעולם המפותח ביחס לגודלה, מתכוננת לסבב חדש של הוצאות בסתיו שיגיע למאות מיליארדי דולרים.
יפן לעתים קרובות משמשת כאתר ניסויים למדיניות שמאוחר יותר מופיעה על בימת הכלכלה הגדולה ביותר בעולם, ארה"ב. הבנק המרכזי של יפן היה חלוץ בהצגת שיעורי ריבית אפסית וקניית כמויות גדולות של אג"ח ממשלתיות על מנת לעודד כלכלה עצלה, כלים שאחר כך שימשו בידי הפדרל ריזרב בארה"ב.
מובילה את העדר
גם מבחינת חוב, יפן מובילה את העדר. חוב הממשלה עבר לראשונה את גודל הכלכלה כולה לפני כ־20 שנה. כעת גם ארה"ב חוצה את הרף הזה, והקונגרס דן בהוצאות נוספות בגובה טריליוני דולרים.
הממשלה המרכזית בטוקיו כבר היום צריכה לשלם כמעט 10 טריליון דולר לנושים שלה. זה נשמע כמו סכום גדול במידה שלא ניתן לגייס על ידי ממשלה שגובה פחות מ־600 מיליארד דולר במסים כל שנה. אבל בימים אלה, כלכלנים מדברים בעיקר דווקא על הסכנה שבהקפדה על תקרת חוב נמוכה.
טאקולי אאידה, כלכלן בחברה Okasan Securities, אמר שהממשלה צריכה להגדיל את ההוצאות בכ־30 טריליון ין, המקבילים ל־270 מיליארד דולר, במשך כל שנה בעתיד הנראה לעין, ולהגדיל את התקציב השנתי בכ־30%.
הכסף הזה נחוץ, אמר אאידה, בגלל שחברות החניקו את הצמיחה הכלכלית כשישבו על החסכונות שלהן, גם לפני מגפת הקורונה ובייחוד כיום. כשגם הצרכנים חוששים, זה מותיר את הממשלה כשחקנית היחידה שיכולה להעלות את הביקוש ולזעזע את הכלכלה שתצא מהעצלות שלה, אמר.
"אם חברות לא הולכות להשתמש בכסף שלהן, הממשלה צריכה לעשות לנו טובה ולהשתמש בו", אמר. "במדינה הזו, פשוט אין סיכוי שיקרה משבר חוב".
מדינה חסרת פחד
עבור רבים ב"מחנה ההוצאות הגדולות" ביפן, שתי נקודות קשורות תומכות בתפישה שחוב אינו מה שהוא נראה. ראשית, הוא כולו נספר במטבע המקומי של יפן, הין. שנית, כחצי ממנו נמצא בבעלות הבנק המרכזי, חלק מאותה ממשלה שהפיקה אותו לכתחילה.
על ידי הלוואת כסף רק במטבע הין, יפן מזכירה את ארה"ב, שלווה את המטבע שלה, ושונה מיוון, שלווה באירו, מטבע שאינו בשליטתה. לפני שאנשי ההוצאה לפועל יוכלו לחלט את הטויוטה של הקיסר נרוהיטו, כפי שקרן גידור אמריקאית ניסתה פעם לעשות למטוס הנשיאותי של ארגנטינה, ניתן יהיה להדליק את מדפסות הכסף של יפן כדי לרצות את הנושים.
זו הטענה שמציגה שרת הקבינט לשעבר סנאה טקאיצ'י, שלאחרונה הציגה מועמדותה מול ראש הממשלה יושיהידה סוגה, להוביל את המפלגה הדמוקרטית הליברלית.
"יפן היא אחת המדינות המבורכות האלה שאין לה פחד מחדלות פירעון בגלל שהיא יכולה להפיק חוב ממשלתי במטבע שלה עצמה", אמר טקאיצ'י בתשובות כתובות לשאלות שהוצגו על ידי הוול סטריט ג'ורנל. "אם הממשלה תוציא כסף על ידי כניסה לחוב, כמות הכסף תגדל. צמיחה של חוב הממשלה היא צמיחה בנכסי האנשים".
כמובן, ייצור יותר מדי כסף עשוי להביא לאינפלציה. טקאיצ'י אמרה שתוכנית ההוצאות שלה תימשך עד שהמחירים יעלו באופן עקבי ב־2% לשנה. כרגע נמצאת האינפלציה סביב אפס.
תפקידו של סוגה מאותגר בבחירות כלליות שחייבות להתקיים עד נובמבר, ובכירים במפלגה השלטת אמרו שהוא מתכנן תוכנית סיוע משלו. כשזן דלתא של הקורונה מתפשט במדינה, צנח שיעור התמיכה בסוגה בחדות והוא חייב להציג חבילה נדיבה על מנת לשמור על השלטון, כך אומר הכלכלן נאויה אושיקובו מחברת ניהול הנכסים מיצואי.
מישהו יצטרך לקנות את אגרות החוב שיממנו את ההוצאה הזו, אבל התשואה על אגרות חוב ממשלתיות ל־10 שנים נותר על כמעט בדיוק אפס. תמיד ישנו קונה גדול יותר שמחכה בצד: הבנק של יפן.
דרך תוכנית סיוע של קניית נכסים המכונה "הקלה כמותית", הבנק של יפן הוא כבר בעלי כחצי מאגרות החוב הממשלתיות, כמות גדולה יותר מאשר הפד, שיש לו כחמישית מהחוב הלאומי של ארה"ב.
הידוק חגורה?
יואיצ'י טקהאשי, פרופסור מאוניברסיטת קאטסו שייעץ לממשלתו של סוגה עד מוקדם יותר השנה, הבחין שהריבית ששולמה על ידי הממשלה לבנק המרכזי עושה סיבוב וחוזרת לידי הממשלה, ואגרות חוב שתוקפן פג מתגלגלות. "מדובר ב־500 טריליון ין שבפועל אין עליהם ריבית ולעולם אין צורך להחזיר", כתב השנה.
מי שמחזיק בעמדות פיסקליות ניציות עוד לא שוכנע. "אם שיעורי הריבית בטווח הארוך יעלו בחדות, בהשוואה למדינות אחרות, הסבירות שיפן תימנע ממשבר פיסקלי אינה גבוהה", כתב הכלכלן ריוטארו קונו, מבנק PNB Paribas ביולי.
אושיקובו, הכלכלן מקרן מיצואי, אמר שהמדינה יכולה לחשוב על הידוק חגורה כזה בטווח הבינוני עד הארוך. כמה ארוך? "בעוד כ־20 עד 30 שנה", אמר.